שי גינפינג נשיא סין
צילום: פייסבוק

סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב

משרד המסחר בבייג'ינג הודיע על פתיחת חקירת היצף נגד שבבים אמריקאיים וחקירה נפרדת בטענה לאפליה - ברקע שיחות סחר מתוחות בין המעצמות; איך זה ישפיע על השוק?

צוות גלובל | (4)

סין פתחה שתי חקירות חדשות נגד ענף השבבים בארצות הברית, במהלך שממחיש את החרפת המתח בין וושינגטון לבייג'ינג סביב תחום הטכנולוגיה הרגיש ביותר בעולם. ההודעה מגיעה ימים ספורים לפני מפגש רשמי בין בכירי הממשל משני הצדדים, וצפויה להוסיף נדבך של עימות לשיחות.

משרד המסחר הסיני הודיע כי נפתחה חקירת היצף (anti-dumping) בנוגע לשבבים אנלוגיים שמיוצרים בארה"ב - רכיבים שבהם מתמחות חברות כמו טקסס אינסטרומנטס ו-Analog Devices. במקביל, נפתחה חקירה נפרדת בטענה כי הצעדים האמריקאיים נגד תעשיית השבבים הסינית הם בעלי אופי מפלה. מדובר בצעד חריג שמאותת כי סין אינה מתכוונת להבליג על הסנקציות וההגבלות שמובילות ארה"ב בשנים האחרונות.

סין מגיבה לארה"ב

המהלך הסיני מגיע לאחר שוושינגטון הוסיפה 23 חברות סיניות לרשימת הישות (entity list) - צעד שמגביל את האפשרות שלהן לרכוש טכנולוגיה אמריקאית. הממשל האמריקאי מגדיר חברות אלו ככאלה שפועלות "בניגוד לאינטרס הביטחוני או למדיניות החוץ של ארה"ב".

המחלוקת סביב תחום השבבים הפכה לזירת התנגשות עיקרית בין המעצמות. מצד אחד, ארה"ב חסמה את גישתה של סין למאיצי בינה מלאכותית מתקדמים ואף הגבילה את יצוא חלק ממוצרי אנבידיה ברמה נמוכה יותר, בטענה שהדבר נחוץ לשמירה על יתרון טכנולוגי וביטחוני. מצד שני, בסין טוענים כי הצעדים הללו נועדו לעכב את ההתפתחות שלה בתחומי מחשוב עוצמתי ותעשיות מבוססות בינה מלאכותית, ולכן מדובר במדיניות מפלה.

החקירה נגד שבבים אמריקאיים צפויה להימשך כשנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. במידה וייקבע כי אכן מדובר בהיצף, סין עשויה להטיל מכסים גבוהים על ייבוא רכיבים אמריקאיים - צעד שיפגע ישירות ביצואנים הגדולים לאסיה וייצור חוסר ודאות עבור חברות ענק אמריקאיות. החקירה השנייה, על אפליה, צפויה להסתיים בתוך כשלושה חודשים.

המשמעות המעשית היא שהספקיות האמריקאיות עלולות להתמודד עם ירידה במכירות לסין - שוק יעד מרכזי עבורן - וכן עם סיכון להחרפה נוספת במלחמת הסחר. נזכיר כי מוקדם יותר השנה פתחה סין בחקירה ראשונה מסוגה נגד יבוא סיבים אופטיים מארה"ב, שהובילה להטלת מכסים.


השפעה על השווקים?


עבור המשקיעים, המהלך מייצר עוד שכבה של אי ודאות. מניות חברות השבבים בארה"ב, כמו טקסס אינסטרומנטס, אנבידיה ו-Analog Devices, עלולות להגיב בירידות בשל החשש לפגיעה במכירות ובשולי הרווח. האיומים במכסים חדשים מחזקים את תחושת הסיכון הרגולטורי, ומעוררים חשש ל"מלחמת שבבים" ממושכת שתשפיע על שרשראות האספקה הגלובליות. המשמעות עלולה להיות עלויות ייצור גבוהות יותר במכשירי סלולר, מחשבים ותעשיית הרכב החכם.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם בשוקי האג"ח עשויה להירשם תגובה, עם עלייה בפרמיות הסיכון של חברות אמריקאיות בעלות חשיפה גבוהה לסין. במקביל, המתח עלול להכביד על שוקי המט"ח, כאשר היואן והדולר הופכים לכלים נוספים בזירה הפוליטית.

העיתוי אינו מקרי: החקירות מתפרסמות רגע לפני פגישת שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט עם סגן ראש הממשלה הסיני חה ליפנג במדריד. בפגישה יידונו סוגיות סחר, ביטחון כלכלי והמשך המגעים סביב עתיד טיקטוק בארה"ב - אפליקציה שמוערכת בשווי של מאות מיליארדי דולרים ושעתידה לעורר מחלוקת מתמשכת.

הפגישה צפויה להיות טעונה במיוחד, שכן שני הצדדים מגיעים אליה מתוך צעדים חד-צדדיים שנועדו להפעיל לחץ. סין מבהירה כי לא תסכים ל"בלימה מלאכותית" של התפתחותה הטכנולוגית, ואילו ארה"ב ממשיכה להדגיש את שיקולי הביטחון הלאומי כקו אדום. גם סוגיות נוספות, כמו מניעת הלבנת הון ושיתוף פעולה פיננסי, צפויות להידון, אך האווירה הכללית נותרת מתוחה.

לכאורה, מדובר בצעדים טכניים של חקירה רגולטורית, אך בפועל הם מהווים עוד חוליה בשרשרת ארוכה של התנגשות אסטרטגית. תעשיית השבבים, שהיא לב ליבה של הכלכלה הדיגיטלית והביטחונית, הפכה לזירת המאבק המרכזית במלחמת הסחר החדשה.

אם החקירות יובילו להטלת מכסים או מגבלות נוספות, הדבר עלול לייקר את עלויות הייצור ולפגוע לא רק בענקיות אמריקאיות כמו טקסס אינסטרומנטס, אנבידיה ו-Analog Devices, אלא גם בחברות טכנולוגיה סיניות שתלויות בייבוא רכיבים אלו. במילים אחרות, ההתנגשות עשויה לייצר נזק הדדי משמעותי לשני הצדדים.

בה בעת, ייתכן שהמשבר ידרבן השקעות חדשות בפיתוח עצמי. סין כבר הכריזה על תוכניות השקעה של מאות מיליארדי דולרים בפיתוח שבבים מקומיים, וארה"ב מקדמת חבילות סיוע ותמריצים ליצרנים המקומיים במסגרת "CHIPS Act". מגמה זו עלולה לייצר פיצול בשוק העולמי - מדינות רבות יידרשו לבחור אם להתבסס על טכנולוגיה אמריקאית או סינית. תרחיש כזה צפוי להפוך את שרשראות האספקה ליקרות ומורכבות יותר, אך גם לייצר יתרונות למי שיצליח לבסס תעשייה מקומית חזקה.

כך או אחרת, נראה שהעימות סביב שבבים רק בתחילתו, והוא צפוי להישאר נושא מרכזי בשיח הכלכלי והפוליטי העולמיב תקופה הקרובה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 14/09/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
    הכל שאלה של פוליטיקה בגרוש
  • 3.
    אנונימי 13/09/2025 19:15
    הגב לתגובה זו
    לייצר את המציאות שהלקוח יבחר מוצר אמריקאי מבוסס אנבידיהחיקוי ביני זול כמו שעוני רולקסלולקס.
  • 2.
    אינבידיה כבר שנה לא מוכרת בסין וראינו את זה בדוחות (ל"ת)
    אנונימי 13/09/2025 18:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    S.B 13/09/2025 18:02
    הגב לתגובה זו
    אם זה לא יעזור להרים ל 700%
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

אלמנה אבלה על מות בעלה שנפל במלחמת רוסיה אוקראינה קרדיט: chat gptאלמנה אבלה על מות בעלה שנפל במלחמת רוסיה אוקראינה קרדיט: chat gpt

נשים, חיילים וכסף גדול: תופעת "האלמנות השחורות" שמטלטלת את רוסיה

עם הימשכות מלחמת רוסיה-אוקראינה והחיילים הרבים שנופלים בה, עולה תופעה חדשה-ישנה ברוסיה, נשים שנישאות לחיילים המשרתים באוקראינה כדי לקבל לידיהן את הפיצויים הגבוהים שמגיעה למשפחה אם יפלו בקרב

הדס ברטל |

הנה דוגמה אחת מיני רבות - על חייל רוסי בן 40 שנישא יום אחרי שהתגייס לצבא הרוסי בנובמבר 2023. החתונה נמשכה כעשרים דקות בלבד, ללא טבעות, ללא תמונות, ובנוכחות אורח יחיד כשבני משפחתו טוענים כי הוא מעולם לא הפגיש אותם עם הכלה. כשהחייל נהרג בחזית באוקראינה זמן קצר לאחר מכן, "הכלה" האלמונית קיבלה כ־200 אלף דולר, כמעט פי עשרים מהשכר השנתי הממוצע ברוסיה - כן, שכר של 20 שנים. רק לאחר מכן התברר כי הנישואים היו, לפי קביעת בית המשפט, תרמית שמטרתה להשיג את כספי הפיצוי הממשלתיים.

בית המשפט ברוסיה ביטל את הנישואים וקנס את האישה, אבל בסכום סמלי.  הכלה ערערה על פסק הדין, אך המקרה הפך לסמל לתופעה שמטרידה את מוסדות המדינה ואת החברה הרוסית כולה: נשים שמקשרות עצמן באופן מלאכותי לחיילים הנשלחים לחזית, בתקווה ליהנות מהפיצוי הכספי במקרה שייהרגו. התקשורת ברוסיה כבר מזהירה חיילים בריש גלי מהתופעה ומנשים שרוצות להתחתן איתם מסיבות כלכליות בלבד. אנסטסיה קאשווארובה, בלוגרית מפורסמת ברוסיה, אף מרחיקה ומזהירה את החיילים מהפיתוי שמציגות אותן נשים וטוענת כי רבות מהן גם מנסות לברר פרטים על היחידות שבהם הם משרתים.


אפליקציית היכרויות קרדיט: גרוק
אפליקציית היכרויות - קרדיט: גרוק


תמריץ כלכלי, מצוקה חברתית וחוק חלש

ברקע עומד המנגנון הכלכלי שבנתה רוסיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה. כדי לעודד גיוס, הממשלה הבטיחה לחיילים משכורות גבוהות, מענקים ותגמולים, ולמשפחות ההרוגים הפיצויים שמגיעים לעיתים ליותר מ־14.5 מיליון רובל, שהם כ־180 אלף דולר. במקרים רבים גם ישולמו לנשים פנסיות של החיילים ובמקרה והחייל "רק נפצע קשה" הפיצוי הוא של 36,000 דולר. הכסף הזה, שזורם לאזורים עניים ברחבי המדינה, הפך מקור למאבקים קשים בין קרובי משפחה ולעיתים גם לקרקע פוריה לתרמיות.

לפי הערכות חיצוניות, המשפחות של נופלים בכוחות הרוסיים קיבלו פיצויים שמתפרסים על סכומים של עשרות מיליארדי רובלים. לדוגמה, קבוצת Re Russia, פלטפורמת מומחים וניתוחי מדיניות ברוסיה, מעריך כי בין יולי 2023 ליוני 2024 שילמה המדינה בין כ־2.75 ל־3 טריליון רובל, שהם כ־31 ל־34 מיליארד דולר בתשלומים לחיילים, לנפגעים ולמשפחות הנפטרים.
כך או אחרת, הסעד הכספי שבידי המדינה מציב את המנגנון הכלכלי הזה כבעל השלכות ישירות על החברה הרוסית. רבים מהחיילים מגויסים מאזורים שבהם שיעורי העוני גבוהים והאפשרויות הכלכליות מצומצמות, ולכן גם הנכונות להיכנס לקשר נישואים חפוז, אמיתי או מדומה, גבוהה יותר. עבור חלק מהנשים, המפגש עם חיילים הפך כמעט לכלי הישרדותי, כזה שמגלם סיכוי ליציבות כלכלית, גם אם זמנית בלבד. במילים אחרות, הגבול בין מצוקה לבין מניפולציה הפך דק מאוד.