המכסים שהטיל הנשיא טראמפ מאיימים להאיץ את האינפלציה, בעוד ששוק העבודה מראה סימנים ראשונים של היחלשות. פרוטוקולי הישיבה האחרונה של ועדת השוק הפתוח חושפים מחלוקות פנימיות בנוגע לדרך הנכונה להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.

מרבית חברי הוועדה סבורים כי האיום האינפלציוני גובר על הסיכונים הנובעים מהתמתנות שוק העבודה. כך עולה מהפרוטוקולים של הדיון שהתקיים ב־29–30 ביולי. עם זאת, חלק מהחברים הציגו גישה שונה, מה שמעיד על מחלוקות מהותיות סביב שולחן הדיונים. בסופו של דבר, הוועדה הותירה את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.5%. שניים מחברי הוועדה – כריסטופר וולר ומישל באומן – התנגדו להחלטה והעדיפו להפחית את הריבית ברבע אחוז. התנגדותם משקפת חשש גובר מפני היחלשות שוק העבודה, גם אם מדובר בעמדת מיעוט.

מקור הדאגה העיקרי

המכסים שהטיל טראמפ מהווים את מקור הדאגה העיקרי. השאלה שמעסיקה את חברי הוועדה היא האם מדובר בהשפעה זמנית על המחירים או בתהליך שיביא לעלייה מתמשכת באינפלציה. אחד הציטוטים מהפרוטוקולים מבהיר: "כמה משתתפים הדגישו כי האינפלציה חרגה מיעד ה־2% במשך פרק זמן ממושך."

הניסיון מהעבר מלמד כי כאשר האינפלציה מתבססת לאורך זמן, הציבור מפתח ציפיות לעליות מחירים נוספות – מה שהופך את הבעיה לקשה בהרבה לפתרון. זו הסיבה שבפד נוקטים גישה זהירה, גם אם עדיין לא ברור עד כמה המכסים ישפיעו בפועל על רמת המחירים. בפועל, ההשפעה לא צפויה להופיע באופן מיידי. מחירי המוצרים והשירותים יתייקרו בהדרגה ככל שהיבואנים יעבירו את העלויות לצרכנים. המשמעות היא שהשפעת המכסים צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.

• בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
• המירוץ לראשות הפד׳ מתחמם: עשרה מועמדים במקום ארבעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתוני האינפלציה האחרונים תומכים בחששות הללו: מדד מחירי הסיטונאות רשם את העלייה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות – אינדיקציה ברורה לכך שחברות כבר החלו לגלגל את העלויות לציבור. נתון זה חיזק את העמדה הזהירה של הפד. במקביל, שוק העבודה מציג תמונה פחות מעודדת. קצב הגידול במספר המשרות היה הנמוך ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, ושיעור האבטלה עלה ל־4.2%. אלו הנתונים שהובילו שניים מחברי הפד להעדיף הפחתת ריבית.

חמש קרנות חדשות החלו להיסחר השבוע בבורסת ניו יורק עם מנגנון חדש: רווחים של עד פי 2 בעליות, אבל הפסדים שלא יעלו על ירידת המניה עצמה. החברה שמנפיקה אותן טוענת שמצאה פתרון לבעיה הכרונית של קרנות מנופות מסורתיות - הפסדים מוגברים בירידות.

הקרנות של חברת Leverage Shares by Themes מתמחות בחמש מניות טכנולוגיה מובילות ותנודתיות: טסלה, אנבידיה, קוינבייס, פלנטיר וסטרטג'י. המשקיעים זוכים לרווח מוגבר של עד פי שניים מעליית המניה, אך הרווח מוגבל לתקרה חודשית קבועה של 20%. זו הפשרה שהחברה מציעה תמורת ההגנה מפני הפסדים מוגברים.

דוגמה פשוטה: אם מניית טסלה עולה 10% בחודש, המשקיעים בקרן יקבלו את מלוא התקרה של 20%. גם אם המניה תזנק 15% או אפילו 25%, הרווח יישאר מוגבל ל-20%. המשקיעים מוותרים על רווח נוסף תמורת הביטחון שלא יפסידו יותר מירידת המניה הבסיסית. כשהמניה יורדת, הנוסחה משתנה לטובת המשקיעים. ירידה של 20% במניית טסלה תביא לירידה זהה של 20% בקרן - לא יותר. בקרן ממונפת מסורתית עם מנוף של פי 2, הירידה הייתה מגיעה ל-40% לפחות. זו הטבה משמעותית למשקיעים שרוצים חשיפה מוגברת בלי לקחת סיכוני הפסד קיצוניים.

4,300 קרנות

השוק האמריקני מונה כיום 4,300 קרנות, מצב שיוצר תחרות עזה בין מנפיקי הקרנות על משיכת משקיעים. בסביבה הרוויה הזו, החברות נדרשות לפתח מוצרים מורכבים ומתוחכמים יותר כדי לבלוט בקרב הצרכנים. השנה כבר הושקו יותר מ-100 קרנות מנופות או הפוכות, שיא חדש שעולה על 73 הקרנות שהושקו בכל שנת 2024.

• קרן נאמנות שהיא "חצי הונאה" - מגדל נאסד"ק כפליים; דמי ניהול מופרעים של 3.6% והתשואה לא כפליים
• ממונפות: הקצה היותר מסוכן בשוק הקרנות - אל תצפו להרוויח פי 3
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פול מרינו, מנהל ההכנסות בחברת Leverage Shares by Themes, מסביר את הרציונל מאחורי בחירת המניות: "בחרנו במניות תנודתיות עם ביקוש גבוה מצד סוחרים. יותר תנודתיות יוצרת יותר הזדמנויות לתקרות רווח גבוהות".

איך זה עובד