ירון גלבוע, טורבוג'ן  (אילן בשור)ירון גלבוע, טורבוג'ן (אילן בשור)

דיווחה שיש לה הזמנות, אבל יש לה רק פוטנציאל להזמנות - המקרה של טורבוג'ן

טורבוג'ן סיפקה במצגת משקיעים מספרים על הזמנות, אך מדובר על "פוטנציאל להזמנות" - יחי ההבדל הקטן; רשות ניירות ערך התערבה והחברה שינתה-תיקנה את המצגת 

מנדי הניג | (6)

טורבוג'ן טורבוג'ן 3.39%  שמפתחת מערכות לניצול ואגירה של אנרגיה מתחדשת, פרסמה מצגת למשקיעים עם טעות קריטית. רשות ניירות ערך העירה לה והטעות תוקנה, אבל זה מלמד על "השפה", וצריך להבין אותה. כשאומרים לכם שלחברה יש הזמנות, מה זה אומר? האם זה צבר הזמנות מוכח, ברור? האם זו שיחה בטלפון של לקוח שאומר שהוא מתכנן לקנות בעתיד? האם זה רכישה עתידית אם וכאשר החברה תפתח מוצר? על פי הרשות צבר הזמנות שכלולות בצבר הן הזמנות שנתקבלו בחברה ושסיכוי מימושן גדול. המצגת של טורבוג'ן בלבלה את המשקיעים.

על רקע זה טורבוג'ן דיווחה כי "תוקנה המצגת למשקיעים בהתאם להערות שנתקבלו מרשות ניירות ערך ובכלל זה הוספת הבהרה כי ההזמנות המפורטות בשקף למצגת מהוות פוטנציאל הזמנות ולא צבר הזמנות כהגדרת המונח בתקנות ניירות ערך".

חשוב להתעכב על זה. ככה זה הוצג (בשקף אחד) במצגת המקורית:  


וככה זה מוצג אחרי התיקון:



חברת טורבוג'ן היא חברת חלום כשלאחרונה הודיעה החברה על התקשרות בהסכמי השקעה פרטיים עם שני משקיעים - יעקב (ג'קי) בן זקן וברק אברמוב כשכל מהם ישקיע עד 3.6 מיליון שקל, בסך כולל של עד 7.2 מיליון שקל. נזכיר כי שני המשקיעים הם בעלי קבוצות בליגת העל - בן זקן הוא הבעלים של קבוצת מ.ס אשדוד, ואברמוב הבעלים של בית"ר ירושלים - אולי הם יעזרו לכוון את הכדור לרשת.

הגיוס נשמע נמוך, אבל החברה גם לא שורפת הרבה כשבינתיים על רקע הודעות על התקדמות במוצר, חוזה עם אלביט ופוטנציאל הזמנות המניה מזנקת כשהיא בשווי של כ-335 מיליון שקל. זה שווי שכולו חלום, אבל התחום של ניצול של אנרגיה מתחדשת אכן צומח ומתממש. השאלה היא אם טורבוג'ן תיקח בו חלק משמעותי.   


בשיחה לביזפורטל, אמר ירון גלבוע מנכ"ל החברה שהחלום הופך למציאות - (לראיון - "היינו חברת חלום ואנחנו הופכים אותו למציאות"). לדבריו, מדובר במערכת CHP (ראשי תיבות של Combined Heat and Power) טורבינה שמייצרת גם חשמל וגם חום, שאותו אפשר לנצל לחימום מים ואפילו לקירור. "זה מה שמאפשר להגיע לנצילות של 90%", הוא אומר, וממהר להדגיש שהמערכת גם מתחברת
בקלות לתשתית קיימת בבניין, בלי שיפוצים ובלי התאמות מורכבות ויקרות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לטענתו, בניגוד לחשמל מרשת ההולכה הציבורית שמגיע בנצילות של 36% בלבד עם הטורבינה לא הולך לאיבוד כלום. תשעה מתוך עשרה אלקטרונים, פחות או יותר, עושים את דרכם מהטורבינה למזגן. ואם לא די בזה, אז המחיר ללקוח גם נמוך יותר 22 סנט לקילוואט לעומת 26 ברשת. במילים פשוטות: גם ירוק, גם זול, גם זמין.

חובת ההוכחה על טורבוג'ן, בינתיים ההכנסות מזעריות, הצבר לא משמעותי, פוטנציאל הצבר אכן גדול.  אז בפעם הבאה שאומרים וכותבים לכם צבר הזמנות תתעקשו להבין אם זה צבר אמיתי או רק "פוטנציאל", זה הבדל תהומי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוסי 10/07/2025 17:20
    הגב לתגובה זו
    בסוף קיבלו קנס משהו כדי שלא ימשיכו להתבלבל.
  • 5.
    אנונימי 09/07/2025 09:04
    הגב לתגובה זו
    פשוט גועל נפש של חברה ניסתה לעבוד על משקיעים תמימים....לבדוק היטב באם מתכוננים להשקיע בה......
  • 4.
    תוהה 08/07/2025 23:33
    הגב לתגובה זו
    רעיון מעולה. נשאר לראות שניתן לייצר את המוצר בייצור סדרתי ובמחיר כלכלי וכן שהוצאות התפעול של מנוע סילון על הגג לא אוכלות את כל הרווחים. הבעיה היא שאיש לא שואל את השאלות המהותיות.
  • 3.
    מצאו אידיוטים שהשקיעו בחברה בסוף יעשו מהמניות טפטים (ל"ת)
    אלי 08/07/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 08/07/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    פשוט לזרות חול אנשים נוכלים
  • 1.
    לרון 08/07/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    לחלומות וסיכונים ועוד בשוק גבוה.הרי כשהשוק ירד תיעלמו.במקום ההיפך המליצו כשהשוק יורד הדרך שלכם רק מושכת פתאים
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.