דניאל כהנמן
צילום: nrkbeta

פרופ' דניאל כהנמן: "הכי טוב להשקיע במדדים - קשה לנצח את זה"

זוכה פרס הנובל לכלכלה הישראלי ואחד מהאנשים הכי משפיעים בכלכלה העולמית, פרסם ספר חדש שבו הוא מסביר על ההבדל בין הטיות שיפוטיות לבין רעשים שמפריעים לשיקול הדעת שלנו בקבלת החלטות
ארז ליבנה | (24)
נושאים בכתבה אבסולוט גלובל

קשה לכמת את רשימת הישגים או את מידת ההשפעה שיש לפסיכולוג והכלכלן, דניאל כהנמן, על הכלכלה העולמית. העבודות שלו על שיפוט, לקיחת החלטות וכלכלה התנהגותית, שינו את הדרך בה הכלכלה העולמית פועלת. לא פחות ולא יותר. זה הביא לכך שקיבל ב-2002 את הפרס היוקרתי ביותר בעולם, פרס נובל לכלכלה. כיום הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בארה"ב. אבל גם בגיל 87, המוח הקודח של הגאון הכלכלי, שכנראה מבין יותר מכל אחד אחר בעולם מה מניע אותנו בדרך לקבלת החלטות, לא נח לרגע.

 

החודש פרסם יחד עם אוליבייה סיבוני וקאס סנסטיין ספר חדש בשם: "רעש: מגרעה בשיפוט האנושי"; שבו הם מנתחים מה מוביל אותנו, בני האדם, לקבל החלטות לא טובות, במיוחד של אנשים שמגדירים עצמם כמקצוענים, בין אם בהשקעות או ברפואה או מקצועות חשובים נוספים, שיש להם השפעה ישירה על אנשים אחרים.

 

"כשיש לשיפוט שלנו תשובה נכונה, הטיה היא טעות ממוצעת. הרעש הוא המשתנים של אותה טעות. אבל גם אם לא יודעים את התשובה הנכונה למשהו, עדיין אפשר לבחון את הרעש", אמר כהנמן בראיון לבארונ'ס.

 

"עברתי ממחקר על הטיות שיפוטיות לרעש, בגלל חברת ביטוח שרצתה סיוע בהחלטה אילו פרימיומים לקחת על מוצריה. הם העבירו שאלות לעשרות חתמים, שבו גילו כי 55% מושפעים מרעשים בניגוד ל-10% שסברו בחברה. העניין הוא שפרימיום גבוה יגרום לחברה להפסיד כסף ופרימיום נמוך משאיר כסף על השולחן. בשל כך החברה הפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה, בגלל המשתנים הללו", אמר.

 

"רעש יותר קל למדידה מהטיה", המשיך. "תחזיות כלכליות שונות יהיו מלאות רעש ורק אחרי שנה אפשר לדעת אם התשובה נכונה. אז קובעים אם מדובר בהטיה ובוחנים אם כל נותני התחזית נתנו הערכת יתר או חסר. עם רעש לא צריך להמתין שנה".

 

איך זה משפיע על משקיעים?

כהנמן מגדיר 3 סוגי רעש, שאותם הוא מקביל לשופט במשפט. יש שופטים מחמירים יותר ופחות על אותו מקרה – זה "רעש מפלס". גם המצב המנטלי יכול להשפיע על החלטת השופט, או אם המשפט נערך בבוקר או אחר הצהרים – לזה הוא קורה "רעש אירוע". הרעש החשוב ביותר לטענתו זו העובדה שכל אחד רואה את העולם אחרת ופה מדובר "רעש תבניתי".

 

"אותו הדבר קורה גם אצל משקיעים. חלק אופטימיסטים, חלק פסימיסטים, כלומר כאלה שפחות ירצו לסחור. זה רעש מפלס. רעש מאורע הוא כשמצב הרוח או התוצאה האחרונה של החלטה שקיבלת משפיעה בצורה רחבה על שיקול הדעת – ופה מדובר במשהו אקראי אצל כל אחד ואחת. רעש תבניתי הוא מה שמשקיעים שונים מגדירים כ'השקעה טובה'. לדוגמה, משקיע אחד יכול להתרשם מאיכות ההנהלה, פשיטת רגל או פרט אחר, שמשקיע אחר יתפוס כחסר חשיבות", אמר.  

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"הכלכלה והשווקים עובדים על שונות בדעות ואי אפשר לחשוב שמדובר בדבר רע. גיוון הוא לא רעש. רעש הוא גיוון לא רצוי במשתנים. אבל היכן שיש שיפוט יש רעש ויותר ממה שנהוג לחשוב. מישהו עשיר יכול להתייעץ עם המון גורמים לפני שהוא מקבל החלטה כדי להוריד את הרעשים, מה שמשקיעים קטנים פחות יכולים לעשות, לכן חשוב מאוד לשמוע דיעה שנייה ושלישית מאנשים שמבינים", הוסיף.

 

"אנשים יכולים לקבל החלטות טובות יותר באמצעות 'היגיינת החלטות', שמאוד דומה למחשבה ממושמעת. לדוגמה אם מתייעצים עם אנשים שונים, צריך לדעת שהם לא קשורים אחד לשני, או שאם מסתכלים על תכונות של השקעה, צריך להעריך כל תכונה בנפרד. גם כשבוחנים משהו, צריך לבחון את ההחלטה באופן יחסי ולא באופן מוחלט.

 

"כלומר רוב האנשים יגידו שאופציה א' יותר מסוכנת מאופציה ב', במקום לתת מספר מדויק לכמה מסוכנת כל אופציה. צריך לבחון סיכונים באופ יחסי מאשר לתת להם מספר אבסולוטי וצריך לקבוע לעצמנו מספר חוקים בקבלת החלטה. כשהופכים להיות מודעים לבעיית הרעש, הופכים להיות מודעים לערך של החוקים ושל המשמעת", המשיך.

 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מסכים 01/06/2021 01:03
    הגב לתגובה זו
    ממליץ בחום לקרוא את חינוכו של משקיע, אחלה ספר וגם נוגע במה שמדובר בכתבה. ולמגיבים למטה, בורסה זה לא ממש קזינו ומי שחושב כך עדיף לו לא להיכנס מלכתחילה להשקעות. השוק מפנק אנשים אחראיים שמבצעים החלטות מושכלות לאחר ניתוח פרמטרים בחברה. מסכים שכדאי לשלב תעודות בעלות נישה, קצת פחות מסכים עם המדדים הרחבים שמגדילים אחזקות במניות גדולות. בשביל תשואה שנתית שלא דומה לשום דבר שנקבל בכל מקום עדיף מניות טובות.. אופציות דומה לחוזה לא להימור וגם זה תלוי מה האסטרטגיה
  • 10.
    תמים 31/05/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
    לפרופסור הנכבד: הבורסה עובדת על ציפיות ומושפעת מאירועים פוליטיים. לא תמיד לציפיות יש בסיס עובדתי.
  • 9.
    שמי 31/05/2021 09:35
    הגב לתגובה זו
    לא ידעתי שהוא גאון....
  • 8.
    בעבר הרחוק לא היו מדדים עוקבים מכל מה שנחפוץ. (ל"ת)
    מגיב 31/05/2021 09:11
    הגב לתגובה זו
  • רז 31/05/2021 11:40
    הגב לתגובה זו
    שמהווים נגזרת מאותה טכנולוגיה.
  • 7.
    אידיוט 30/05/2021 20:03
    הגב לתגובה זו
    הפרופסור הנכבד שכח לציין שהבורסה היא קזינו לכל דבר. צריך יותר מזל מאשר הגיון או ניתוח טכני..
  • אסף 31/05/2021 08:34
    הגב לתגובה זו
    להבדיל מקזינו שבנוי כך שיש יתרון לבית (לקזינו), בבורסה לאורך שנים היתרון הוא של המשקיעים. או בקיצור, אם אתה יודע להתנהל באחריות אתה תרוויח לאורך זמן
  • 1 31/05/2021 08:25
    הגב לתגובה זו
    לסוחר ספקולנטי יומי או לטווחים קצרים ומצד שני הבורסה יכולה להיות מקום טוב להשקעה למי שמשקיע בצורה מושכלת לטווח הארוך בעיקר במדדים ברור שבכל השקע גם שהיא מושכלת קיים מרכיב של מזל אבל זה התבטא בעיקר אם תרוויח יותר או תרוויח פחות .
  • המנתח בנתונים 31/05/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מי שחוקר ובוחן, מתבונן וצופה את העתיד - זוכה בשמירת ערך ממונו, וכן מרוויח יותר. כשמדובר בהשקעה, צריך לעקוב, אך רוב הזמן "לשחק אותה מת".
  • גידי 30/05/2021 22:50
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין שלא יכנס להשקעוח בבורסה עדיף שלא. באמת אני אומר עדיף אל תכנסו אם לא מבינים ואם אתם לא עם עצבי ברזל.
  • אתה טועה 30/05/2021 22:07
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר , חברה לא טובה מפסידה, וטובה מרוויחה. בבדיקת המאזן ניתן בקלות לראות זאת. זה לא קזינו, לגמרי לא.
  • 6.
    רעיון טוב לזמן מפולת - לא מפספסים שום ירידה... (ל"ת)
    שילי 30/05/2021 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שוב, מה שנכון לכולם = ממוצע!! (ל"ת)
    משה 30/05/2021 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למדד המעוף קשה להפסיד (ל"ת)
    ציון קובסי 30/05/2021 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 30/05/2021 14:23
    הגב לתגובה זו
    כולם מוסדיים ופרטיים קונים מדדים וזהו.
  • אם אתה יודע לנהל את עצמך באחריות אז בהחלט לא צריך (ל"ת)
    אסף 31/05/2021 08:33
    הגב לתגובה זו
  • גם וורן באפט אמר זאת 30/05/2021 22:08
    הגב לתגובה זו
    המדדים. קשה לאתר אותם, ואתה יודע עליהם בדרך כלל בדיעבד.
  • 2.
    רוני 30/05/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין שיקנה מדד זה באמת עדיף.
  • במדד לא מפסידים כסף לכן אתה הוא שלא מבין (ל"ת)
    1 31/05/2021 08:26
    הגב לתגובה זו
  • מרוויחים פחות מפסידים פחות. (ל"ת)
    vigo 30/05/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
  • מרוויחים פחות מפסידים פחות. (ל"ת)
    vigo 30/05/2021 19:20
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 30/05/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
    במדד עושים הכי הרבה כסף ביחס לסיכון הכי נמוך. כשאתה יודע לזהות סקטור חם אתה שם עליו את הכסף וישן כמו תינוק למשך כמה שבועות. ואז עובר לסקטור החם הבא. מה שבטוח כשאתה על המדד שהפיזור מגן עליך תמיד תהיה על הממוצע ולא תרגיש פספוס. כל מי שקצת פיקח יכל לזהות לפני כמה חודשים שהטכנולוגיה עלתה הרבה והגיע הזמן של הבנקים והנדלן...בעוד חודשיים זה יתהפך שוב ויגיע זמנה של הטכנולוגיה והביומד. ככה זה עובד.
  • 1.
    אנונימי 30/05/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מדד המעוך( השגיאה מכוונת) לא עבר את סף אזור 1700 כבר 6 שנים
  • יוסי 30/05/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שלו לפרוץ הוא חזר לשיא ומפה הולך לעלות בשביל כל השנים שהוא היה מדוכא. בהובלת הבנקים הנדלן המניב וכיל. עם קצת עזרה מטבע פריכגו ואופקו הוא גם יכול להרקיע שחקים.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.