מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

יממה לפני הדוחות פייסבוק מואשמת בהפצה של מידע כוזב בנוגע לקורונה

חברת הקונגרס האמריקאי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, מפנה אצבע מאשימה כלפי החברה בטענה כי נמנעה מלבצע פעולות אקטיביות כנגד הפצת האינפורמציה, ובכך חיבלה במאמצי המאבק העולמיים. פייסבוק מנגד טוענת - פעלנו בדרך הנכונה
תומר אמן |

ענקית הטכנולוגיה FACEBOOK (סימול: FB) מואשמת בכך שחיבלה במאמצי ההתמודדות העולמיים עם נגיף הקורונה על ידי שהפיצה או לא תרמה לאי הפצה של אינפורמציה כוזבת, כך על פי האשמות מצד חברת הקונגרס האמריקאי, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. על פי ההאשמות, ענקית הטכנולוגיה ששינתה לאחרונה את שמה למטא נמנעה מלפעול אקטיבית נגד מפיצי דאינפורמציה בפלטפורמה שלה.

עוד טוענת חברת הקונגרס כי יש לפצל את החברה בשל העובדה שהיא, לטענתה, מנצלת את גודלה העצום על מנת לטשטש את הקווים שבין פלטפורמה, לספקית למפרסמת. הפצה של מידע כוזב הינו דבר בזוי מוסיפה חברת הקונגרס, בייחוד כזה אשר מופץ על ידי חברות ענק כמו פייסבוק, ובייחוד כאשר אינפורמציה זו פוגעת במאבק העולמי כנגד הנגיף.

ההאשמות מגיעות מצד חברת הקונגרס כמעט חודש לאחר שפייסבוק בעצמה חסמה למשך יממה שלמה נציג מטעם בית הנבחרים האמריקאי שלטענתם הפיץ אינפורמציה כוזבת בעצמו על הנגיף, וזאת לאחר שהפלטפורמה החברתית TWITTER INC (סימול: TWTR) חסמה את הנציג לצמיתות.

הרשת החברתית ספגה ביקורת נוקבת במהלך השנתיים האחרונות על כך שהיא אינה מבצעת פעולות מספקות לצורך בלימה של הפצת מידע כוזב בפלטפורמה שלה בנוגע להתפשטות הנגיף והחברה טרם השיבה להאשמות מצד חברת הקונגרס.

במהלך חודש יולי של השנה הקודמת תקף נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גם הוא את הפלטפורמה, בטענה שהיא לוקחת חלק מסויים במוות של אנשים אשר לא מביאים עצמם להתחסן כתוצאה מ-"פייק ניוז" אליו הם נחשפים. כמה ימים לאחר מכן מיתן הנשיא את תגובתו כנגד החברה וטען כי הביקורת שלו הייתה מופנת דווקא אל משתמשי הפלטפורמה אשר מפיצים את האינפורמציה הכוזבת, ולאו דווקא נגד הפלטפורמה עצמה.

דובר מטעם פייסבוק התייחס להאשמות וטע כי לא קיימת דרך חד משמעית להילחם באינפורמציה כוזבת, דבר אשר הוביל את החברה בסופו של דבר לסלול עבור עצמה אסטרגטיה אשר לדבריו תרמה להורדה של יותר מ-20 מיליון פוסטים שהפרו את מדיניות אינפורמציית הקורונה של פייסבוק. מנגד טען הדובר כי אותה אסטרטגיה עזרה לחבר בין 2 מיליארד איש לבין אינפורמציה אמינה בנוגע למגפה, לחיסונים ולבודקי עובדות עצמאיים אשר עזרו לחברה לאשש ולאמת פוסטים שונים בנוגע לקורונה.

דוח שפורסם על ידי המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית הראה כי סך כל של כ-12 אנשים אחראים לכ-73% מכל האינפורמציה הכוזבת המופצת בנוגע לקורונה בפייסבוק. אחד מהם הוא יוסף מרקולה, מתנגד חיסונים לו 1.7 מיליון עוקבים על הפלטפורמה, בה הוא נוהג לפרסם באופן עקבי פוסטים סקפטיים בנוגע למהימנות החיסון ובו הוא מקדם את הספר אותו כתב "האמת על נגיף הקורונה"

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.