פד גרום פאוואל
צילום: Flickr
מאקרו כלכלה

אינפלציה ואומיקרון ביחד מייצרים מוטציה מסוכנת לכלכלה העולמית

אמיר כהנוביץ | (3)

הפעם המשקיעים רצו להיות אמיצים, לא להיבהל מהוריאנט, ולהצליח לקנות בנמוך. אבל אז הגיעו דיווחים שהאומיקרון הגיע לארה"ב והם כן נבהלו (ה-VIX זינק ל-31 נק'). מי שעוד הכביד על המסחר היה לא אחר מאשר יו"ר פד, פאואל, זה שתיאורטית אמור להיות זה שמרגיע, אבל בעדות בסנאט הוא נזכר להכיר בהתארכות האינפלציה ובצורך למהר עם סיום תכנית רכישות האג"ח. לא משנה כמה כולם צעקו לו שיהיה בשקט, מה אתה עושה, זה לא הזמן, הוא לא שמע...

בלית ברירה השוק העלה את ציפיות הריבית הקצרות, אל תוך סיכון המגיפה, אך הוריד את ציפיות הריבית מ-2023 צפונה. אולי זה הגורל הטראגי ואי אפשר לברוח ממנו. בלטה התשואה ל-30 שנה שירדה לשפל מאז ינואר.

מי שניסה לספק הסבר לדיסוננס הזה, בין החשש מוריאנט קטלני ומדבק לבין יו"ר פד שלוקח את מכונת ההנשמה מהשוק, היה נשיא שלוחת הפד בסן-פרנסיסקו, וויליאמס, שאמר שהם חוששים שהוירוס יעשה עוד מאותם דברים שמלכתחילה יצרו את האינפלציה (כמו שיבושים, חוסר איזון וביקוש מתפרץ). הבוקר משקיעים מנסים שוב לאזור אומץ ולקנות בנמוך, אבל אסטרטגים של בנק ההשקעות נומורה כתבו ללקוחותיהם שיתכן שלקנות כיום אל תוך הירידות לא תתברר כאסטרטגיה טובה (כפי שהיתה בווריאנטים הקודמים) בגלל שהבנקים המרכזיים מרמזים כיום שהאינפלציה עברה מבחינתם את הגבול ולא רק שלא יתמכו בשווקים, אלא אפילו ינסו לדכא אותם.

אינפלציה בישראל: פתאום לא בא לנו להעלות מחירים - חברת דיפלומט, אחד המפיצים הגדולים בארץ (מעל 100 מוצרי צריכה שונים), ציינה עם פרסום הדוחות לרבעון השלישי כי איננה צפויה להעלות מחירים כש"ספקי החברה לא העלו מחירים". היא מציינת אומנם עליה של עשרות אחוזים במחירי השינוע מאירופה ומאות אחוזים מסין (מה הם בכלל מייבאים מסין?), אך את השפעתם הגדירה כ"לא מהותית". אחריה ואולי בעקבותיה הגיע מפיץ גדול נוסף, ויליפוד, עם מסר דומה: יו"ר החברה, ויליגר, מסר במקביל לפרסום הדו"חות לרבעון השלישי כי "בחודשים האחרונים עלו מחירי ההובלה הימית פי שלושה..". אך "למרות זאת בחרנו שלא לגלגל את העלות על הצרכן, ולספוג אותה ברווח התפעולי שלנו". האם מדובר רק בשקט זמני עד שחקירת רשות התחרות בשוק המזון תרד מהכותרות או שיש לכך גם שיקולים כלכליים?

הסבר כלכלי אחד הוא התחזקות השקל, שהשפעתו כמובן מהותית עבור יבואנים, אך הסבר אפשרי נוסף הוא של ירידה בולטת בביקוש למוצרי מזון: לפי נתונים ארעיים של למ"ס שפורסמו שלשום הירידה במכירות רשתות המזון נמשכה גם אל תוך אוקטובר, עם ירידה של 6.3% לעומת ספטמבר ובניכוי עונתיות ב- 2.2%. בסה"כ לפי למ"ס מכירות המזון ירדו מינואר ועד אוקטובר ב-10% (בניכוי עונתיות). מדובר בירידה במונחי שקל קבוע, כך שאם לוקחים בחשבון את עליות המחירים עד כה בסעיף המזון משתקפת ירידה אפילו משמעותית יותר במכירות. כלומר, סביר שעסקים לא ימהרו להעלות מחירים במקביל לירידה במכירות, פעולה כזאת עלולה לגרום לפגיעה בשורת הרווח להיות משמעותית מספיגת עלויות ההובלה שהם בחרו.

הפרשנות הזאת איננה בהכרח אינדיקציה להתקררות האינפלציה הכללית, כשיתכן שהצרכנים נאלצים לחסוך על מוצרי מזון כדי להיות מסוגלים לעמוד בהתייקרות של סעיפים אחרים, כמו אולי למשל של מחירי הדיור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שימי 02/12/2021 21:58
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל תמיד נותנים חיזוי למפולות כדי שאם זה יקרה יאמרו אמרנו. צריך איזון בכל פורטל כלכלי
  • 2.
    כל המחירים עולים כי מדפיסים כסף ולא מיצרים מוצרים (ל"ת)
    לילי 02/12/2021 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלכס 02/12/2021 09:00
    הגב לתגובה זו
    מחירי הבסיס של המוצרים לרוב חברות היבוא גבוה נכון לעכשיו מחירים מקבילים בחול נמוכים 30עד 50%.אז שלא יעבדו עלינו.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.