נמשכות העליות בוול-סטריט: בי.או.אס קופצת ב-28%
בבורסות של וול-סטריט נמשכת גם היום, זה היום הרביעי ברציפות, מגמת המסחר החיובית. במקום להציג יום בודד של עליות חדות נראה שהמשקיעים מעדיפים לשחרר פעולות קניה מדודות, ולהחזיר עקב בצד אגודל את המדדים לרמות גבוהות יותר.
למרות נתונים חלשים יחסית שהגיעו מכיוון הסקטור הקמעונאי, אשר הצהיר, כי הכנסות הרבעון הראשון של השנה לא יגיעו לטווח התחזיות העליון, מייחסים היום המשקיעים חשיבות רבה יותר לנתוני התעסקוה שקצת הרגיעו את השוק מן הנתונים השליליים של החודש שעבר, כמו גם למחירי הנפט שנסחרים ביציבות יחסית סביב שער של 55.8 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק מוסיף בשעת המסחר האחרונה 0.5% לשער של 2,008 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה ב-0.3% ל-10,519 נקודות.
נתונים שבועיים חיוביים משוק העבודה
מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (מה שקרוי בפי האמריקנים הג'ובלס קליימס) עבור השבוע שהסתיים ב-2 באפריל הסתכמו ב-334 אלף, גבוה במעט מהתחזית לירידה לכ-330 אלף. בשבוע שעבר הן קפצו ב-20 אלף והגיעו לגובה של 350 אלף תביעות חדשות.
מניות אמריקניות
במרכז המסחר נמצאות מניותיה של דל (DELL), שעולות ב-0.36%. החברה צפתה מול אנליסטים אתמול כי תיישר קו עם תחזית גידול של 16% במכירות הרבעון הראשון וגידול של 32% ברווח למניה. החברה אף הודיעה, כי בכוונתה לבצע רכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 2 מיליארד דולר - פי 2 מהיקף הרכישה בתכנון המקורי.
גם מניותיה של יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, חברת אלקואה (AA) עולות בשיעור של 4.24%. החברה דיווחה אמש על תוצאות הרבעון הראשון של השנה (הראשונה מרשימת הדאו ג'ונס לעשות כן) מהן עולה, כי עקפה את תחזיות האנליסטים עם רווח של 260 מיליון דולר או 30 סנט למניה.
טבע יורדת למרות הפרסומים
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע הנמצאת במגעים לרכישת יצרנית התרופות הגינריות האמריקנית, אימפקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר מוסיפה בשעה האחרונה 0.37% ומתאוששת מהירידות הקלות בפתיחה.
בנק הפועלים הותיר את ההמלצה שלו למניית אלביט מערכות ברמת "תשואת שוק", אך הוריד את מחיר היעד עבורה ל-29.5 דולר. האנליסטים של הבנק מפנים את תשומת הלב לכך, שאלביט מערכות עומדת במרכזו של תהליך קונסולידציה בתעשייה הביטחונית, מהלך שעד היום לא הגיע לידי מימוש. רכישת תדיראן קשר נקלעת לקשיים ורכישת חלק מפעילות תע"ש רק בתחילת הדרך. תהליכים אלו צפויים, לדעתם, להשפיע על פעילות החברה בשנים הקרובות. חוסר הוודאות בגין רכישות אלו מעיק, בראייתם, על המניה וצפוי להמשיך ללחוץ עליה בתקופה הקרובה. המניה מוסיפה היום 2%.
ביקוש יתר אדיר שנרשם בשלב ההנפקה הציבורי של אגרות החוב והאופצויות של חברת האינטרנט, אינטרנט זהב, מביא לעליה של 3.67% במניה. סך הכל הצליחה החברה להשלים היום גיוס כולל של כ-220 מיליון שקל.
כו"ר אשר על פי מקורות יודעי דבר השלימה היום גיוס של כ-400 מיליון שקל מזנקת ב-3%. החברה השלימה את הגיוס בהמלך הנפקה פרטית במסגרתה תכננה לגייס 250 מיליון שקל בלבד.
ECI דיווחה היום, כי טיסקאלי תשתמש בנתבי אנטרה להרחבת הרשת בספרד . שותפתה של ECI שפיתחה את הנתבים הודיעה כי טיסקאלי, רשת הטלקום האיטלקית, תשדרג את שדרת ה-IP/MPLS הבינלאומית שלה באמצעות הרכישה החדשה. מניות החברה עולות היום ב-0.86%.
מניות נייס עולות ב-1.17%, זאת לאחר שהחברה הודיעה כי PRC חברת מיקור חוץ מובילה בארצות הברית בחרה ב-NICE Perform לפריסה בשישה ממרכזי השירות המובילים שלה. חברת PRC הינה ספקית מובילה של שירותי מיקור חוץ של מוקדי שירות בארה"ב ומחוצה לה, ומספקת שירותים לכמה מהתאגידים המובילים בארה"ב. נייס הגדירה את ההזמנה כמשמעותית.
חברת התוכנות בי.או.אס מזנקת ב-28% תוך מחזור מסחר גבוה. אחת מחברות הבת של החברה זכתה לאחרונה בחוזה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקת רכיבים ללקוח הפועל בארה"ב ובאסיה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
