נגה בריינס
צילום: משה בנימין
דעה

מה זה דיפ-פייק, איך זה קשור לפייק ניוז והאם זה כאן כדי להישאר?

הדיפ-פייק ואמנות הבינה מלאכותית מדגישים את החולשות המהותיות של ה-NFT, והם גם יחזירו אותנו לעצמנו
נגה בריינס | (4)

טכנולוגיית דיפ-פייק משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונות, סרטים ופס-קול מלאכותיים. כבר בהגדרה יש סתירה כי זו לא בינה. בינה (intelligence) לפי מילון אוקספורד היא היכולת לרכוש וליישם ידע וכישורים. בבינה מלאכותית מידע מוכנס למערכת או נאסף לפי פרמטרים מסוימים, מועבד ואלגוריתם מוציא פלט. אין יישום של ידע וכישורים כי ידע (knowledge) אינו מידע (information) וכישורים (skills) הם היכולת לעשות דבר מה בצורה טובה, להתמחות בו.

אלגוריתם אוסף מידע, מעבד אותו לפי מספר סופי של משתנים ומוציא פלט. ״למידת מכונה״ היא לא יותר מאלגוריתם על אלגוריתם – אלגוריתם ש״מלמד״ עצמו לפתור בעיות ויוצר אלגוריתמים חדשים. עכשיו, זו אכן ראייה פשטנית מאוד של טכנולוגיה מורכבת שיש לה המון יתרונות. אז לפני שהמומחים יכתבו בטוקבקים שאני לא מבינה מהחיים שלי, אתם צודקים, אני לא מבינה מהחיים שלי. אבל זה הקטע – אלגוריתם הוא לא החיים. עדיין.

הוא מוציא פלט. יפה, לעיתים מתוחכם ומעורר מחשבה, לפעמים אפקטיבי למשימה אבל פלט. אין בו בינה.

ה״בינה״ המלאכותית יכולה לכתוב מאמרים, לצייר תמונות, להוריד קמטים (ויזואליים), ליצור סרטים, לחקות קולות, להשתיל פרצופים ולנהל שיחות. כל כמה חודשים חברה כזו או אחרת מוציאה מוצר חדש שאמור לשלוח את כל האמנים בעולם ללשכת העבודה. בסדר.

גדודי עורכי דין מרוויחים וירוויחו סכומים יפים מאספקטים שונים שקשורים בטכנולוגיות האלה – הפרות זכויות יוצרים, הלבשת פרצופים של אקסים על סצנות פורנו, הונאות מסוגים שונים, תמלוגים והשתתפות ברווחים. כבר היום יש עורכי דין שמתמחים במציאת הפרות זכויות יוצרים של תמונות וסרטונים שמשתמשים בהם בלי רשות ברשת בין אם בתמימות ובין אם בכוונה תחילה ובתי המשפט מוצפים בתביעות ודנים בשאלה – של מי זה?

עכשיו, בשביל זה יצרו את ה-NFT, לא? כדי שנדע של מי זה? אם יש לי תמונה או סרטון ועשיתי ממנה NFT צריך להיות ברור מאוד שזה שלי ומי שמשתמש בה צריך לשלם. וכאן חוסר התוחלת של ה-NFT באה לביטוי. כי הוא לא יותר מלינק המוביל לתיקיה בה נמצאת היצירה. לפעמים התיקייה הזאת מכילה את היצירה, לפעמים לא. אני גם צריכה לסמוך שהתיקייה הזאת תמיד תהיה קיימת באותו לוקיישן אבל מספיק שמישהו סוגר את השרת או מעביר את התיקייה כדי שה-NFT שלי יאבד ערך. אבל נגיד שהכל בסדר והיצירה במקומה. האם היא שלי? האם אני יצרתי אותה? האם הבעלות עליה תקפה בכל מדינות העולם שחוקי זכויות היוצרים בהן שונים פעמים רבות? וגם אם כן, אם מישהו ישתמש ביצירה האם אני אוכל להוכיח שהוא עשה את זה ושמגיעים לי פיצויים?

אלגוריתם בינה מלאכותית משתמש במידע שנמצא בצורה חופשית ברשת ו/או במאגר שלו, ביניהם היצירה שלי שסביר להניח שהיכנשהו מישהו (בטח אני) פרסם אותה באיזו רשת חברתית או אולי אפילו אתר מכירות NFT אם אני רוצה למכור אותה, ויוצר מהם משהו חדש. יצירה חדשה שמשתמשת ביצירה שלי. אבל אין לי יכולת להוכיח שהיה שימוש ביצירה שלי. בעלי הבינה המלאכותית יגידו שזה לא שימוש, זו ״השראה״.

כמו שדגה קיבל השראה מבלרינות וציירים שהיו לפניו. אבל בבינה המלאכותית זו לא השראה, אני לא צריכה להיות עורכת דין כדי להבדיל בין השניים. הבינה המלאכותית סרקה את היצירה שלי, לקחה ממנה אלמנטים מסוימים מדידים כמו שילוב פלטת צבעים, הרמוניות, יחסים וזוויות בין משיכות המכחול, ושילבה עם אלמנטים מיצירות אחרות וכך הנפיקה את היצירה שלה. אבל אם אני ארצה להוכיח שהיצירה שלי נמצאת בפנים, ה-NFT לא עוזר לי בכלום. כי הוא בסך הכל לינק לתיקייה של היצירה שלי. הוא לא מכיל מידע ישים על המהות של היצירה שלי. ומהי המהות של היצירה שלי?

קיראו עוד ב"בארץ"

עדיין לא קמה הטכנולוגיה שעוזרת לזהות מהות. שחלק הוא משהו משלם. למשל אם מטוס מתפוצץ וחלקיו מתפזרים בים איך נדע שחלק המתכת שנסחף לחוף באירלנד הוא מאותו מטוס שהתפוצץ? להבדיל מהגוף האנושי שמורכב מתאים בהם נמצא הדי-אן-אי שלנו, לחפצים אין די-אן-אי. גם לא ליצירות דיגיטליות. טכנולוגיות שמנסות ליצור את המזהים עושות זאת בעזרת סימני מים או הטבעה, אלגוריתמים, חישובים מתמטיים שקשורים בהצפנה אבל מי שיצליח לייצר די-אן-אי של חפצים ויצירות שאינו פוגע בתכונות החפץ ונמצא בכל חלק בחפץ, יהיה אדם עשיר מאוד.

אני מנחשת שכבר עכשיו יש סטרטאפים שמבטיחים לעשות את זה ושתשעים אחוז מהם הם הונאה והעשרה האחרים מציגים טכנולוגיה מורכבת ומגושמת שהיישום שלה עולה יותר מהחפץ עצמו.

עקרונית זו היתה אחת ממטרות ה-NFT, לתת לדברים זיהוי בלתי ניתן להכחדה. עדיין, כשכוכב פופ משתמש בריף של כוכב אחר, נדרשות מאות שעות עורכי דין כדי לכמת ולשים מחיר על הגניבה. ה NFT מצביע לנתונים, הוא לא עוזר לזהות את הנתון עצמו.

אנחנו נמצאים בעידן בו מחשב יכול לייצר אמנות והיא יכולה להיות טובה. אנחנו תמיד היינו בעידן הזה ותמיד נהיה בעידן הזה כי אמנות היא מושג רחב ויש לו אינסוף אספקטים ובגלל שיש המון אנשים בעולם עם טעמים שונים והיכנשהו תמיד יהיה מישהו שחושב שפיסת אמנות כזו או אחרת היא טובה.

תחשבו על עצמכם מול הקשקושים של הילדים שלכם, בטוחים שזה הדבר הבא מאז הפילה הציירת שמוכרת במליונים. וסביר להניח שיש לכם איזו רפרודוקציה של קדישמן באיזה חדר. כמו לרבע מהנובורישים במדינה.

כל אחד יכול לקחת את סרטוני המשפחה שלו ולהלביש עליהם פרצופים של סלבריטאים ולייצר דיפ-פייק, לבקש מהמחשב שיעשה לו מונה ליזה עם רקע של הגינה שלו או לנסות לעבוד על אשתו לשעבר עם שיחת טלפון דיפ-פייק מלאת הצעות מגונות מהבוסית שלה.

אנחנו נמצאים בעידן בו פייק-ניוז, כותרות קליק-בייט, רדידות מסרים והבטחות ללא כיסוי הם הנורמה. אנחנו לא צריכים דיפ-פייק כדי לקבל הבטחות שקריות ממפלגה שמתקשרת כדי שנשמע הודעה מוקלטת של היו״ר על ההישגים שלא היו לו בקדנציה האחרונה. אנחנו לא צריכים סרטון דיפ-פייק של תגרה מהונדסת כי כבר יש לנו מלא כאלה שההתחלה והסוף נחתכו מהם כדי לגרום לנו לחשוב שמה שקורה בסרטון זו האמת היחידה.

אנחנו לא צריכים פורנו עם פרצופים מודבקים של סלבריטאים כדי לדעת שפורנו זה פייק ואנחנו לא צריכים תמונה בסגנון אימפרסיוניסטי כדי לתלות בלובי של הבנק ״אמנות״ שהבנק ״תומך״ בה כי יש לו ״ערכים של תמיכה בתרבות״ בזמן שהוא לוקח מאתנו עמלת שורה בשקלים על משהו שעולה לו 0.000001 אגורות.

המניפולציות הנסתרות מהעין שהשלטונות השונים עושים במידע שמגיע אלינו בין אם זה בגיזום האלגוריתם של טיק-טוק כדי שנחשוב שלסין לא היתה יד בקורונה, הצנזורה ודובר צה״ל שמוודאים שנישאר בחשכה במה שקורה אצלנו בבית, צווי איסור פרסום של המשטרה שנועדו לכסת״ח על בכירים כאלה ואחרים בשם ״טובת הציבור״, יוצאות לאור ונחשפות לאט.

התפשטות הדיפ-פייק ואמנות בינת מחשב עוזרים לקחת את חוסר האמון שלנו בחדשות, במידע, ברשתות החברתיות ובבני אדם בכלל לקצה ומאיצים את ההגעה לרגע בו לא נאמין לכלום יותר. וזה רגע נהדר ומבורך וחיוני כדי לבנות אמון מחודש בגופים שלא אומרים לנו מה המידע שהוא אמת אבסולוטית, אלא מנגישים לנו מידע ושמים מעליו סימן שאלה.

גופים אמינים שלא מאכילים אותנו בכפית באג׳נדה אלא גורמים לנו לחשוב ולשאול שאלות, גופים שאינם נאמנים למפלגה, עמדה, יבואן או תורה כזו או אחרת אלא לחקר האמת. לכך שאמת היא סוביקטיבית ובסופה אין נקודה. יש סימן שאלה.

מושבעי הטכנולוגיה יטענו שכל מה שצריך כדי להילחם בפייק זה טכנולוגית אנטי-פייק וינפנפו בחברות שמפתחות כלים טכנולוגיים כדי לזהות סרטונים ויצירות מהונדסות. זה אפקטיבי לתקופה וכלי חשוב לתקשורת ולנו אבל זה מירוץ לתחתית. כמו ריגול וריגול נגדי, כמו נשק ונשק נגד נשק, כמו טרור ומלחמה בטרור, כמו סמים ומלחמה בסמים, כמו להפר זכויות אדם של אנשים כדי למנוע הפרות זכויות אדם. בסופו של דבר המתנה הכי גדולה של דיפ-פייק ואמנות בינה מלאכותית היא שנוצף בהם עד לרמה שנניח את המכשיר מהיד ובמקום לחפש במה להיאחז מבחוץ, נפנה את המבט פנימה.

ועולם האמנות?

אנחנו נהיה בסדר, תודה על הדאגה. דיפ-פייק לא יחליף שחקנים, יכתוב תסריטים וימלא אולמות קולנוע ופרסי נובל לספרות. הוא יהיה שימושי מאוד בפורנו על כל גזרותיו, הוא בטח יהפוך ללהיט בקרב נסיכים ניגרים ונוכלים אחרים, יתן כלים חדשים למעצבי אפקטים ויזואלים, קולוריסטים, יוצרי הדמיה, מעצבים ויוצרים, אבל אין אמנות ללא בני אדם שמעורבים בתהליך. גם לבחור זו אמנות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה מעניינת. (ל"ת)
    אריק 29/10/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאת דווקא כתבה מעניינת (ל"ת)
    אמונחטאפ 25/10/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פייק 24/10/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
    בדיפ פייק ישנה את העולם
  • 1.
    יפה (ל"ת)
    קורא 23/10/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.