כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

• האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
• וולפספיד מזנקת 19%, קורוויב 10%, אנבידיה מטפסת ואינטל יורדת - ומה קורה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

אנבידיה משלמת יכום מס בארץ בסכום של כ-1 מיליארד שקל בשנה שזה כ-9% מההכנסות. אלו הכנסות "מלאכותיות" כי הפעילות המרכזית של אנבידיה בארץ היא מו"פ ולא מכירות, אך יש נוסחה מקובלת לחישוב ההכנסות של מרכזי מחקר ופיתוח. ב-2026, עם העלאת שיעור המס, אנביידה תצטרך לשלם כ-1.5-1.6 מיליארד שקל וזה עוד לפני הגידול הצפוי בפעילות 

הרעיון של Pillar 2 בנוי כמו מערכת הגנה משולשת כדי לוודא שאף אחד לא יברח מהמס. ראשית, QDMTT בישראל כמדינת המקור גובה ראשונה את התוספת עד 15% על הרווחים שנוצרו כאן, מה שמגן על הכיס שלנו והמס נשאר בישראל.

• כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
• ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

אם זה לא קורה, מדינת האם תשלם את ההפרש שם. ואם גם זה לא מספיק, מדינות אחרות יכולות "לענוש" את החברה, למשל על ידי שלילת ניכויים.

במילים פשוטות: אם ישראל לא תגבה, מישהו אחר יעשה את זה - ואולי אפילו יפגע בהכנסות שלנו. אימוץ ה-QDMTT מגן על בסיס המס הישראלי.

דוגמה מספרית פשוטה

חברה רב-לאומית מפיקה בישראל רווחים של מיליארד שקל. היום, עם הטבות, היא משלמת מס אפקטיבי של 6% - כלומר 60 מיליון שקל. לפי כללי GloBE, צריך להגיע ל-15%, אז הסכום הנכון הוא 150 מיליון שקל. ההפרש? 90 מיליון שקל תוספת.

עם QDMTT, ישראל גובה את ה-90 מיליון כאן - כסף שחוזר למדינה. בלי זה? המס הזה עשוי ללכת למדינת האם או למדינה אחרת, וישראל מפסידה.

אבל יש טוויסט חשוב: כללי GloBE כוללים "ניכוי מבוסס מהות". אם החברה משלמת שכר גבוה לעובדים ישראלים או מחזיקה במפעלים פיזיים, היא מקזזת חלק מהבסיס. למשל, אם יש הרבה מהנדסים עם משכורות גבוהות, הניכוי יכול להוריד את התוספת מ-90 מיליון ל-50 מיליון או פחות. המשמעות הפרקטית לאנבידיה היא תשלום מס נמוך יותר מסך של מיליארד שקל השנה וצפי ל-1.5-1.6 מיליארד בשנה הבאה. 

המדינה נותנת זיכוי כספי, שמתגמל פעילות שנתפסת חיובית כמו מחקר ופיתוח, הכשרת עובדים, השקעות ירוקות או בניית תשתיות - אבל מבלי להוריד את שיעור המס האפקטיבי מתחת ל-15%.