נגה בריינס
צילום: משה בנימין
דעה

מה זה דיפ-פייק, איך זה קשור לפייק ניוז והאם זה כאן כדי להישאר?

הדיפ-פייק ואמנות הבינה מלאכותית מדגישים את החולשות המהותיות של ה-NFT, והם גם יחזירו אותנו לעצמנו
נגה בריינס | (4)

טכנולוגיית דיפ-פייק משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונות, סרטים ופס-קול מלאכותיים. כבר בהגדרה יש סתירה כי זו לא בינה. בינה (intelligence) לפי מילון אוקספורד היא היכולת לרכוש וליישם ידע וכישורים. בבינה מלאכותית מידע מוכנס למערכת או נאסף לפי פרמטרים מסוימים, מועבד ואלגוריתם מוציא פלט. אין יישום של ידע וכישורים כי ידע (knowledge) אינו מידע (information) וכישורים (skills) הם היכולת לעשות דבר מה בצורה טובה, להתמחות בו.

אלגוריתם אוסף מידע, מעבד אותו לפי מספר סופי של משתנים ומוציא פלט. ״למידת מכונה״ היא לא יותר מאלגוריתם על אלגוריתם – אלגוריתם ש״מלמד״ עצמו לפתור בעיות ויוצר אלגוריתמים חדשים. עכשיו, זו אכן ראייה פשטנית מאוד של טכנולוגיה מורכבת שיש לה המון יתרונות. אז לפני שהמומחים יכתבו בטוקבקים שאני לא מבינה מהחיים שלי, אתם צודקים, אני לא מבינה מהחיים שלי. אבל זה הקטע – אלגוריתם הוא לא החיים. עדיין.

הוא מוציא פלט. יפה, לעיתים מתוחכם ומעורר מחשבה, לפעמים אפקטיבי למשימה אבל פלט. אין בו בינה.

ה״בינה״ המלאכותית יכולה לכתוב מאמרים, לצייר תמונות, להוריד קמטים (ויזואליים), ליצור סרטים, לחקות קולות, להשתיל פרצופים ולנהל שיחות. כל כמה חודשים חברה כזו או אחרת מוציאה מוצר חדש שאמור לשלוח את כל האמנים בעולם ללשכת העבודה. בסדר.

גדודי עורכי דין מרוויחים וירוויחו סכומים יפים מאספקטים שונים שקשורים בטכנולוגיות האלה – הפרות זכויות יוצרים, הלבשת פרצופים של אקסים על סצנות פורנו, הונאות מסוגים שונים, תמלוגים והשתתפות ברווחים. כבר היום יש עורכי דין שמתמחים במציאת הפרות זכויות יוצרים של תמונות וסרטונים שמשתמשים בהם בלי רשות ברשת בין אם בתמימות ובין אם בכוונה תחילה ובתי המשפט מוצפים בתביעות ודנים בשאלה – של מי זה?

עכשיו, בשביל זה יצרו את ה-NFT, לא? כדי שנדע של מי זה? אם יש לי תמונה או סרטון ועשיתי ממנה NFT צריך להיות ברור מאוד שזה שלי ומי שמשתמש בה צריך לשלם. וכאן חוסר התוחלת של ה-NFT באה לביטוי. כי הוא לא יותר מלינק המוביל לתיקיה בה נמצאת היצירה. לפעמים התיקייה הזאת מכילה את היצירה, לפעמים לא. אני גם צריכה לסמוך שהתיקייה הזאת תמיד תהיה קיימת באותו לוקיישן אבל מספיק שמישהו סוגר את השרת או מעביר את התיקייה כדי שה-NFT שלי יאבד ערך. אבל נגיד שהכל בסדר והיצירה במקומה. האם היא שלי? האם אני יצרתי אותה? האם הבעלות עליה תקפה בכל מדינות העולם שחוקי זכויות היוצרים בהן שונים פעמים רבות? וגם אם כן, אם מישהו ישתמש ביצירה האם אני אוכל להוכיח שהוא עשה את זה ושמגיעים לי פיצויים?

אלגוריתם בינה מלאכותית משתמש במידע שנמצא בצורה חופשית ברשת ו/או במאגר שלו, ביניהם היצירה שלי שסביר להניח שהיכנשהו מישהו (בטח אני) פרסם אותה באיזו רשת חברתית או אולי אפילו אתר מכירות NFT אם אני רוצה למכור אותה, ויוצר מהם משהו חדש. יצירה חדשה שמשתמשת ביצירה שלי. אבל אין לי יכולת להוכיח שהיה שימוש ביצירה שלי. בעלי הבינה המלאכותית יגידו שזה לא שימוש, זו ״השראה״.

כמו שדגה קיבל השראה מבלרינות וציירים שהיו לפניו. אבל בבינה המלאכותית זו לא השראה, אני לא צריכה להיות עורכת דין כדי להבדיל בין השניים. הבינה המלאכותית סרקה את היצירה שלי, לקחה ממנה אלמנטים מסוימים מדידים כמו שילוב פלטת צבעים, הרמוניות, יחסים וזוויות בין משיכות המכחול, ושילבה עם אלמנטים מיצירות אחרות וכך הנפיקה את היצירה שלה. אבל אם אני ארצה להוכיח שהיצירה שלי נמצאת בפנים, ה-NFT לא עוזר לי בכלום. כי הוא בסך הכל לינק לתיקייה של היצירה שלי. הוא לא מכיל מידע ישים על המהות של היצירה שלי. ומהי המהות של היצירה שלי?

קיראו עוד ב"בארץ"

עדיין לא קמה הטכנולוגיה שעוזרת לזהות מהות. שחלק הוא משהו משלם. למשל אם מטוס מתפוצץ וחלקיו מתפזרים בים איך נדע שחלק המתכת שנסחף לחוף באירלנד הוא מאותו מטוס שהתפוצץ? להבדיל מהגוף האנושי שמורכב מתאים בהם נמצא הדי-אן-אי שלנו, לחפצים אין די-אן-אי. גם לא ליצירות דיגיטליות. טכנולוגיות שמנסות ליצור את המזהים עושות זאת בעזרת סימני מים או הטבעה, אלגוריתמים, חישובים מתמטיים שקשורים בהצפנה אבל מי שיצליח לייצר די-אן-אי של חפצים ויצירות שאינו פוגע בתכונות החפץ ונמצא בכל חלק בחפץ, יהיה אדם עשיר מאוד.

אני מנחשת שכבר עכשיו יש סטרטאפים שמבטיחים לעשות את זה ושתשעים אחוז מהם הם הונאה והעשרה האחרים מציגים טכנולוגיה מורכבת ומגושמת שהיישום שלה עולה יותר מהחפץ עצמו.

עקרונית זו היתה אחת ממטרות ה-NFT, לתת לדברים זיהוי בלתי ניתן להכחדה. עדיין, כשכוכב פופ משתמש בריף של כוכב אחר, נדרשות מאות שעות עורכי דין כדי לכמת ולשים מחיר על הגניבה. ה NFT מצביע לנתונים, הוא לא עוזר לזהות את הנתון עצמו.

אנחנו נמצאים בעידן בו מחשב יכול לייצר אמנות והיא יכולה להיות טובה. אנחנו תמיד היינו בעידן הזה ותמיד נהיה בעידן הזה כי אמנות היא מושג רחב ויש לו אינסוף אספקטים ובגלל שיש המון אנשים בעולם עם טעמים שונים והיכנשהו תמיד יהיה מישהו שחושב שפיסת אמנות כזו או אחרת היא טובה.

תחשבו על עצמכם מול הקשקושים של הילדים שלכם, בטוחים שזה הדבר הבא מאז הפילה הציירת שמוכרת במליונים. וסביר להניח שיש לכם איזו רפרודוקציה של קדישמן באיזה חדר. כמו לרבע מהנובורישים במדינה.

כל אחד יכול לקחת את סרטוני המשפחה שלו ולהלביש עליהם פרצופים של סלבריטאים ולייצר דיפ-פייק, לבקש מהמחשב שיעשה לו מונה ליזה עם רקע של הגינה שלו או לנסות לעבוד על אשתו לשעבר עם שיחת טלפון דיפ-פייק מלאת הצעות מגונות מהבוסית שלה.

אנחנו נמצאים בעידן בו פייק-ניוז, כותרות קליק-בייט, רדידות מסרים והבטחות ללא כיסוי הם הנורמה. אנחנו לא צריכים דיפ-פייק כדי לקבל הבטחות שקריות ממפלגה שמתקשרת כדי שנשמע הודעה מוקלטת של היו״ר על ההישגים שלא היו לו בקדנציה האחרונה. אנחנו לא צריכים סרטון דיפ-פייק של תגרה מהונדסת כי כבר יש לנו מלא כאלה שההתחלה והסוף נחתכו מהם כדי לגרום לנו לחשוב שמה שקורה בסרטון זו האמת היחידה.

אנחנו לא צריכים פורנו עם פרצופים מודבקים של סלבריטאים כדי לדעת שפורנו זה פייק ואנחנו לא צריכים תמונה בסגנון אימפרסיוניסטי כדי לתלות בלובי של הבנק ״אמנות״ שהבנק ״תומך״ בה כי יש לו ״ערכים של תמיכה בתרבות״ בזמן שהוא לוקח מאתנו עמלת שורה בשקלים על משהו שעולה לו 0.000001 אגורות.

המניפולציות הנסתרות מהעין שהשלטונות השונים עושים במידע שמגיע אלינו בין אם זה בגיזום האלגוריתם של טיק-טוק כדי שנחשוב שלסין לא היתה יד בקורונה, הצנזורה ודובר צה״ל שמוודאים שנישאר בחשכה במה שקורה אצלנו בבית, צווי איסור פרסום של המשטרה שנועדו לכסת״ח על בכירים כאלה ואחרים בשם ״טובת הציבור״, יוצאות לאור ונחשפות לאט.

התפשטות הדיפ-פייק ואמנות בינת מחשב עוזרים לקחת את חוסר האמון שלנו בחדשות, במידע, ברשתות החברתיות ובבני אדם בכלל לקצה ומאיצים את ההגעה לרגע בו לא נאמין לכלום יותר. וזה רגע נהדר ומבורך וחיוני כדי לבנות אמון מחודש בגופים שלא אומרים לנו מה המידע שהוא אמת אבסולוטית, אלא מנגישים לנו מידע ושמים מעליו סימן שאלה.

גופים אמינים שלא מאכילים אותנו בכפית באג׳נדה אלא גורמים לנו לחשוב ולשאול שאלות, גופים שאינם נאמנים למפלגה, עמדה, יבואן או תורה כזו או אחרת אלא לחקר האמת. לכך שאמת היא סוביקטיבית ובסופה אין נקודה. יש סימן שאלה.

מושבעי הטכנולוגיה יטענו שכל מה שצריך כדי להילחם בפייק זה טכנולוגית אנטי-פייק וינפנפו בחברות שמפתחות כלים טכנולוגיים כדי לזהות סרטונים ויצירות מהונדסות. זה אפקטיבי לתקופה וכלי חשוב לתקשורת ולנו אבל זה מירוץ לתחתית. כמו ריגול וריגול נגדי, כמו נשק ונשק נגד נשק, כמו טרור ומלחמה בטרור, כמו סמים ומלחמה בסמים, כמו להפר זכויות אדם של אנשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם. בסופו של דבר המתנה הכי גדולה של דיפ-פייק ואמנות בינה מלאכותית היא שנוצף בהם עד לרמה שנניח את המכשיר מהיד ובמקום לחפש במה להיאחז מבחוץ, נפנה את המבט פנימה.

ועולם האמנות?

אנחנו נהיה בסדר, תודה על הדאגה. דיפ-פייק לא יחליף שחקנים, יכתוב תסריטים וימלא אולמות קולנוע ופרסי נובל לספרות. הוא יהיה שימושי מאוד בפורנו על כל גזרותיו, הוא בטח יהפוך ללהיט בקרב נסיכים ניגרים ונוכלים אחרים, יתן כלים חדשים למעצבי אפקטים ויזואלים, קולוריסטים, יוצרי הדמיה, מעצבים ויוצרים, אבל אין אמנות ללא בני אדם שמעורבים בתהליך. גם לבחור זו אמנות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    אריק 29/10/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאת דווקא כתבה מעניינת (ל"ת)
    אמונחטאפ 25/10/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פייק 24/10/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    בדיפ פייק ישנה את העולם
  • 1.
    יפה (ל"ת)
    קורא 23/10/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.