S&P דחתה את פרסום הדוח על ישראל; ומה שוות התחזיות האלו בזמן מלחמה?
חברת הדירוג S&P דחתה את פרסום הסקירה על הכלכלה הישראלית. נראה שבשל הקושי לתת סקירות במועד זה, על רקע המלחמה וההתפתחויות שעשויות להיות בכיוון חיובי ועלולות מול איראן דווקא להיות בכיוון שלילי, החליטו בחברות הדירוג שלא לפרסם את הדוח.
זאת הזדמנות טובה להזכיר שכל התחזיות בשנה האחרונה לא פוגעות. האמת שתחזיות בהגדרה לא פוגעות. בפועל, מסתבר שתמיד יש שינויים, עדכונים ומה שחזו הכלכלנים הכי מכובדים התגלה אחרי שנה כמנותק מהמציאות.
הצמיחה, הריבית, המדד, כל נתוני המאקרו שהוערכו לפני כשנה לא התממשו, גם הגירעון וצריכה והנתונים הנוספים. זה נכון אגב גם לאנליזה על חברות. הסיכוי שמה שאנליסט אומר יקרה, הוא נמוך.
וכל זה בזמנים רגילים. בזמן מלחמה על אחת כמה וכמה שלא ניתן לתכנן, לחזות, להעריך. הורדות הדירוג שחווינו הן הורדות על סמך הערכות ותחזיות שיכולות להשתנות ברגע. מי יודע באמת מתי המלחמה תסתיים? מי ידע או העריך מתי ישראל תיכנס לדרום לבנון, מי ידע איך תראה התגובה האיראנית באפריל או התגובה הישראלית באוקטובר?
- תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מדי נעלמים גורמים לכך שהתחזיות האלו הפכו בתקופה הזאת ללא רלבנטיות. נותנים להם משקל גדול, אפילו ענק, אבל הן פשוט לא רלבנטיות. הרוב תלוי במצב הביטחוני, בזירות השונות, בהתקדמות ובהסדרים המדיניים, אבל לא רק - טראמפ יכול להשפיע מאוד על ההערכות השונות, על תזוזת הכוחות במזרח התיכון, על סיום המלחמה, על המצב הביטחוני בהמשך.
ישראל ביום שאחרי תהיה מדינה שתשקיע יותר בתקציב הביטחון, השאלה בכמה יותר. מצד אחד הצבא רוצה 30-40 מיליארד שקלים בשנה, מצד שני - האיומים כנראה יהיו נמוכים יותר אחרי המלחמה. זה "הפיל שבחדר" והוא קריטי לכלכלנים ולחברות הדירוג שאין להם מושג איך להעריך אותו.
ויש כמובן את המצב הפוליטי, הפנימי, החברתי. האם ניתן להעריך לאן זה הולך? כל אחד ומחשבתו, הערכתו, אבל אף אחד לא יכול באמת להעריך בסבירות גבוהה מה יהיה?
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 6.89 10/11/2024 00:19הגב לתגובה זועיתון הארץ דיגיטלי, מהמיסים של כולנו.
- 5.שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק ה 09/11/2024 16:55הגב לתגובה זושנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק הישראלי. עכשיו תתארו לכם מה הולך להיות אחרי המלחמה. כל התחזיות של כל חברות הדירוג לא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. לדעתי כך גם מתייחסים אליהן בעולם.
- 4.שוגון 09/11/2024 16:25הגב לתגובה זולהפסיק עם כלכלת בעזרת השם ולסלק את הגראנדמייזר הדתי
- 3.אסור להקשיב הנה ליטר טבע 24 ד. חחח תיפול גם מחר (ל"ת)פיני בלילי 09/11/2024 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לא להקשיב לשיחות עכשיו טבע לפני זה קמטק נייס (ל"ת)ירון פרסלני 09/11/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 1.לא לקנות המלצות הנה לידר מתחילים את טבע (ל"ת)קובי 09/11/2024 13:29הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
