אינווסטק מעלה היעד לאודיוקודס אך מותיר לה "החזק"
בשל האופטימיות הרבה של אינווסטק לגבי הצפוי לאודיוקודס, מעלים באינווסטק את מחיר היעד למניה ל-17.2 דולר, אולם מוסיף האנליסט, אלון סנובסקי, מחיר זה גבוה רק בכ-10% ממחיר המניה בשוק, ולכן בשל רמת הסיכון הגבוהה, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
האנליסט של אינווסטק מזכיר, כי אודיוקודס צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ב-25 בינואר. באופן כללי, הוא מעריך, התוצאות יהיו חזקות בהמשך לעוצמה שראינו ברבעונים האחרונים, בשל הביקוש הגובר בעולם לציוד VOP (הן בתחום ספקית התקשורת והן בתחום הארגונים) ולביסוס נתח השוק של החברה.
לאחרונה, מזכיר האנליסט, החברה הצליחה להדק את מערכות היחסית שלה עם מספר חברות ציוד מהשורה הראשונה, מה שעשוי לאורך זמן להגדיל באופן ניכר את היקף המכירות שלה. במיוחד, הוא מציין את חברת ציוד התקשורת 3COM הפועלת במיוחד בשוק הארגונים, שחתמה באוקטובר האחרון על הסכם OEM עם אודיוקודס, לפיו תשלב את פתרונות ה-Media Gateway וה-Media Server של אודיוקודס בפתרונות הכוללים המוצעים על ידה.
באופן דומה, הוא מרענן עוד את הזכרון, גם חברת NEC פרסמה בנובמבר שתשלב מערכות של אודיוקודס בפרוטפוליו הפתרונות שלה, ובמקביל חברת Lucent פרסמה הודעה חשובה במהותה על כך שהיא תומכת באופן מוצלח בפתרונות ה Media Gateway של אודיוקודס ואף תשלב אותם במסגרת פרוייקט הטלפוניה בכבלים של HOT.
סנובסקי מפנה את תשומת הלב לכך, שקשרים אלו מתווספים למערכת היחסים ההדוקה והממושכת עם Nortel שכיום תורמת למעלה מ 10% מהכנסות החברה.
באינווסטק מעודדים מהעובדה שחברת הכבלים האמריקאית Comcast החליטה להציע שירות טלפוניה בטכנולוגיית VOIP עד סוף שנת 2005 לכל 21 מיליון הלקוחות שלה. להערכתם, לפרוייקט זה יש פוטנציאל רב מבחינתה של אודיוקודס, ראשית שכן במידה ואודיוקודס תזכה להשתלב בפרוייקט, ההכנסה הצפויה לה מוערכת על ידם בכ-20-10 מיליון דולר (שייפרסו על פני מספר שנים), ושנית, הצלחת הפרוייקט תעודד ספקיות תקשורת נוספות לאמץ את טכנולוגיית ה VOIP כפתרון תקשורת לגיטימי.
בבנק ההשקעות מעריכים, שההכנסות ברבעון הבא יצמחו בכ-7%, כך שבמצטבר שיעור הגידול השנתי בהכנסות לשנת 2004 (בהשוואה ל 2003) יסתכם בכ-86%, כלומר הכנסות של כ-82 מיליון דולר, לעומת 44 מיליון דולר בשנת 2003. כמו כן לגבי שנת 2005 הם מעריכים שתמשיך התנופה בתחום ה-VOP, כך שהכנסות החברה יצמחו בכ-50% ויסתכמו בכ-123 מיליון דולר.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
