המשבר בין הודו לפקיסטן מחריף - חשש ממלחמה בין שתי מעצמות גרעיניות
עימות דיפלומטי חסר תקדים בין המעצמות: סגירת מרחב אווירי, גירוש דיפלומטים והשעיית הסכם המים בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית בקשמיר
המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לשיא חדש השבוע, לאחר מתקפת טרור קטלנית בקשמיר שגבתה את חייהם של עשרות תיירים. שתי המדינות, המחזיקות בנשק גרעיני, נקטו בצעדים תקדימיים שמעלים חששות מהסלמה נוספת באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם.
מתקפת הטרור והתגובות הדיפלומטיות
המתקפה בקשמיר, שהתרחשה ביום שלישי באזור הנופש פהלגאם, כ-90 קילומטרים מזרחית לסרינגר, הייתה הקטלנית ביותר נגד אזרחים מזה שנים. המשטרה בקשמיר זיהתה שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן, כחברים בארגון לשקר-א-טאיבה – ארגון מיליטנטי פקיסטני שהוגדר כארגון טרור על ידי הודו וארה"ב.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשא נאום לוחמני ואמר: "המחבלים והקושרים - נעניש אותם חמור יותר ממה שהם יכולים לדמיין". מודי הוסיף באנגלית כי "הודו תזהה, תעקוב ותעניש כל מחבל ואת התומכים בו".
בעקבות המתקפה, הודו האשימה את פקיסטן במעורבות באירוע והודיעה על צעדי ענישה משמעותיים, בהם הפחתת הדרג הדיפלומטי עם פקיסטן והשעיית הסכם חלוקת המים רב-השנים בין המדינות. הודו גם הורתה על סגירת מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות במדינת פנג'אב וביקשה מאזרחים פקיסטנים השוהים בהודו לעזוב את המדינה.
- נשק ישראלי - ניצחון הודי: הברית שמשנה את תת-היבשת
- הפסקת אש בין הודו לפקיסטן: סיום זמני למשבר גרעיני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פקיסטן הודיעה על שורת צעדי תגמול בעקבות צעדי הודו. בין הצעדים: גירוש דיפלומטים הודים מאיסלמאבאד, סגירת המרחב האווירי לחברות תעופה הודיות והשעיית הסחר המוגבל בין המדינות. בהצהרה חריפה, הודיעה פקיסטן כי "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן על פי הסכם מי האינדוס ייחשב כמעשה מלחמה וייענה במלוא העוצמה". אזהרה זו משקפת את חומרת המשבר, שכן המים הם משאב קריטי עבור החקלאות הפקיסטנית ולכלכלת המדינה.
ההשלכות הכלכליות והתעופתיות
הסגירה של המרחב האווירי הפקיסטני להודו צפויה להשפיע משמעותית על חברות התעופה ההודיות. טיסות מהודו לאירופה, קנדה וארה"ב יארכו כשעתיים יותר ויאלצו את חברות התעופה להפחית מטענים. האיסור יפגע במיוחד בחברת אייר אינדיה, שמפעילה את מרבית הטיסות הבינוניות והארוכות למערב, ובאינדיגו, חברת התעופה הגדולה במדינה, שמתכננת להשיק טיסות ישירות לאירופה החל מיולי השנה.
החרפת המתיחות גרמה לירידה חדה בערך אגרות החוב של פקיסטן, שרשמו את הנפילה הגדולה ביותר בין שווקים מתעוררים ביום חמישי. אגרות חוב שמועד פירעונן ב-2031 צנחו ב-3 סנט ל-82.4 סנט לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 15 באפריל.
- שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
- מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
אנליסטים חוששים כי הצעדים האחרונים עלולים לגרום לנזק כלכלי ניכר לשתי המדינות. הגבלות הסחר והפגיעה בקשרי התעופה משפיעות על עסקים, ואי-הוודאות הגיאופוליטית מרתיעה משקיעים פוטנציאליים באזור. מוחמד חוסיין סוהרוורדי, ראש מחלקת לימודי אזור באוניברסיטת פשאוור, אמר כי שתי המדינות מגיבות "בצורה ילדותית" והוסיף: "במצב מתוח כזה, משקיעים ינסו לברוח עם ההון שלהם משתי המדינות. המיליטנטים הם המרוויחים היחידים ממצבים כאלה".
השעיית הסכם המים בין שתי המדינות מעלה סיכונים משמעותיים לייצור החקלאי בפקיסטן בזמן שהכלכלה עדיין מתאוששת ונסמכת על הלוואות זרות, כולל מקרן המטבע הבינלאומית. אשוק בהוריה, חוקר בכיר במכון מנוהר פריקר למחקרי הגנה, אמר כי תיאור ההשעיה על ידי איסלמאבאד מעיד שהם רואים בכך "איום קיומי" בזמן שזמינות המים במדינה הולכת ופוחתת.
היסטוריה של סכסוכים והחשש מהסלמה גרעינית
מאז 1947, שתי המדינות המחזיקות בנשק גרעיני נלחמו מלחמות רבות על קשמיר – אזור מחולק הנתבע במלואו על ידי שתיהן. הסכסוך על קשמיר הוא אחד הסכסוכים הטריטוריאליים הממושכים ביותר בעולם, ומומחים מזהירים כי כל התלקחות באזור נושאת סיכון להסלמה נוספת בין שתי המעצמות הגרעיניות.
הפעם האחרונה ששתי המדינות היו קרובות למלחמה כוללת הייתה ב-2019, כאשר מחבל מתאבד הרג 40 אנשי כוחות ביטחון הודים. בעקבות האירוע, ארגון ג'יש-א-מוחמד (חיילי מוחמד), קבוצה ג'יהאדיסטית שבסיסה בפקיסטן, לקח אחריות, מה שהביא את הודו לבצע את התקיפות האוויריות הראשונות שלה על אדמת פקיסטן מאז 1971.
יש לציין כי פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למשך כחמישה חודשים ב-2019, לאחר שהודו תקפה מחנה אימונים של מחבלים לכאורה בעקבות מתקפת טרור אחרת. המהלך הנוכחי מעלה חששות להשפעות דומות וארוכות טווח על התעופה האזרחית באזור. אחד החששות הגדולים ביותר בעימות בין הודו לפקיסטן הוא האפשרות של הסלמה שתוביל לשימוש בנשק גרעיני. שתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני משמעותי, ומתיחות באזור קשמיר נחשבת לאחת מנקודות ההצתה המסוכנות ביותר בעולם.
- 5.להודו ופקיסטן נשק גרעיני משנות ה70 ולא מ1947 זמן היפרדות בינייהם. (ל"ת)יואב י. 25/04/2025 10:30הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 24/04/2025 22:52הגב לתגובה זואולי תכניסו שתפ עם הודו שיגייסו אצלנו ברופי. זה טוב לחיזוק הקשר זה טוב לביזור מטבע שהוא לא מערבי!!! זה טוב לכלכלה זה win win.
- 3.מצוייןנדחוף להודו נשק כמה שיותר תמורת כסף. (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 22:52הגב לתגובה זו
- 2.אמרת מוסלמי אמרת הכל . (ל"ת)מישל 24/04/2025 22:48הגב לתגובה זו
- 1.ישראלי 24/04/2025 22:03הגב לתגובה זוטוב לחברות הביטחוניות. אבל צפו לעוד אנטישמיות כי אנכנו נותנים גב חזק ועצום להודו וביחד איתה לטוב ולרע כמו ארהב.
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
