
אימפריית היהלומים של גרטלר כבר לא כזו נוצצת
הצצה אל מאחורי הקלעים של אימפריית העסקים של דן גרטלר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו תוך תיאורים של הקשרים עם בכירי שלטון, תשלומים במזומן, והחזקת נכסים עבור מקורבים לנשיא לשעבר
באפריל בשנה שעברה, הסתיים בארץ הליך בוררות יוצא דופן שנמשך 14 שנים בין איש העסקים דן גרטלר לבין האחים משה ומנדי גרטנר. הסכסוך קשור לזכויות כריה באפריקה והסכמי הלוואה והשקעה שנחתמו בין הצדדים, התקבל באופן חלקי בלבד למרות שמדובר היה בסכסוך כספי פרטי. עיון בפרוטקול הבוררות מספק הצצה אל תוך אחת מהאימפריות העסקיות הסבוכות והמדוברות ביותר באפריקה. כך אנחנו יכולים לשרטט את הדרך שעשה גרטלר כדי לצבור את הונו שהוערך לפני כשנתיים על מיליארד וחצי דולר. גרטלר בעדותו מתאר את המנגנונים שאפשרו לו לצבור רישיונות כרייה ושדות נפט בשווי של מאות מיליוני דולרים בקונגו - מדינה מוכת עוני אך עשירה במשאבים.
דן גרטלר, נכדו של מייסד בורסת היהלומים הישראלית משה שניצר, נכנס לעולם היהלומים בגיל צעיר. ב-1997, כשהיה רק בן 23, הגיע לראשונה לקונגו - מדינה שבדיוק החלה להתייצב אחרי הפיכה צבאית שהביאה לשלטון את לורן קבילה, האבא של ג'וזף קבילה. לורן דזירה קבילה, שליט צבאי שהפיל את משטרו של מובוטו ססה סקו לאחר שלושה עשורים של דיקטטורה, תפס את השלטון בקונגו והבטיח רפורמות ושיקום אבל בפועל הנהיג משטר ריכוזי ובלתי יציב, שבו נאמנות אישית והזרמת משאבים לשלטון המרכזי הפכו למפתח לגישה לאוצרות הטבע של המדינה. כבר באותה שנה, קיבל גרטלר מונופול על ייצוא היהלומים מהמדינה עסקה שסימנה את תחילת הקשרים העמוקים שבין גרטלר לבין האליטות השלטוניות במדינה.
מאז, דרך סדרת עסקאות בשותפות עם חברות ממשלתיות ואישים רבי השפעה, הפך גרטלר לאחת מהדמויות המרכזיות בכלכלת המדינה האפריקאית. הוא החזיק או סייע בהעברת זכויות כרייה של נחושת, קובלט, ברזל, זהב ונפט ולדבריו, השקיע במקביל גם בפרויקטים חברתיים כמו בתי ספר ובתי חולים.
חלק מרכזי בעדות שמסר גרטלר סובב סביב השותפות עם אוגוסטין קטומבה מוואנקה איש סודו של הנשיא ג'וזף קבילה, ששימש יועץ, מקורב ומתווך בין הנשיא לבין גורמים עסקיים זרים. קטומבה, שמת ב-2012 בהתרסקות מטוס מסתורית, כונה לעיתים "המוח הכלכלי של קונגו".
גרטלר העיד כי קטומבה היה גורם חיוני שידע איך לפתוח לו את הדלתות. בעסקאות רבות, לטענתו, הוא החזיק בנכסים רבים עבור קטומבה לעיתים דרך חברות נפרדות, ולעיתים באותה ישות משפטית והיה מעביר לו את הזכויות לפי בקשתו. הוא מסביר שהיו ביניהם קשרי אמון חזקים והם בתחילת דרכם העסקית היו שותפים מלאים לכל הפרויקטים.
גרטלר תפס את עצמו וגם הציג את עצמו מול בית המשפט לא רק כיזם אלא גם כאיש מפתח בעל עוצמה אישית וכלכלית חסרת תקדים. ההשפעה שלו חלחלה ממוסדות השלטון אל שדות הכריה ואפשרה לו להתנהל כמו המלך הלא-רשמי של הרפובליקה.
אבל אולי אחד מהנושאים הטעונים והמפתיעים ביותר שעולים מהעדות של גרטלר נסובים סביב כך שהוא ככל הנראה העניק הלוואות במזומן ישירות לבנק המרכזי של קונגו. הדבר הזה חריג מאוד - לא מדובר בהגנבת ערימת מזומנים מתחת לשולחן למוסד קיקיוני, זה הבנק המרכזי שאחראי על המדיניות המוניטרית של המדינה. זה מספק לנו הבנה על רמתה המוסרית של המערכת שלטונית בקונגו שמאפשרת מהלכים שכאלה. עורכי הדין של גרטלר ביקשו להבהיר באולם הממשפט שזו לא הייתה זו הלוואה לבנק המרכזי במובן המוסדי כלומר גרטלר לא העביר כספים ישירות לבנק המרכזי אלא השתמש בבנק כפלטפורמה להעביר תשלומים לחברת היהלומים הממשלתית MIBA שהייתה אז בקשיי נזילות ממשיים וכיוון שהמערכת הבנקאית הייתה פרמטיבית הוא נעזר בבנק המרכזי כדי לבצע את הטרנזקציה.
באותן שנים, הסבירו עורכי הדין, המערכת הבנקאית במדינה הייתה פרימיטיבית, עם תשתיות דלות, היעדר אמון בצינורות הפיננסיים הרשמיים, ונוהג עסקי מקומי שבו מזומנים היו הדרך הרווחת ולפעמים היחידה כדי לבצע עסקאות בהיקף משמעותי.
ההלוואות ניתנו כדי לאפשר ל-MIBA להמשיך לפעול, לשלם משכורות, לרכוש ציוד ולממן תפעול שוטף, וזאת ללא כל הבטחה פורמלית לרווח אישי מצד גרטלר. בפועל, מדובר היה באקט עסקי שביסס את מעמדו של גרטלר כמי שיכול, ברגעי משבר, להזרים הון שהמדינה עצמה לא הצליחה לגייס ובכך גם לחזק את תלותה בו.
אף שגרטלר מתאר זאת כתרומה למערך הכלכלי של קונגו, אחרים עשויים לראות בכך דוגמה קלאסית ל"מימון שלטוני פרטי" במדינות חלשות, תופעה שבה בעלי הון זוכים להשפעה עמוקה ולמנופי כוח חסרי תקדים בתמורה להצלת מוסדות מדינה כושלים.
14 שנה של בוררות ומאבק כספי שהסתיים בפיצוי חלקי
הבוררות שנדונה בישראל בין המיליארדר דן גרטלר לבין האחים מנדי ומשה גרטנר הייתה הרבה יותר ממחלוקת עסקית. מדובר באחד מההליכים הארוכים, המסועפים והרגישים שנוהלו אי פעם בזירה המשפטית הישראלית - תהליך שנמשך למעלה מ-14 שנה, גלש ליותר מ-10,000 עמודים של תיעוד, ובדרך אפשר לציבור הצצה על השילוב הייחודי בין יהלומים, פוליטיקה אפריקאית, הלוואות והון פרטי.
מקור הסכסוך נעוץ כבר בשנת 2005, אז נקלע גרטלר - באותה תקופה אחד מהשחקנים המרכזיים בשוק הכרייה בקונגו - למצוקה תזרימית קשה. על פי גרסת האחים גרטנר, אילי נדל״ן ממוצא בריטי הם הוזעקו לסייע ומימנו את פעילותו של גרטלר בהלוואות של עשרות מיליוני דולרים. לפי הטענה, הוא בתמורה הכניסם כשותפים בעסקיו - בעיקר בתחום היהלומים ובחברות כרייה בקונגו אבל לאורך השנים לא כיבד את חלקם בהכנסות ובהחזקות.
במשך הזמן נחתמו בין הצדדים סדרת הסכמים, חלקם בכתב וחלקם בעל-פה, שגרמו - כך על פי פסק הבוררות - ל"תסביך כמעט בלתי פתיר". היו הסכמים שנחתמו למראית עין בלבד, היו כאלה שלא יושמו, והיו מחלוקות קשות בנוגע למה בדיוק סוכם בפועל. ההערכות הכלכליות של הצדדים נסקו לרמות של מאות מיליוני דולרים ובעקבות כך, הוגשה בשנת 2010 תביעה של 1.6 מיליארד דולר מצד האחים גרטנר, מול תביעה נגדית של 235 מיליון דולר מצד גרטלר.
בתחילה נוהלה הבוררות בידי השופט בדימוס אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר. אבל בשנת 2021, אחרי יותר מעשור של ניהול ההליך, התפטר גורן - לאחר שהתברר
כי אחד מהצדדים (האחים גרטנר) שכר חוקר פרטי שאסף עליו מידע אישי. ההתפתחות הבלתי שגרתית עוררה סערה והובילה למינויו של השופט בדימוס איתן אורנשטיין כבורר חלופי. אורנשטיין, שהחליף את גורן בשלב מתקדם, החליט להסתמך על החומר הקיים ולבצע רק השלמות נקודתיות. באפריל
2024, לאחר קרוב לשלוש שנים תחת ניהולו, שלח את פסק הבוררות המלא: מסמך עצום בהיקפו למעלה מ-1,000 עמודים המתאר את ההסכמים, העדויות, ההתכתבויות והטענות בין הצדדים.
פסק הבוררות קבע כי גרטלר ישלם לאחים גרטנר כ-85 מיליון דולר (בתוספת ריבית) כלומר, כ-5%
בלבד מהסכום שנתבע במקור. בנוסף לכך, נקבע כי יועברו לגרטנר זכויות חלקיות במספר מכרות, ביניהם מכרה בצ’יקפה, וכן חלק מהזכויות של גרטלר בעסקאות ישנות שביצע מול איש העסקים ארקדי גאידמק באנגולה.
הקשר הבינלאומי: בין ארה"ב, סין וקונגו
גרטלר מדגיש שוב ושוב את התרומה שלו לכלכלה המקומית ואת התרומה שלו לתשתיות במדינה כמו לחינוך ובבריאות. אבל אם מסתכלים על הדברים בראיה רחבה יותר רואים שהתרומות שלו הגיעו בעקבות התרחשו לחצים בינלאומיים ופוקוס הולך וגובר שריכזו החברות שבבעלותו. מאז 2017 נמצא גרטלר תחת סנקציות של משרד האוצר האמריקאי, בטענה כי צבר את הונו "באמצעות עסקאות מושחתות ובלתי שקופות", תוך פגיעה בשקיפות ובממשל התקין בקונגו.
בשנים האחרונות, במסגרת מאמצים של מדינות מערביות להבטיח גישה למשאבים חיוניים בשביל לתמוך במעבר לאנרגיה ירוקה (בעיקר קובלט ונחושת), הפך נושא גרטלר לקרב גיאו-פוליטי: מצד אחד, חברות מערביות שמבקשות להיכנס לקונגו ומתקשות בשל ההיסטוריה העמוסה של המדינה; מצד שני, חברות סיניות - שצברו שליטה רחבה על מכרות המדינה - מנצלות את המצב לטובתן.
העדויות והמסמכים שנחשפו מציגים את הדרך שבה עסקים בינלאומיים בקונגו וסביר להניח שגם במדינות נוספות מתבצעות לא רק דרך חוקים וחוזים, אלא גם דרך נאמנויות, קשרים אישיים, ותשלומים שלא תמיד ניתן לסווג בצורה ברורה. בשביל גרטלר, הדרך הזאת שירתה - לטענתו - גם את קונגו וגם אותו. אבל השאלה היא רחבה בהרבה מהסיפור האישי של דן גרטלר: איך אמורות מדינות מתפתחות, עשירות במחצבים אבל עניות במוסדות, לנהל את המשאבים שלהן כאשר המפתח אל הכסף עובר לפעמים דרך קשרים, תיווכים שחותכים את השורה התחתונה.
- 3.נשמע כמו קינאה. אנשי עסקים חילונים המבצעים עסקאות נשק ואבטחה מפוקפקות זוכים ליוקרה (ל"ת)אנונימי 22/07/2025 09:07הגב לתגובה זו
- 2.שימון לב לתגובה 1 17/07/2025 07:56הגב לתגובה זוגדלים מעשי שחיתות הונאה שוחד גניבה והעדר מוחלט של מוסר. גישה זו השתלטה על ישראל בחסות הליכוד ושותפיו. הבעיה היא שמשפחת גרטלר יכולה להמשיך לשרוד גם במצב זה המדינה לעומת זאת לא תצליח
- אנונימי 21/07/2025 20:30הגב לתגובה זוהתגובה שלך זהה לפרטוקול זקני ציון
- 1.אסף 16/07/2025 08:12הגב לתגובה זובמקום לפרגן לאיש עסקים ישראלי שתרם לכלכלת אחת המדינות הנחשלות בעולם תרומה אדירה וגם תורם כאן בארץ סכומים של מיליוני דולרים מידי חודש אתם מחפשים רק להכפיש

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat -22.4% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.

נעילה שלילית בוול-סטריט; ביונד-מיט נפלה ב-22%, ויזה איבדה 3%
לאחר עליות חדות בשבועות האחרונים, המומנטום החיובי בשווקים נבלם, על רקע התגברות מחודשת של מתיחות גיאופוליטית ובעיות חדשות במערכת הבנקאות האזורית בארה״ב. דבריו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שסיפר כי ניהל “שיחה ארוכה” עם מקבילו הרוסי ולדימיר פוטין, הגבירו את אי הוודאות בקרב המשקיעים. במקביל, הסוחרים ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בסכסוך הסחר המתמשך בין וושינגטון לבייג׳ין, שמוסיף להעיב על הסנטימנט הכלכלי העולמי.
בגזרת הבנקים, מניות Zions Bancorp צנחו בכ-6.4% לאחר שחשפה מחיקה של 50 מיליון דולר על הלוואה בעייתית, ואילו Western Alliance איבדה כ-11% לאחר שהלווה המרכזי שלה נכשל במתן ביטחונות כפי שהתחייב. ההתפתחויות הללו הגבירה את החשש בשוק מפני סדקים באיתנות האשראי של לווים נוספים, במיוחד על רקע סביבת הריבית המשתנה.
במקביל, בכירי הפדרל ריזרב מאותתים על המשך מדיניות הורדות הריבית במטרה לתמוך בשוק העבודה המתקשה. לפי דברי הנגיד כריסטופר וולר, ניתן להמשיך בהפחתות של רבע אחוז בכל פעם, בעוד יו״ר הבנק, ג׳רום פאוול, ציין כי המהלך צפוי להימשך גם באוקטובר. במקביל, השבתת הממשל האמריקאי דוחה את פרסום הנתונים הכלכליים, מה שמותיר את המשקיעים תלויים בעיקר בעונת הדוחות כדי להבין את מצב הכלכלה.
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; הנאסד״ק עלה ב-0.6%, AMD קפצה ב-9%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; וולס פארגו קפצה ב-7%, צים עלתה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד כל אלה, מגמת ההשקעה בבינה מלאכותית ממשיכה לתמוך במניות טכנולוגיה מובילות. דוחותיה של TSMC הצביעו על ביקוש חזק למעבדים המיועדים לתשתיות AI, והמומחים מעריכים כי הסיפור של הבינה המלאכותית ימשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי לשוק. למרות התנודתיות והסיכונים, משקיעים פרטיים ממשיכים “לקנות את הירידות”, בעוד הגופים המוסדיים נוקטים זהירות ומגדרים את הפוזיציות.