דניאל כהנמן
צילום: nrkbeta

פרופ' דניאל כהנמן: "הכי טוב להשקיע במדדים - קשה לנצח את זה"

זוכה פרס הנובל לכלכלה הישראלי ואחד מהאנשים הכי משפיעים בכלכלה העולמית, פרסם ספר חדש שבו הוא מסביר על ההבדל בין הטיות שיפוטיות לבין רעשים שמפריעים לשיקול הדעת שלנו בקבלת החלטות
ארז ליבנה | (24)
נושאים בכתבה אבסולוט גלובל

קשה לכמת את רשימת הישגים או את מידת ההשפעה שיש לפסיכולוג והכלכלן, דניאל כהנמן, על הכלכלה העולמית. העבודות שלו על שיפוט, לקיחת החלטות וכלכלה התנהגותית, שינו את הדרך בה הכלכלה העולמית פועלת. לא פחות ולא יותר. זה הביא לכך שקיבל ב-2002 את הפרס היוקרתי ביותר בעולם, פרס נובל לכלכלה. כיום הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בארה"ב. אבל גם בגיל 87, המוח הקודח של הגאון הכלכלי, שכנראה מבין יותר מכל אחד אחר בעולם מה מניע אותנו בדרך לקבלת החלטות, לא נח לרגע.

 

החודש פרסם יחד עם אוליבייה סיבוני וקאס סנסטיין ספר חדש בשם: "רעש: מגרעה בשיפוט האנושי"; שבו הם מנתחים מה מוביל אותנו, בני האדם, לקבל החלטות לא טובות, במיוחד של אנשים שמגדירים עצמם כמקצוענים, בין אם בהשקעות או ברפואה או מקצועות חשובים נוספים, שיש להם השפעה ישירה על אנשים אחרים.

 

"כשיש לשיפוט שלנו תשובה נכונה, הטיה היא טעות ממוצעת. הרעש הוא המשתנים של אותה טעות. אבל גם אם לא יודעים את התשובה הנכונה למשהו, עדיין אפשר לבחון את הרעש", אמר כהנמן בראיון לבארונ'ס.

 

"עברתי ממחקר על הטיות שיפוטיות לרעש, בגלל חברת ביטוח שרצתה סיוע בהחלטה אילו פרימיומים לקחת על מוצריה. הם העבירו שאלות לעשרות חתמים, שבו גילו כי 55% מושפעים מרעשים בניגוד ל-10% שסברו בחברה. העניין הוא שפרימיום גבוה יגרום לחברה להפסיד כסף ופרימיום נמוך משאיר כסף על השולחן. בשל כך החברה הפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה, בגלל המשתנים הללו", אמר.

 

"רעש יותר קל למדידה מהטיה", המשיך. "תחזיות כלכליות שונות יהיו מלאות רעש ורק אחרי שנה אפשר לדעת אם התשובה נכונה. אז קובעים אם מדובר בהטיה ובוחנים אם כל נותני התחזית נתנו הערכת יתר או חסר. עם רעש לא צריך להמתין שנה".

 

איך זה משפיע על משקיעים?

כהנמן מגדיר 3 סוגי רעש, שאותם הוא מקביל לשופט במשפט. יש שופטים מחמירים יותר ופחות על אותו מקרה – זה "רעש מפלס". גם המצב המנטלי יכול להשפיע על החלטת השופט, או אם המשפט נערך בבוקר או אחר הצהרים – לזה הוא קורה "רעש אירוע". הרעש החשוב ביותר לטענתו זו העובדה שכל אחד רואה את העולם אחרת ופה מדובר "רעש תבניתי".

 

"אותו הדבר קורה גם אצל משקיעים. חלק אופטימיסטים, חלק פסימיסטים, כלומר כאלה שפחות ירצו לסחור. זה רעש מפלס. רעש מאורע הוא כשמצב הרוח או התוצאה האחרונה של החלטה שקיבלת משפיעה בצורה רחבה על שיקול הדעת – ופה מדובר במשהו אקראי אצל כל אחד ואחת. רעש תבניתי הוא מה שמשקיעים שונים מגדירים כ'השקעה טובה'. לדוגמה, משקיע אחד יכול להתרשם מאיכות ההנהלה, פשיטת רגל או פרט אחר, שמשקיע אחר יתפוס כחסר חשיבות", אמר.  

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"הכלכלה והשווקים עובדים על שונות בדעות ואי אפשר לחשוב שמדובר בדבר רע. גיוון הוא לא רעש. רעש הוא גיוון לא רצוי במשתנים. אבל היכן שיש שיפוט יש רעש ויותר ממה שנהוג לחשוב. מישהו עשיר יכול להתייעץ עם המון גורמים לפני שהוא מקבל החלטה כדי להוריד את הרעשים, מה שמשקיעים קטנים פחות יכולים לעשות, לכן חשוב מאוד לשמוע דיעה שנייה ושלישית מאנשים שמבינים", הוסיף.

 

"אנשים יכולים לקבל החלטות טובות יותר באמצעות 'היגיינת החלטות', שמאוד דומה למחשבה ממושמעת. לדוגמה אם מתייעצים עם אנשים שונים, צריך לדעת שהם לא קשורים אחד לשני, או שאם מסתכלים על תכונות של השקעה, צריך להעריך כל תכונה בנפרד. גם כשבוחנים משהו, צריך לבחון את ההחלטה באופן יחסי ולא באופן מוחלט.

 

"כלומר רוב האנשים יגידו שאופציה א' יותר מסוכנת מאופציה ב', במקום לתת מספר מדויק לכמה מסוכנת כל אופציה. צריך לבחון סיכונים באופ יחסי מאשר לתת להם מספר אבסולוטי וצריך לקבוע לעצמנו מספר חוקים בקבלת החלטה. כשהופכים להיות מודעים לבעיית הרעש, הופכים להיות מודעים לערך של החוקים ושל המשמעת", המשיך.

 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מסכים 01/06/2021 01:03
    הגב לתגובה זו
    ממליץ בחום לקרוא את חינוכו של משקיע, אחלה ספר וגם נוגע במה שמדובר בכתבה. ולמגיבים למטה, בורסה זה לא ממש קזינו ומי שחושב כך עדיף לו לא להיכנס מלכתחילה להשקעות. השוק מפנק אנשים אחראיים שמבצעים החלטות מושכלות לאחר ניתוח פרמטרים בחברה. מסכים שכדאי לשלב תעודות בעלות נישה, קצת פחות מסכים עם המדדים הרחבים שמגדילים אחזקות במניות גדולות. בשביל תשואה שנתית שלא דומה לשום דבר שנקבל בכל מקום עדיף מניות טובות.. אופציות דומה לחוזה לא להימור וגם זה תלוי מה האסטרטגיה
  • 10.
    תמים 31/05/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
    לפרופסור הנכבד: הבורסה עובדת על ציפיות ומושפעת מאירועים פוליטיים. לא תמיד לציפיות יש בסיס עובדתי.
  • 9.
    שמי 31/05/2021 09:35
    הגב לתגובה זו
    לא ידעתי שהוא גאון....
  • 8.
    בעבר הרחוק לא היו מדדים עוקבים מכל מה שנחפוץ. (ל"ת)
    מגיב 31/05/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
  • רז 31/05/2021 11:40
    הגב לתגובה זו
    שמהווים נגזרת מאותה טכנולוגיה.
  • 7.
    אידיוט 30/05/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
    הפרופסור הנכבד שכח לציין שהבורסה היא קזינו לכל דבר. צריך יותר מזל מאשר הגיון או ניתוח טכני..
  • אסף 31/05/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מקזינו שבנוי כך שיש יתרון לבית (לקזינו), בבורסה לאורך שנים היתרון הוא של המשקיעים. או בקיצור, אם אתה יודע להתנהל באחריות אתה תרוויח לאורך זמן
  • 1 31/05/2021 08:25
    הגב לתגובה זו
    לסוחר ספקולנטי יומי או לטווחים קצרים ומצד שני הבורסה יכולה להיות מקום טוב להשקעה למי שמשקיע בצורה מושכלת לטווח הארוך בעיקר במדדים ברור שבכל השקע גם שהיא מושכלת קיים מרכיב של מזל אבל זה התבטא בעיקר אם תרוויח יותר או תרוויח פחות .
  • המנתח בנתונים 31/05/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מי שחוקר ובוחן, מתבונן וצופה את העתיד - זוכה בשמירת ערך ממונו, וכן מרוויח יותר. כשמדובר בהשקעה, צריך לעקוב, אך רוב הזמן "לשחק אותה מת".
  • גידי 30/05/2021 22:50
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין שלא יכנס להשקעוח בבורסה עדיף שלא. באמת אני אומר עדיף אל תכנסו אם לא מבינים ואם אתם לא עם עצבי ברזל.
  • אתה טועה 30/05/2021 22:07
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר , חברה לא טובה מפסידה, וטובה מרוויחה. בבדיקת המאזן ניתן בקלות לראות זאת. זה לא קזינו, לגמרי לא.
  • 6.
    רעיון טוב לזמן מפולת - לא מפספסים שום ירידה... (ל"ת)
    שילי 30/05/2021 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שוב, מה שנכון לכולם = ממוצע!! (ל"ת)
    משה 30/05/2021 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למדד המעוף קשה להפסיד (ל"ת)
    ציון קובסי 30/05/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 30/05/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    כולם מוסדיים ופרטיים קונים מדדים וזהו.
  • אם אתה יודע לנהל את עצמך באחריות אז בהחלט לא צריך (ל"ת)
    אסף 31/05/2021 08:33
    הגב לתגובה זו
  • גם וורן באפט אמר זאת 30/05/2021 22:08
    הגב לתגובה זו
    המדדים. קשה לאתר אותם, ואתה יודע עליהם בדרך כלל בדיעבד.
  • 2.
    רוני 30/05/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין שיקנה מדד זה באמת עדיף.
  • במדד לא מפסידים כסף לכן אתה הוא שלא מבין (ל"ת)
    1 31/05/2021 08:26
    הגב לתגובה זו
  • מרוויחים פחות מפסידים פחות. (ל"ת)
    vigo 30/05/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
  • מרוויחים פחות מפסידים פחות. (ל"ת)
    vigo 30/05/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 30/05/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
    במדד עושים הכי הרבה כסף ביחס לסיכון הכי נמוך. כשאתה יודע לזהות סקטור חם אתה שם עליו את הכסף וישן כמו תינוק למשך כמה שבועות. ואז עובר לסקטור החם הבא. מה שבטוח כשאתה על המדד שהפיזור מגן עליך תמיד תהיה על הממוצע ולא תרגיש פספוס. כל מי שקצת פיקח יכל לזהות לפני כמה חודשים שהטכנולוגיה עלתה הרבה והגיע הזמן של הבנקים והנדלן...בעוד חודשיים זה יתהפך שוב ויגיע זמנה של הטכנולוגיה והביומד. ככה זה עובד.
  • 1.
    אנונימי 30/05/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מדד המעוך( השגיאה מכוונת) לא עבר את סף אזור 1700 כבר 6 שנים
  • יוסי 30/05/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שלו לפרוץ הוא חזר לשיא ומפה הולך לעלות בשביל כל השנים שהוא היה מדוכא. בהובלת הבנקים הנדלן המניב וכיל. עם קצת עזרה מטבע פריכגו ואופקו הוא גם יכול להרקיע שחקים.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית

החברה דיווחה על הכנסות של 9.25 מיליארד דולר ורווח של 1.20 דולר למניה, וצופה לרבעון הבא הכנסות של עד 9.9 מיליארד דולר. עסקאות חדשות עם OpenAI ואורקל מחזקות את מעמדה בשוק ה־AI
אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.


ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.