ארז גיסין, שותף מייסד, בקרן הליוס. צילום: רועי ברקוביץ'
ארז גיסין, שותף מייסד, בקרן הליוס. צילום: רועי ברקוביץ'

הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל

החברה חתמה על חוזה עם חברת רולס רויס הבריטית להקמת פרויקט אגירת חשמל בהספק 43 מגה־ואט, תתחיל לפעול ב-2026 ותיהנה מהכנסות משוק החשמל הבריטי לצד חוזה זמינות ל-15 שנה

רן קידר | (1)
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

קרן ההשקעות הפרטית הליוס, המתמחה בתחום האנרגיות המתחדשות, מודיעה על חתימת חוזה עם חברת רולס רויס הבריטית להקמת פרויקט אגירת חשמל בסוללות (BESS) בהיקף של כ-100 מיליון שקל. זהו הצעד אסטרטגי ראשון של הקרן בפעילות רחבה יותר בשוק הבריטי, בהיקף פוטנציאלי של כמיליארד שקל. הפרויקט ימוקם באזור פאלקירק שבסקוטלנד, ויכלול מערכת אגירה בהספק של 43 מגה־ואט ויכולת אגירה של 86 מגה־ואט־שעה. 

המערכת צפויה להתחיל לפעול במהלך שנת 2026, ותייצר הכנסות הן ממסחר חופשי בחשמל בשוק הבריטי והן מחוזה של 15 שנה במסגרת מנגנון Capacity Market מול מנהל המערכת הלאומי בבריטניה (National Grid ESO). המנגנון מבטיח ליצרני חשמל ומפעילי מתקני אגירה תשלום קבוע על עצם הזמינות שלהם לספק חשמל בעת הצורך, גם אם בפועל לא הופעלו. וכך הקרן מבטיחה לעצמה הכנסה, יחד עם מסחר חופשי בחשמל. בקרן מציינים כי ההשקעה נעשית בשותפות עם צוות מקומי מנוסה, שילווה את הקמת המערכת וינהל את פעילותה השוטפת. 

רולס רויס היא אחת מהחברות התעשייתיות הבולטות בבריטניה בשווי שוק של כ-90 מיליארד פאונד, ידועה בעיקר בתחומי התעופה, הספנות והתעשיות הביטחוניות, אך בשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה גם לתחום אגירת האנרגיה. החברה הקימה ומתפעלת מערכות אגירה ברחבי אירופה, וכעת משתפת פעולה לראשונה עם קרן השקעות ישראלית בהקמת פרויקט משמעותי בבריטניה.

ארז גיסין, שותף מייסד, בקרן הליוס: "המעבר לאנרגיה מתחדשת מצריך תשתיות אגירה מתקדמות, ואנחנו גאים לשתף פעולה עם גוף טכנולוגי מהמובילים בעולם כמו רולס רויס. העסקה הזו מהווה אבן דרך ראשונה בבניית פעילות ארוכת טווח נוספת של הליוס בשוק האנרגיה הבריטי, אחד המובילים בתחום." 

רון רפפורט, דירקטור השקעות בקרן הליוס, מוסיף: "זיהינו בבריטניה שילוב ייחודי של תמריצים רגולטוריים, שוק חשמל פתוח ותשתית רשת מתקדמת. ההשקעה באזור Falkirk שבסקוטלנד ממחישה את האופן בו אנו מיישמים את האסטרטגיה שלנו עם השקעה בפרויקטים עם פוטנציאל תשואה גבוה לצד שותפים מקומיים בעלי ניסיון מוכח."

קרן הליוס הוקמה ב-2010, ועד כה השקיעה בכ-600 מגה־ואט של פרויקטים מניבים בתחומי סולארי, רוח, ביוגז, אנרגיה מפסולת ותשתיות טעינה לרכבים חשמליים בכמה מדינות אירופאיות, ביניהן ישראל, בריטניה, איטליה, ספרד, פולין וסלובקיה. שווי הקרן הוא כחצי מיליארד אירו, והיא נמצאת בשותפות עם חברות כמו Evero (צריכת אנרגיה מפסולת) ו‑Bio Capital (בעיבוד פסולת חקלאית בבריטניה). 

שוק אגירת האנרגיה הבריטי (BESS) נמצא בצמיחה מואצת ומבסס את מעמדו כאחד המובילים באירופה. במהלך הרבעון השני של 2025 אושרו כ-100 פרויקטים חדשים בהיקף של 8.4 ג’יגה-ואט, כמעט פי שניים מהשנה הקודמת, ובסך הכול המדינה צפויה להזדקק ל-23-27 ג’יגה־ואט עד סוף העשור, לעומת פחות מ--6 כיום. ההליך הרגולטורי הפשוט יחסית והנראות הסביבתית הנמוכה הופכים את התחום לאטרקטיבי, ובמהלך 2025 נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר הפרויקטים שהושלמו ובאישורים שניתנו. במקביל, יוזמות ענק בהיקף מאות מיליוני פאונד מקודמות בסקוטלנד, ובתחזיות ארוכות טווח מעריכים כי ההשקעות בבריטניה ובאירופה יגיעו לעשרות מיליארדי אירו עד 2030.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/08/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
    שיאגרו במימו.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?

המניה צנחה ב-11% למרות שהרווח עמד בציפיות, בגלל אכזבה מהתחזיות קדימה, גידול חריג בהשקעות ותלות גבוהה ב-OpenAI. האם ההימור של אורקל על תשתיות ענן ו-AI מתחיל להיראות מסוכן?



מנדי הניג |
נושאים בכתבה אורקל AI

ירידה חדה של 11% במניית אורקל במסחר המאוחר מבטאת את סימני האזהרה סביב ההשקעות האגרסיביות בתשתיות AI. למרות רווח שהפתיע לטובה, ההכנסות פספסו את התחזית, ההוצאות ההוניות זינקו והתלות המוגברת בחוזה אחד גדול עם OpenAI מעוררת חששות: האם ההשקעות העצומות - שמוערכות ב-50 מיליארד דולר בשנה, יניבו תשואה מהירה מספיק כדי לכסות את הגידול בחוב? זאת שאלה שמכוונת לאורקל, אבל האמת שזה משהו הרבה יותר גדול - האם השקעות הענק של מעצמות הטק יהיו מוצדקות? על פניו נראה שהתשואה שהן צפויות להניב ב-5 השנים הבאות נמוכה מאוד ביחס להשקעה שלהן. הן נמצאות במירוץ מטורף כי הן חוששות לפספס אותו - אם המתחרה רצה, אתה לא יכול רק ללכת, אתה צריך לרוץ. 

אלא שבפועל, כפי שגם העלינו כאן בחצי שנה האחרונה, הסימנים הם שהתשואה תהיה נמוכה, ואם כך, אז יש סיכוי אפילו גדול שכבר מתממש בהדרגה שחברות יאטו את ההשקעות. מיקרוסופט הודיעה בשבוע שעבר על הפחתה של 2% בתקציב ה-AI. הוא עדיין ענק ומרשים וצומח, אבל ב-2% פחות. 

ככל שתורגש ירידה בצמיחה, זה עשוי לחלחל לשוק כי התמחור הנוכחי בשווקים לוקח בחשבון צמיחה מאוד גבוהה, והערכים מאוד רגישים לגורם הצמיחה. יאיר לפידות ביטא זאת בראיון האחרון -   "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״


רווח חד פעמי מסתיר את הלחץ בתזרים


הרווח המתואם של אורקל עמד על 2.26 דולר למניה, 38% מעל התחזיות, אך נבע ברובו ממכירת החזקות באמפייר קומפיוטינג לסופטבנק תמורת 2.7 מיליארד דולר, שהוסיפו 0.91 דולר למניה. ללא העסקה, הרווח היה קרוב מאוד לציפיות. ההכנסות הסתכמו ב-16.06 מיליארד דולר, לעומת צפי של 16.19 מיליארד. העלייה השנתית של 14% לא הספיקה כדי להרגיע את השוק, שציפה להאצה. פעילות הענן הניבה 8 מיליארד דולר, עלייה של 34%, ותחום התשתיות (IaaS) קפץ ב-68% ל-4.08 מיליארד. מנגד, תוכנות מסורתיות רשמו ירידה של 3% במכירות.

צבר ההזמנות הרב-שנתי (RPO) צמח ל-523 מיליארד דולר, עלייה של 68 מיליארד דולר מרבעון קודם, רובם מחוזה עם OpenAI שמוערך ב-300 מיליארד דולר, נתון שמעורר ספקות, שכן החברה אינה רווחית ולא גייסה סכומים כאלה בפועל ומאיפה תוכל לשלם?