פקיסטן והודו
פקיסטן והודו

המשבר בין הודו לפקיסטן מחריף - חשש ממלחמה בין שתי מעצמות גרעיניות

עימות דיפלומטי חסר תקדים בין המעצמות: סגירת מרחב אווירי, גירוש דיפלומטים והשעיית הסכם המים בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית בקשמיר

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה פקיסטן הודו

המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לשיא חדש השבוע, לאחר מתקפת טרור קטלנית בקשמיר שגבתה את חייהם של עשרות תיירים. שתי המדינות, המחזיקות בנשק גרעיני, נקטו בצעדים תקדימיים שמעלים חששות מהסלמה נוספת באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם.


מתקפת הטרור והתגובות הדיפלומטיות

המתקפה בקשמיר, שהתרחשה ביום שלישי באזור הנופש פהלגאם, כ-90 קילומטרים מזרחית לסרינגר, הייתה הקטלנית ביותר נגד אזרחים מזה שנים. המשטרה בקשמיר זיהתה שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן, כחברים בארגון לשקר-א-טאיבה – ארגון מיליטנטי פקיסטני שהוגדר כארגון טרור על ידי הודו וארה"ב.


ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשא נאום לוחמני ואמר: "המחבלים והקושרים - נעניש אותם חמור יותר ממה שהם יכולים לדמיין". מודי הוסיף באנגלית כי "הודו תזהה, תעקוב ותעניש כל מחבל ואת התומכים בו".


בעקבות המתקפה, הודו האשימה את פקיסטן במעורבות באירוע והודיעה על צעדי ענישה משמעותיים, בהם הפחתת הדרג הדיפלומטי עם פקיסטן והשעיית הסכם חלוקת המים רב-השנים בין המדינות. הודו גם הורתה על סגירת מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות במדינת פנג'אב וביקשה מאזרחים פקיסטנים השוהים בהודו לעזוב את המדינה.


פקיסטן הודיעה על שורת צעדי תגמול בעקבות צעדי הודו. בין הצעדים: גירוש דיפלומטים הודים מאיסלמאבאד, סגירת המרחב האווירי לחברות תעופה הודיות והשעיית הסחר המוגבל בין המדינות. בהצהרה חריפה, הודיעה פקיסטן כי "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן על פי הסכם מי האינדוס ייחשב כמעשה מלחמה וייענה במלוא העוצמה". אזהרה זו משקפת את חומרת המשבר, שכן המים הם משאב קריטי עבור החקלאות הפקיסטנית ולכלכלת המדינה.


ההשלכות הכלכליות והתעופתיות

הסגירה של המרחב האווירי הפקיסטני להודו צפויה להשפיע משמעותית על חברות התעופה ההודיות. טיסות מהודו לאירופה, קנדה וארה"ב יארכו כשעתיים יותר ויאלצו את חברות התעופה להפחית מטענים. האיסור יפגע במיוחד בחברת אייר אינדיה, שמפעילה את מרבית הטיסות הבינוניות והארוכות למערב, ובאינדיגו, חברת התעופה הגדולה במדינה, שמתכננת להשיק טיסות ישירות לאירופה החל מיולי השנה.


החרפת המתיחות גרמה לירידה חדה בערך אגרות החוב של פקיסטן, שרשמו את הנפילה הגדולה ביותר בין שווקים מתעוררים ביום חמישי. אגרות חוב שמועד פירעונן ב-2031 צנחו ב-3 סנט ל-82.4 סנט לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 15 באפריל.

קיראו עוד ב"גלובל"


אנליסטים חוששים כי הצעדים האחרונים עלולים לגרום לנזק כלכלי ניכר לשתי המדינות. הגבלות הסחר והפגיעה בקשרי התעופה משפיעות על עסקים, ואי-הוודאות הגיאופוליטית מרתיעה משקיעים פוטנציאליים באזור. מוחמד חוסיין סוהרוורדי, ראש מחלקת לימודי אזור באוניברסיטת פשאוור, אמר כי שתי המדינות מגיבות "בצורה ילדותית" והוסיף: "במצב מתוח כזה, משקיעים ינסו לברוח עם ההון שלהם משתי המדינות. המיליטנטים הם המרוויחים היחידים ממצבים כאלה".


השעיית הסכם המים בין שתי המדינות מעלה סיכונים משמעותיים לייצור החקלאי בפקיסטן בזמן שהכלכלה עדיין מתאוששת ונסמכת על הלוואות זרות, כולל מקרן המטבע הבינלאומית. אשוק בהוריה, חוקר בכיר במכון מנוהר פריקר למחקרי הגנה, אמר כי תיאור ההשעיה על ידי איסלמאבאד מעיד שהם רואים בכך "איום קיומי" בזמן שזמינות המים במדינה הולכת ופוחתת.



היסטוריה של סכסוכים והחשש מהסלמה גרעינית

מאז 1947, שתי המדינות המחזיקות בנשק גרעיני נלחמו מלחמות רבות על קשמיר – אזור מחולק הנתבע במלואו על ידי שתיהן. הסכסוך על קשמיר הוא אחד הסכסוכים הטריטוריאליים הממושכים ביותר בעולם, ומומחים מזהירים כי כל התלקחות באזור נושאת סיכון להסלמה נוספת בין שתי המעצמות הגרעיניות.


הפעם האחרונה ששתי המדינות היו קרובות למלחמה כוללת הייתה ב-2019, כאשר מחבל מתאבד הרג 40 אנשי כוחות ביטחון הודים. בעקבות האירוע, ארגון ג'יש-א-מוחמד (חיילי מוחמד), קבוצה ג'יהאדיסטית שבסיסה בפקיסטן, לקח אחריות, מה שהביא את הודו לבצע את התקיפות האוויריות הראשונות שלה על אדמת פקיסטן מאז 1971.


יש לציין כי פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למשך כחמישה חודשים ב-2019, לאחר שהודו תקפה מחנה אימונים של מחבלים לכאורה בעקבות מתקפת טרור אחרת. המהלך הנוכחי מעלה חששות להשפעות דומות וארוכות טווח על התעופה האזרחית באזור. אחד החששות הגדולים ביותר בעימות בין הודו לפקיסטן הוא האפשרות של הסלמה שתוביל לשימוש בנשק גרעיני. שתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני משמעותי, ומתיחות באזור קשמיר נחשבת לאחת מנקודות ההצתה המסוכנות ביותר בעולם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    להודו ופקיסטן נשק גרעיני משנות ה70 ולא מ1947 זמן היפרדות בינייהם. (ל"ת)
    יואב י. 25/04/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 24/04/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    אולי תכניסו שתפ עם הודו שיגייסו אצלנו ברופי. זה טוב לחיזוק הקשר זה טוב לביזור מטבע שהוא לא מערבי!!! זה טוב לכלכלה זה win win.
  • 3.
    מצוייןנדחוף להודו נשק כמה שיותר תמורת כסף. (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמרת מוסלמי אמרת הכל . (ל"ת)
    מישל 24/04/2025 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראלי 24/04/2025 22:03
    הגב לתגובה זו
    טוב לחברות הביטחוניות. אבל צפו לעוד אנטישמיות כי אנכנו נותנים גב חזק ועצום להודו וביחד איתה לטוב ולרע כמו ארהב.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.