ירון גלבוע מנכל טורבוג׳ן קרדיט צילום-אילן בשורירון גלבוע מנכל טורבוג׳ן קרדיט צילום-אילן בשור

טורבוג'ן בדרך לנאסדק, האם זה מה שיגרום לחברה לפרוץ?

חברת טורבוג'ן מדווחת כי חתמה על הסכם לגיוס הון של 7.5 מיליון דולר, במטרה לעמוד בדרישות לרישום ניירות הערך שלה למסחר בנאסד"ק

תמיר חכמוף | (1)

חברת טורבוג'ן טורבוג'ן -0.54%   , המפתחת מיקרו-טורבינות לייצור חשמל וחום במבנים, מדווחת על התקדמות משמעותית בתהליך הרישום הכפול בבורסת נאסד"ק. הדירקטוריון אישר מסגרת מימון כוללת של עד 7.5 מיליון דולר, שתסייע לחברה לעמוד בכללים הנדרשים לצורך הרישום, המיועד להתרחש ברבעון הראשון של 2026.

במסגרת ההסכם, יזם הנדל"ן האמריקאי אלכס כץ התחייב להשקיע עד 5 מיליון דולר בהקצאה פרטית במחיר של 18.5 שקלים למניה, מחיר המשקף פרמיה של כ-17% לעומת מחיר הסגירה בבורסה בעת ההחלטה. ההקצאה כפופה לאישור האסיפה הכללית ולתנאים רגולטוריים, בראשם אישור מסמך רישום על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) והגשתו לנאסד"ק.

בנוסף, כץ וקבוצת טננבאום, בה חבר בין היתר אליוט טננבאום, התחייבו לממש את כלל כתבי האופציה שברשותם, מהלך שעשוי להכניס לקופת החברה סכום נוסף של כ-2.5 מיליון דולר. גם התחייבות זו מותנית בעמידה באבן הדרך הרגולטורית בארה"ב. בסך הכול, אם העסקאות יושלמו במלואן, טורבוג'ן צפויה להנפיק עד כ-1.86 מיליון מניות חדשות, 921 אלף מניות בהקצאה ועוד 934 אלף ממימוש האופציות.

העסקה עם כץ תובא לאישור בעלי המניות כעסקת בעלי עניין, שכן הוא מחזיק כיום ב-7.16% מהון המניות (8.88% בדילול מלא). במקביל, הודיעה החברה כי הדירקטוריון מתכוון להביא לאישור גם את מינויו של כץ כדירקטור בחברה.

בין בעלי המניות של טורבוג'ן נמנים אנשי העסקים ג'קי בן זקן וברק אברמוב, שהשקיעו בחברה למעלה מ-10 מיליון שקל. החברה פיתחה מיקרו-טורבינה לייצור מקומי של חשמל וחום (CHP) במבנים, שמטרתה לשפר את נצילות האנרגיה ולהפחית תלות ברשת החשמל. 

טורבוג'ן קיבלה עד כה מענקים בהיקף של כ-9 מיליון שקל מרשות החדשנות, מתוכם 1.5 מיליון שקל אושרו לאחרונה לצורך פיתוח והרצת קו ייצור של מיקרו-טורבינות היברידיות. בנוסף, היא מקדמת שיתוף פעולה עם חברה ביטחונית רב-לאומית לפיתוח טורבו-גנרטור לשימוש צבאי. על פי הודעת החברה, השוק הפוטנציאלי בארה"ב מוערך בעשרות מיליארדי דולרים, עם כ-781 אלף מבנים רלוונטיים. גרמניה ואנגליה הוגדרו כשווקי יעד נוספים.

הבעת אמון של כץ

לפני כחודשיים שוחחנו עם מנכ"ל החברה ירון גלבוע, וכן עם עם אלכס כץ, יזם נדל"ן אמריקאי שכיום הוא המשקיע הפרטי הגדול ביותר בטורבוג'ן, שעל פי הדיווח יבצע השקעה נוספת בפרמיה על מחיר השוק, מה שמהווה בהעת אמון משמעותית בחברה. כץ ב‑2022 השקיע בחברה עם הלוואה המירה למניות, ואף חזר להשקעה משמעותית נוספת בשנים שאחרי. לדבריו, הוא נמשך לטכנולוגיה פורצת הדרך של החברה, כולל יכולת שימוש במימן וניסויים מוצלחים בטכניון ולצורך ממשי בשטח, כמו הורדת עלויות ויציבות אספקת חשמל בארה"ב. מעבר להשקעה, הוא מוביל את חדירת החברה לשוק האמריקאי בתפקידי פיתוח ויצוא, רואה בטורבוג'ן השקעה לטווח ארוך, "לא רק לי, אלא לנכדים שלי", ומשתמש ברשת הקשרים שלו כדי לקדם את הפריצה העסקית מעבר לים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כשהתחלתי להשקיע בטורבוג'ן זה באמת היה חלום, בדיוק כמו שאתם אוהבים לקרוא לזה. נכנסתי בהתחלה דרך אג"ח, התחלתי ללמוד את הצוות, את הפטנטים ואת הטכנולוגיה, וראיתי שיש פה אנשים מאוד חכמים ומוצר שהוא באמת פורץ דרך. היום, שלוש שנים אחרי, זה כבר לא חלום, זה ממשי לגמרי. יש לנו מוצר עובד, יש ביקושים בשטח, גם בארה״ב וגם בשוק הביטחוני. מבחינתי זו השקעה לטווח ארוך, אני לא מסתכל כל יום על המניה אם היא עלתה או ירדה, אלא רואה פה משהו שאולי גם הנכדים שלי ירוויחו ממנו בעתיד."

"מה שמחזק אותי זה שאני מכיר את הצורך מקרוב. עבדתי המון שנים בנדל״ן בארה״ב, בתחומים כמו דיור סטודנטים ובתי מלון, וראיתי עד כמה קריטי שיהיה מקור אנרגיה יעיל ואמין בבניינים. אפילו עכשיו, לפני כמה שבועות, הייתי במלון בניו יורק שלא הפעיל מזגנים בגלל הסכם עם העירייה, זה ממחיש את המחסור. אני גם פועל לפתוח לחברה דלתות בשוק האמריקאי דרך הקשרים שלי, כדי שכשיגיעו לייצור סדרתי, יהיה להם כבר לאן למכור."

האם זה מה שידחוף את החברה קדימה?

למרות המהלך, הדרך למימוש הפוטנציאל של טורבוג'ן עוד ארוכה. החברה עדיין מצויה בשלבי הוכחת היתכנות, הן מבחינת השוק האמריקאי והן מבחינת ההספק התעשייתי, וייקח זמן עד שיתברר אם תצליח להפוך את הפיתוחים הטכנולוגיים למכירות בקנה מידה רחב.

נכון להיום, ההכנסות של טורבוג'ן עדיין זניחות יחסית, והאתגר המרכזי שלה הוא להוכיח שהמוצר יכול לעמוד בסטנדרט מסחרי ולחדור בפועל לשוק. החברה שרפה כ-6 מיליון שקל בשנה הקודמת, והדבר הוביל אותה לקופה כמעט ריקה עד לגיוסים האחרונים.

רישום כפול בנאסד"ק עשוי להוות מקפצה תדמיתית ולפתוח דלתות למשקיעים מוסדיים בחו"ל, אך הוא לא מבטיח פריצה עסקית. המבחן האמיתי יהיה ביכולת של החברה לייצר מכירות חוזרות ומשמעותיות, לבסס מערך שיווקי בארה"ב ובאירופה ולהראות שהטכנולוגיה עומדת בדרישות השוק. רק אז ניתן יהיה לדעת אם טורבוג'ן מצליחה לממש את יעדיה או מצטרפת לרשימה של חברות ישראליות שביצעו רישום מוקדם בנאסד"ק אך לא הצליחו לפרוץ קדימה.

לא חסר דוגמאות לחברות ישראליות שביצעו רישום בארה"ב, אך כשלו להוכיח את הייתרון שלהן בזירה הגלובלית. בין היתר אפשר לציין את ברנמילר, פורסייט, סייברוואן, זוז פאוור, מי סייז, סטייקהולדרס ועוד, שהגיעו לבורסה בארה"ב עם תקוות גדולות אך רשמו ירידה חדה במניה מאז שהחלו להיסחר שם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא משקיע 24/08/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    זה שחברה קיקיונית נסחרת גם שם לא אומר שהמניה תעלה.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.