S&P דחתה את פרסום הדוח על ישראל; ומה שוות התחזיות האלו בזמן מלחמה?
חברת הדירוג S&P דחתה את פרסום הסקירה על הכלכלה הישראלית. נראה שבשל הקושי לתת סקירות במועד זה, על רקע המלחמה וההתפתחויות שעשויות להיות בכיוון חיובי ועלולות מול איראן דווקא להיות בכיוון שלילי, החליטו בחברות הדירוג שלא לפרסם את הדוח.
זאת הזדמנות טובה להזכיר שכל התחזיות בשנה האחרונה לא פוגעות. האמת שתחזיות בהגדרה לא פוגעות. בפועל, מסתבר שתמיד יש שינויים, עדכונים ומה שחזו הכלכלנים הכי מכובדים התגלה אחרי שנה כמנותק מהמציאות.
הצמיחה, הריבית, המדד, כל נתוני המאקרו שהוערכו לפני כשנה לא התממשו, גם הגירעון וצריכה והנתונים הנוספים. זה נכון אגב גם לאנליזה על חברות. הסיכוי שמה שאנליסט אומר יקרה, הוא נמוך.
וכל זה בזמנים רגילים. בזמן מלחמה על אחת כמה וכמה שלא ניתן לתכנן, לחזות, להעריך. הורדות הדירוג שחווינו הן הורדות על סמך הערכות ותחזיות שיכולות להשתנות ברגע. מי יודע באמת מתי המלחמה תסתיים? מי ידע או העריך מתי ישראל תיכנס לדרום לבנון, מי ידע איך תראה התגובה האיראנית באפריל או התגובה הישראלית באוקטובר?
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מדי נעלמים גורמים לכך שהתחזיות האלו הפכו בתקופה הזאת ללא רלבנטיות. נותנים להם משקל גדול, אפילו ענק, אבל הן פשוט לא רלבנטיות. הרוב תלוי במצב הביטחוני, בזירות השונות, בהתקדמות ובהסדרים המדיניים, אבל לא רק - טראמפ יכול להשפיע מאוד על ההערכות השונות, על תזוזת הכוחות במזרח התיכון, על סיום המלחמה, על המצב הביטחוני בהמשך.
ישראל ביום שאחרי תהיה מדינה שתשקיע יותר בתקציב הביטחון, השאלה בכמה יותר. מצד אחד הצבא רוצה 30-40 מיליארד שקלים בשנה, מצד שני - האיומים כנראה יהיו נמוכים יותר אחרי המלחמה. זה "הפיל שבחדר" והוא קריטי לכלכלנים ולחברות הדירוג שאין להם מושג איך להעריך אותו.
ויש כמובן את המצב הפוליטי, הפנימי, החברתי. האם ניתן להעריך לאן זה הולך? כל אחד ומחשבתו, הערכתו, אבל אף אחד לא יכול באמת להעריך בסבירות גבוהה מה יהיה?
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 6.89 10/11/2024 00:19הגב לתגובה זועיתון הארץ דיגיטלי, מהמיסים של כולנו.
- 5.שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק ה 09/11/2024 16:55הגב לתגובה זושנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק הישראלי. עכשיו תתארו לכם מה הולך להיות אחרי המלחמה. כל התחזיות של כל חברות הדירוג לא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. לדעתי כך גם מתייחסים אליהן בעולם.
- 4.שוגון 09/11/2024 16:25הגב לתגובה זולהפסיק עם כלכלת בעזרת השם ולסלק את הגראנדמייזר הדתי
- 3.אסור להקשיב הנה ליטר טבע 24 ד. חחח תיפול גם מחר (ל"ת)פיני בלילי 09/11/2024 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לא להקשיב לשיחות עכשיו טבע לפני זה קמטק נייס (ל"ת)ירון פרסלני 09/11/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 1.לא לקנות המלצות הנה לידר מתחילים את טבע (ל"ת)קובי 09/11/2024 13:29הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
