הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גרינלנד (X)
גרינלנד (X)

האיום על גרינלנד הופך לכלי לחץ מסחרי: הפרלמנט האירופי שוקל לעצור את ההסכם עם ארה"ב

איומי טראמפ על מכסים של 10% ומעלה על יבוא אירופי מאיימים להפוך את הסכם הסחר הטרנס-אטלנטי לבלתי רלוונטי

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גרינלנד

הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לארה"ב, שסוכם בקיץ האחרון בין נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כבר מיושם חלקית. עם זאת, האישור הסופי בפרלמנט האירופי עדיין תקוע. זה לא עניין טכני בלבד. בפרלמנט יש כוח בלימה משמעותי, שמאפשר להשהות הסכמות או להוסיף תנאים פוליטיים. לפי התנאים, ארה"ב תטיל מכסים מופחתים של 15% על יבוא אירופי, ובתמורה האיחוד יבטל מכסים על סחורה תעשייתית אמריקאית וחלק ממוצרי חקלאות. המטרה היא לייצר ודאות לעסקים משני הצדדים ולצמצם חוסר יציבות בסחר הטרנס-אטלנטי, ששווי היבוא-יצוא בו מגיע לכ-1.2 טריליון דולר בשנה.

ההסכם ספג ביקורת כבר בשלב הסיכום. באירופה טענו שהוא נוח מדי לארה"ב, שכן הוא משאיר בידי וושינגטון כלי לחץ בתחומים אחרים. זה מתחבר להיסטוריה של מכסים גבוהים של 50% על פלדה ואלומיניום שהטיל טראמפ בעבר. הוויכוח חורג מסעיפים ספציפיים ומגיע לתפיסת היחסים הכלכליים כולה. חברות אירופיות בתחומי הרכב, הכימיקלים והמכונות חששו מחוסר ודאות, בעוד יצרנים אמריקאים דרשו פתיחת שווקים נוספים.

גרינלנד: חיבור בין פוליטיקה לסחר

השינוי הגדול הגיע מגרינלנד. טראמפ הודיע על מכסים נוספים של 10% על יבוא ממדינות האיחוד שתמכו בגרינלנד מול איומיו לרכוש את הטריטוריה הדנית. המכסים ייכנסו לתוקף ב-1 בפברואר, עם איום להעלאה ל-25% אם לא יושג הסכם רכישה. זה הופך סוגיה גיאו-פוליטית ללחץ מסחרי ישיר. אירופה רואה בכך תקדים מסוכן: אם סחר משמש לענישה על עמדות ריבוניות, ההסכמים מאבדים משמעות.

פון דר ליין הזהירה מפני פגיעה ביחסים הטרנס-אטלנטיים וספירלה שלילית. נשיא צרפת עמנואל מקרון כינה את האיום לא מקובל. המטרה היא ליצור חזית אחידה, כי תגובה מפוצלת תחשוף מדינות חלשות יותר ללחץ ממוקד. גרינלנד עצמה הפכה לסמל: אלפי מפגינים יצאו לרחובות נוק, רבע מאוכלוסיית העיר, והפגנות התקיימו גם בקופנהגן. זה מגביר לחץ פנימי על מקבלי ההחלטות באירופה.

בלימה בפרלמנט והתגובה האירופית

הפרלמנט האירופי מגיב בחוזקה. מנפרד וובר, ראש מפלגת העם האירופית – הגוש הגדול ביותר – קרא להשהות את ההסכם, כולל הורדת המכסים על מוצרים אמריקאים. זו אמירה עם משקל, שמסמנת לנציבות קושי במכירה ציבורית של ההסכם כל עוד ארה"ב משתמשת במכסים כנשק פוליטי. אם הגוש המרכזי יתחבר לשמאל המתנגד, ההסכם עלול לא לעבור.

ברנד לאנגה, יו"ר ועדת הסחר, קרא להפסיק יישום עד להפסקת האיומים. הוא הזכיר את כלי ACI נגד כפייה, שלא יושם מעולם אך בנוי לסיטואציות כאלה. הוא כולל מכסים נגדיים, הגבלות השקעות וחסימת שווקים. זה איתות ברור: אירופה מוכנה להגיב כלכלית.

השילוב יוצר סיכונים חדשים. יצואנים אירופאים עלולים לספוג מכסים של 10% מיד, ו-25% בהמשך, מה שיפגע בחברות בתחומי המזון, הטקסטיל והאלקטרוניקה. בארה"ב, יבואנים יסבלו מעליית מחירים ומכסים תגמוליים. השווקים מגיבים: מדד המניות האירופי ירד ב-1.5% לאחר ההודעה, ומניית יצרניות פלדה אמריקאיות עלו זמנית.

קיראו עוד ב"גלובל"

אירופה שוקלת אופציות: השהיית ההסכם, פתיחה מחדש של סעיפים או הסלמה. ההסכם, שנועד לייצב סחר, עלול להפוך לזרז לעימות. השאלה המרכזית היא אם אירופה תוותר על ויתורים כלכליים כדי להגן על עקרונות ריבונות, או תחפש פשרה. בינתיים, עסקים משני הצדדים מתכוננים לגל חוסר ודאות, כולל גידול במלאים ושינוי שרשראות אספקה.

הדינמיקה הזו משפיעה גם על שווקים גלובליים. סין ואסיה עוקבים מקרוב, שכן הסלמה עלולה לפתוח הזדמנויות או להגביר לחצים מקבילים. בסופו של דבר, ההסכם תלוי באיזון בין לחץ פוליטי לסיכונים כלכליים, כששני הצדדים שוקלים את המחיר האמיתי של עימות.