ארדואן טורקיה
צילום: Voice of America

שיחות בין תורכיה לארה״ב על פיתוח מאגרי יסודות נדירים

אנקרה מנהלת מגעים מתקדמים עם וושינגטון על פיתוח מאגרי יסודות נדירים שהתגלו באחרונה באזור בייליקובה שבחבל אנטליה. המהלך הזה מסמן שינוי כיוון ביחס לשיחות הקודמות שניהלה המדינה עם סין ורוסיה, שנתקעו סביב מחלוקות על העברת טכנולוגיה וזכויות הזיקוק של החומרים. אם ייחתם הסכם מול וושינגטון, הוא עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי של החומרים האסטרטגיים

עוזי גרסטמן |

תורכיה שוקלת לשתף פעולה עם ארה"ב בפיתוח מאגרי יסודות נדירים שהתגלו באחרונה במרכז אנטליה - צעד שעשוי לסמן תפנית ביחסי אנקרה עם בעלת בריתה בנאט״ו. מדובר במאגר גדול שנמצא באזור בייליקובה, בסמוך לעיר אסקישאהיר, שבו התגלו מתכות יקרות כמו צריום, פרסאודימיום וניאודימיום - חומרים שחיוניים לייצור מערכות הגנה מתקדמות, ציוד רפואי וטכנולוגיות אלקטרוניות יומיומיות.

לפי גורמים המעורים בנושא, תורכיה וארה״ב בוחנות אפשרות לשיתוף פעולה שיכלול גם את שלב הזיקוק של החומרים - מהלך שיכול להפוך את ההבנות הזמניות שכבר נחתמו עם סין ללא רלוונטיות. בשיחות האחרונות עם מוסקבה לא נרשמה התקדמות, בעוד שהמגעים עם בייג׳ין נעצרו לאחר שסין התעקשה שהחומרים יישלחו לעיבוד בתחומה וסירבה להעביר את הידע הטכנולוגי לתורכים.

לפי בדיקות ראשוניות, המאגר בבייליקובה כולל עפרות שבהן יותר מ-1% של תחמוצת יסודות נדירים - שיעור שנחשב מספיק כלכלית להפקה מסחרית. אנקרה מתכננת להקים במקום בית זיקוק עצמאי שיאפשר לה לשמור את הערך המוסף בתחומה. במקביל, תורכיה מקיימת שיחות עם קנדה ושווייץ על שיתופי פעולה אפשריים, כולל עריכת בדיקות היתכנות מתקדמות. לצד זאת, הממשלה מתכוונת לפנות למכון הגיאולוגי האוסטרלי בבקשה לאשר את הדיווחים על פי תקן ה-JORC הבינלאומי, שמגדיר את הקריטריונים לדיווח ציבורי על תוצאות חיפושי מחצבים. הסמכה שכזו עשויה לספק למשקיעים פוטנציאליים מידע אמין על גודל ואיכות המרבצים.

המהלך מגיע בעיתוי שבו ארה״ב והאיחוד האירופי מנסים לצמצם את התלות בסין בתחום היסודות הנדירים. בייג׳ין מחזיקה כיום ביתרון ברור בייצור ובעיבוד של הקבוצה הזו של 17 יסודות מתכתיים, הנחוצים בין היתר לתעשיות ביטחוניות ולטכנולוגיות מתקדמות כמו סמארטפונים וכלי רכב חשמליים. על רקע מאבקי הסחר והמאזן הגיאו־פוליטי, תורכיה מנסה לנצל את מיקומה האסטרטגי כדי לבסס את עצמה כשחקנית עצמאית בשוק החומרים הקריטיים.

בשנה שעברה הצטרפה אנקרה לשותפות בינלאומית שמובילות ארה״ב והאיחוד האירופי במטרה לגוון את שרשראות האספקה של מינרלים חיוניים, אך במקביל היא ממשיכה לטפח קשרים כלכליים עם סין. בייג׳ין הציעה לה מעמד של "מדינה שותפה" במסגרת קבוצת BRICS, ואף השקיעה במפעלים לייצור כלי רכב חשמליים בתחומה. על הרקע הזה, שיתוף פעולה אמריקאי עשוי לשדר מסר ברור על כיוונה החדש של תורכיה - חיזוק הקשרים עם המערב, תוך שמירה על עצמאות כלכלית וטכנולוגית.

בכירי הממשל באנקרה מדגישים כי העברת ידע וייצור מקומי הם תנאי מרכזי בכל הסכם, גם בעסקות הקיימות עם ענקיות אמריקאיות כמו בואינג ולוקהיד מרטין. אם השיחות עם וושינגטון אכן יבשילו לכדי הסכם של ממש, טורקיה עשויה ליהפך לשחקנית חשובה בתחום היסודות הנדירים - תחום שמעצמות העולם רואות בו נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.