נמשכות העליות בוול-סטריט: בי.או.אס קופצת ב-28%

דווחה על חוזה בהיקף של כ-2 מיליון דולר. מדד הנאסד"ק מוסיף 0.5% ל-2,008 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.3% ל-10,519 נק'. טבע עברה לעליה של 0.4%. אינטרנט זהב קופצת ב-3.7% - השלימה היום גיוס מוצלח. כו"ר עולה ב-3%, גם היא על רקע הבעת אמון של השוק
רם דגן |

בבורסות של וול-סטריט נמשכת גם היום, זה היום הרביעי ברציפות, מגמת המסחר החיובית. במקום להציג יום בודד של עליות חדות נראה שהמשקיעים מעדיפים לשחרר פעולות קניה מדודות, ולהחזיר עקב בצד אגודל את המדדים לרמות גבוהות יותר.

למרות נתונים חלשים יחסית שהגיעו מכיוון הסקטור הקמעונאי, אשר הצהיר, כי הכנסות הרבעון הראשון של השנה לא יגיעו לטווח התחזיות העליון, מייחסים היום המשקיעים חשיבות רבה יותר לנתוני התעסקוה שקצת הרגיעו את השוק מן הנתונים השליליים של החודש שעבר, כמו גם למחירי הנפט שנסחרים ביציבות יחסית סביב שער של 55.8 דולר לחבית.

מדד הנאסד"ק מוסיף בשעת המסחר האחרונה 0.5% לשער של 2,008 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.3% ל-10,519 נקודות.

נתונים שבועיים חיוביים משוק העבודה

מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (מה שקרוי בפי האמריקנים הג'ובלס קליימס) עבור השבוע שהסתיים ב-2 באפריל הסתכמו ב-334 אלף, גבוה במעט מהתחזית לירידה לכ-330 אלף. בשבוע שעבר הן קפצו ב-20 אלף והגיעו לגובה של 350 אלף תביעות חדשות.

מניות אמריקניות

במרכז המסחר נמצאות מניותיה של דל (DELL), שעולות ב-0.36%. החברה צפתה מול אנליסטים אתמול כי תיישר קו עם תחזית גידול של 16% במכירות הרבעון הראשון וגידול של 32% ברווח למניה. החברה אף הודיעה, כי בכוונתה לבצע רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 2 מיליארד דולר - פי 2 מהיקף הרכישה בתכנון המקורי.

גם מניותיה של יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, חברת אלקואה (AA) עולות בשיעור של 4.24%. החברה דיווחה אמש על תוצאות הרבעון הראשון של השנה (הראשונה מרשימת הדאו ג'ונס לעשות כן) מהן עולה, כי עקפה את תחזיות האנליסטים עם רווח של 260 מיליון דולר או 30 סנט למניה.

טבע יורדת למרות הפרסומים

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הנמצאת במגעים לרכישת יצרנית התרופות הגינריות האמריקנית, אימפקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר מוסיפה בשעה האחרונה 0.37% ומתאוששת מהירידות הקלות בפתיחה.

בנק הפועלים הותיר את ההמלצה שלו למניית אלביט מערכות ברמת "תשואת שוק", אך הוריד את מחיר היעד עבורה ל-29.5 דולר. האנליסטים של הבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שאלביט מערכות עומדת במרכזו של תהליך קונסולידציה בתעשייה הביטחונית, מהלך שעד היום לא הגיע לידי מימוש. רכישת תדיראן קשר נקלעת לקשיים ורכישת חלק מפעילות תע"ש רק בתחילת הדרך. תהליכים אלו צפויים, לדעתם, להשפיע על פעילות החברה בשנים הקרובות. חוסר הוודאות בגין רכישות אלו מעיק, בראייתם, על המניה וצפוי להמשיך ללחוץ עליה בתקופה הקרובה. המניה מוסיפה היום 2%.

ביקוש יתר אדיר שנרשם בשלב ההנפקה הציבורי של אגרות החוב והאופצויות של חברת האינטרנט, אינטרנט זהב, מביא לעליה של 3.67% במניה. סך הכל הצליחה החברה להשלים היום גיוס כולל של כ-220 מיליון שקל.

כו"ר אשר על פי מקורות יודעי דבר השלימה היום גיוס של כ-400 מיליון שקל מזנקת ב-3%. החברה השלימה את הגיוס בהמלך הנפקה פרטית במסגרתה תכננה לגייס 250 מיליון שקל בלבד.

ECI דיווחה היום, כי טיסקאלי תשתמש בנתבי אנטרה להרחבת הרשת בספרד . שותפתה של ECI שפיתחה את הנתבים הודיעה כי טיסקאלי, רשת הטלקום האיטלקית, תשדרג את שדרת ה-IP/MPLS הבינלאומית שלה באמצעות הרכישה החדשה. מניות החברה עולות היום ב-0.86%.

מניות נייס עולות ב-1.17%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי PRC חברת מיקור חוץ מובילה בארצות הברית בחרה ב-NICE Perform לפריסה בשישה ממרכזי השירות המובילים שלה. חברת PRC הינה ספקית מובילה של שירותי מיקור חוץ של מוקדי שירות בארה"ב ומחוצה לה, ומספקת שירותים לכמה מהתאגידים המובילים בארה"ב. נייס הגדירה את ההזמנה כמשמעותית.

חברת התוכנות בי.או.אס מזנקת ב-28% תוך מחזור מסחר גבוה. אחת מחברות הבת של החברה זכתה לאחרונה בחוזה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקת רכיבים ללקוח הפועל בארה"ב ובאסיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.