פאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיות
פאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיות

בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?

בוועידת ג’קסון הול השנתית, יו"ר הפד ג’רום פאואל סימן אפשרות להורדת ריבית כבר בספטמבר, אך האג'נדה נתפסה על ידי האשמותיו של טראמפ; הכלכלה האמריקאית מאותתת על האטה בשוק העבודה, האינפלציה מתגברת בשל מכסים חדשים, והבנק המרכזי נקרע בין הצורך לתמוך בצמיחה לבין שמירה על אמינותו

רן קידר |

לאחר סוף שבוע של הכנס המסורתי בג'קסון הול, שעסק הפעם בשינויים בשוק העבודה, לרבות הזדקנות האוכלוסייה, שינויים בפריון, השפעת הטכנולוגיה ויכולת המדיניות הכלכלית להתמודד עם המגמות הללו, סימן ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב כי "איזון הסיכונים משתנה", וכי ההאטה בשוק העבודה עשויה להצדיק הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה בספטמבר. דו"ח התעסוקה האחרון, שהצביע על גידול מתון של 73 אלף משרות בלבד ביולי ועל תיקון כלפי מטה של 258 אלף משרות מחודשים קודמים, העמיק את החשש שהשוק מתחיל להתקרר. פאואל הדגיש שהפד "יתבסס על הנתונים בלבד" ולא על לחצים פוליטיים, ואף ציין כי הרמה הנייטרלית של הריבית, שאינה מעודדת או בולמת את הכלכלה, גבוהה יותר משהייתה בעשור הקודם, ולכן אין לצפות לגל הורדות חד ומהיר. 

שוקי ההון קיבלו את דבריו באופטימיות זהירה: שלושת המדדים המרכזיים זינקו ביותר מ־1.5% ביום שישי, והדאו ג’ונס ננעל בשיא היסטורי חדש. עם זאת, פאואל אותת כי כל הפחתה תתבצע "בזהירות", לנוכח אינפלציה ליבה (שמנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים ומעניק תמונה ברורה יותר של הלחצים הבסיסיים) שנותרה גבוהה מהיעד ועומדת על כ-3.1% והתאגידים גלגלו את העלויות הגבוהות אל הלקוחות. הזהירות שפאוול מדבר עליה מגיעה גם לאור מכסים חדשים שמכבידים על עלויות היבוא. לדבריו, "השפעת המכסים על המחירים כבר ניכרת, וההשפעה עשויה להצטבר בחודשים הקרובים". המכסים האחרונים דוחפים את המחירים הסיטונאיים לעלייה בקצב המהיר ביותר בשלוש השנים האחרונות.

עצמאות הפד במוקד

במקביל לדיונים הכלכליים המקצועיים שנערכו בכנס, הצליח הנשיא טראמפ להסיט חלק ניכר מהקשב הציבורי אל עבר מתקפותיו על הפד. אף שלא נאם במסגרת הרשמית של הוועידה, טראמפ ניצל את ימי הכנס כדי להסלים את הלחץ: הוא איים בפומבי לפטר את ליסה קוק אם לא תתפטר (על רקע טענות להונאת משכנתאות), חזר לדרוש הורדות חדות בריבית, ואף שיגר מסרים ברורים כי בכוונתו לשקול את עתידו של פאואל בתום כהונתו. וכך, עצמאותו של הפד, שהייתה במשך עשורים עמוד תווך של מדיניות הכלכלית האמריקאית, הפכה לנושא בפני עצמו.

מה זה הונאת משכנתא ואיך הפכה ליסה קוק לסיפור הכי חם השבוע בארה"ב?

האנליסטים מזהירים כי פגיעה בעצמאות הפד עלולה לגרור אובדן אמון השווקים. קרן דינאן מהרווארד ומוריס אובסטפלד מהמכון פיטרסון ציינו כי "דה־גרדציה מוסדית" מהסוג הזה כבר נצפתה במדינות אחרות – ותמיד הסתיימה באינפלציה ובהיחלשות חדה של השוק.

נתונים מעורבים, מחלוקת פנימית והזווית הגלובלית

המציאות הכלכלית מציבה בפני הפד דילמה כפולה: מצד אחד, שוק עבודה שמתחיל להיחלש; מצד שני, אינפלציה שנשארת גבוהה ואף מראה סימני האצה בעקבות המכסים. חלק מהנגידים כבר נוקטים קו שונה מפאואל: בפגישת יולי, שני חברי מועצה שמונו בידי טראמפ תמכו בהורדה מיידת של רבע אחוז ולראשונה מזה שלושה עשורים נרשמה מחלוקת פנימית גלויה כזו.

סוזן קולינס, נשיאת הבנק של בוסטון, הזהירה שיש לשמור על סבלנות ולא להוריד ריבית מהר מדי, גם במקרה שיתבצעו הפחתות הדרגתיות אם שוק העבודה ימשיך להתקרר. בת’ האמק, נשיאת הבנק של קליבלנד, אמרה בגלוי שאין הצדקה להפחתה כרגע: "האינפלציה גבוהה מהיעד זה יותר מארבע שנים, והמגמה בחודשים האחרונים בכיוון הלא נכון". מנגד, אוסטן גולסבי משיקגו אמר כי יש "פוטנציאל ממשי" לחיתוך ריבית בספטמבר, אך הזהיר מפני אינפלציה מתמשכת בסקטור השירותים, שם המחירים עלו בקצב החודשי המהיר ביותר השנה, גם לאחר שהשפעת מחירי האנרגיה הוסרה מהחישוב, וניתן לשער כי העלאות מחירי היבוא מתחילות לחלחל גם לתחומים כמו בריאות, טיסות ושירותים נוספים שעלולה להאריך את השפעת המכסים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, בפאנל שנערך בשבת נגידי הבנק של יפן ושל הבנק של אנגליה נמנעו מלהתייחס ישירות לתחזיות המדיניות המוניטרית, אך דיברו על האתגרים הקשים בהרחבת כוח העבודה בארצותיהם. ביפן, שבה אוכלוסייה מזדקנת ושיעור ילודה נמוך לוחצים על שוק העבודה ומגבירים את האינפלציה, אמר נגיד הבנק כי שילוב נשים נוספות במשרות מלאות וגיוס עובדים זרים נוספים עשויים לסייע בהתמודדות עם הבעיה. מושל הבנק של אנגליה אמר כי שילוב של פריון חלש ושיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה הותירו את בריטניה עם "אתגר חריף בהעלאת שיעור הצמיחה הפוטנציאלי". הוא הוסיף: "זהו סיפור די עצוב עבור בריטניה". נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, נשמעה אופטימית יותר. לדבריה, שוק העבודה באירופה הוכיח עמידות מפתיעה לנוכח זעזוע אינפלציוני חד־פעמי של דור והעלאות ריבית אגרסיביות. "האינפלציה ירדה בצורה חדה, ובעלות נמוכה להפליא במונחי תעסוקה", אמרה.

לסיכומו של דבר, החלק השגרתי בכנס היה הטון הזהיר שבאיתות של פאואל לגבי על הורדת הריבית הצפויה בספטמבר, ואילו החדשות המרעישות בכנס כלל לא הגיעו מהכנס עצמו, אלא מטראמפ, ש-"גנב" את הכותרות והכתיב אג'נדה פוליטית, שחרגה מהדיונים המקצועיים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social