אינווסטק מעלה היעד לאודיוקודס אך מותיר לה "החזק"

מעניק לה יעד של 17.2 ד' בשל האופטימיות לגבי העתיד, אך מאחר ומדובר ב-10% בלבד מעל מחיר השוק מותיר ההמלצה על כנה. חוזה: תציג רווח של 2.1 מ' ד' או 5 סנט למניה ברבעון ה-4
שרון שפורר |

בשל האופטימיות הרבה של אינווסטק לגבי הצפוי לאודיוקודס, מעלים באינווסטק את מחיר היעד למניה ל-17.2 דולר, אולם מוסיף האנליסט, אלון סנובסקי, מחיר זה גבוה רק בכ-10% ממחיר המניה בשוק, ולכן בשל רמת הסיכון הגבוהה, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".

האנליסט של אינווסטק מזכיר, כי אודיוקודס צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ב-25 בינואר. באופן כללי, הוא מעריך, התוצאות יהיו חזקות בהמשך לעוצמה שראינו ברבעונים האחרונים, בשל הביקוש הגובר בעולם לציוד VOP (הן בתחום ספקית התקשורת והן בתחום הארגונים) ולביסוס נתח השוק של החברה.

לאחרונה, מזכיר האנליסט, החברה הצליחה להדק את מערכות היחסית שלה עם מספר חברות ציוד מהשורה הראשונה, מה שעשוי לאורך זמן להגדיל באופן ניכר את היקף המכירות שלה. במיוחד, הוא מציין את חברת ציוד התקשורת 3COM הפועלת במיוחד בשוק הארגונים, שחתמה באוקטובר האחרון על הסכם OEM עם אודיוקודס, לפיו תשלב את פתרונות ה-Media Gateway וה-Media Server של אודיוקודס בפתרונות הכוללים המוצעים על ידה.

באופן דומה, הוא מרענן עוד את הזכרון, גם חברת NEC פרסמה בנובמבר שתשלב מערכות של אודיוקודס בפרוטפוליו הפתרונות שלה, ובמקביל חברת Lucent פרסמה הודעה חשובה במהותה על כך שהיא תומכת באופן מוצלח בפתרונות ה Media Gateway של אודיוקודס ואף תשלב אותם במסגרת פרוייקט הטלפוניה בכבלים של HOT.

סנובסקי מפנה את תשומת הלב לכך, שקשרים אלו מתווספים למערכת היחסים ההדוקה והממושכת עם Nortel שכיום תורמת למעלה מ 10% מהכנסות החברה.

באינווסטק מעודדים מהעובדה שחברת הכבלים האמריקאית Comcast החליטה להציע שירות טלפוניה בטכנולוגיית VOIP עד סוף שנת 2005 לכל 21 מיליון הלקוחות שלה. להערכתם, לפרוייקט זה יש פוטנציאל רב מבחינתה של אודיוקודס, ראשית שכן במידה ואודיוקודס תזכה להשתלב בפרוייקט, ההכנסה הצפויה לה מוערכת על ידם בכ-20-10 מיליון דולר (שייפרסו על פני מספר שנים), ושנית, הצלחת הפרוייקט תעודד ספקיות תקשורת נוספות לאמץ את טכנולוגיית ה VOIP כפתרון תקשורת לגיטימי.

בבנק ההשקעות מעריכים, שההכנסות ברבעון הבא יצמחו בכ-7%, כך שבמצטבר שיעור הגידול השנתי בהכנסות לשנת 2004 (בהשוואה ל 2003) יסתכם בכ-86%, כלומר הכנסות של כ-82 מיליון דולר, לעומת 44 מיליון דולר בשנת 2003. כמו כן לגבי שנת 2005 הם מעריכים שתמשיך התנופה בתחום ה-VOP, כך שהכנסות החברה יצמחו בכ-50% ויסתכמו בכ-123 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.