S&P דחתה את פרסום הדוח על ישראל; ומה שוות התחזיות האלו בזמן מלחמה?
חברת הדירוג S&P דחתה את פרסום הסקירה על הכלכלה הישראלית. נראה שבשל הקושי לתת סקירות במועד זה, על רקע המלחמה וההתפתחויות שעשויות להיות בכיוון חיובי ועלולות מול איראן דווקא להיות בכיוון שלילי, החליטו בחברות הדירוג שלא לפרסם את הדוח.
זאת הזדמנות טובה להזכיר שכל התחזיות בשנה האחרונה לא פוגעות. האמת שתחזיות בהגדרה לא פוגעות. בפועל, מסתבר שתמיד יש שינויים, עדכונים ומה שחזו הכלכלנים הכי מכובדים התגלה אחרי שנה כמנותק מהמציאות.
הצמיחה, הריבית, המדד, כל נתוני המאקרו שהוערכו לפני כשנה לא התממשו, גם הגירעון וצריכה והנתונים הנוספים. זה נכון אגב גם לאנליזה על חברות. הסיכוי שמה שאנליסט אומר יקרה, הוא נמוך.
וכל זה בזמנים רגילים. בזמן מלחמה על אחת כמה וכמה שלא ניתן לתכנן, לחזות, להעריך. הורדות הדירוג שחווינו הן הורדות על סמך הערכות ותחזיות שיכולות להשתנות ברגע. מי יודע באמת מתי המלחמה תסתיים? מי ידע או העריך מתי ישראל תיכנס לדרום לבנון, מי ידע איך תראה התגובה האיראנית באפריל או התגובה הישראלית באוקטובר?
- תחזית אופטימית לנוברטיס: צמיחה יציבה עד 2030, עם גיבוי מתרופות ליבה ורכישות אסטרטגיות
- "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מדי נעלמים גורמים לכך שהתחזיות האלו הפכו בתקופה הזאת ללא רלבנטיות. נותנים להם משקל גדול, אפילו ענק, אבל הן פשוט לא רלבנטיות. הרוב תלוי במצב הביטחוני, בזירות השונות, בהתקדמות ובהסדרים המדיניים, אבל לא רק - טראמפ יכול להשפיע מאוד על ההערכות השונות, על תזוזת הכוחות במזרח התיכון, על סיום המלחמה, על המצב הביטחוני בהמשך.
ישראל ביום שאחרי תהיה מדינה שתשקיע יותר בתקציב הביטחון, השאלה בכמה יותר. מצד אחד הצבא רוצה 30-40 מיליארד שקלים בשנה, מצד שני - האיומים כנראה יהיו נמוכים יותר אחרי המלחמה. זה "הפיל שבחדר" והוא קריטי לכלכלנים ולחברות הדירוג שאין להם מושג איך להעריך אותו.
ויש כמובן את המצב הפוליטי, הפנימי, החברתי. האם ניתן להעריך לאן זה הולך? כל אחד ומחשבתו, הערכתו, אבל אף אחד לא יכול באמת להעריך בסבירות גבוהה מה יהיה?
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- 6.89 10/11/2024 00:19הגב לתגובה זועיתון הארץ דיגיטלי, מהמיסים של כולנו.
- 5.שנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק ה 09/11/2024 16:55הגב לתגובה זושנת 2024 הולכת להיות אחת השנים הכי טובות להיי טק הישראלי. עכשיו תתארו לכם מה הולך להיות אחרי המלחמה. כל התחזיות של כל חברות הדירוג לא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. לדעתי כך גם מתייחסים אליהן בעולם.
- 4.שוגון 09/11/2024 16:25הגב לתגובה זולהפסיק עם כלכלת בעזרת השם ולסלק את הגראנדמייזר הדתי
- 3.אסור להקשיב הנה ליטר טבע 24 ד. חחח תיפול גם מחר (ל"ת)פיני בלילי 09/11/2024 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לא להקשיב לשיחות עכשיו טבע לפני זה קמטק נייס (ל"ת)ירון פרסלני 09/11/2024 13:30הגב לתגובה זו
- 1.לא לקנות המלצות הנה לידר מתחילים את טבע (ל"ת)קובי 09/11/2024 13:29הגב לתגובה זו

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
