נגה בריינס
צילום: משה בנימין
דעה

מה זה דיפ-פייק, איך זה קשור לפייק ניוז והאם זה כאן כדי להישאר?

הדיפ-פייק ואמנות הבינה מלאכותית מדגישים את החולשות המהותיות של ה-NFT, והם גם יחזירו אותנו לעצמנו
נגה בריינס | (4)

טכנולוגיית דיפ-פייק משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונות, סרטים ופס-קול מלאכותיים. כבר בהגדרה יש סתירה כי זו לא בינה. בינה (intelligence) לפי מילון אוקספורד היא היכולת לרכוש וליישם ידע וכישורים. בבינה מלאכותית מידע מוכנס למערכת או נאסף לפי פרמטרים מסוימים, מועבד ואלגוריתם מוציא פלט. אין יישום של ידע וכישורים כי ידע (knowledge) אינו מידע (information) וכישורים (skills) הם היכולת לעשות דבר מה בצורה טובה, להתמחות בו.

אלגוריתם אוסף מידע, מעבד אותו לפי מספר סופי של משתנים ומוציא פלט. ״למידת מכונה״ היא לא יותר מאלגוריתם על אלגוריתם – אלגוריתם ש״מלמד״ עצמו לפתור בעיות ויוצר אלגוריתמים חדשים. עכשיו, זו אכן ראייה פשטנית מאוד של טכנולוגיה מורכבת שיש לה המון יתרונות. אז לפני שהמומחים יכתבו בטוקבקים שאני לא מבינה מהחיים שלי, אתם צודקים, אני לא מבינה מהחיים שלי. אבל זה הקטע – אלגוריתם הוא לא החיים. עדיין.

הוא מוציא פלט. יפה, לעיתים מתוחכם ומעורר מחשבה, לפעמים אפקטיבי למשימה אבל פלט. אין בו בינה.

ה״בינה״ המלאכותית יכולה לכתוב מאמרים, לצייר תמונות, להוריד קמטים (ויזואליים), ליצור סרטים, לחקות קולות, להשתיל פרצופים ולנהל שיחות. כל כמה חודשים חברה כזו או אחרת מוציאה מוצר חדש שאמור לשלוח את כל האמנים בעולם ללשכת העבודה. בסדר.

גדודי עורכי דין מרוויחים וירוויחו סכומים יפים מאספקטים שונים שקשורים בטכנולוגיות האלה – הפרות זכויות יוצרים, הלבשת פרצופים של אקסים על סצנות פורנו, הונאות מסוגים שונים, תמלוגים והשתתפות ברווחים. כבר היום יש עורכי דין שמתמחים במציאת הפרות זכויות יוצרים של תמונות וסרטונים שמשתמשים בהם בלי רשות ברשת בין אם בתמימות ובין אם בכוונה תחילה ובתי המשפט מוצפים בתביעות ודנים בשאלה – של מי זה?

עכשיו, בשביל זה יצרו את ה-NFT, לא? כדי שנדע של מי זה? אם יש לי תמונה או סרטון ועשיתי ממנה NFT צריך להיות ברור מאוד שזה שלי ומי שמשתמש בה צריך לשלם. וכאן חוסר התוחלת של ה-NFT באה לביטוי. כי הוא לא יותר מלינק המוביל לתיקיה בה נמצאת היצירה. לפעמים התיקייה הזאת מכילה את היצירה, לפעמים לא. אני גם צריכה לסמוך שהתיקייה הזאת תמיד תהיה קיימת באותו לוקיישן אבל מספיק שמישהו סוגר את השרת או מעביר את התיקייה כדי שה-NFT שלי יאבד ערך. אבל נגיד שהכל בסדר והיצירה במקומה. האם היא שלי? האם אני יצרתי אותה? האם הבעלות עליה תקפה בכל מדינות העולם שחוקי זכויות היוצרים בהן שונים פעמים רבות? וגם אם כן, אם מישהו ישתמש ביצירה האם אני אוכל להוכיח שהוא עשה את זה ושמגיעים לי פיצויים?

אלגוריתם בינה מלאכותית משתמש במידע שנמצא בצורה חופשית ברשת ו/או במאגר שלו, ביניהם היצירה שלי שסביר להניח שהיכנשהו מישהו (בטח אני) פרסם אותה באיזו רשת חברתית או אולי אפילו אתר מכירות NFT אם אני רוצה למכור אותה, ויוצר מהם משהו חדש. יצירה חדשה שמשתמשת ביצירה שלי. אבל אין לי יכולת להוכיח שהיה שימוש ביצירה שלי. בעלי הבינה המלאכותית יגידו שזה לא שימוש, זו ״השראה״.

כמו שדגה קיבל השראה מבלרינות וציירים שהיו לפניו. אבל בבינה המלאכותית זו לא השראה, אני לא צריכה להיות עורכת דין כדי להבדיל בין השניים. הבינה המלאכותית סרקה את היצירה שלי, לקחה ממנה אלמנטים מסוימים מדידים כמו שילוב פלטת צבעים, הרמוניות, יחסים וזוויות בין משיכות המכחול, ושילבה עם אלמנטים מיצירות אחרות וכך הנפיקה את היצירה שלה. אבל אם אני ארצה להוכיח שהיצירה שלי נמצאת בפנים, ה-NFT לא עוזר לי בכלום. כי הוא בסך הכל לינק לתיקייה של היצירה שלי. הוא לא מכיל מידע ישים על המהות של היצירה שלי. ומהי המהות של היצירה שלי?

קיראו עוד ב"בארץ"

עדיין לא קמה הטכנולוגיה שעוזרת לזהות מהות. שחלק הוא משהו משלם. למשל אם מטוס מתפוצץ וחלקיו מתפזרים בים איך נדע שחלק המתכת שנסחף לחוף באירלנד הוא מאותו מטוס שהתפוצץ? להבדיל מהגוף האנושי שמורכב מתאים בהם נמצא הדי-אן-אי שלנו, לחפצים אין די-אן-אי. גם לא ליצירות דיגיטליות. טכנולוגיות שמנסות ליצור את המזהים עושות זאת בעזרת סימני מים או הטבעה, אלגוריתמים, חישובים מתמטיים שקשורים בהצפנה אבל מי שיצליח לייצר די-אן-אי של חפצים ויצירות שאינו פוגע בתכונות החפץ ונמצא בכל חלק בחפץ, יהיה אדם עשיר מאוד.

אני מנחשת שכבר עכשיו יש סטרטאפים שמבטיחים לעשות את זה ושתשעים אחוז מהם הם הונאה והעשרה האחרים מציגים טכנולוגיה מורכבת ומגושמת שהיישום שלה עולה יותר מהחפץ עצמו.

עקרונית זו היתה אחת ממטרות ה-NFT, לתת לדברים זיהוי בלתי ניתן להכחדה. עדיין, כשכוכב פופ משתמש בריף של כוכב אחר, נדרשות מאות שעות עורכי דין כדי לכמת ולשים מחיר על הגניבה. ה NFT מצביע לנתונים, הוא לא עוזר לזהות את הנתון עצמו.

אנחנו נמצאים בעידן בו מחשב יכול לייצר אמנות והיא יכולה להיות טובה. אנחנו תמיד היינו בעידן הזה ותמיד נהיה בעידן הזה כי אמנות היא מושג רחב ויש לו אינסוף אספקטים ובגלל שיש המון אנשים בעולם עם טעמים שונים והיכנשהו תמיד יהיה מישהו שחושב שפיסת אמנות כזו או אחרת היא טובה.

תחשבו על עצמכם מול הקשקושים של הילדים שלכם, בטוחים שזה הדבר הבא מאז הפילה הציירת שמוכרת במליונים. וסביר להניח שיש לכם איזו רפרודוקציה של קדישמן באיזה חדר. כמו לרבע מהנובורישים במדינה.

כל אחד יכול לקחת את סרטוני המשפחה שלו ולהלביש עליהם פרצופים של סלבריטאים ולייצר דיפ-פייק, לבקש מהמחשב שיעשה לו מונה ליזה עם רקע של הגינה שלו או לנסות לעבוד על אשתו לשעבר עם שיחת טלפון דיפ-פייק מלאת הצעות מגונות מהבוסית שלה.

אנחנו נמצאים בעידן בו פייק-ניוז, כותרות קליק-בייט, רדידות מסרים והבטחות ללא כיסוי הם הנורמה. אנחנו לא צריכים דיפ-פייק כדי לקבל הבטחות שקריות ממפלגה שמתקשרת כדי שנשמע הודעה מוקלטת של היו״ר על ההישגים שלא היו לו בקדנציה האחרונה. אנחנו לא צריכים סרטון דיפ-פייק של תגרה מהונדסת כי כבר יש לנו מלא כאלה שההתחלה והסוף נחתכו מהם כדי לגרום לנו לחשוב שמה שקורה בסרטון זו האמת היחידה.

אנחנו לא צריכים פורנו עם פרצופים מודבקים של סלבריטאים כדי לדעת שפורנו זה פייק ואנחנו לא צריכים תמונה בסגנון אימפרסיוניסטי כדי לתלות בלובי של הבנק ״אמנות״ שהבנק ״תומך״ בה כי יש לו ״ערכים של תמיכה בתרבות״ בזמן שהוא לוקח מאתנו עמלת שורה בשקלים על משהו שעולה לו 0.000001 אגורות.

המניפולציות הנסתרות מהעין שהשלטונות השונים עושים במידע שמגיע אלינו בין אם זה בגיזום האלגוריתם של טיק-טוק כדי שנחשוב שלסין לא היתה יד בקורונה, הצנזורה ודובר צה״ל שמוודאים שנישאר בחשכה במה שקורה אצלנו בבית, צווי איסור פרסום של המשטרה שנועדו לכסת״ח על בכירים כאלה ואחרים בשם ״טובת הציבור״, יוצאות לאור ונחשפות לאט.

התפשטות הדיפ-פייק ואמנות בינת מחשב עוזרים לקחת את חוסר האמון שלנו בחדשות, במידע, ברשתות החברתיות ובבני אדם בכלל לקצה ומאיצים את ההגעה לרגע בו לא נאמין לכלום יותר. וזה רגע נהדר ומבורך וחיוני כדי לבנות אמון מחודש בגופים שלא אומרים לנו מה המידע שהוא אמת אבסולוטית, אלא מנגישים לנו מידע ושמים מעליו סימן שאלה.

גופים אמינים שלא מאכילים אותנו בכפית באג׳נדה אלא גורמים לנו לחשוב ולשאול שאלות, גופים שאינם נאמנים למפלגה, עמדה, יבואן או תורה כזו או אחרת אלא לחקר האמת. לכך שאמת היא סוביקטיבית ובסופה אין נקודה. יש סימן שאלה.

מושבעי הטכנולוגיה יטענו שכל מה שצריך כדי להילחם בפייק זה טכנולוגית אנטי-פייק וינפנפו בחברות שמפתחות כלים טכנולוגיים כדי לזהות סרטונים ויצירות מהונדסות. זה אפקטיבי לתקופה וכלי חשוב לתקשורת ולנו אבל זה מירוץ לתחתית. כמו ריגול וריגול נגדי, כמו נשק ונשק נגד נשק, כמו טרור ומלחמה בטרור, כמו סמים ומלחמה בסמים, כמו להפר זכויות אדם של אנשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם. בסופו של דבר המתנה הכי גדולה של דיפ-פייק ואמנות בינה מלאכותית היא שנוצף בהם עד לרמה שנניח את המכשיר מהיד ובמקום לחפש במה להיאחז מבחוץ, נפנה את המבט פנימה.

ועולם האמנות?

אנחנו נהיה בסדר, תודה על הדאגה. דיפ-פייק לא יחליף שחקנים, יכתוב תסריטים וימלא אולמות קולנוע ופרסי נובל לספרות. הוא יהיה שימושי מאוד בפורנו על כל גזרותיו, הוא בטח יהפוך ללהיט בקרב נסיכים ניגרים ונוכלים אחרים, יתן כלים חדשים למעצבי אפקטים ויזואלים, קולוריסטים, יוצרי הדמיה, מעצבים ויוצרים, אבל אין אמנות ללא בני אדם שמעורבים בתהליך. גם לבחור זו אמנות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    אריק 29/10/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאת דווקא כתבה מעניינת (ל"ת)
    אמונחטאפ 25/10/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פייק 24/10/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    בדיפ פייק ישנה את העולם
  • 1.
    יפה (ל"ת)
    קורא 23/10/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת,  מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובטל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונוב

לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה

עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות

רן קידר |

חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.

לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת 2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.

הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35% מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות העתידיות.

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".

פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".