טורבוגן פתיחת מסחר
צילום: ביזפורטל

צעד של אמון? טורבוג'ן תסגור חוב באמצעות דיסקאונט של כ-30% על מניות החברה

טורבוג'ן יוצאת למהלך מימוני שכולל המרת חוב של 1.57 מיליון שקל לבעלי השליטה אנגלו טורבו ב-136,450 מניות רגילות, לפי מחיר המרה של 11.5 שקל למניה, שמהווה דיסקאונט של כ-30%

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה טורבוג'ן

טורבוג'ן טורבוג'ן 4.64%  יוצאת למהלך מימוני חריג יחסית, ומבקשת את אישור בעלי המניות להמיר חוב של 1.57 מיליון שקל לבעלת השליטה אנגלו טורבו ב-136,450 מניות רגילות, לפי מחיר המרה של 11.5 שקלים למניה. מדובר במחיר שנמוך בכ־30% ממחיר השוק הנוכחי של מניית טורבוג'ן.

ההמרה אינה כוללת תוספות של אופציות או זכויות מיוחדות. כך, החברה תיפטר מהחוב, מבלי שתשלם מזומן, אבל בעלי המניות ידוללו בשווי נמוך משמעותית מהמחיר השוק.

בוועדת הביקורת ובדירקטוריון טורבוג'ן נימקו את המהלך בכך שמדובר בהמרה לפי ממוצע 30 ימי מסחר שקדמו לאישור ההסכם, וכי מדובר בחוב שלא נשא ריבית או בטוחות, והועמד בתנאים נוחים. הם מדגישים שהמהלך מונע את הצורך בפירעון מזומן ומחזק את ההון העצמי של החברה.

ומה לגבי המשקיעים הקודמים? 

רק לפני כחודשיים השלימה טורבוג'ן גיוס פרטי משמעותי לשני משקיעים בולטים, שניהם מעולם הכדורגל,  ברק אברמוב וג'קי בן זקן. במסגרת ההסכם שנחתם איתם, השניים השקיעו בחברה לפי מחיר של 15 שקל למניה, כלומר שווי גבוה ב־30% ממחיר ההמרה הנוכחי של החוב. 

ההשקעה של בן זקן ואברמוב כללה מנגנון התאמה שקבע כי במידה והחברה תבצע גיוס נוסף במחיר הנמוך מ־9.42 שקל, המשקיעים יהיו זכאים לקבל מניות נוספות כך ששווי השקעתם יישמר. אבל המחיר שנקבע להמרת החוב הנוכחית, שעומד על 11.5 שקל, גבוה מרף ההתאמה ולכן לא מפעיל את המנגנון. וכך, סגירת החוב וההמרה הנוכחית אינה משפיעה על זכויות המשקיעים הקודמים. המחיר למניה שעמד על 15 שקלים בהנפקה הקודמת שיקף את שווי השוק, ומאז עלתה המניה ל־16.8 שקלים, כך שהמשקיעים הקודמים רואים רווח על הנייר, והמהלך הנוכחי אינו פוגע בתנאים שלהם. 

מה שהמהלך הזה כן עושה הוא להדגיש את העובדה שבעלי השליטה בחרו לקבל מניות בשווי נמוך מהשוק, וגם מהמחיר בו הנפיקה החברה וקיבלה מזומן לפני זמן לא רב, ונשאלת השאלה למה שעסקה כזו תתומחר בדיסקאונט גבוה שכזה? האם בעלי השליטה אינם מאמינים במחיר הנוכחי של החברה? האם לא ניתן היה להמיר את החוב במחיר השוק ולדלל בהיקף נמוך יותר? ובכלל, לאור העובדה שההלוואה שנסגרת אינה כוללת ריבית, מדוע למהר ולבצע את הסגירה כרגע? 

ואיפה זה שם את המשקיעים הפרטיים? 

הדילול במניה אמנם קיים, אך הוא יחסית מתון ולא אגרסיבי, היות ומדובר בכ־136 אלף מניות מתוך כמה מיליונים. שתי ההנפקות האחרונות מחזקות את ההון של טורבוג'ן מבלי לגרום לפגיעה ממשית במחיר המניה או בתנאים של המשקיעים האחרים. אמנם כל הקצאה יוצרת דילול, אך במקרה הזה נראה כי למרות השאלה לגבי הדיסקאונט, המוטיבציה המרכזית הייתה חיזוק האיתנות הפיננסית והפחתת תשלומי חוב עתידיים. מהלך ההמרה מוצג כהזדמנות להפחתת התחייבויות ולשיפור תזרים, תוך יצירת בסיס טוב יותר להמשך הפיתוח והפעילות השוטפת. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במקביל, בחברה רומזים על אפשרות לרישום מסחר בבורסת הנאסד"ק, יעד שמצריך בין השאר הון עצמי חיובי והתנהלות פיננסית מאוזנת. נותר לנו לראות איך יגיב השוק למהלך הזה, ונציין רק שברוב המקרים שבהם ההמרה שקופה, מאוזנת, ואינה כוללת רכיבים "מפצים", השוק עשוי להגיב באדישות ואף בחיוב.

שווי השוק של טורבוג'ן הוא כ-325 מיליון שקל. מתחילת השנה, מניית החברה עלתה בכ-110% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה המנייה בכ-141%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזה קומבינה (ל"ת)
    אנונימי 14/07/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
  • איזה סתום אתה!!! (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 07:40
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.