חמש ודקה: הסקס אפיל האמריקני של הנמל בתל אביב
אוי איזה שבוע זה היה, קשה להיות בלונדינית במחוזותינו. מילא ללכת לים ולקבל מבול נחיל של פניות, שאת רובן אפשר לפתור בתשובה: זה בסה"כ בקיני - תרגע! אבל גם באירועים הנוצצים של העולם העסקי חלה החמרה, הסושי יוצא מהאופנה.
כך יצא שהגעתי לחגיגות למישהי בת 229. ארצות הברית. הפקקים בכניסה לנמל השכיחו את אהבתי לסקס והעיר הגדולה, הגעתי לנמל לאירוע מושקע ומרשים של לשכת הסחר ישראל-ארה"ב. השגריר דן קרצר, הסתובב לו בקהל והסתודד עם האורחים. שמעון פרס הגיע יחד עם דליה איציק, בזמן שסטנלי פישר ובנימין נתניהו פתחו את כנס קיסריה בירושלים. הצנונים התייבשו להם שם עם האקדמיה, ופרס והתל אביבים אכלו מלפפונים ממולאים עם ממרחי דגים עדינים, אל מול בריזת ים מדהימה.
פרס, שובל וקרצר. צילום: ספי סמדר.
בכלל היה נחמד בנמל של תל אביב, שני ברים מצויידים כראוי הפכו אותי לחובבת המקום. אפילו שהספקתי לראות מהקומה השנייה את קרצר, יוצא לדפוק פוטו-אופ עם סדרת מכוניות קרייזלר שהוצגה לבאים, עם החבר החדש שלי ג'וני ווקר, זה נראה צונן ורגוע להפליא. הבאזז בקהל היה על תוכנית ההתנתקות ומה קורה בבורסה, עולה או יורדת. אבל אז הגיע מופע ג'ז משובח של תזמות הביג בנד "הד", שעשתה ביצועים שמחים לקאונט בייסי, דיוק אלינגטון והרוטב הכי עסיסי של הג'ז בעיר.
נשיא לשכת המסחר ישראל אמריקה, זלמן שובל אמר שאמריקה ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים, ולא מקבלת תמיד את התמיכה הראויה ממדינות הברית שלה. נכון, די דומה למצב שלי. כל החורף האבסתי בורקסים, ואף חברה לא פירגנה לי לפני הקיץ. עד שנאלצתי לעשות ספין לספיניג במכון.
מתיו וסטייסי ברונפמן. צילום: ספי סמדר
אז מי הסתודדו להם בקהל? סגן השר זאב בוים, יו"ר הבורסה, פרופ' יאיר אורגלר, ומר איקאה ישראל/בנק דיסקונט בשבילכם - מתיו ברונפמן, יו"ר קבוצת דלק, גבי לסט, יו"ר החברה המרכזית למשקאות קלים, מוזי ורטהיים, ומנכ"ל סיטיבנק ישראל, גאס פליקס. על השולחנות הוגשו תפוחים מסוכרים אדומים על מקל, עם פרסומת של חברת תעופה. "הכל מתחיל בתפוח הגדול", אמרה הפתקית. אצלי הבעיות התחילו בשווארמה הקטנה.
שמעון פרס ודליה איציק. צילום: ספי סמדר
כולם מדברים על ההתנתקות, במיוחד החבר'ה עם הכתום. אבל יש אחד שהוא מאוד כתום, ועדיין מתנתק. עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר, או המותג הכתום אורנג', יתנתק ממקום מגוריו הנוכחי ויעבור לכפר שמריהו, לאחר שרכש בית נאה בכ-3 מיליון דולר. שיהיה במזל טוב.
מעורבות חברתית הולכת ותופסת, כך לוחשות לי נשות הביזנס מהסיטי. השבוע נודע לי שאיש העסקים רוני צארום, יו"ר ומייסד עמותת יוניסטרים שמפתחת מנהיגות עסקית-חברתית בקרב בני נוער, חגג השבוע עם החניכים הבוגרים את סיום המחזור הראשון של הפרויקט. בטקס מרגש שהתקיים במעמד ראש מועצת כפר יונה, הצהיר צארום "אני גאה בכם". הוא הוסיף כי "יש בישראל נערים ונערות המופלים לרעה בגלל מוצאם או מעמדם הכלכלי. כולנו מקווים שאתם תהיו הדור הבא של מנהיגים חדשים ברוח של מקצועיות וערכיות".
גילית שחניכי יוניסטרים הם בני נוער שנבחרו בקפידה לתוכנית בת שלוש שנים. במסגרת הפעילות עברו סדנאות לפיתוח והעצמה אישית, הכשרה עסקית, והקניית מיומנויות ניהוליות שהועברו בהתנדבות על ידי אנשי עסקים בארץ, ביניהם איציק אורן יו"ר שילב, מוטי גרינוולדמארנסט אנד יאנג, איש העסקים דוד אלמגור, הילה גולדברג מסיטי גרופ, ארז פיטל מאיקאה ועוד.
אם כבר להתחתן, אחרי שאמצא חתן, אז עדיף בסטייל. כידוע תעשיית החתונות בארץ מונעת על ידי מרוץ מטורף של הגשמת פנטזיות כמוסות של בנות המין הצודק. הפעם גיליתי שליד פתח תקווה מקים אמיר בובליל אולם חתונות בשם זאנאדו (גן עדן) בהשקעה של 25 מיליון שקל. שטח האולם הינו 1,200 מטר אשר מתחלק לשני אולמות.
אולם הקונספט שעוצב ע"י זלמן פרי נבנה בצורה ארכיטקטונית ייחודית, גובהו של האולם הינו 8-14 מטרים, קירותיו משופעים פנימה, שקופים ועשויים זכוכית מחוסמת. במרכז האולם יש כיפה בגובה 14 מטר ומסביבה גובה התקרה יורד בהדרגה. הבעלים "שפכו" שם רק על תאורה - סכום של כ-2 מיליון שקל. מה אני אגיד לכם, רק לתפוס חתן (עשיר).
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
