מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

יממה לפני הדוחות פייסבוק מואשמת בהפצה של מידע כוזב בנוגע לקורונה

חברת הקונגרס האמריקאי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, מפנה אצבע מאשימה כלפי החברה בטענה כי נמנעה מלבצע פעולות אקטיביות כנגד הפצת האינפורמציה, ובכך חיבלה במאמצי המאבק העולמיים. פייסבוק מנגד טוענת - פעלנו בדרך הנכונה
תומר אמן |

ענקית הטכנולוגיה FACEBOOK (סימול: FB) מואשמת בכך שחיבלה במאמצי ההתמודדות העולמיים עם נגיף הקורונה על ידי שהפיצה או לא תרמה לאי הפצה של אינפורמציה כוזבת, כך על פי האשמות מצד חברת הקונגרס האמריקאי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. על פי ההאשמות, ענקית הטכנולוגיה ששינתה לאחרונה את שמה למטא נמנעה מלפעול אקטיבית נגד מפיצי דאינפורמציה בפלטפורמה שלה.

עוד טוענת חברת הקונגרס כי יש לפצל את החברה בשל העובדה שהיא, לטענתה, מנצלת את גודלה העצום על מנת לטשטש את הקווים שבין פלטפורמה, לספקית למפרסמת. הפצה של מידע כוזב הינו דבר בזוי מוסיפה חברת הקונגרס, בייחוד כזה אשר מופץ על ידי חברות ענק כמו פייסבוק, ובייחוד כאשר אינפורמציה זו פוגעת במאבק העולמי כנגד הנגיף.

ההאשמות מגיעות מצד חברת הקונגרס כמעט חודש לאחר שפייסבוק בעצמה חסמה למשך יממה שלמה נציג מטעם בית הנבחרים האמריקאי שלטענתם הפיץ אינפורמציה כוזבת בעצמו על הנגיף, וזאת לאחר שהפלטפורמה החברתית TWITTER INC (סימול: TWTR) חסמה את הנציג לצמיתות.

הרשת החברתית ספגה ביקורת נוקבת במהלך השנתיים האחרונות על כך שהיא אינה מבצעת פעולות מספקות לצורך בלימה של הפצת מידע כוזב בפלטפורמה שלה בנוגע להתפשטות הנגיף והחברה טרם השיבה להאשמות מצד חברת הקונגרס.

במהלך חודש יולי של השנה הקודמת תקף נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גם הוא את הפלטפורמה, בטענה שהיא לוקחת חלק מסויים במוות של אנשים אשר לא מביאים עצמם להתחסן כתוצאה מ-"פייק ניוז" אליו הם נחשפים. כמה ימים לאחר מכן מיתן הנשיא את תגובתו כנגד החברה וטען כי הביקורת שלו הייתה מופנת דווקא אל משתמשי הפלטפורמה אשר מפיצים את האינפורמציה הכוזבת, ולאו דווקא נגד הפלטפורמה עצמה.

דובר מטעם פייסבוק התייחס להאשמות וטע כי לא קיימת דרך חד משמעית להילחם באינפורמציה כוזבת, דבר אשר הוביל את החברה בסופו של דבר לסלול עבור עצמה אסטרגטיה אשר לדבריו תרמה להורדה של יותר מ-20 מיליון פוסטים שהפרו את מדיניות אינפורמציית הקורונה של פייסבוק. מנגד טען הדובר כי אותה אסטרטגיה עזרה לחבר בין 2 מיליארד איש לבין אינפורמציה אמינה בנוגע למגפה, לחיסונים ולבודקי עובדות עצמאיים אשר עזרו לחברה לאשש ולאמת פוסטים שונים בנוגע לקורונה.

דוח שפורסם על ידי המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית הראה כי סך כל של כ-12 אנשים אחראים לכ-73% מכל האינפורמציה הכוזבת המופצת בנוגע לקורונה בפייסבוק. אחד מהם הוא יוסף מרקולה, מתנגד חיסונים לו 1.7 מיליון עוקבים על הפלטפורמה, בה הוא נוהג לפרסם באופן עקבי פוסטים סקפטיים בנוגע למהימנות החיסון ובו הוא מקדם את הספר אותו כתב "האמת על נגיף הקורונה"

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.