הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

כלכלני אגוד: "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בשלוש השנים הקרובות"

איתן יונסי | (3)
נושאים בכתבה מאקרו

כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, מתייחסים בסקירתם השבועית לשוק המט"ח. באגוד מעריכים כי "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל פערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם".

באגוד מוסיפים כי "השקל מושפע מ-3 גורמים עיקריים כגון: עסקאות נפט וגז, אקזיטים למיניהם וצמיחה חזקה. שלושת גורמים אלו חיזקו לאחרונה את השקל אל מול הדולר, אך בטווח הארוך הפער עשוי להצטמצם זאת בעקבות צפי העלאות הריבית בארה"ב אל מול צפי העלאות הריבית בישראל וכן ההפרש בין רמות האינפלציה השונות והיעדים להעלאת ריבית שהציבו בנק ישראל (יעד של מינימום 1% באינפלציה, האינפלציה בפועל שנה אחורה עומדת על 0.7%) והבנק הפדרלי (יעד של 2%, אנחנו כבר שם)".

ביחס לשער הדולר-אירו מציינים באגוד כי "האירו התחזק קלות מול הדולר מאז הסקירה הקודמת. כשברקע המפלגות הגדולות באיטליה עשויות לתמוך בחוק לשינוי שיטת הבחירות והקדמתן של הבחירות שאמורות להתקיים במאי 2018". באגוד מעריכים עוד כי "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בשלוש השנים הקרובות בשל פערי הריביות וצפי להמשך עליית הריבית בארה"ב על-פי הפד. כאשר במהלך 2017  הצפי הוא לעוד העלאה אחת בארה"ב אל מול צפי להשארת הריבית האפסית והמשך תוכנית ההרחבה הכמותית בגוש עד סוף שנת 2017. כאשר לאור נתוני המאקרו החיוביים שהתפרסמו לאחרונה בגוש האירו, ה- ECB עשוי לאותת בעתיד על צמצום ההרחבה הכמותית, אך מנגד גם הבנק המרכזי בארה"ב החל להכין את המערך שבו יחל למכור את האג"ח שרכש לאורך המשבר הכלכלי ובכך יקזזו אחד את התחזקות השני. נקודת תמיכה קרובה לדולר עומדת על 1.08 דולר לאירו ורחוקה על 1.04 דולר לאירו, ונקודת התנגדות לדולר עומדת על  1.14 דולר לאירו".

באגוד מתייחסים לצפי להעלאת ריבית בפגישה הקרובה של הפד ב-14 ביוני. "נראה כי בשווקים הפיננסיים כבר מפנימים כעובדה מוגמרת העלאת ריבית נוספת בארה"ב כבר החודש, למרות ירידה קלה בהסתברות מ-100% ל-85.5%.ההסתברות להעלאת ריבית נוספת בדצמבר עומדת על 43% (לעומת 47% בסקירה הקודמת). כמו-כן, ניתן לראות התמתנות בצפי השוק לקצב העלאות הריבית, בהסתכלות לטווח 3 שנים (משנת 2017 עד 2020), שנה קדימה צופים כ- 2 העלאות ריבית על-פי הסתברות של מעל ל- 50% (יוני 2017 ומרץ 2018)".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סוחר מט"ח 03/06/2017 18:21
    הגב לתגובה זו
    עוד כשהדולר היה מעל 3.90 כלכלני אגוד טענו שהדולר צפוי להתחזק מול השקל וככל שהוא יורד כך הם נשמעים רכים בדעתם. באגוד לא הבינו שבבורסות המגמות הן לפי ציפיות ולא עובדות, זה שהריבית בארה"ב גבוהה מברוב מדינות העולם את זה צפו בשווקים עוד ב2011 ולכן הדולר עלה מאז מול רוב המטבעות בעולם. היום כשזה קורה בפועל וצפוי להמשיך זה כבר לא משנה כי סחרו על פי זה במשך שנים - קנה בשמועה מכור בידיעה. חבל שבאתרים הכלכליים ממשיכים לתת במה לכל מי שמוכן לתת סקירות מבלי לבדוק אותם היסטורית.
  • 2.
    בשלש השנים הקרובות? (ל"ת)
    שמעון 03/06/2017 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 03/06/2017 12:22
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה בישראל תחטוף מכה קשה בסוף על מה פלוג מקבלת 80 אלף בחודש?
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן