חמש ודקה: הסקס אפיל האמריקני של הנמל בתל אביב
אוי איזה שבוע זה היה, קשה להיות בלונדינית במחוזותינו. מילא ללכת לים ולקבל מבול נחיל של פניות, שאת רובן אפשר לפתור בתשובה: זה בסה"כ בקיני - תרגע! אבל גם באירועים הנוצצים של העולם העסקי חלה החמרה, הסושי יוצא מהאופנה.
כך יצא שהגעתי לחגיגות למישהי בת 229. ארצות הברית. הפקקים בכניסה לנמל השכיחו את אהבתי לסקס והעיר הגדולה, הגעתי לנמל לאירוע מושקע ומרשים של לשכת הסחר ישראל-ארה"ב. השגריר דן קרצר, הסתובב לו בקהל והסתודד עם האורחים. שמעון פרס הגיע יחד עם דליה איציק, בזמן שסטנלי פישר ובנימין נתניהו פתחו את כנס קיסריה בירושלים. הצנונים התייבשו להם שם עם האקדמיה, ופרס והתל אביבים אכלו מלפפונים ממולאים עם ממרחי דגים עדינים, אל מול בריזת ים מדהימה.
פרס, שובל וקרצר. צילום: ספי סמדר.
בכלל היה נחמד בנמל של תל אביב, שני ברים מצויידים כראוי הפכו אותי לחובבת המקום. אפילו שהספקתי לראות מהקומה השנייה את קרצר, יוצא לדפוק פוטו-אופ עם סדרת מכוניות קרייזלר שהוצגה לבאים, עם החבר החדש שלי ג'וני ווקר, זה נראה צונן ורגוע להפליא. הבאזז בקהל היה על תוכנית ההתנתקות ומה קורה בבורסה, עולה או יורדת. אבל אז הגיע מופע ג'ז משובח של תזמות הביג בנד "הד", שעשתה ביצועים שמחים לקאונט בייסי, דיוק אלינגטון והרוטב הכי עסיסי של הג'ז בעיר.
נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, זלמן שובל אמר שאמריקה ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים, ולא מקבלת תמיד את התמיכה הראויה ממדינות הברית שלה. נכון, די דומה למצב שלי. כל החורף האבסתי בורקסים, ואף חברה לא פירגנה לי לפני הקיץ. עד שנאלצתי לעשות ספין לספיניג במכון.
מתיו וסטייסי ברונפמן. צילום: ספי סמדר
אז מי הסתודדו להם בקהל? סגן השר זאב בוים, יו"ר הבורסה, פרופ' יאיר אורגלר, ומר איקאה ישראל/בנק דיסקונט בשבילכם - מתיו ברונפמן, יו"ר קבוצת דלק, גבי לסט, יו"ר החברה המרכזית למשקאות קלים, מוזי ורטהיים, ומנכ"ל סיטיבנק ישראל, גאס פליקס. על השולחנות הוגשו תפוחים מסוכרים אדומים על מקל, עם פרסומת של חברת תעופה. "הכל מתחיל בתפוח הגדול", אמרה הפתקית. אצלי הבעיות התחילו בשווארמה הקטנה.
שמעון פרס ודליה איציק. צילום: ספי סמדר
כולם מדברים על ההתנתקות, במיוחד החבר'ה עם הכתום. אבל יש אחד שהוא מאוד כתום, ועדיין מתנתק. עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר, או המותג הכתום אורנג', יתנתק ממקום מגוריו הנוכחי ויעבור לכפר שמריהו, לאחר שרכש בית נאה בכ-3 מיליון דולר. שיהיה במזל טוב.
מעורבות חברתית הולכת ותופסת, כך לוחשות לי נשות הביזנס מהסיטי. השבוע נודע לי שאיש העסקים רוני צארום, יו"ר ומייסד עמותת יוניסטרים שמפתחת מנהיגות עסקית-חברתית בקרב בני נוער, חגג השבוע עם החניכים הבוגרים את סיום המחזור הראשון של הפרויקט. בטקס מרגש שהתקיים במעמד ראש מועצת כפר יונה, הצהיר צארום "אני גאה בכם". הוא הוסיף כי "יש בישראל נערים ונערות המופלים לרעה בגלל מוצאם או מעמדם הכלכלי. כולנו מקווים שאתם תהיו הדור הבא של מנהיגים חדשים ברוח של מקצועיות וערכיות".
גילית שחניכי יוניסטרים הם בני נוער שנבחרו בקפידה לתוכנית בת שלוש שנים. במסגרת הפעילות עברו סדנאות לפיתוח והעצמה אישית, הכשרה עסקית, והקניית מיומנויות ניהוליות שהועברו בהתנדבות על ידי אנשי עסקים בארץ, ביניהם איציק אורן יו"ר שילב, מוטי גרינוולדמארנסט אנד יאנג, איש העסקים דוד אלמגור, הילה גולדברג מסיטי גרופ, ארז פיטל מאיקאה ועוד.
אם כבר להתחתן, אחרי שאמצא חתן, אז עדיף בסטייל. כידוע תעשיית החתונות בארץ מונעת על ידי מרוץ מטורף של הגשמת פנטזיות כמוסות של בנות המין הצודק. הפעם גיליתי שליד פתח תקווה מקים אמיר בובליל אולם חתונות בשם זאנאדו (גן עדן) בהשקעה של 25 מיליון שקל. שטח האולם הינו 1,200 מטר אשר מתחלק לשני אולמות.
אולם הקונספט שעוצב ע"י זלמן פרי נבנה בצורה ארכיטקטונית ייחודית, גובהו של האולם הינו 8-14 מטרים, קירותיו משופעים פנימה, שקופים ועשויים זכוכית מחוסמת. במרכז האולם יש כיפה בגובה 14 מטר ומסביבה גובה התקרה יורד בהדרגה. הבעלים "שפכו" שם רק על תאורה - סכום של כ-2 מיליון שקל. מה אני אגיד לכם, רק לתפוס חתן (עשיר).

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
