מסתמן: מדיניות מכסים פחות קשוחה מהערכות קודמות
עיתוני הכלכלה המרכזיים של ארצות הברית מעריכים שהמכסים שיוטלו בסופו של דבר ב-2 באפריל יהיו פחות חמורים ממה שחשבו בתחילה - לא יוטלו מכסים על תעשיות כמו תעשיית הרכב או התרופות, והמכסים הדדיים יהיו בגובה של כ-15% ולאו דווקא ישתוו למכסים שמוטלים על ארצות הברית; החוזים מגיבים בעליות קלות
לקראת פתיחת שבוע המסחר האחרון לפני הדד ליין של ה-2 באפריל מפרסמים בעיתון הוול סטריט ג'ורנל ובבלומברג הערכות לפיהן מדיניות המכסים שצפויה להתחיל בשבוע הבא תהיה פחות קשוחה ממה שהוערך קודם לכן. החוזים העתידיים מגיבים בעליות קלות.
כידוע, הנשיא טראמפ הכריז על ה-2 באפריל כ"יום השחרור" של ארצות הברית. ביום זה צפוים להיות מוטלים "מכסים הדדיים", כלומר מקבילים על המכסים והגבלות סחר אחרות שמטילות שותפות הסחר של ארצות הברית על יבוא מהמדינה. לשיטת טראמפ העולם כולו "מנצל" את ארצות הברית עם תנאי סחר לא הוגנים, ולכן ארצות הברית תגיב בהתאם ותגיב עם מכסים שישתוו למכסים שמוטלים על ארצות הברית בתוספת חישוב של חסמי סחר אחרים. בנוסף, טראמפ התייחס לתעשיות ספצפיות כמו תעשיית הרכב, התרופות והשבבים, ככאלה שדורשים "טיפול" מיוחד עם מכסים נוספים. בשוק שוררת אי וודאות ביחס להיקף המכסים האלו שיכולים להיות מאד מאד רחבים ולשנות את כל מערך הסחר הבנלאומי, מה שעלול גם לפגוע בתעשיות רבות בארצות הברית עצמה ובעולם כולו. אי הוודאות העיקה על השווקים הפיננסים בשבועות האחרונים וגרמה לירידות שהכניסו את המדדים המרכזיים לתיקון משמעותי מהשיאים שנרשמו לאחרונה.
כעת, על פי ההערכות המתפרסמות בעיתוני הכלכלה המובילים בארצות הברית, שוקלים בסביבות הנשיא לא להטיל מכסים נוספים על התעשיות הספצפיות שהוזכרו, לפחות לא ב-2 באפריל, כך על פי "גורם בממשל". על פי אותו גורם מכסים אכן יוטלו ב-2 באפריל ללא ספק, אך גובהם והיקפם עדיין "נזיל" ויהיה פחות חמור ממה שהוערך בתחילה. המכסים הללו, כך נראה, יהיו יותר ממוקדים ונמוכים יותר, אם כי הם עדיין יפגעו בשותפות הסחר העיקריות של ארצות הברית. על פי אותם גורמים אנונימיים הכיוון הוא להטלת מכסים של 15% על מדינות שלארצות הברית יש גרעון סחר גדול איתן. מדובר במכסים מתונים יחסית למה שציפו קודם לכן, בעיקר כיון שהמכסים המוטלים על ארצות הברית לעיתים קרובות גבוהים הרבה יותר, וטראמפ דיבר על "השוואת תנאים" בסחר.
בין המדינות שנזכרו בעבר ככאלה נמצאות אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, האיחוד האירופי, הודו, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו, רוסיה וויטנאם ועוד מדינות רבות. יחד עם זאת ייתכנו הסדרים פרטניים עם מדינות מסוימות. בימים האחרונים התפרסם שכמה מדיניות פנו לארצות הברית בהצעות להפחתת מכסים הדדים כדי להימנע עד כמה שניתן מהטלת המכסים הצפויה.
יחד עם זאת טרם התקבלו החלטות סופיות בכל הנושאים הללו, ואלו יכולים להשתנות במהלך השבוע לטובה או לרעה. גם גורלם של המכסים הנוספים על מקסיקו וקנדה בגלל זרימת הפנטניל למדינה, מכסים שהושהו לעת עתה, עדיין לא ברור.
בעקבות הידיעות הללו, החוזים העתידיים מצביעים על עליות שמגיעות לעד 0.5% במדדים המובילים בהמשך לעליות בסוף השבוע האחרון. החוזים העתידיים על אגרות החוב רושמים ירידות קלות של כמה מאיות אחוז. בשוק הקריפטו גם ישנן עליות. הביטקוין רשם עליה של כ-2% ביממה האחרונה ונסחר כעת תמורת 85.4 אלף דולר, האת'ריום נסחר ללא שינוי מהותי תמורת 1987 דולר, והריפל, המטבע השלישי בגודלו כעת, עלה בכ-2% אף הוא למחיר 2.41 דולר למטבע.
- 5.אנונימי 24/03/2025 12:25הגב לתגובה זוהאיש משנה דעתו במהירות ועושה או אומר דברים והיפוכם. אולי זאת הטקטיקה שלו. הבעיה שהוא גורם למאניה דיפרסיה בשוק ויוצר עצבנות ובריחת משקיעים שבורחים לאירופה הודו וסין עד שיתבהר הכל
- 4.Ron DeSantis 24/03/2025 07:22הגב לתגובה זוניבאו מפולות שלא נראו כמותם. הסיברו למה אנחנו עומדים לפני קריסת המאה. איפה הם עכשיו אוכלים פוטים ותעודות סל בחסר שהעמיסו טראמפ תותח
- 3.פלנט 24/03/2025 07:11הגב לתגובה זואף אחד כבר לא מתייחס להצהרות שלו. אפילו הוא בעצמו. בסוף הוא יבין את מה שכל חכם יודע סייג לחוכמה שתיקה
- 2.רעש צילצולים וקילקולים הכל יחזור למסלול צמיחה (ל"ת)עושה חשבון 24/03/2025 07:08הגב לתגובה זו
- 1.המנותק מתקפל צפוי (ל"ת)אנונימי 24/03/2025 06:38הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
