נגה בריינס
צילום: משה בנימין
דעה

מה זה דיפ-פייק, איך זה קשור לפייק ניוז והאם זה כאן כדי להישאר?

הדיפ-פייק ואמנות הבינה מלאכותית מדגישים את החולשות המהותיות של ה-NFT, והם גם יחזירו אותנו לעצמנו
נגה בריינס | (4)

טכנולוגיית דיפ-פייק משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונות, סרטים ופס-קול מלאכותיים. כבר בהגדרה יש סתירה כי זו לא בינה. בינה (intelligence) לפי מילון אוקספורד היא היכולת לרכוש וליישם ידע וכישורים. בבינה מלאכותית מידע מוכנס למערכת או נאסף לפי פרמטרים מסוימים, מועבד ואלגוריתם מוציא פלט. אין יישום של ידע וכישורים כי ידע (knowledge) אינו מידע (information) וכישורים (skills) הם היכולת לעשות דבר מה בצורה טובה, להתמחות בו.

אלגוריתם אוסף מידע, מעבד אותו לפי מספר סופי של משתנים ומוציא פלט. ״למידת מכונה״ היא לא יותר מאלגוריתם על אלגוריתם – אלגוריתם ש״מלמד״ עצמו לפתור בעיות ויוצר אלגוריתמים חדשים. עכשיו, זו אכן ראייה פשטנית מאוד של טכנולוגיה מורכבת שיש לה המון יתרונות. אז לפני שהמומחים יכתבו בטוקבקים שאני לא מבינה מהחיים שלי, אתם צודקים, אני לא מבינה מהחיים שלי. אבל זה הקטע – אלגוריתם הוא לא החיים. עדיין.

הוא מוציא פלט. יפה, לעיתים מתוחכם ומעורר מחשבה, לפעמים אפקטיבי למשימה אבל פלט. אין בו בינה.

ה״בינה״ המלאכותית יכולה לכתוב מאמרים, לצייר תמונות, להוריד קמטים (ויזואליים), ליצור סרטים, לחקות קולות, להשתיל פרצופים ולנהל שיחות. כל כמה חודשים חברה כזו או אחרת מוציאה מוצר חדש שאמור לשלוח את כל האמנים בעולם ללשכת העבודה. בסדר.

גדודי עורכי דין מרוויחים וירוויחו סכומים יפים מאספקטים שונים שקשורים בטכנולוגיות האלה – הפרות זכויות יוצרים, הלבשת פרצופים של אקסים על סצנות פורנו, הונאות מסוגים שונים, תמלוגים והשתתפות ברווחים. כבר היום יש עורכי דין שמתמחים במציאת הפרות זכויות יוצרים של תמונות וסרטונים שמשתמשים בהם בלי רשות ברשת בין אם בתמימות ובין אם בכוונה תחילה ובתי המשפט מוצפים בתביעות ודנים בשאלה – של מי זה?

עכשיו, בשביל זה יצרו את ה-NFT, לא? כדי שנדע של מי זה? אם יש לי תמונה או סרטון ועשיתי ממנה NFT צריך להיות ברור מאוד שזה שלי ומי שמשתמש בה צריך לשלם. וכאן חוסר התוחלת של ה-NFT באה לביטוי. כי הוא לא יותר מלינק המוביל לתיקיה בה נמצאת היצירה. לפעמים התיקייה הזאת מכילה את היצירה, לפעמים לא. אני גם צריכה לסמוך שהתיקייה הזאת תמיד תהיה קיימת באותו לוקיישן אבל מספיק שמישהו סוגר את השרת או מעביר את התיקייה כדי שה-NFT שלי יאבד ערך. אבל נגיד שהכל בסדר והיצירה במקומה. האם היא שלי? האם אני יצרתי אותה? האם הבעלות עליה תקפה בכל מדינות העולם שחוקי זכויות היוצרים בהן שונים פעמים רבות? וגם אם כן, אם מישהו ישתמש ביצירה האם אני אוכל להוכיח שהוא עשה את זה ושמגיעים לי פיצויים?

אלגוריתם בינה מלאכותית משתמש במידע שנמצא בצורה חופשית ברשת ו/או במאגר שלו, ביניהם היצירה שלי שסביר להניח שהיכנשהו מישהו (בטח אני) פרסם אותה באיזו רשת חברתית או אולי אפילו אתר מכירות NFT אם אני רוצה למכור אותה, ויוצר מהם משהו חדש. יצירה חדשה שמשתמשת ביצירה שלי. אבל אין לי יכולת להוכיח שהיה שימוש ביצירה שלי. בעלי הבינה המלאכותית יגידו שזה לא שימוש, זו ״השראה״.

כמו שדגה קיבל השראה מבלרינות וציירים שהיו לפניו. אבל בבינה המלאכותית זו לא השראה, אני לא צריכה להיות עורכת דין כדי להבדיל בין השניים. הבינה המלאכותית סרקה את היצירה שלי, לקחה ממנה אלמנטים מסוימים מדידים כמו שילוב פלטת צבעים, הרמוניות, יחסים וזוויות בין משיכות המכחול, ושילבה עם אלמנטים מיצירות אחרות וכך הנפיקה את היצירה שלה. אבל אם אני ארצה להוכיח שהיצירה שלי נמצאת בפנים, ה-NFT לא עוזר לי בכלום. כי הוא בסך הכל לינק לתיקייה של היצירה שלי. הוא לא מכיל מידע ישים על המהות של היצירה שלי. ומהי המהות של היצירה שלי?

קיראו עוד ב"בארץ"

עדיין לא קמה הטכנולוגיה שעוזרת לזהות מהות. שחלק הוא משהו משלם. למשל אם מטוס מתפוצץ וחלקיו מתפזרים בים איך נדע שחלק המתכת שנסחף לחוף באירלנד הוא מאותו מטוס שהתפוצץ? להבדיל מהגוף האנושי שמורכב מתאים בהם נמצא הדי-אן-אי שלנו, לחפצים אין די-אן-אי. גם לא ליצירות דיגיטליות. טכנולוגיות שמנסות ליצור את המזהים עושות זאת בעזרת סימני מים או הטבעה, אלגוריתמים, חישובים מתמטיים שקשורים בהצפנה אבל מי שיצליח לייצר די-אן-אי של חפצים ויצירות שאינו פוגע בתכונות החפץ ונמצא בכל חלק בחפץ, יהיה אדם עשיר מאוד.

אני מנחשת שכבר עכשיו יש סטרטאפים שמבטיחים לעשות את זה ושתשעים אחוז מהם הם הונאה והעשרה האחרים מציגים טכנולוגיה מורכבת ומגושמת שהיישום שלה עולה יותר מהחפץ עצמו.

עקרונית זו היתה אחת ממטרות ה-NFT, לתת לדברים זיהוי בלתי ניתן להכחדה. עדיין, כשכוכב פופ משתמש בריף של כוכב אחר, נדרשות מאות שעות עורכי דין כדי לכמת ולשים מחיר על הגניבה. ה NFT מצביע לנתונים, הוא לא עוזר לזהות את הנתון עצמו.

אנחנו נמצאים בעידן בו מחשב יכול לייצר אמנות והיא יכולה להיות טובה. אנחנו תמיד היינו בעידן הזה ותמיד נהיה בעידן הזה כי אמנות היא מושג רחב ויש לו אינסוף אספקטים ובגלל שיש המון אנשים בעולם עם טעמים שונים והיכנשהו תמיד יהיה מישהו שחושב שפיסת אמנות כזו או אחרת היא טובה.

תחשבו על עצמכם מול הקשקושים של הילדים שלכם, בטוחים שזה הדבר הבא מאז הפילה הציירת שמוכרת במליונים. וסביר להניח שיש לכם איזו רפרודוקציה של קדישמן באיזה חדר. כמו לרבע מהנובורישים במדינה.

כל אחד יכול לקחת את סרטוני המשפחה שלו ולהלביש עליהם פרצופים של סלבריטאים ולייצר דיפ-פייק, לבקש מהמחשב שיעשה לו מונה ליזה עם רקע של הגינה שלו או לנסות לעבוד על אשתו לשעבר עם שיחת טלפון דיפ-פייק מלאת הצעות מגונות מהבוסית שלה.

אנחנו נמצאים בעידן בו פייק-ניוז, כותרות קליק-בייט, רדידות מסרים והבטחות ללא כיסוי הם הנורמה. אנחנו לא צריכים דיפ-פייק כדי לקבל הבטחות שקריות ממפלגה שמתקשרת כדי שנשמע הודעה מוקלטת של היו״ר על ההישגים שלא היו לו בקדנציה האחרונה. אנחנו לא צריכים סרטון דיפ-פייק של תגרה מהונדסת כי כבר יש לנו מלא כאלה שההתחלה והסוף נחתכו מהם כדי לגרום לנו לחשוב שמה שקורה בסרטון זו האמת היחידה.

אנחנו לא צריכים פורנו עם פרצופים מודבקים של סלבריטאים כדי לדעת שפורנו זה פייק ואנחנו לא צריכים תמונה בסגנון אימפרסיוניסטי כדי לתלות בלובי של הבנק ״אמנות״ שהבנק ״תומך״ בה כי יש לו ״ערכים של תמיכה בתרבות״ בזמן שהוא לוקח מאתנו עמלת שורה בשקלים על משהו שעולה לו 0.000001 אגורות.

המניפולציות הנסתרות מהעין שהשלטונות השונים עושים במידע שמגיע אלינו בין אם זה בגיזום האלגוריתם של טיק-טוק כדי שנחשוב שלסין לא היתה יד בקורונה, הצנזורה ודובר צה״ל שמוודאים שנישאר בחשכה במה שקורה אצלנו בבית, צווי איסור פרסום של המשטרה שנועדו לכסת״ח על בכירים כאלה ואחרים בשם ״טובת הציבור״, יוצאות לאור ונחשפות לאט.

התפשטות הדיפ-פייק ואמנות בינת מחשב עוזרים לקחת את חוסר האמון שלנו בחדשות, במידע, ברשתות החברתיות ובבני אדם בכלל לקצה ומאיצים את ההגעה לרגע בו לא נאמין לכלום יותר. וזה רגע נהדר ומבורך וחיוני כדי לבנות אמון מחודש בגופים שלא אומרים לנו מה המידע שהוא אמת אבסולוטית, אלא מנגישים לנו מידע ושמים מעליו סימן שאלה.

גופים אמינים שלא מאכילים אותנו בכפית באג׳נדה אלא גורמים לנו לחשוב ולשאול שאלות, גופים שאינם נאמנים למפלגה, עמדה, יבואן או תורה כזו או אחרת אלא לחקר האמת. לכך שאמת היא סוביקטיבית ובסופה אין נקודה. יש סימן שאלה.

מושבעי הטכנולוגיה יטענו שכל מה שצריך כדי להילחם בפייק זה טכנולוגית אנטי-פייק וינפנפו בחברות שמפתחות כלים טכנולוגיים כדי לזהות סרטונים ויצירות מהונדסות. זה אפקטיבי לתקופה וכלי חשוב לתקשורת ולנו אבל זה מירוץ לתחתית. כמו ריגול וריגול נגדי, כמו נשק ונשק נגד נשק, כמו טרור ומלחמה בטרור, כמו סמים ומלחמה בסמים, כמו להפר זכויות אדם של אנשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם. בסופו של דבר המתנה הכי גדולה של דיפ-פייק ואמנות בינה מלאכותית היא שנוצף בהם עד לרמה שנניח את המכשיר מהיד ובמקום לחפש במה להיאחז מבחוץ, נפנה את המבט פנימה.

ועולם האמנות?

אנחנו נהיה בסדר, תודה על הדאגה. דיפ-פייק לא יחליף שחקנים, יכתוב תסריטים וימלא אולמות קולנוע ופרסי נובל לספרות. הוא יהיה שימושי מאוד בפורנו על כל גזרותיו, הוא בטח יהפוך ללהיט בקרב נסיכים ניגרים ונוכלים אחרים, יתן כלים חדשים למעצבי אפקטים ויזואלים, קולוריסטים, יוצרי הדמיה, מעצבים ויוצרים, אבל אין אמנות ללא בני אדם שמעורבים בתהליך. גם לבחור זו אמנות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    אריק 29/10/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאת דווקא כתבה מעניינת (ל"ת)
    אמונחטאפ 25/10/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פייק 24/10/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    בדיפ פייק ישנה את העולם
  • 1.
    יפה (ל"ת)
    קורא 23/10/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

מס הכנסה
צילום: freepik

לקראת ה-31 בדצמבר: מה אתם צריכים לבדוק בתיק ההשקעות כדי לא לשלם מס מיותר?

פחות מחודשיים לסוף שנת המס, דיברנו עם מומחים לתכנון מס וניהול השקעות  כדי להבין איך תוכלו לחסוך מס - מקיזוז הפסדים ועד הפקדות סוף שנה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה מס

שנת המס מתקרבת לסיומה, וזה הזמן לעצור ולבחון איך נראו ההכנסות, הרווחים וההפסדים במהלך 2025. אצל שכירים המעבר בין דצמבר לינואר לא אומר הרבה, אבל למי שיש תיק השקעות, למי שמנהל עסק ולעצמריים השבועות האחרונים של השנה זה זמן לסכם את הפעילות ולהתכונן להתחשבנות מול רשויות המס. אם תבחנו עכשיו את תיק ההשקעות, את מבנה המימון ואת ההוצאות שהצטברו, תוכלו להפחית מס, להימנע מתשלומים עודפים ולנצל הטבות שהחוק מאפשר. דיברנו עם מומחי מיסוי והשקעות כדי להבין איזה צעדים משתלם לעשות עוד לפני שהשנה מסתיימת.


לקזז הפסדים ולצמצם רווחי הון

"אם במהלך השנה מכרתם מניות, קרנות או ניירות ערך אחרים ברווח, כדאי לבדוק האם קיימות השקעות אחרות שהפסידו מערכן. מכירה של נייר ערך מפסיד עד סוף השנה מאפשרת לקזז את ההפסד כנגד הרווח ולהפחית את המס, ולעיתים אף לזכות בהחזר", מסביר עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות' המתמחה בתיקי מס הכנסה. "גם בעלי עסקים יכולים לשקול הקדמת הוצאות או הכרה בהפסדים עסקיים (כמו ירידת ערך מלאי או הלוואות אבודות) כדי לצמצם את המס", הוא מבהיר.


עו"ד שחר שטראוס צילום: איגור לובינסקי


"בהיעדר הוראה מפורשת בפקודת מס הכנסה, מומלץ להתחיל בקיזוז הפסדי הון ממכירת ניירות ערך כנגד רווחים מניירות ערך החייבים בשיעורי המס הגבוהים ביותר", מפרטת רונית בכר רונית בכר, שותפה בחטיבת המס

ב-Deloitte ישראל. "שיעורי המס ליחידים נעים כיום בין 15% ל-30% לפני מס יסף, בהתאם לסוג ההשקעה ולשיעור ההחזקה. בנוסף, כדאי לבחון האם עדיף לקזז את הפסדי ההון מהכנסות ריבית ודיבידנד שנבעו מניירות הערך, לפני שמקזזים אותם מרווחי הון, במיוחד כאשר קיימים הפסדי הון משנים קודמות שניתן לקזזם השנה מרווחי הון בלבד. בנוסף, במידה וההשקעות מנוהלות במספר בנקים או בתי השקעות, חשוב לבדוק אפשרות לקיזוז רווחים והפסדים בין הגופים השונים, מה שעשוי לזכות אתכם בהחזר מס. לצורך כך יש להגיש דוח שנתי למס הכנסה".