מכוני כושר: מתאמנים ביום ראשון ורק חצי מחדשים מנוי
סך ההכנסות בענף מכוני הכושר בישראל, הסתכם בשנת 2004 בכ- 1.2 מיליארד שקל, כך עולה ממחקר שערכה חברת BDI על ענף מכוני הכושר בארץ. במחקר נמצא כי בישראל פועלים כיום כ- 2,000 מכוני כושר, כאשר מתוכם כ-550 הינם מכונים מקצועיים. עוד עולה מנתוני המחקר, כי מספר המנויים במכוני כושר בארץ מוערך בכ-550 אלף מנויים, המהווים כ- 11% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גילאים 14 ומעלה).
בחברה ציינו כי שיעור המתעמלים בישראל נמוך יחסית לארה"ב, לדוגמא. שם מתעמלים כ-17% מהאוכלוסיה הבוגרת, מול כ-11% בלבד בישראל. עם זאת, שיעור המתעמלים בישראל גבוה יחסית לשיעור המתעמלים במכוני הכושר בבריטניה ובגרמניה הנאמד בכ-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובצרפת נאמד שיעורם בכ-7% בלבד.
מספר המנויים ומספר הסניפים הגדול ביותר לפי נתוני BDI נמצא ברשת "הולמס פלייס". מדובר אם כך ברשת המובילה מבחינת מספר המנויים בישראל. הרשת מחזיקה בנתח של כ-11% מהמספר הכולל של מנויים בחדרי הכושר בישראל. אחריה ניצבת רשת "סטודיו C", עם נתח של כ-3% והרשתות "גרייט שייפ" ו"גל העתיד", עם נתח של כ-2% בלבד.
ארבע הרשתות הגדולות, מפעילות ביחד כ-50 סניפים בארץ. רשת "סטודיו C" מובילה גם במספר הסניפים עם 27 סניפים, המהווים כ-54% מחמישים הסניפים. רשת "הולמס פלייס" ניצבת במקום השני, עם 13 סניפים ונתח של כ-26%, המרוכזים בעיקר באזור המרכז והשרון, והרשתות- "גרייט שייפ" ו"גל העתיד" מפעילות, כל אחת, 5 סניפים המהווים כ- 10% בלבד מכלל סניפי הרשתות הנ"ל.
ניתן היה לצפות כי היום העמוס במכוני הכושר בארץ יהיה, דווקא, יום שישי שהוא יום חופשי של מרבית האוכלוסייה העובדת בארץ. אולם כלכלני קבוצת BDI בדקו ומצאו, כי דווקא יום ראשון נחשב ליום עמוס במיוחד במכוני הכושר, כאשר ככל שמתקדמים בימות השבוע, כך קטן העומס. כ-22% מהמספר הכולל של המנויים (המבקרים במכונים בימים א-ו), מבקרים במכוני הכושר ביום ראשון, לעומת כ-11% בלבד ביום שישי. כנראה, שיום ראשון הוא יום "כפרת העוונות" של עומס האכילה בשבת.
מספר הנשים המתעמלות במכוני הכושר גדול ממספר הגברים, כך עולה ממחקר BDI על מכוני הכושר בישראל. ב-BDI מעריכים כי כ-55% מהמתעמלים במכוני הכושר בארץ הם נשים, בעוד שכ- 45% הם גברים. אך לא נמסרו פרטים על השונות, דבר מוזר, עקב העובדה שסטודיו C היא רשת בריאות לסקטור הנשי, ומכוני הכושר הקלאסיים, הם מצבורי טסטוסטרון גבריים, עם התפלגות מגדרית שונה.
ממצאי המחקר של BDI מצביעים על כך שרוב המנויים במכוני הכושר הם בני 40- 20. יחד עם זאת, מציינים ב- BDI, כי גילאי המתעמלים משתנים בהתאם למאפייני סביבת המכון.
עוד עולה ממחקר קבוצת BDI, כי שעור הנשירה של המנויים במכוני הכושר בארץ, גבוה במיוחד ונאמד בכ-50%, כלומר כ-50% מהמנויים אינם מחדשים את המנוי עם סיומו. שעור הנשירה ממכוני הכושר בישראל נחשב גבוה גם בהשוואה עולמית. שעור הנשירה ממכוני כושר באנגליה ובגרמניה נאמד בכ-40% ובארה"ב בכ-35% בלבד. מנתוני המחקר עולה גם, כי שעור הנשירה ממכוני הכושר הממוקמים בקאנטרי-קלאבים נמוך יותר ונאמד בכ-35% בלבד.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
