פייק ניוז הוא מונח המתאר תוכן המוצג כידיעה עיתונאית אך אינו מבוסס על עובדות, ולעיתים נועד להטעות באופן מכוון. התופעה קיבלה תאוצה עם התפתחות הרשתות החברתיות, המאפשרות הפצה מהירה של מידע ללא סינון עריכתי מקצועי, ועם מודלים עסקיים המתגמלים תוכן על פי מספר
צפיות ושיתופים. בשיח הציבורי נעשה במונח שימוש גם ככלי רטורי לפסילת דיווחים עיתונאיים לגיטימיים, מה שמעורר ביקורת.
לתופעה השלכות כלכליות ישירות. ידיעות כוזבות על חברות, מיזוגים או אירועים גיאופוליטיים עלולות להשפיע על מסחר בשוק
ההון בתוך דקות, ובעבר נרשמו מקרים שבהם פרסום שגוי הוביל לתנודות חדות במדדים. גופי הפיקוח על ניירות ערך רואים בהפצה מכוונת של מידע שקרי לצורך הפקת רווח עבירה של מניפולציה בשוק.
ההתפתחות בתחום הבינה
מלאכותית מקשה על ההתמודדות, בשל היכולת לייצר טקסטים, תמונות והקלטות מזויפות באיכות גבוהה, המכונות דיפ-פייק. מנגד, מפותחים כלים טכנולוגיים לזיהוי תוכן מסונתז, ומדינות ופלטפורמות מקדמות מנגנוני סימון, בדיקת עובדות והסדרה, לצד דיון 42ציבורי על האיזון מול
חופש הביטוי.
החברה פרסמה היום את הדו"ח השנתי של השימושים באינטרנט, שמצביע על מגמות שונות, בין השאר של התמודדות הישראלים עם העלייה ביוקר המחיה והגברת השימוש והתלות ביישומי הבינה המלאכותית. בין השאר, 86% מהישראלים מתקשים להבחין בין מידע אמיתי לפייק ניוז, ו-73% צמצמו
74% מהצהרותיהם של נציגי הקואליציה שגויות, אבל גם באופוזיציה לא מתחייבים לומר את האמת – כך עולה ממחקר של יפעת מחקרי מדיה ומשרוקית עבור כנס אילת לעיתונות
תופעת החדשות המזויפות הפכה לגורם מכריע ומדאיג עבור פייסבוק במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, אז דובר על כך שלינקים לכתבות שבהן תוכן שקרי הופצו במידה נרחבת שאולי אף השפיעה על תהליך קבלת ההחלטות של הבוחרים
