מכוני כושר: מתאמנים ביום ראשון ורק חצי מחדשים מנוי
סך ההכנסות בענף מכוני הכושר בישראל, הסתכם בשנת 2004 בכ- 1.2 מיליארד שקל, כך עולה ממחקר שערכה חברת BDI על ענף מכוני הכושר בארץ. במחקר נמצא כי בישראל פועלים כיום כ- 2,000 מכוני כושר, כאשר מתוכם כ-550 הינם מכונים מקצועיים. עוד עולה מנתוני המחקר, כי מספר המנויים במכוני כושר בארץ מוערך בכ-550 אלף מנויים, המהווים כ- 11% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גילאים 14 ומעלה).
בחברה ציינו כי שיעור המתעמלים בישראל נמוך יחסית לארה"ב, לדוגמא. שם מתעמלים כ-17% מהאוכלוסיה הבוגרת, מול כ-11% בלבד בישראל. עם זאת, שיעור המתעמלים בישראל גבוה יחסית לשיעור המתעמלים במכוני הכושר בבריטניה ובגרמניה הנאמד בכ-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובצרפת נאמד שיעורם בכ-7% בלבד.
מספר המנויים ומספר הסניפים הגדול ביותר לפי נתוני BDI נמצא ברשת "הולמס פלייס". מדובר אם כך ברשת המובילה מבחינת מספר המנויים בישראל. הרשת מחזיקה בנתח של כ-11% מהמספר הכולל של מנויים בחדרי הכושר בישראל. אחריה ניצבת רשת "סטודיו C", עם נתח של כ-3% והרשתות "גרייט שייפ" ו"גל העתיד", עם נתח של כ-2% בלבד.
ארבע הרשתות הגדולות, מפעילות ביחד כ-50 סניפים בארץ. רשת "סטודיו C" מובילה גם במספר הסניפים עם 27 סניפים, המהווים כ-54% מחמישים הסניפים. רשת "הולמס פלייס" ניצבת במקום השני, עם 13 סניפים ונתח של כ-26%, המרוכזים בעיקר באזור המרכז והשרון, והרשתות- "גרייט שייפ" ו"גל העתיד" מפעילות, כל אחת, 5 סניפים המהווים כ- 10% בלבד מכלל סניפי הרשתות הנ"ל.
ניתן היה לצפות כי היום העמוס במכוני הכושר בארץ יהיה, דווקא, יום שישי שהוא יום חופשי של מרבית האוכלוסייה העובדת בארץ. אולם כלכלני קבוצת BDI בדקו ומצאו, כי דווקא יום ראשון נחשב ליום עמוס במיוחד במכוני הכושר, כאשר ככל שמתקדמים בימות השבוע, כך קטן העומס. כ-22% מהמספר הכולל של המנויים (המבקרים במכונים בימים א-ו), מבקרים במכוני הכושר ביום ראשון, לעומת כ-11% בלבד ביום שישי. כנראה, שיום ראשון הוא יום "כפרת העוונות" של עומס האכילה בשבת.
מספר הנשים המתעמלות במכוני הכושר גדול ממספר הגברים, כך עולה ממחקר BDI על מכוני הכושר בישראל. ב-BDI מעריכים כי כ-55% מהמתעמלים במכוני הכושר בארץ הם נשים, בעוד שכ- 45% הם גברים. אך לא נמסרו פרטים על השונות, דבר מוזר, עקב העובדה שסטודיו C היא רשת בריאות לסקטור הנשי, ומכוני הכושר הקלאסיים, הם מצבורי טסטוסטרון גבריים, עם התפלגות מגדרית שונה.
ממצאי המחקר של BDI מצביעים על כך שרוב המנויים במכוני הכושר הם בני 40- 20. יחד עם זאת, מציינים ב- BDI, כי גילאי המתעמלים משתנים בהתאם למאפייני סביבת המכון.
עוד עולה ממחקר קבוצת BDI, כי שעור הנשירה של המנויים במכוני הכושר בארץ, גבוה במיוחד ונאמד בכ-50%, כלומר כ-50% מהמנויים אינם מחדשים את המנוי עם סיומו. שעור הנשירה ממכוני הכושר בישראל נחשב גבוה גם בהשוואה עולמית. שעור הנשירה ממכוני כושר באנגליה ובגרמניה נאמד בכ-40% ובארה"ב בכ-35% בלבד. מנתוני המחקר עולה גם, כי שעור הנשירה ממכוני הכושר הממוקמים בקאנטרי-קלאבים נמוך יותר ונאמד בכ-35% בלבד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
