אינווסטק מעלה היעד לאודיוקודס אך מותיר לה "החזק"
בשל האופטימיות הרבה של אינווסטק לגבי הצפוי לאודיוקודס, מעלים באינווסטק את מחיר היעד למניה ל-17.2 דולר, אולם מוסיף האנליסט, אלון סנובסקי, מחיר זה גבוה רק בכ-10% ממחיר המניה בשוק, ולכן בשל רמת הסיכון הגבוהה, הוא מותיר למניה המלצת "החזק".
האנליסט של אינווסטק מזכיר, כי אודיוקודס צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון הרביעי ב-25 בינואר. באופן כללי, הוא מעריך, התוצאות יהיו חזקות בהמשך לעוצמה שראינו ברבעונים האחרונים, בשל הביקוש הגובר בעולם לציוד VOP (הן בתחום ספקית התקשורת והן בתחום הארגונים) ולביסוס נתח השוק של החברה.
לאחרונה, מזכיר האנליסט, החברה הצליחה להדק את מערכות היחסית שלה עם מספר חברות ציוד מהשורה הראשונה, מה שעשוי לאורך זמן להגדיל באופן ניכר את היקף המכירות שלה. במיוחד, הוא מציין את חברת ציוד התקשורת 3COM הפועלת במיוחד בשוק הארגונים, שחתמה באוקטובר האחרון על הסכם OEM עם אודיוקודס, לפיו תשלב את פתרונות ה-Media Gateway וה-Media Server של אודיוקודס בפתרונות הכוללים המוצעים על ידה.
באופן דומה, הוא מרענן עוד את הזכרון, גם חברת NEC פרסמה בנובמבר שתשלב מערכות של אודיוקודס בפרוטפוליו הפתרונות שלה, ובמקביל חברת Lucent פרסמה הודעה חשובה במהותה על כך שהיא תומכת באופן מוצלח בפתרונות ה Media Gateway של אודיוקודס ואף תשלב אותם במסגרת פרוייקט הטלפוניה בכבלים של HOT.
סנובסקי מפנה את תשומת הלב לכך, שקשרים אלו מתווספים למערכת היחסים ההדוקה והממושכת עם Nortel שכיום תורמת למעלה מ 10% מהכנסות החברה.
באינווסטק מעודדים מהעובדה שחברת הכבלים האמריקאית Comcast החליטה להציע שירות טלפוניה בטכנולוגיית VOIP עד סוף שנת 2005 לכל 21 מיליון הלקוחות שלה. להערכתם, לפרוייקט זה יש פוטנציאל רב מבחינתה של אודיוקודס, ראשית שכן במידה ואודיוקודס תזכה להשתלב בפרוייקט, ההכנסה הצפויה לה מוערכת על ידם בכ-20-10 מיליון דולר (שייפרסו על פני מספר שנים), ושנית, הצלחת הפרוייקט תעודד ספקיות תקשורת נוספות לאמץ את טכנולוגיית ה VOIP כפתרון תקשורת לגיטימי.
בבנק ההשקעות מעריכים, שההכנסות ברבעון הבא יצמחו בכ-7%, כך שבמצטבר שיעור הגידול השנתי בהכנסות לשנת 2004 (בהשוואה ל 2003) יסתכם בכ-86%, כלומר הכנסות של כ-82 מיליון דולר, לעומת 44 מיליון דולר בשנת 2003. כמו כן לגבי שנת 2005 הם מעריכים שתמשיך התנופה בתחום ה-VOP, כך שהכנסות החברה יצמחו בכ-50% ויסתכמו בכ-123 מיליון דולר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
