משרד האוצר
צילום: מירי שמעונוביץ לעמ

S&P דחתה את פרסום הדוח על ישראל; ומה שוות התחזיות האלו בזמן מלחמה?

נותנים משקל גדול מדי לתחזיות בשנה האחרונה. האמת שכל התחזיות האלו ניתנות באי וודאות מאוד גדולה בגלל המלחמה ולכן הערך שלהן הוא נמוך. אם בזמנים רגילים, התחזיות וההערכות לא פוגעות, אז על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה. 
עמית בר | (6)
נושאים בכתבה תחזית

חברת הדירוג S&P דחתה את פרסום הסקירה על הכלכלה הישראלית. נראה שבשל הקושי לתת סקירות במועד זה, על רקע המלחמה וההתפתחויות שעשויות להיות בכיוון חיובי ועלולות מול איראן דווקא להיות בכיוון שלילי, החליטו בחברות הדירוג שלא לפרסם את הדוח.

זאת הזדמנות טובה להזכיר שכל התחזיות בשנה האחרונה לא פוגעות. האמת שתחזיות בהגדרה לא פוגעות. בפועל, מסתבר שתמיד יש שינויים, עדכונים ומה שחזו הכלכלנים הכי מכובדים התגלה אחרי שנה כמנותק מהמציאות.

הצמיחה, הריבית, המדד, כל נתוני המאקרו שהוערכו לפני כשנה לא התממשו, גם הגירעון וצריכה והנתונים הנוספים. זה נכון אגב גם לאנליזה על חברות. הסיכוי שמה שאנליסט אומר יקרה, הוא נמוך. 

וכל זה בזמנים רגילים. בזמן מלחמה על אחת כמה וכמה שלא ניתן לתכנן, לחזות, להעריך. הורדות הדירוג שחווינו הן הורדות על סמך הערכות ותחזיות שיכולות להשתנות ברגע. מי יודע באמת מתי המלחמה תסתיים? מי ידע או העריך מתי ישראל תיכנס לדרום לבנון, מי ידע איך תראה התגובה האיראנית באפריל או התגובה הישראלית באוקטובר?

יותר מדי נעלמים גורמים לכך שהתחזיות האלו הפכו בתקופה הזאת ללא רלבנטיות. נותנים להם משקל גדול, אפילו ענק, אבל הן פשוט לא רלבנטיות. הרוב תלוי במצב הביטחוני, בזירות השונות, בהתקדמות ובהסדרים המדיניים, אבל לא רק - טראמפ יכול להשפיע מאוד על ההערכות השונות, על תזוזת הכוחות במזרח התיכון, על סיום המלחמה, על המצב הביטחוני בהמשך. 

ישראל ביום שאחרי תהיה מדינה שתשקיע יותר בתקציב הביטחון, השאלה בכמה יותר. מצד אחד הצבא רוצה 30-40 מיליארד שקלים בשנה, מצד שני - האיומים כנראה יהיו נמוכים יותר אחרי המלחמה. זה "הפיל שבחדר" והוא קריטי לכלכלנים ולחברות הדירוג שאין להם מושג איך להעריך אותו.

ויש כמובן את המצב הפוליטי, הפנימי, החברתי. האם ניתן  להעריך לאן זה הולך? כל אחד ומחשבתו, הערכתו, אבל אף אחד לא יכול באמת להעריך בסבירות גבוהה מה יהיה?

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    89 10/11/2024 00:19
    הגב לתגובה זו
    עיתון הארץ דיגיטלי, מהמיסים של כולנו.
  • 5.
    שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק ה 09/11/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
    שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק הישראלי. עכשיו תתארו לכם מה הולך להיות אחרי המלחמה. כל התחזיות של כל חברות הדירוג לא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. לדעתי כך גם מתייחסים אליהן בעולם.
  • 4.
    שוגון 09/11/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    להפסיק עם כלכלת בעזרת השם ולסלק את הגראנדמייזר הדתי
  • 3.
    אסור להקשיב הנה ליטר טבע 24 ד. חחח תיפול גם מחר (ל"ת)
    פיני בלילי 09/11/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא להקשיב לשיחות עכשיו טבע לפני זה קמטק נייס (ל"ת)
    ירון פרסלני 09/11/2024 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא לקנות המלצות הנה לידר מתחילים את טבע (ל"ת)
    קובי 09/11/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.