מה זה דיפ-פייק, איך זה קשור לפייק ניוז והאם זה כאן כדי להישאר?
טכנולוגיית דיפ-פייק משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונות, סרטים ופס-קול מלאכותיים. כבר בהגדרה יש סתירה כי זו לא בינה. בינה (intelligence) לפי מילון אוקספורד היא היכולת לרכוש וליישם ידע וכישורים. בבינה מלאכותית מידע מוכנס למערכת או נאסף לפי פרמטרים מסוימים, מועבד ואלגוריתם מוציא פלט. אין יישום של ידע וכישורים כי ידע (knowledge) אינו מידע (information) וכישורים (skills) הם היכולת לעשות דבר מה בצורה טובה, להתמחות בו.
אלגוריתם אוסף מידע, מעבד אותו לפי מספר סופי של משתנים ומוציא פלט. ״למידת מכונה״ היא לא יותר מאלגוריתם על אלגוריתם – אלגוריתם ש״מלמד״ עצמו לפתור בעיות ויוצר אלגוריתמים חדשים. עכשיו, זו אכן ראייה פשטנית מאוד של טכנולוגיה מורכבת שיש לה המון יתרונות. אז לפני שהמומחים יכתבו בטוקבקים שאני לא מבינה מהחיים שלי, אתם צודקים, אני לא מבינה מהחיים שלי. אבל זה הקטע – אלגוריתם הוא לא החיים. עדיין.
הוא מוציא פלט. יפה, לעיתים מתוחכם ומעורר מחשבה, לפעמים אפקטיבי למשימה אבל פלט. אין בו בינה.
ה״בינה״ המלאכותית יכולה לכתוב מאמרים, לצייר תמונות, להוריד קמטים (ויזואליים), ליצור סרטים, לחקות קולות, להשתיל פרצופים ולנהל שיחות. כל כמה חודשים חברה כזו או אחרת מוציאה מוצר חדש שאמור לשלוח את כל האמנים בעולם ללשכת העבודה. בסדר.
גדודי עורכי דין מרוויחים וירוויחו סכומים יפים מאספקטים שונים שקשורים בטכנולוגיות האלה – הפרות זכויות יוצרים, הלבשת פרצופים של אקסים על סצנות פורנו, הונאות מסוגים שונים, תמלוגים והשתתפות ברווחים. כבר היום יש עורכי דין שמתמחים במציאת הפרות זכויות יוצרים של תמונות וסרטונים שמשתמשים בהם בלי רשות ברשת בין אם בתמימות ובין אם בכוונה תחילה ובתי המשפט מוצפים בתביעות ודנים בשאלה – של מי זה?
- רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות
- מה גרם לצניחה של 10% במחיר הביטקוין תוך 10 דקות? האם מגיע התיקון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עכשיו, בשביל זה יצרו את ה-NFT, לא? כדי שנדע של מי זה? אם יש לי תמונה או סרטון ועשיתי ממנה NFT צריך להיות ברור מאוד שזה שלי ומי שמשתמש בה צריך לשלם. וכאן חוסר התוחלת של ה-NFT באה לביטוי. כי הוא לא יותר מלינק המוביל לתיקיה בה נמצאת היצירה. לפעמים התיקייה הזאת מכילה את היצירה, לפעמים לא. אני גם צריכה לסמוך שהתיקייה הזאת תמיד תהיה קיימת באותו לוקיישן אבל מספיק שמישהו סוגר את השרת או מעביר את התיקייה כדי שה-NFT שלי יאבד ערך. אבל נגיד שהכל בסדר והיצירה במקומה. האם היא שלי? האם אני יצרתי אותה? האם הבעלות עליה תקפה בכל מדינות העולם שחוקי זכויות היוצרים בהן שונים פעמים רבות? וגם אם כן, אם מישהו ישתמש ביצירה האם אני אוכל להוכיח שהוא עשה את זה ושמגיעים לי פיצויים?
אלגוריתם בינה מלאכותית משתמש במידע שנמצא בצורה חופשית ברשת ו/או במאגר שלו, ביניהם היצירה שלי שסביר להניח שהיכנשהו מישהו (בטח אני) פרסם אותה באיזו רשת חברתית או אולי אפילו אתר מכירות NFT אם אני רוצה למכור אותה, ויוצר מהם משהו חדש. יצירה חדשה שמשתמשת ביצירה שלי. אבל אין לי יכולת להוכיח שהיה שימוש ביצירה שלי. בעלי הבינה המלאכותית יגידו שזה לא שימוש, זו ״השראה״.
כמו שדגה קיבל השראה מבלרינות וציירים שהיו לפניו. אבל בבינה המלאכותית זו לא השראה, אני לא צריכה להיות עורכת דין כדי להבדיל בין השניים. הבינה המלאכותית סרקה את היצירה שלי, לקחה ממנה אלמנטים מסוימים מדידים כמו שילוב פלטת צבעים, הרמוניות, יחסים וזוויות בין משיכות המכחול, ושילבה עם אלמנטים מיצירות אחרות וכך הנפיקה את היצירה שלה. אבל אם אני ארצה להוכיח שהיצירה שלי נמצאת בפנים, ה-NFT לא עוזר לי בכלום. כי הוא בסך הכל לינק לתיקייה של היצירה שלי. הוא לא מכיל מידע ישים על המהות של היצירה שלי. ומהי המהות של היצירה שלי?
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
עדיין לא קמה הטכנולוגיה שעוזרת לזהות מהות. שחלק הוא משהו משלם. למשל אם מטוס מתפוצץ וחלקיו מתפזרים בים איך נדע שחלק המתכת שנסחף לחוף באירלנד הוא מאותו מטוס שהתפוצץ? להבדיל מהגוף האנושי שמורכב מתאים בהם נמצא הדי-אן-אי שלנו, לחפצים אין די-אן-אי. גם לא ליצירות דיגיטליות. טכנולוגיות שמנסות ליצור את המזהים עושות זאת בעזרת סימני מים או הטבעה, אלגוריתמים, חישובים מתמטיים שקשורים בהצפנה אבל מי שיצליח לייצר די-אן-אי של חפצים ויצירות שאינו פוגע בתכונות החפץ ונמצא בכל חלק בחפץ, יהיה אדם עשיר מאוד.
אני מנחשת שכבר עכשיו יש סטרטאפים שמבטיחים לעשות את זה ושתשעים אחוז מהם הם הונאה והעשרה האחרים מציגים טכנולוגיה מורכבת ומגושמת שהיישום שלה עולה יותר מהחפץ עצמו.
עקרונית זו היתה אחת ממטרות ה-NFT, לתת לדברים זיהוי בלתי ניתן להכחדה. עדיין, כשכוכב פופ משתמש בריף של כוכב אחר, נדרשות מאות שעות עורכי דין כדי לכמת ולשים מחיר על הגניבה. ה NFT מצביע לנתונים, הוא לא עוזר לזהות את הנתון עצמו.
אנחנו נמצאים בעידן בו מחשב יכול לייצר אמנות והיא יכולה להיות טובה. אנחנו תמיד היינו בעידן הזה ותמיד נהיה בעידן הזה כי אמנות היא מושג רחב ויש לו אינסוף אספקטים ובגלל שיש המון אנשים בעולם עם טעמים שונים והיכנשהו תמיד יהיה מישהו שחושב שפיסת אמנות כזו או אחרת היא טובה.
תחשבו על עצמכם מול הקשקושים של הילדים שלכם, בטוחים שזה הדבר הבא מאז הפילה הציירת שמוכרת במליונים. וסביר להניח שיש לכם איזו רפרודוקציה של קדישמן באיזה חדר. כמו לרבע מהנובורישים במדינה.
כל אחד יכול לקחת את סרטוני המשפחה שלו ולהלביש עליהם פרצופים של סלבריטאים ולייצר דיפ-פייק, לבקש מהמחשב שיעשה לו מונה ליזה עם רקע של הגינה שלו או לנסות לעבוד על אשתו לשעבר עם שיחת טלפון דיפ-פייק מלאת הצעות מגונות מהבוסית שלה.
אנחנו נמצאים בעידן בו פייק-ניוז, כותרות קליק-בייט, רדידות מסרים והבטחות ללא כיסוי הם הנורמה. אנחנו לא צריכים דיפ-פייק כדי לקבל הבטחות שקריות ממפלגה שמתקשרת כדי שנשמע הודעה מוקלטת של היו״ר על ההישגים שלא היו לו בקדנציה האחרונה. אנחנו לא צריכים סרטון דיפ-פייק של תגרה מהונדסת כי כבר יש לנו מלא כאלה שההתחלה והסוף נחתכו מהם כדי לגרום לנו לחשוב שמה שקורה בסרטון זו האמת היחידה.
אנחנו לא צריכים פורנו עם פרצופים מודבקים של סלבריטאים כדי לדעת שפורנו זה פייק ואנחנו לא צריכים תמונה בסגנון אימפרסיוניסטי כדי לתלות בלובי של הבנק ״אמנות״ שהבנק ״תומך״ בה כי יש לו ״ערכים של תמיכה בתרבות״ בזמן שהוא לוקח מאתנו עמלת שורה בשקלים על משהו שעולה לו 0.000001 אגורות.
המניפולציות הנסתרות מהעין שהשלטונות השונים עושים במידע שמגיע אלינו בין אם זה בגיזום האלגוריתם של טיק-טוק כדי שנחשוב שלסין לא היתה יד בקורונה, הצנזורה ודובר צה״ל שמוודאים שנישאר בחשכה במה שקורה אצלנו בבית, צווי איסור פרסום של המשטרה שנועדו לכסת״ח על בכירים כאלה ואחרים בשם ״טובת הציבור״, יוצאות לאור ונחשפות לאט.
התפשטות הדיפ-פייק ואמנות בינת מחשב עוזרים לקחת את חוסר האמון שלנו בחדשות, במידע, ברשתות החברתיות ובבני אדם בכלל לקצה ומאיצים את ההגעה לרגע בו לא נאמין לכלום יותר. וזה רגע נהדר ומבורך וחיוני כדי לבנות אמון מחודש בגופים שלא אומרים לנו מה המידע שהוא אמת אבסולוטית, אלא מנגישים לנו מידע ושמים מעליו סימן שאלה.
גופים אמינים שלא מאכילים אותנו בכפית באג׳נדה אלא גורמים לנו לחשוב ולשאול שאלות, גופים שאינם נאמנים למפלגה, עמדה, יבואן או תורה כזו או אחרת אלא לחקר האמת. לכך שאמת היא סוביקטיבית ובסופה אין נקודה. יש סימן שאלה.
מושבעי הטכנולוגיה יטענו שכל מה שצריך כדי להילחם בפייק זה טכנולוגית אנטי-פייק וינפנפו בחברות שמפתחות כלים טכנולוגיים כדי לזהות סרטונים ויצירות מהונדסות. זה אפקטיבי לתקופה וכלי חשוב לתקשורת ולנו אבל זה מירוץ לתחתית. כמו ריגול וריגול נגדי, כמו נשק ונשק נגד נשק, כמו טרור ומלחמה בטרור, כמו סמים ומלחמה בסמים, כמו להפר זכויות אדם של אנשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם. בסופו של דבר המתנה הכי גדולה של דיפ-פייק ואמנות בינה מלאכותית היא שנוצף בהם עד לרמה שנניח את המכשיר מהיד ובמקום לחפש במה להיאחז מבחוץ, נפנה את המבט פנימה.
ועולם האמנות?
אנחנו נהיה בסדר, תודה על הדאגה. דיפ-פייק לא יחליף שחקנים, יכתוב תסריטים וימלא אולמות קולנוע ופרסי נובל לספרות. הוא יהיה שימושי מאוד בפורנו על כל גזרותיו, הוא בטח יהפוך ללהיט בקרב נסיכים ניגרים ונוכלים אחרים, יתן כלים חדשים למעצבי אפקטים ויזואלים, קולוריסטים, יוצרי הדמיה, מעצבים ויוצרים, אבל אין אמנות ללא בני אדם שמעורבים בתהליך. גם לבחור זו אמנות.
- 4.כתבה מעניינת. (ל"ת)אריק 29/10/2022 14:02הגב לתגובה זו
- 3.זאת דווקא כתבה מעניינת (ל"ת)אמונחטאפ 25/10/2022 12:02הגב לתגובה זו
- 2.פייק 24/10/2022 10:26הגב לתגובה זובדיפ פייק ישנה את העולם
- 1.יפה (ל"ת)קורא 23/10/2022 12:52הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
