אינווסטק מעלה היעד לאודיוקודס אך מותיר לה "החזק"
בשל האופטימיות הרבה של אינווסטק לגבי הצפוי לאודיוקודס, מעלים באינווסטק את מחיר היעד למניה ל-17.2 דולר, אולם מוסיף האנליסט, אלון סנובסקי, מחיר זה גבוה רק בכ-10% ממחיר המניה בשוק, ולכן בשל רמת הסיכון הגבוהה, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
האנליסט של אינווסטק מזכיר, כי אודיוקודס צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ב-25 בינואר. באופן כללי, הוא מעריך, התוצאות יהיו חזקות בהמשך לעוצמה שראינו ברבעונים האחרונים, בשל הביקוש הגובר בעולם לציוד VOP (הן בתחום ספקית התקשורת והן בתחום הארגונים) ולביסוס נתח השוק של החברה.
לאחרונה, מזכיר האנליסט, החברה הצליחה להדק את מערכות היחסית שלה עם מספר חברות ציוד מהשורה הראשונה, מה שעשוי לאורך זמן להגדיל באופן ניכר את היקף המכירות שלה. במיוחד, הוא מציין את חברת ציוד התקשורת 3COM הפועלת במיוחד בשוק הארגונים, שחתמה באוקטובר האחרון על הסכם OEM עם אודיוקודס, לפיו תשלב את פתרונות ה-Media Gateway וה-Media Server של אודיוקודס בפתרונות הכוללים המוצעים על ידה.
באופן דומה, הוא מרענן עוד את הזכרון, גם חברת NEC פרסמה בנובמבר שתשלב מערכות של אודיוקודס בפרוטפוליו הפתרונות שלה, ובמקביל חברת Lucent פרסמה הודעה חשובה במהותה על כך שהיא תומכת באופן מוצלח בפתרונות ה Media Gateway של אודיוקודס ואף תשלב אותם במסגרת פרוייקט הטלפוניה בכבלים של HOT.
סנובסקי מפנה את תשומת הלב לכך, שקשרים אלו מתווספים למערכת היחסים ההדוקה והממושכת עם Nortel שכיום תורמת למעלה מ 10% מהכנסות החברה.
באינווסטק מעודדים מהעובדה שחברת הכבלים האמריקאית Comcast החליטה להציע שירות טלפוניה בטכנולוגיית VOIP עד סוף שנת 2005 לכל 21 מיליון הלקוחות שלה. להערכתם, לפרוייקט זה יש פוטנציאל רב מבחינתה של אודיוקודס, ראשית שכן במידה ואודיוקודס תזכה להשתלב בפרוייקט, ההכנסה הצפויה לה מוערכת על ידם בכ-20-10 מיליון דולר (שייפרסו על פני מספר שנים), ושנית, הצלחת הפרוייקט תעודד ספקיות תקשורת נוספות לאמץ את טכנולוגיית ה VOIP כפתרון תקשורת לגיטימי.
בבנק ההשקעות מעריכים, שההכנסות ברבעון הבא יצמחו בכ-7%, כך שבמצטבר שיעור הגידול השנתי בהכנסות לשנת 2004 (בהשוואה ל 2003) יסתכם בכ-86%, כלומר הכנסות של כ-82 מיליון דולר, לעומת 44 מיליון דולר בשנת 2003. כמו כן לגבי שנת 2005 הם מעריכים שתמשיך התנופה בתחום ה-VOP, כך שהכנסות החברה יצמחו בכ-50% ויסתכמו בכ-123 מיליון דולר.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
