S&P דחתה את פרסום הדוח על ישראל; ומה שוות התחזיות האלו בזמן מלחמה?
חברת הדירוג S&P דחתה את פרסום הסקירה על הכלכלה הישראלית. נראה שבשל הקושי לתת סקירות במועד זה, על רקע המלחמה וההתפתחויות שעשויות להיות בכיוון חיובי ועלולות מול איראן דווקא להיות בכיוון שלילי, החליטו בחברות הדירוג שלא לפרסם את הדוח.
זאת הזדמנות טובה להזכיר שכל התחזיות בשנה האחרונה לא פוגעות. האמת שתחזיות בהגדרה לא פוגעות. בפועל, מסתבר שתמיד יש שינויים, עדכונים ומה שחזו הכלכלנים הכי מכובדים התגלה אחרי שנה כמנותק מהמציאות.
הצמיחה, הריבית, המדד, כל נתוני המאקרו שהוערכו לפני כשנה לא התממשו, גם הגירעון וצריכה והנתונים הנוספים. זה נכון אגב גם לאנליזה על חברות. הסיכוי שמה שאנליסט אומר יקרה, הוא נמוך.
וכל זה בזמנים רגילים. בזמן מלחמה על אחת כמה וכמה שלא ניתן לתכנן, לחזות, להעריך. הורדות הדירוג שחווינו הן הורדות על סמך הערכות ותחזיות שיכולות להשתנות ברגע. מי יודע באמת מתי המלחמה תסתיים? מי ידע או העריך מתי ישראל תיכנס לדרום לבנון, מי ידע איך תראה התגובה האיראנית באפריל או התגובה הישראלית באוקטובר?
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מדי נעלמים גורמים לכך שהתחזיות האלו הפכו בתקופה הזאת ללא רלבנטיות. נותנים להם משקל גדול, אפילו ענק, אבל הן פשוט לא רלבנטיות. הרוב תלוי במצב הביטחוני, בזירות השונות, בהתקדמות ובהסדרים המדיניים, אבל לא רק - טראמפ יכול להשפיע מאוד על ההערכות השונות, על תזוזת הכוחות במזרח התיכון, על סיום המלחמה, על המצב הביטחוני בהמשך.
ישראל ביום שאחרי תהיה מדינה שתשקיע יותר בתקציב הביטחון, השאלה בכמה יותר. מצד אחד הצבא רוצה 30-40 מיליארד שקלים בשנה, מצד שני - האיומים כנראה יהיו נמוכים יותר אחרי המלחמה. זה "הפיל שבחדר" והוא קריטי לכלכלנים ולחברות הדירוג שאין להם מושג איך להעריך אותו.
ויש כמובן את המצב הפוליטי, הפנימי, החברתי. האם ניתן להעריך לאן זה הולך? כל אחד ומחשבתו, הערכתו, אבל אף אחד לא יכול באמת להעריך בסבירות גבוהה מה יהיה?
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 6.89 10/11/2024 00:19הגב לתגובה זועיתון הארץ דיגיטלי, מהמיסים של כולנו.
- 5.שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק ה 09/11/2024 16:55הגב לתגובה זושנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק הישראלי. עכשיו תתארו לכם מה הולך להיות אחרי המלחמה. כל התחזיות של כל חברות הדירוג לא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. לדעתי כך גם מתייחסים אליהן בעולם.
- 4.שוגון 09/11/2024 16:25הגב לתגובה זולהפסיק עם כלכלת בעזרת השם ולסלק את הגראנדמייזר הדתי
- 3.אסור להקשיב הנה ליטר טבע 24 ד. חחח תיפול גם מחר (ל"ת)פיני בלילי 09/11/2024 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לא להקשיב לשיחות עכשיו טבע לפני זה קמטק נייס (ל"ת)ירון פרסלני 09/11/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 1.לא לקנות המלצות הנה לידר מתחילים את טבע (ל"ת)קובי 09/11/2024 13:29הגב לתגובה זו
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
