פקיסטן והודופקיסטן והודו

המשבר בין הודו לפקיסטן מחריף - חשש ממלחמה בין שתי מעצמות גרעיניות

עימות דיפלומטי חסר תקדים בין המעצמות: סגירת מרחב אווירי, גירוש דיפלומטים והשעיית הסכם המים בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית בקשמיר

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה פקיסטן הודו

המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לשיא חדש השבוע, לאחר מתקפת טרור קטלנית בקשמיר שגבתה את חייהם של עשרות תיירים. שתי המדינות, המחזיקות בנשק גרעיני, נקטו בצעדים תקדימיים שמעלים חששות מהסלמה נוספת באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם.


מתקפת הטרור והתגובות הדיפלומטיות

המתקפה בקשמיר, שהתרחשה ביום שלישי באזור הנופש פהלגאם, כ-90 קילומטרים מזרחית לסרינגר, הייתה הקטלנית ביותר נגד אזרחים מזה שנים. המשטרה בקשמיר זיהתה שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן, כחברים בארגון לשקר-א-טאיבה – ארגון מיליטנטי פקיסטני שהוגדר כארגון טרור על ידי הודו וארה"ב.


ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשא נאום לוחמני ואמר: "המחבלים והקושרים - נעניש אותם חמור יותר ממה שהם יכולים לדמיין". מודי הוסיף באנגלית כי "הודו תזהה, תעקוב ותעניש כל מחבל ואת התומכים בו".


בעקבות המתקפה, הודו האשימה את פקיסטן במעורבות באירוע והודיעה על צעדי ענישה משמעותיים, בהם הפחתת הדרג הדיפלומטי עם פקיסטן והשעיית הסכם חלוקת המים רב-השנים בין המדינות. הודו גם הורתה על סגירת מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות במדינת פנג'אב וביקשה מאזרחים פקיסטנים השוהים בהודו לעזוב את המדינה.


פקיסטן הודיעה על שורת צעדי תגמול בעקבות צעדי הודו. בין הצעדים: גירוש דיפלומטים הודים מאיסלמאבאד, סגירת המרחב האווירי לחברות תעופה הודיות והשעיית הסחר המוגבל בין המדינות. בהצהרה חריפה, הודיעה פקיסטן כי "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן על פי הסכם מי האינדוס ייחשב כמעשה מלחמה וייענה במלוא העוצמה". אזהרה זו משקפת את חומרת המשבר, שכן המים הם משאב קריטי עבור החקלאות הפקיסטנית ולכלכלת המדינה.


ההשלכות הכלכליות והתעופתיות

הסגירה של המרחב האווירי הפקיסטני להודו צפויה להשפיע משמעותית על חברות התעופה ההודיות. טיסות מהודו לאירופה, קנדה וארה"ב יארכו כשעתיים יותר ויאלצו את חברות התעופה להפחית מטענים. האיסור יפגע במיוחד בחברת אייר אינדיה, שמפעילה את מרבית הטיסות הבינוניות והארוכות למערב, ובאינדיגו, חברת התעופה הגדולה במדינה, שמתכננת להשיק טיסות ישירות לאירופה החל מיולי השנה.


החרפת המתיחות גרמה לירידה חדה בערך אגרות החוב של פקיסטן, שרשמו את הנפילה הגדולה ביותר בין שווקים מתעוררים ביום חמישי. אגרות חוב שמועד פירעונן ב-2031 צנחו ב-3 סנט ל-82.4 סנט לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 15 באפריל.

קיראו עוד ב"גלובל"


אנליסטים חוששים כי הצעדים האחרונים עלולים לגרום לנזק כלכלי ניכר לשתי המדינות. הגבלות הסחר והפגיעה בקשרי התעופה משפיעות על עסקים, ואי-הוודאות הגיאופוליטית מרתיעה משקיעים פוטנציאליים באזור. מוחמד חוסיין סוהרוורדי, ראש מחלקת לימודי אזור באוניברסיטת פשאוור, אמר כי שתי המדינות מגיבות "בצורה ילדותית" והוסיף: "במצב מתוח כזה, משקיעים ינסו לברוח עם ההון שלהם משתי המדינות. המיליטנטים הם המרוויחים היחידים ממצבים כאלה".


השעיית הסכם המים בין שתי המדינות מעלה סיכונים משמעותיים לייצור החקלאי בפקיסטן בזמן שהכלכלה עדיין מתאוששת ונסמכת על הלוואות זרות, כולל מקרן המטבע הבינלאומית. אשוק בהוריה, חוקר בכיר במכון מנוהר פריקר למחקרי הגנה, אמר כי תיאור ההשעיה על ידי איסלמאבאד מעיד שהם רואים בכך "איום קיומי" בזמן שזמינות המים במדינה הולכת ופוחתת.



היסטוריה של סכסוכים והחשש מהסלמה גרעינית

מאז 1947, שתי המדינות המחזיקות בנשק גרעיני נלחמו מלחמות רבות על קשמיר – אזור מחולק הנתבע במלואו על ידי שתיהן. הסכסוך על קשמיר הוא אחד הסכסוכים הטריטוריאליים הממושכים ביותר בעולם, ומומחים מזהירים כי כל התלקחות באזור נושאת סיכון להסלמה נוספת בין שתי המעצמות הגרעיניות.


הפעם האחרונה ששתי המדינות היו קרובות למלחמה כוללת הייתה ב-2019, כאשר מחבל מתאבד הרג 40 אנשי כוחות ביטחון הודים. בעקבות האירוע, ארגון ג'יש-א-מוחמד (חיילי מוחמד), קבוצה ג'יהאדיסטית שבסיסה בפקיסטן, לקח אחריות, מה שהביא את הודו לבצע את התקיפות האוויריות הראשונות שלה על אדמת פקיסטן מאז 1971.


יש לציין כי פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למשך כחמישה חודשים ב-2019, לאחר שהודו תקפה מחנה אימונים של מחבלים לכאורה בעקבות מתקפת טרור אחרת. המהלך הנוכחי מעלה חששות להשפעות דומות וארוכות טווח על התעופה האזרחית באזור. אחד החששות הגדולים ביותר בעימות בין הודו לפקיסטן הוא האפשרות של הסלמה שתוביל לשימוש בנשק גרעיני. שתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני משמעותי, ומתיחות באזור קשמיר נחשבת לאחת מנקודות ההצתה המסוכנות ביותר בעולם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    להודו ופקיסטן נשק גרעיני משנות ה70 ולא מ1947 זמן היפרדות בינייהם. (ל"ת)
    יואב י. 25/04/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 24/04/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    אולי תכניסו שתפ עם הודו שיגייסו אצלנו ברופי. זה טוב לחיזוק הקשר זה טוב לביזור מטבע שהוא לא מערבי!!! זה טוב לכלכלה זה win win.
  • 3.
    מצוייןנדחוף להודו נשק כמה שיותר תמורת כסף. (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמרת מוסלמי אמרת הכל . (ל"ת)
    מישל 24/04/2025 22:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראלי 24/04/2025 22:03
    הגב לתגובה זו
    טוב לחברות הביטחוניות. אבל צפו לעוד אנטישמיות כי אנכנו נותנים גב חזק ועצום להודו וביחד איתה לטוב ולרע כמו ארהב.
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

טראמפ בדרום קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותטראמפ בדרום קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ עם הישג אסייתי נוסף: השקעות קוריאניות של מאות מיליארדי דולרים בארה"ב והקלות במכסים

במהלך ארוחת ערב רשמית עם הנשיא לי ג’ה מיאונג בגיונגג’ו הכריז נשיא ארה"ב כי שתי המדינות הגיעו להסכם סחר חדש, הכולל, לפי הערכות, התחייבות דרום קוריאנית להשקעות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בארה"ב והקלות במכסים

רן קידר |

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי הגיע להסכם סחר עם דרום קוריאה, במהלך ארוחת ערב חגיגית שאירח נשיא דרום קוריאה לי ג’ה מיאונג בעיר גיונגג’ו, במסגרת פסגת פורום APEC. “הגענו להסכם סחר,” אמר טראמפ לעיתונאים כשנכנס לאולם וקיבל את פניו של לי בלחיצת יד חמה. “עשינו את זה.” טראמפ לא פירט את פרטי ההבנות, אך אמר כי מדובר בהתקדמות משמעותית אחרי חודשים של משא ומתן.

שתי המדינות שמרו עד כה על פרופיל נמוך בכל הנוגע לציפיות לפריצת דרך. וושינגטון וסיאול הבהירו כי סיכוי נמוך לסגור עסקה מלאה השבוע, אך הן רמזו על הבנות מתקדמות בהסכם רחב יותר שכולל גם מרכיבים בתחום הספנות והתעשייה הכבדה. לדברי טראמפ, ההסכם “כמעט סופי” וכולל “שורה של נושאים חשובים מאוד” שנפתרו. במהלך נאומו בארוחה הרשמית תיאר את הפגישות בדרום קוריאה כ“מצוינות” והוסיף: “הגענו למסקנות על דברים חשובים מאוד לשתי המדינות.”

השקעות ענק והקלות במכסים

לפי ההבנות שגובשו מאז הקיץ, ההסכם צפוי לכלול הקלות אמריקניות במכסים בתמורה להתחייבות דרום קוריאנית להשקיע כ-350 מיליארד דולר בארה"ב במהלך השנים הקרובות, בין השאר בתחומי טכנולוגיה, אנרגיה ותעשיית הרכב. בנוסף, דווח כי הצדדים קרובים להסכמה נפרדת על הרחבת שיתופי פעולה בתחום בניית אוניות ותשתיות ימית.

מקורות בדרום קוריאה ציינו כי ההסכם נבנה במתכונת הדרגתית, כך שסיאול לא תידרש להעביר את מלוא ההשקעה מראש אלא באמצעות תוכנית רב־שנתית של השקעות, הלוואות וערבויות ממשלתיות.

ביטחון אזורי 

מעבר לסוגיות הכלכליות, טראמפ ולי דנו גם בנושאים ביטחוניים רגישים. טראמפ הבטיח לסייע לדרום קוריאה בהתמודדות מול האיומים מצפון, וציין כי “ארה"ב תמשיך לעמוד לצידה של סיאול אל מול כל פרובוקציה.” הנשיא לי, מצדו, הביע נכונות להגדיל את תקציב ההגנה של מדינתו, בניסיון להדוף ביקורת אמריקנית על “השתתפות לא מספקת” בהוצאות הביטחוניות של הברית. טראמפ רמז גם כי ייתכן שהדיון כלל את שאלת האישור לדרום קוריאה להעשיר דלק גרעיני לשימוש בצוללות, סוגיה שעליה וושינגטון מטילה מגבלות זה עשרות שנים.