נמשכות העליות בוול-סטריט: בי.או.אס קופצת ב-28%
בבורסות של וול-סטריט נמשכת גם היום, זה היום הרביעי ברציפות, מגמת המסחר החיובית. במקום להציג יום בודד של עליות חדות נראה שהמשקיעים מעדיפים לשחרר פעולות קניה מדודות, ולהחזיר עקב בצד אגודל את המדדים לרמות גבוהות יותר.
למרות נתונים חלשים יחסית שהגיעו מכיוון הסקטור הקמעונאי, אשר הצהיר, כי הכנסות הרבעון הראשון של השנה לא יגיעו לטווח התחזיות העליון, מייחסים היום המשקיעים חשיבות רבה יותר לנתוני התעסקוה שקצת הרגיעו את השוק מן הנתונים השליליים של החודש שעבר, כמו גם למחירי הנפט שנסחרים ביציבות יחסית סביב שער של 55.8 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק מוסיף בשעת המסחר האחרונה 0.5% לשער של 2,008 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.3% ל-10,519 נקודות.
נתונים שבועיים חיוביים משוק העבודה
מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (מה שקרוי בפי האמריקנים הג'ובלס קליימס) עבור השבוע שהסתיים ב-2 באפריל הסתכמו ב-334 אלף, גבוה במעט מהתחזית לירידה לכ-330 אלף. בשבוע שעבר הן קפצו ב-20 אלף והגיעו לגובה של 350 אלף תביעות חדשות.
מניות אמריקניות
במרכז המסחר נמצאות מניותיה של דל (DELL), שעולות ב-0.36%. החברה צפתה מול אנליסטים אתמול כי תיישר קו עם תחזית גידול של 16% במכירות הרבעון הראשון וגידול של 32% ברווח למניה. החברה אף הודיעה, כי בכוונתה לבצע רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 2 מיליארד דולר - פי 2 מהיקף הרכישה בתכנון המקורי.
גם מניותיה של יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, חברת אלקואה (AA) עולות בשיעור של 4.24%. החברה דיווחה אמש על תוצאות הרבעון הראשון של השנה (הראשונה מרשימת הדאו ג'ונס לעשות כן) מהן עולה, כי עקפה את תחזיות האנליסטים עם רווח של 260 מיליון דולר או 30 סנט למניה.
טבע יורדת למרות הפרסומים
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הנמצאת במגעים לרכישת יצרנית התרופות הגינריות האמריקנית, אימפקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר מוסיפה בשעה האחרונה 0.37% ומתאוששת מהירידות הקלות בפתיחה.
בנק הפועלים הותיר את ההמלצה שלו למניית אלביט מערכות ברמת "תשואת שוק", אך הוריד את מחיר היעד עבורה ל-29.5 דולר. האנליסטים של הבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שאלביט מערכות עומדת במרכזו של תהליך קונסולידציה בתעשייה הביטחונית, מהלך שעד היום לא הגיע לידי מימוש. רכישת תדיראן קשר נקלעת לקשיים ורכישת חלק מפעילות תע"ש רק בתחילת הדרך. תהליכים אלו צפויים, לדעתם, להשפיע על פעילות החברה בשנים הקרובות. חוסר הוודאות בגין רכישות אלו מעיק, בראייתם, על המניה וצפוי להמשיך ללחוץ עליה בתקופה הקרובה. המניה מוסיפה היום 2%.
ביקוש יתר אדיר שנרשם בשלב ההנפקה הציבורי של אגרות החוב והאופצויות של חברת האינטרנט, אינטרנט זהב, מביא לעליה של 3.67% במניה. סך הכל הצליחה החברה להשלים היום גיוס כולל של כ-220 מיליון שקל.
כו"ר אשר על פי מקורות יודעי דבר השלימה היום גיוס של כ-400 מיליון שקל מזנקת ב-3%. החברה השלימה את הגיוס בהמלך הנפקה פרטית במסגרתה תכננה לגייס 250 מיליון שקל בלבד.
ECI דיווחה היום, כי טיסקאלי תשתמש בנתבי אנטרה להרחבת הרשת בספרד . שותפתה של ECI שפיתחה את הנתבים הודיעה כי טיסקאלי, רשת הטלקום האיטלקית, תשדרג את שדרת ה-IP/MPLS הבינלאומית שלה באמצעות הרכישה החדשה. מניות החברה עולות היום ב-0.86%.
מניות נייס עולות ב-1.17%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי PRC חברת מיקור חוץ מובילה בארצות הברית בחרה ב-NICE Perform לפריסה בשישה ממרכזי השירות המובילים שלה. חברת PRC הינה ספקית מובילה של שירותי מיקור חוץ של מוקדי שירות בארה"ב ומחוצה לה, ומספקת שירותים לכמה מהתאגידים המובילים בארה"ב. נייס הגדירה את ההזמנה כמשמעותית.
חברת התוכנות בי.או.אס מזנקת ב-28% תוך מחזור מסחר גבוה. אחת מחברות הבת של החברה זכתה לאחרונה בחוזה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקת רכיבים ללקוח הפועל בארה"ב ובאסיה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
