מכוני כושר: מתאמנים ביום ראשון ורק חצי מחדשים מנוי

סקר חדש חושף: שוק מכוני הכושר בישראל מגלגל 1.2 מיליארד שקל בשנה, כולל 2,000 מכוני כושר, כאשר 550 מתוכם מקצועיים. 11% מהישראלים הבוגרים מדוושים במכונים
חזי שטרנליכט |

סך ההכנסות בענף מכוני הכושר בישראל, הסתכם בשנת 2004 בכ- 1.2 מיליארד שקל, כך עולה ממחקר שערכה חברת BDI על ענף מכוני הכושר בארץ. במחקר נמצא כי בישראל פועלים כיום כ- 2,000 מכוני כושר, כאשר מתוכם כ-550 הינם מכונים מקצועיים. עוד עולה מנתוני המחקר, כי מספר המנויים במכוני כושר בארץ מוערך בכ-550 אלף מנויים, המהווים כ- 11% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גילאים 14 ומעלה).

בחברה ציינו כי שיעור המתעמלים בישראל נמוך יחסית לארה"ב, לדוגמא. שם מתעמלים כ-17% מהאוכלוסיה הבוגרת, מול כ-11% בלבד בישראל. עם זאת, שיעור המתעמלים בישראל גבוה יחסית לשיעור המתעמלים במכוני הכושר בבריטניה ובגרמניה הנאמד בכ-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובצרפת נאמד שיעורם בכ-7% בלבד.

מספר המנויים ומספר הסניפים הגדול ביותר לפי נתוני BDI נמצא ברשת "הולמס פלייס". מדובר אם כך ברשת המובילה מבחינת מספר המנויים בישראל. הרשת מחזיקה בנתח של כ-11% מהמספר הכולל של מנויים בחדרי הכושר בישראל. אחריה ניצבת רשת "סטודיו C", עם נתח של כ-3% והרשתות "גרייט שייפ" ו"גל העתיד", עם נתח של כ-2% בלבד.

ארבע הרשתות הגדולות, מפעילות ביחד כ-50 סניפים בארץ. רשת "סטודיו C" מובילה גם במספר הסניפים עם 27 סניפים, המהווים כ-54% מחמישים הסניפים. רשת "הולמס פלייס" ניצבת במקום השני, עם 13 סניפים ונתח של כ-26%, המרוכזים בעיקר באזור המרכז והשרון, והרשתות- "גרייט שייפ" ו"גל העתיד" מפעילות, כל אחת, 5 סניפים המהווים כ- 10% בלבד מכלל סניפי הרשתות הנ"ל.

ניתן היה לצפות כי היום העמוס במכוני הכושר בארץ יהיה, דווקא, יום שישי שהוא יום חופשי של מרבית האוכלוסייה העובדת בארץ. אולם כלכלני קבוצת BDI בדקו ומצאו, כי דווקא יום ראשון נחשב ליום עמוס במיוחד במכוני הכושר, כאשר ככל שמתקדמים בימות השבוע, כך קטן העומס. כ-22% מהמספר הכולל של המנויים (המבקרים במכונים בימים א-ו), מבקרים במכוני הכושר ביום ראשון, לעומת כ-11% בלבד ביום שישי. כנראה, שיום ראשון הוא יום "כפרת העוונות" של עומס האכילה בשבת.

מספר הנשים המתעמלות במכוני הכושר גדול ממספר הגברים, כך עולה ממחקר BDI על מכוני הכושר בישראל. ב-BDI מעריכים כי כ-55% מהמתעמלים במכוני הכושר בארץ הם נשים, בעוד שכ- 45% הם גברים. אך לא נמסרו פרטים על השונות, דבר מוזר, עקב העובדה שסטודיו C היא רשת בריאות לסקטור הנשי, ומכוני הכושר הקלאסיים, הם מצבורי טסטוסטרון גבריים, עם התפלגות מגדרית שונה.

ממצאי המחקר של BDI מצביעים על כך שרוב המנויים במכוני הכושר הם בני 40- 20. יחד עם זאת, מציינים ב- BDI, כי גילאי המתעמלים משתנים בהתאם למאפייני סביבת המכון.

עוד עולה ממחקר קבוצת BDI, כי שעור הנשירה של המנויים במכוני הכושר בארץ, גבוה במיוחד ונאמד בכ-50%, כלומר כ-50% מהמנויים אינם מחדשים את המנוי עם סיומו. שעור הנשירה ממכוני הכושר בישראל נחשב גבוה גם בהשוואה עולמית. שעור הנשירה ממכוני כושר באנגליה ובגרמניה נאמד בכ-40% ובארה"ב בכ-35% בלבד. מנתוני המחקר עולה גם, כי שעור הנשירה ממכוני הכושר הממוקמים בקאנטרי-קלאבים נמוך יותר ונאמד בכ-35% בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.