המשבר בין הודו לפקיסטן מחריף - חשש ממלחמה בין שתי מעצמות גרעיניות
עימות דיפלומטי חסר תקדים בין המעצמות: סגירת מרחב אווירי, גירוש דיפלומטים והשעיית הסכם המים בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית בקשמיר
המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לשיא חדש השבוע, לאחר מתקפת טרור קטלנית בקשמיר שגבתה את חייהם של עשרות תיירים. שתי המדינות, המחזיקות בנשק גרעיני, נקטו בצעדים תקדימיים שמעלים חששות מהסלמה נוספת באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם.
מתקפת הטרור והתגובות הדיפלומטיות
המתקפה בקשמיר, שהתרחשה ביום שלישי באזור הנופש פהלגאם, כ-90 קילומטרים מזרחית לסרינגר, הייתה הקטלנית ביותר נגד אזרחים מזה שנים. המשטרה בקשמיר זיהתה שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן, כחברים בארגון לשקר-א-טאיבה – ארגון מיליטנטי פקיסטני שהוגדר כארגון טרור על ידי הודו וארה"ב.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשא נאום לוחמני ואמר: "המחבלים והקושרים - נעניש אותם חמור יותר ממה שהם יכולים לדמיין". מודי הוסיף באנגלית כי "הודו תזהה, תעקוב ותעניש כל מחבל ואת התומכים בו".
בעקבות המתקפה, הודו האשימה את פקיסטן במעורבות באירוע והודיעה על צעדי ענישה משמעותיים, בהם הפחתת הדרג הדיפלומטי עם פקיסטן והשעיית הסכם חלוקת המים רב-השנים בין המדינות. הודו גם הורתה על סגירת מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות במדינת פנג'אב וביקשה מאזרחים פקיסטנים השוהים בהודו לעזוב את המדינה.
- נשק ישראלי - ניצחון הודי: הברית שמשנה את תת-היבשת
- הפסקת אש בין הודו לפקיסטן: סיום זמני למשבר גרעיני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פקיסטן הודיעה על שורת צעדי תגמול בעקבות צעדי הודו. בין הצעדים: גירוש דיפלומטים הודים מאיסלמאבאד, סגירת המרחב האווירי לחברות תעופה הודיות והשעיית הסחר המוגבל בין המדינות. בהצהרה חריפה, הודיעה פקיסטן כי "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן על פי הסכם מי האינדוס ייחשב כמעשה מלחמה וייענה במלוא העוצמה". אזהרה זו משקפת את חומרת המשבר, שכן המים הם משאב קריטי עבור החקלאות הפקיסטנית ולכלכלת המדינה.
ההשלכות הכלכליות והתעופתיות
הסגירה של המרחב האווירי הפקיסטני להודו צפויה להשפיע משמעותית על חברות התעופה ההודיות. טיסות מהודו לאירופה, קנדה וארה"ב יארכו כשעתיים יותר ויאלצו את חברות התעופה להפחית מטענים. האיסור יפגע במיוחד בחברת אייר אינדיה, שמפעילה את מרבית הטיסות הבינוניות והארוכות למערב, ובאינדיגו, חברת התעופה הגדולה במדינה, שמתכננת להשיק טיסות ישירות לאירופה החל מיולי השנה.
החרפת המתיחות גרמה לירידה חדה בערך אגרות החוב של פקיסטן, שרשמו את הנפילה הגדולה ביותר בין שווקים מתעוררים ביום חמישי. אגרות חוב שמועד פירעונן ב-2031 צנחו ב-3 סנט ל-82.4 סנט לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 15 באפריל.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
אנליסטים חוששים כי הצעדים האחרונים עלולים לגרום לנזק כלכלי ניכר לשתי המדינות. הגבלות הסחר והפגיעה בקשרי התעופה משפיעות על עסקים, ואי-הוודאות הגיאופוליטית מרתיעה משקיעים פוטנציאליים באזור. מוחמד חוסיין סוהרוורדי, ראש מחלקת לימודי אזור באוניברסיטת פשאוור, אמר כי שתי המדינות מגיבות "בצורה ילדותית" והוסיף: "במצב מתוח כזה, משקיעים ינסו לברוח עם ההון שלהם משתי המדינות. המיליטנטים הם המרוויחים היחידים ממצבים כאלה".
השעיית הסכם המים בין שתי המדינות מעלה סיכונים משמעותיים לייצור החקלאי בפקיסטן בזמן שהכלכלה עדיין מתאוששת ונסמכת על הלוואות זרות, כולל מקרן המטבע הבינלאומית. אשוק בהוריה, חוקר בכיר במכון מנוהר פריקר למחקרי הגנה, אמר כי תיאור ההשעיה על ידי איסלמאבאד מעיד שהם רואים בכך "איום קיומי" בזמן שזמינות המים במדינה הולכת ופוחתת.
היסטוריה של סכסוכים והחשש מהסלמה גרעינית
מאז 1947, שתי המדינות המחזיקות בנשק גרעיני נלחמו מלחמות רבות על קשמיר – אזור מחולק הנתבע במלואו על ידי שתיהן. הסכסוך על קשמיר הוא אחד הסכסוכים הטריטוריאליים הממושכים ביותר בעולם, ומומחים מזהירים כי כל התלקחות באזור נושאת סיכון להסלמה נוספת בין שתי המעצמות הגרעיניות.
הפעם האחרונה ששתי המדינות היו קרובות למלחמה כוללת הייתה ב-2019, כאשר מחבל מתאבד הרג 40 אנשי כוחות ביטחון הודים. בעקבות האירוע, ארגון ג'יש-א-מוחמד (חיילי מוחמד), קבוצה ג'יהאדיסטית שבסיסה בפקיסטן, לקח אחריות, מה שהביא את הודו לבצע את התקיפות האוויריות הראשונות שלה על אדמת פקיסטן מאז 1971.
יש לציין כי פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למשך כחמישה חודשים ב-2019, לאחר שהודו תקפה מחנה אימונים של מחבלים לכאורה בעקבות מתקפת טרור אחרת. המהלך הנוכחי מעלה חששות להשפעות דומות וארוכות טווח על התעופה האזרחית באזור. אחד החששות הגדולים ביותר בעימות בין הודו לפקיסטן הוא האפשרות של הסלמה שתוביל לשימוש בנשק גרעיני. שתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני משמעותי, ומתיחות באזור קשמיר נחשבת לאחת מנקודות ההצתה המסוכנות ביותר בעולם.
- 5.להודו ופקיסטן נשק גרעיני משנות ה70 ולא מ1947 זמן היפרדות בינייהם. (ל"ת)יואב י. 25/04/2025 10:30הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 24/04/2025 22:52הגב לתגובה זואולי תכניסו שתפ עם הודו שיגייסו אצלנו ברופי. זה טוב לחיזוק הקשר זה טוב לביזור מטבע שהוא לא מערבי!!! זה טוב לכלכלה זה win win.
- 3.מצוייןנדחוף להודו נשק כמה שיותר תמורת כסף. (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 22:52הגב לתגובה זו
- 2.אמרת מוסלמי אמרת הכל . (ל"ת)מישל 24/04/2025 22:48הגב לתגובה זו
- 1.ישראלי 24/04/2025 22:03הגב לתגובה זוטוב לחברות הביטחוניות. אבל צפו לעוד אנטישמיות כי אנכנו נותנים גב חזק ועצום להודו וביחד איתה לטוב ולרע כמו ארהב.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
