מכוני כושר: מתאמנים ביום ראשון ורק חצי מחדשים מנוי
סך ההכנסות בענף מכוני הכושר בישראל, הסתכם בשנת 2004 בכ- 1.2 מיליארד שקל, כך עולה ממחקר שערכה חברת BDI על ענף מכוני הכושר בארץ. במחקר נמצא כי בישראל פועלים כיום כ- 2,000 מכוני כושר, כאשר מתוכם כ-550 הינם מכונים מקצועיים. עוד עולה מנתוני המחקר, כי מספר המנויים במכוני כושר בארץ מוערך בכ-550 אלף מנויים, המהווים כ- 11% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גילאים 14 ומעלה).
בחברה ציינו כי שיעור המתעמלים בישראל נמוך יחסית לארה"ב, לדוגמא. שם מתעמלים כ-17% מהאוכלוסיה הבוגרת, מול כ-11% בלבד בישראל. עם זאת, שיעור המתעמלים בישראל גבוה יחסית לשיעור המתעמלים במכוני הכושר בבריטניה ובגרמניה הנאמד בכ-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובצרפת נאמד שיעורם בכ-7% בלבד.
מספר המנויים ומספר הסניפים הגדול ביותר לפי נתוני BDI נמצא ברשת "הולמס פלייס". מדובר אם כך ברשת המובילה מבחינת מספר המנויים בישראל. הרשת מחזיקה בנתח של כ-11% מהמספר הכולל של מנויים בחדרי הכושר בישראל. אחריה ניצבת רשת "סטודיו C", עם נתח של כ-3% והרשתות "גרייט שייפ" ו"גל העתיד", עם נתח של כ-2% בלבד.
ארבע הרשתות הגדולות, מפעילות ביחד כ-50 סניפים בארץ. רשת "סטודיו C" מובילה גם במספר הסניפים עם 27 סניפים, המהווים כ-54% מחמישים הסניפים. רשת "הולמס פלייס" ניצבת במקום השני, עם 13 סניפים ונתח של כ-26%, המרוכזים בעיקר באזור המרכז והשרון, והרשתות- "גרייט שייפ" ו"גל העתיד" מפעילות, כל אחת, 5 סניפים המהווים כ- 10% בלבד מכלל סניפי הרשתות הנ"ל.
ניתן היה לצפות כי היום העמוס במכוני הכושר בארץ יהיה, דווקא, יום שישי שהוא יום חופשי של מרבית האוכלוסייה העובדת בארץ. אולם כלכלני קבוצת BDI בדקו ומצאו, כי דווקא יום ראשון נחשב ליום עמוס במיוחד במכוני הכושר, כאשר ככל שמתקדמים בימות השבוע, כך קטן העומס. כ-22% מהמספר הכולל של המנויים (המבקרים במכונים בימים א-ו), מבקרים במכוני הכושר ביום ראשון, לעומת כ-11% בלבד ביום שישי. כנראה, שיום ראשון הוא יום "כפרת העוונות" של עומס האכילה בשבת.
מספר הנשים המתעמלות במכוני הכושר גדול ממספר הגברים, כך עולה ממחקר BDI על מכוני הכושר בישראל. ב-BDI מעריכים כי כ-55% מהמתעמלים במכוני הכושר בארץ הם נשים, בעוד שכ- 45% הם גברים. אך לא נמסרו פרטים על השונות, דבר מוזר, עקב העובדה שסטודיו C היא רשת בריאות לסקטור הנשי, ומכוני הכושר הקלאסיים, הם מצבורי טסטוסטרון גבריים, עם התפלגות מגדרית שונה.
ממצאי המחקר של BDI מצביעים על כך שרוב המנויים במכוני הכושר הם בני 40- 20. יחד עם זאת, מציינים ב- BDI, כי גילאי המתעמלים משתנים בהתאם למאפייני סביבת המכון.
עוד עולה ממחקר קבוצת BDI, כי שעור הנשירה של המנויים במכוני הכושר בארץ, גבוה במיוחד ונאמד בכ-50%, כלומר כ-50% מהמנויים אינם מחדשים את המנוי עם סיומו. שעור הנשירה ממכוני הכושר בישראל נחשב גבוה גם בהשוואה עולמית. שעור הנשירה ממכוני כושר באנגליה ובגרמניה נאמד בכ-40% ובארה"ב בכ-35% בלבד. מנתוני המחקר עולה גם, כי שעור הנשירה ממכוני הכושר הממוקמים בקאנטרי-קלאבים נמוך יותר ונאמד בכ-35% בלבד.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
