ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


ב-2014, הגיע החוזה הגדול הבא. נאס"א העניקה ל-SpaceX חוזה נוסף של 2.6 מיליארד דולר לפיתוח רכבים שיעבירו אסטרונאוטים לתחנת החלל ובחזרה. זה הפך את החברה מספק ציוד לשותף אסטרטגי בתוכנית האמריקאית בחלל.

דומיננטיות מוחלטת

 SpaceX מבצעת יותר שיגורים מכל חברה אחרת בעולם, כולל התאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל תעופה. 83% מכל השיגורים ב-2024 נעשו באמצעות רקטות SpaceX. שווי השוק של SpaceX מוערך כיום ב-400 מיליארד דולר. נתון זה הופך אותה לאחת החברות הפרטיות היקרות ביותר בעולם, יותר מפורד או אובר. החברה פיתחה מודל עסקי רב-זרועי הכולל שיגורי לוויינים מסחריים, אספקת תחנת החלל, רשת הלוויינים Starlink לאינטרנט גלובלי, ופיתוח רקטת Starship לשיגורים עתידיים לירח ולמאדים.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, ההצלחה הזו יוצרת גם בעיה אסטרטגית שלא הייתה קיימת בעבר. כאשר חברה פרטית אחת שולטת ב-83% מהשוק והממשל תלוי בה לתחנת החלל, לרשת ריגול לוויינית ולתוכניות עתידיות - נוצרת נקודת כשל יחידה. המצב מעורר שאלות חדות לגבי מה קורה במקרה של בעיות עם החברה או עם הבעלים שלה.


התלות הזו כל כך גדולה שאפילו המתחרים של SpaceX תלויים בה. חברות כמו אמזון ו-OneWeb משגרות את הלוויינים שלהן באמצעות רקטות SpaceX פשוט כי אין אלטרנטיבה טובה יותר. המצב הזה יוצר פרדוקס מוזר שבו חברות המנסות להתחרות עם SpaceX בתחומים מסוימים עדיין תלויות בה לשיגורים.


בסוף, השאלה המרכזית שעומדת היום לפני ארצות הברית היא מה המחיר של ההצלחה הזו. SpaceX ללא ספק הוכיחה שחדשנות פרטית יכולה לשנות תעשיות ולהוזיל עלויות באופן דרמטי. אבל היא גם יצרה תלות שלא הייתה קיימת בעבר - תלות בגאונותו ובשיקול דעתו של אדם אחד בתחום הרגיש ביותר לביטחון הלאומי.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אוהד63 25/08/2025 19:13
    הגב לתגובה זו
    לביטחון הלאומי
  • 2.
    רוקטלאב אחריה סוגרת במהירות (ל"ת)
    אנונימי 25/08/2025 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח... 25/08/2025 01:40
    הגב לתגובה זו
    גוף האדם לא יכול לחיות בחלל יותר מידי זמן ללא כח משיכה.אין לנו מה לחפש בחלל. הסינים הבינו את זה. הרוסים הבינו את זה. וגם האירופאים.בגלל זה יש רק חברה אחת ששולטת בשוק והיא שותה את כספי המיסים של אזרחי אמריקה.
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

ג'ף בזוס, מייסד אמזון. קרדיט: רשתות חברתיותג'ף בזוס, מייסד אמזון. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'ף בזוס חוזר לכסא המנכ"ל: יעמוד בראש פרומתאוס, סטארט אפ שגייס כבר 6.2 מיליארד דולר

היזם המיליארדר חוזר לזירה הניהולית עם אחד מחברות הסטארט-אפ ה-AI הגדולות שנוסדו אי פעם; עם גיוס הון אדיר של 6.2 מיליארד דולר, גיוסים מהחברות המובילות אך ללא חשיפה של המוצר, בזוס והחברה מעוררים סקרנות 

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ף בזוס

ארבע שנים אחרי שפרש מתפקידו כמנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס חוזר רשמית לעמדת הנהגה — הפעם בראש סטארט־אפ בינה מלאכותית חדש ושאפתני בשם פרוייקט פרומתאוס (Project Prometheus). לפי הדיווחים, בזוס מינה את עצמו למנכ"ל משותף של החברה, שמכוונת להיות שחקנית מרכזית בגל הבא של AI תעשייתי.

עוד לפני שנחשפה התשתית הטכנולוגית או תוכנית העבודה המלאה, החברה הצליחה לגייס 6.2 מיליארד דולר, סכום שמציב אותה בשורה אחת עם סבבי הגיוס הגדולים בהיסטוריית ההשקעות בסטארט-אפים, ובוודאי בקדמת זירת ה-AI התחרותית. מדובר בסכום שאפילו חברות ציבוריות רבות אינן מצליחות לגייס לאורך כל חייהן.

היקף ההשקעה מצביע על ציפיות גבוהות מצד משקיעים אסטרטגיים, ועל אמון ביוזמה שמובילים שניים מהשמות הבולטים ביותר בעולם הטכנולוגיה.

לצדו של בזוס משמש כמנכ"ל־שותף ויק בג'אץ', פיזיקאי וכימאי בעל שם עולמי. בג'אץ' ביסס את מעמדו בתעשיית הטכנולוגיה כאשר עמד מאחורי הקמת חברת הבריאות Verily במסגרת מעבדת X של גוגל, המוכרת כמקום שבו נוצרים חלק מהרעיונות המהפכניים ביותר של החברה.

החיבור בין בזוס, בעל רקורד מוכח בהקמת חברות ענק, לבין בג'אץ', שנחשב לאחד המוחות המדעיים-יזמיים המבריקים בעמק הסיליקון, מייצר עניין רב בענף.

חשאי, אבל כבר מעסיק 100 עובדים מגופי ה-AI המובילים בעולם

לפי הדיווח, Prometheus כבר גייסה כ-100 עובדים, רבים מהם נמשכו מהחברות החזקות ביותר בתחום: OpenAI, מטא ו-DeepMind של גוגל. זהו מהלך שמדגיש את התחרות החריפה על טאלנטים ב-AI, ומראה שהפרויקט מצליח להתחרות גם בשמות הגדולים ביותר.