הדולר מתחזק ב-0.29% - נסחר סביב 4.375 שקל
המטבע האמריקני נסחר הבוקר בתוספת של 0.29%, סביב רמת 4.375 שקל. מנגד, האירו נחלש בשעור של 0.38% ונסחר סביב רמת 5.494 שקל.
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, מאז ליל יום שישי התחזק הדולר באופן משמעותי ביותר אל מול שאר המטבעות, לאור הצפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב ומתחים כלכליים במדינות האירופאיות. השבוע צפויים מספר נתונים משמעותיים ביותר לכלכלה האמריקאית, כאשר בראשם פרסום פרוטוקולי שיחות ה-FED מהעלאת הריבית האחרונה בארה"ב. הפרוטוקלים המפורסמים באופן עקבי אחרי כל העלאת ריבית מצביעים על השקפת ה-FED בנוגע למצב האינפלציה והצמיחה בארה"ב, ונוטים, בדרך כלל, להוות השפעה משמעותית על השוק. מעבר לכך, נצפה לראות השבוע נתונים משמעותיים נוספים בזירה האמריקאית, ביניהם מדד הליבה להוצאה לצריכה אישית (Core PCE) וכן תחזית התמ"ג לרבעון הראשון של 2005.
התחזקותו של הדולר בשווקים מעידה בעיקר על שינוי הסנטימנט כלפיו בקרב הסוחרים, אשר מאמינים כעת כי פערי הריביות הגדלים והצמיחה המואצת בארה"ב משחקים תפקיד מפתח בקביעת מקומו של הדולר בשווקים, אומר הבוקר סוחר בכיר בבנק יפני.
בזירה האירופאית ממשיך האירו בירידה חדה לכיוון איזור ה-1.25. מרבית הנתונים בשוק נוטים לתמוך כעת בהיחלשות האירו, ביניהם נתוני התמ"ג המאכזבים שפורסמו בצרפת בשבוע שעבר, וכן החשש כי החוקה האירופאית לא תעבור במסגרת הצבעת 25 המדינות. הנתונים הצפויים השבוע יוצרים אי וודאות נוספת בנוגע לעתידו של האירו שכן מחר ממתינים הסוחרים לפרסום נתוני התמ"ג בגרמניה, ובהמשך השבוע צפויים סקרי ה-IFO וה-ZEW הגרמניים אשר נוטים בדרך כלל להעיד על מצבה של הפעילות היצרנית והעסקית. ללא שינויים מפתיעים לטובה בסקרים או בתמ"ג, סביר להניח, וכפי שניתחנו באיתות השבוע, כי האירו צפוי להמשיך ולהראות סימני חולשה. ברמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת השנה רשם האירו ירידה ל-1.2536 אל מול הדולר, וכעת נסחר סביב 1.2555.
ביפן ממשיך היין להיחלש אל מול הדולר, למרות דבריו הפסימיים של אלן גרינספאן ביום שישי בנוגע להערכה מחדש של היואן. הנגיד טען כי גם לאחר ההערכה מחדש של היואן, לא צפוי שיפור ניכר במאזניה של ארה"ב, שכן הצרכנים האמריקאיים צפויים להמשיך ולהעדיף תוצרת חוץ על תוצרת מקומית. דברים אלו חיזקו מעט את היין אולם לאחר פריצת רמת ה-107.80 אל מול הדולר איבד היין את מרבית המומנטום שנותר לו, ונראה כעת ברמות של כ-108.03. אל מול האירו ממשיך היין להסחר בטווח צר סביב 135.66.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
