פייק ניוז ורשתות חברתיות: דו"ח האינטרנט של בזק ל-2024
החברה פרסמה היום את הדו"ח השנתי של השימושים באינטרנט, שמצביע על מגמות שונות, בין השאר של התמודדות הישראלים עם העלייה ביוקר המחיה והגברת השימוש והתלות ביישומי הבינה המלאכותית. בין השאר, 86% מהישראלים מתקשים להבחין בין מידע אמיתי לפייק ניוז, ו-73% צמצמו
את השיתוף של תמונות ברשתות החברתיות
בזק פרסמה היום את דו"ח האינטרנט השנתי שלה, המספק הצצה מקיפה להרגלי הגלישה של הישראלים. על סמך סקר שנערך בקרב 4,500 משתתפים בגילאי 13 ומעלה, הדו"ח חושף מגמות עכשוויות, שינויים בצריכה והשפעות המלחמה, יוקר המחיה והבינה המלאכותית (AI) על השגרה הדיגיטלית בישראל.
86% מהישראלים מתקשים להבחין בין מידע אמיתי לפייק ניוז ברשתות החברתיות. הנתון מדאיג במיוחד בנושא הרגיש של החטופים בעזה: 73% מבני הנוער נחשפו למידע כוזב, לצד 66% מהבוגרים שהיו נתונים גם הם לדיסאינפורמציה.
51% מהישראלים נמנעו מהזמנת חופשות בשנה האחרונה, ו-73% צמצמו את שיתוף התמונות האישיות ברשתות. בקרב בני הנוער הנתון הזה הגיע ל-52%. בנוסף, שעות הגלישה נהפכו קיצוניות: 23% האריכו את זמני השימוש במסכים לשעות הלילה המאוחרות, ו-8% החלו לצפות במסכים בשעות הבוקר המוקדמות.
- 84% מהם צמצמו רכישות אונליין אימפולסיביות.
- 74% דיווחו על קניות באתרים בינלאומיים זולים כמו עליאקספרס ושיין.
- שיעור הקונים אונליין ירד מ-87% ב-2023 ל-81% בשנת 2024.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- באטמ קיבלה הזמנה של 670 אלף דולר מחברה בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, יותר ויותר ישראלים ביטלו את המנויים שלהם לשירותי תוכן פרמיום: שיעור הביטולים עבור נטפליקס ודיסני פלוס הגיע לכ-3%-4%, ואילו מספר המנויים החדשים היה נמוך בהרבה.
הבינה המלאכותית (AI) נהפכה אף היא לחלק בלתי נפרד מהחיים הדיגיטליים של הישראלים:
- 90% מכירים את המונח AI,
ו-70% משלבים אותו בשגרת יומם.
- 40% מבני הנוער ו-32% מהבוגרים מעדיפים לחפש מידע בכלי בינה מלאכותית על פני מנועי חיפוש מסורתיים.
- 57% ציינו שיכולות התרגום של כלי ה-AI הפחיתו את הצורך שלהם להשתמש באנגלית.
כלי הבינה המלאכותית הפופולריים ביותר בישראל כוללים את ChatGPT של OpenAI (83% בקרב בני נוער, 76% בקרב בוגרים) וג'מיני של גוגל (30% בקרב צעירים, 22% בקרב בוגרים).
- שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
- 40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הדו"ח מצביע על ירידה משמעותית ביכולת הקשב של הישראלים:
- 85% איבדו סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים, ומעדיפים לצרוך בעיקר סרטונים קצרים באורך של עד דקה.
- 64% מבני הנוער מעדיפים להאזין לפודקאסטים ולהודעות קוליות במהירות גבוהה - כדי לחסוך זמן.
בני הנוער הם הקבוצה הבולטת ביותר מבחינת זמן השהייה ברשתות החברתיות:
- 63% נמצאים ברשתות החברתיות לפחות שלוש שעות ביום.
- 34% מבלים ברשתות החברתיות חמש שעות ביום ויותר.
- 60% מבני הנוער מודים שהם מכורים
לשימוש ברשתות החברתיות.
בזק הציגה גם כלי חדש בשם "מד האינטרנט", המספק תמונת מצב עדכנית על הרגלי הגלישה בישראל:
מד מיקום - מנטר שימוש אינטרנטי לפי אזורים, כולל תהליכי ההתאוששות
בצפון ובדרום בעקבות המלחמה.
מד הרייטינג - בודק את העדפות הצפייה בזמן אמת, מעבר לטלוויזיה המסורתית.
מד ה-WiFi - עוקב אחר דפוסי שימוש בבית המחובר.
מד הסייבר - מגלה מה הם המכשירים הביתיים החשופים ביותר לפריצות.
מצלמות האבטחה הביתיות הן המכשירים הנפרצים ביותר, עם חשיפה של פי 100 יותר ממכשירים אחרים. התקפות סייבר על בתים מחוברים כללו,
בין השאר חסימה של 2.4 מיליארד ניסיונות פישינג, וחסימה של 82 מיליון תקיפות מסוג DDoS.
האירועים המרכזיים שהשפיעו על צריכת האינטרנט היו, בין היתר, קרב האגרוף בין מייק טייסון וג'ייק פול בנטפליקס, שהוביל לעלייה של פי עשרה בתעבורת הרשת; השקת
גרסה חדשה של המשחק פורטנייט, שיצרה זינוק של 60% בתעבורת הרשת; וחזרת החטופות מעזה, שהובילה לעלייה של 40% בתעבורה בשעת השיא.
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח
רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.
הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".