מכוני כושר: מתאמנים ביום ראשון ורק חצי מחדשים מנוי
סך ההכנסות בענף מכוני הכושר בישראל, הסתכם בשנת 2004 בכ- 1.2 מיליארד שקל, כך עולה ממחקר שערכה חברת BDI על ענף מכוני הכושר בארץ. במחקר נמצא כי בישראל פועלים כיום כ- 2,000 מכוני כושר, כאשר מתוכם כ-550 הינם מכונים מקצועיים. עוד עולה מנתוני המחקר, כי מספר המנויים במכוני כושר בארץ מוערך בכ-550 אלף מנויים, המהווים כ- 11% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גילאים 14 ומעלה).
בחברה ציינו כי שיעור המתעמלים בישראל נמוך יחסית לארה"ב, לדוגמא. שם מתעמלים כ-17% מהאוכלוסיה הבוגרת, מול כ-11% בלבד בישראל. עם זאת, שיעור המתעמלים בישראל גבוה יחסית לשיעור המתעמלים במכוני הכושר בבריטניה ובגרמניה הנאמד בכ-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובצרפת נאמד שיעורם בכ-7% בלבד.
מספר המנויים ומספר הסניפים הגדול ביותר לפי נתוני BDI נמצא ברשת "הולמס פלייס". מדובר אם כך ברשת המובילה מבחינת מספר המנויים בישראל. הרשת מחזיקה בנתח של כ-11% מהמספר הכולל של מנויים בחדרי הכושר בישראל. אחריה ניצבת רשת "סטודיו C", עם נתח של כ-3% והרשתות "גרייט שייפ" ו"גל העתיד", עם נתח של כ-2% בלבד.
ארבע הרשתות הגדולות, מפעילות ביחד כ-50 סניפים בארץ. רשת "סטודיו C" מובילה גם במספר הסניפים עם 27 סניפים, המהווים כ-54% מחמישים הסניפים. רשת "הולמס פלייס" ניצבת במקום השני, עם 13 סניפים ונתח של כ-26%, המרוכזים בעיקר באזור המרכז והשרון, והרשתות- "גרייט שייפ" ו"גל העתיד" מפעילות, כל אחת, 5 סניפים המהווים כ- 10% בלבד מכלל סניפי הרשתות הנ"ל.
ניתן היה לצפות כי היום העמוס במכוני הכושר בארץ יהיה, דווקא, יום שישי שהוא יום חופשי של מרבית האוכלוסייה העובדת בארץ. אולם כלכלני קבוצת BDI בדקו ומצאו, כי דווקא יום ראשון נחשב ליום עמוס במיוחד במכוני הכושר, כאשר ככל שמתקדמים בימות השבוע, כך קטן העומס. כ-22% מהמספר הכולל של המנויים (המבקרים במכונים בימים א-ו), מבקרים במכוני הכושר ביום ראשון, לעומת כ-11% בלבד ביום שישי. כנראה, שיום ראשון הוא יום "כפרת העוונות" של עומס האכילה בשבת.
מספר הנשים המתעמלות במכוני הכושר גדול ממספר הגברים, כך עולה ממחקר BDI על מכוני הכושר בישראל. ב-BDI מעריכים כי כ-55% מהמתעמלים במכוני הכושר בארץ הם נשים, בעוד שכ- 45% הם גברים. אך לא נמסרו פרטים על השונות, דבר מוזר, עקב העובדה שסטודיו C היא רשת בריאות לסקטור הנשי, ומכוני הכושר הקלאסיים, הם מצבורי טסטוסטרון גבריים, עם התפלגות מגדרית שונה.
ממצאי המחקר של BDI מצביעים על כך שרוב המנויים במכוני הכושר הם בני 40- 20. יחד עם זאת, מציינים ב- BDI, כי גילאי המתעמלים משתנים בהתאם למאפייני סביבת המכון.
עוד עולה ממחקר קבוצת BDI, כי שעור הנשירה של המנויים במכוני הכושר בארץ, גבוה במיוחד ונאמד בכ-50%, כלומר כ-50% מהמנויים אינם מחדשים את המנוי עם סיומו. שעור הנשירה ממכוני הכושר בישראל נחשב גבוה גם בהשוואה עולמית. שעור הנשירה ממכוני כושר באנגליה ובגרמניה נאמד בכ-40% ובארה"ב בכ-35% בלבד. מנתוני המחקר עולה גם, כי שעור הנשירה ממכוני הכושר הממוקמים בקאנטרי-קלאבים נמוך יותר ונאמד בכ-35% בלבד.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
