מה צפוי במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?
>> עדכון: מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.2%, מחירי הדירות עלו ב-0.3%
מאז פרסום המדד הקודם קרו לא מעט אירועים - כוח ההרתעה של ישראל חזר עם מבצע הביפרים ומכשירי הקשר, מנהיג חזבאללה חסן נסראללה חוסל בנוסף לרשימה ארוכה של אנשי הצמרת של ארגון הטרור. איראן תקפה את ישראל פעם נוספת וצה"ל נכנס קרקעית ללבנון. ישראל מתקדמת בלבנון ומחסלת מחבלים ותשתיות כדי שתשובי הצפון יוכלו לחזור לבתים, גם הזירה בעזה וביהודה ושומרון ממשיכות להיות חמות ובקרוב גם צפויה ישראל להגיב על התקיפה האיראנית. לכל זה יש השפעות על הכלכלה.
האינפלציה מרימה ראש
בנק ישראל השאיר את הריבית על כנה, כצפוי, כאשר הנגיד אפילו השאיר פתח לאפשרות של העלאת ריבית בתקופה הקרובה, גם על רקע העלייה בגירעון והחשש שהאוצר לא יצליח לקדם תקציב מהודק. החשש העיקרי של הנגיד הוא האינפלציה, והאינפלציה אצלנו מרימה ראש בשעה שבכל העולם היא במגת ירידה. זה הוביל את הנגיד להגיד שרייבת בנק ישראל שעומדת על 4.5% צפויה להישאר ברמות האלו כשנה. אלו חדשות רעות לעומת התחזית הקודמת לירידה ברבעון השני של 2025 לאזור ה-4.25%. זה נובע בעיקר מהמלחמה בצפון שלא היתה גלומה בתרחישים של בנק ישראל.
מה יהיה מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?
ביום שלישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לחודש ספטמבר. בחודשים הקודמים הוא עלה מעל המצופה. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.9%, גבוה מציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.5%-0.6% כך שהמדד גבוה הרבה יותר גם בשל שוק השכירות, מחירי הטיסות ועליות מחירי המזון. בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6%.
אחד ההסברים לעלייה באינפלציה היא המלחמה. המלחמה מאלצת את הממשלה להעלות דרמטית את תקציב הביטחון, כשבמקביל גם ניתנים מענקים למפונים שמגיעים גם בצורה עקיפה של סבסוד וגם בצורה ישירה של מענקים. בנוסף יש השקעה גדולה בקידום פרויקטי תשתיות באזורים שנפגעו וכל אלה יוצרים ביקושים בתחומים שונים ומביאים לביקושים. וכנראה תורמים לעליות המחירים.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר "צופים מדד של אפס בספטמבר עם ירידה במחירי הטיסות לחו"ל והבראה ונופש, אך מנגד, עלייה במחירי הדיור ותעריפי החינוך".
תחזיות האנליסטים
בלידר צופים כאמור עלייה נוספת במחירי הדיור, וזאת בהמשך לעלייה של 2.6% ברכיב בחודש אוגוסט ועלייה של 5.3% עבור שוכרים חדשים. בנוסף לצד פרסום המדד הקודם עלו מחירי העסקאות בדירות שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2024, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2024, ובלידר מעריכים שהמגמה תימשך. בלידר צופים עלייה של 0 במדד המחירים בספטמבר.
יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות מעריך עלייה של 0.1% במדד המחירים בספטמבר. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, דווקא מציין גורם שעשוי למשוך את המדד מטה: "ירידה בתנועת אנשים בגלל אזעקות והמגבלות של פיקוד העורף דווקא מגדילים סיכוי למדדי מחירים נמוכים. בסקר הערכות בעסקים הציפיות לשינוי במחירים בענף המסחר והשירותים היו בחודשיים האחרונים נמוכות מאשר בשנים הקודמות".
זבז'ינסקי מנסה גם לענות על השאלה מה יקרה לאינפלציה אחרי סיום המלחמה: "סיום המלחמה עשוי להוביל לעלייה בביקושים. כמו כן, לבנק ישראל יהיה קל יותר להעלות ריבית לאחר סיום המלחמה. מנגד, יפתחו הרבה חסמי היצע וצפויה התחזקות משמעותית של השקל. נוסיף לשיקול נגד עליית ריבית, שהאוצר מתכנן גזירות, כולל העלאות המיסים הישירים שירסנו את הביקושים".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
האינפלציה תעלה לפני שהיא תרד
לפי התחזיות של הכלכלנים, האינפלציה במגמת עלייה וצפויה המשך עלייה לפני שהירידה תתחיל בסביבות סוף הרבעון הראשון של 2025, כאשר בשיא היא צפויה להגיע לרמה של 4.4%, זאת לעומת 3.6% נכון לחודש אוגוסט.
קרדיט: בנק ישראל
בהסתכלות קדימה, האינפלציה צפויה לרדת לאזור של 2.7%-2.8%.
קרדיט: בנק ישראל
האם האינפלציה תשפיע על הריבית?
האינפלציה לא תשפיע על הורדת הריבית. היא יכולה להשפיע רק בכיוון מעלה. אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי ולצד כל הנתונים המאקרו כלכליים, בנק ישראל יבחן עליית ריבית, אבל כרגע זה לא נראה באופק. מנגד, גם אם המדד יהיה מתחת לציפיות, לא תשקל בבנק ישראל הפחתת ריבית. המלחמה חזקה מכל, אי הוודאות מאוד גדולה, ובנק ישראל רוצה לראות תקציב סגור וברור לפני שהוא מחליט על הורדת ריבית. בינתיים הוא דחה את זה לעוד שנה מהיום.
רקע - מה זה בעצם מדד המחירים לצרכן ולמה הוא חשוב?
מדד המחירים לצרכן, שנקרא גם CPI (Consumer Price Index), הוא אחד המדדים הכלכליים הכי חשובים ברמת המאקרו. המדד בודק את השינויים במחירים של סל מוצרים ושירותים שמשקי הבית רוכשים על בסיס יום-יומי. מדובר במזון, דיור, דלק, תחבורה, בריאות, שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום. המדד הזה בעצם מראה כמה המחירים עלו (או ירדו) במשך תקופה מסוימת, ומספק תמונה ברורה לגבי עליית המחירים (אינפלציה) או ירידת מחירים (דפלציה).
ככה אנחנו בעצם יודעים להגיד אם השכר שלנו נשחק, אם העליות שאנחנו רואים בסופר מסתדרות עם המדד. החשש הגדול ביותר של כלכלנים הוא מאינפלציה גבוהה כי אז נוצרא נתק בין המדד לבין מה שקורה בפועל לאזרחים. מעבר לכך, המדד הוא סוג של מס, כשיש אינפלציה השכר נשחק, הערכים של נכסים לא ריאליים נשחק. מנגד, באינפלציה הנכסים הריאליים לרבות נדל"ן נוטים לשמור על ערכם ואף לעלות.
איך המדד עובד?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היא זו שמפרסמת את מדד המחירים לצרכן. פעם בחודש אנשי הלשכה (הלמ"ס) לוקחים "סל מוצרים" שמורכב ממאות פריטים ומודדים את השינוי במחירים שלהם במשך הזמן. בכל פעם שהלשכה מפרסמת את המדד, היא בעצם מספרת לנו אם המחירים עלו, ירדו או נשארו באותו מצב.
איך המדד משפיע על הכיס שלנו?
המדד משפיע ישירות על הכיס של כולנו. לדוגמה, אם מדד המחירים מראה עלייה משמעותית, זה אומר שהמשכורות שלנו קונות פחות מוצרים ושירותים - כלומר, כוח הקנייה שלנו יורד. מעבר לכך, מדד המחירים לצרכן חשוב גם לממשלה ולבנק ישראל. הוא משפיע על קביעת ריבית הבנק המרכזי ועל מדיניות כלכלית. לדוגמה, אם המדד מראה עלייה חדה באינפלציה, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית כדי להאט את עליית המחירים. כפי שכאמור קרה בשנתיים האחרונות ועלול להתרחש גם כעת למרות שבעולם הריבית במסלול ירידה.
בנוסף, מדד המחירים לצרכן משפיע על חוזים והסכמים שמוצמדים למדד. לדוגמה, חוזי שכירות או פנסיות שמוצמדים למדד משתנים בהתאם לשינויים במדד המחירים. אם המדד עולה, זה אומר שהשכירות או הקצבאות יעלו באותו שיעור.
איך המדד השתנה בעשורים האחרונים בישראל?
בעשרים השנים האחרונות, מדד המחירים לצרכן בישראל הצביע על עלייה מתונה יחסית שעמדה בטווח של בנק ישראל לעלייה שנתית של בין 2% ל-3%. עם זאת, בעשור האחרון המדד עלה בממוצע בכ-1% בלבד. כשבשנים האחרונות הוא כאמור עולה.
למה מחירי הדירות לא נכללים במדד המחיירם לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מתמקד כאמור בהוצאות שוטפות כמו מזון, תחבורה, בריאות, חשמל, תקשורת ועוד. הוצאות אלו נחשבות ל"הוצאות על צריכה". לעומת זאת, רכישת דירה אינה נחשבת הוצאה שוטפת אלא השקעה בנכס בעל ערך לטווח ארוך. לכן, מחירי הנכסים (כמו דירות) לא נכללים במדד, מכיוון שהמדד בוחן צריכה שוטפת ולא השקעות. אותו עיקרון גורם לאי הכנסת עלייה במחירי הרכבים.
איך מתייחסים להוצאות על דיור במדד המחירים לצרכן?
למרות שמחירי הדירות אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ישנם סעיפים במדד שמתייחסים להוצאות הקשורות לדיור. כך למשל, סעיף שכירות מהווה חלק משמעותי מהמדד, כי תשלום שכר דירה נחשב להוצאה שוטפת עבור משקי בית רבים. גם הוצאות על תחזוקה שוטפת של הדירה כמו תיקונים, שיפוצים או תשלומי חשמל ומים נכללים במדד, מכיוון שאלו נחשבים להוצאות שוטפות שמקיפות את חיי היום-יום של הדיירים.
איך מתגברים על הבעיה - מדד מחירים שלא קשור למדד מחייר הדירות?
הלמ"ס מפרסמת מדדים נוספים, כולל מדד מחירי הדירות, שמספק תמונה נפרדת של השינויים במחירי הנדל"ן למגורים. מדד זה בוחן באופן ספציפי את מחירי הנדל"ן בשוק הדירות, ומפריד אותו ממדד המחירים לצרכן. כך הציבור וקובעי המדיניות יכולים לקבל תמונה כוללת יותר של מה שקורה בשוק הדיור.
מעבר לכך, חלק מהמוסדות הכלכליים והפיננסיים בישראל מתייחסים לשני המדדים בנפרד, כאשר בנק ישראל, למשל, עוקב גם אחרי מדד מחירי הדירות וגם אחרי מדד המחירים לצרכן כדי לגבש מדיניות כלכלית שמתחשבת ביוקר המחיה הכולל.
- 10.שמעיה 14/10/2024 00:38הגב לתגובה זוכל עוד נמשכת הביזה הנוראית של קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית הארורה.
- 9.ממשלת זדון. עגבניות 20 ש"ח. (ל"ת)חי 13/10/2024 19:20הגב לתגובה זו
- 8.יעקב 13/10/2024 19:15הגב לתגובה זוומקזזים את העליה המטורפת בסופרים ועליה בשכר דירה
- 7.dd 13/10/2024 16:09הגב לתגובה זויהיה מדד שלילי
- 6.אין ניהול . אין אוצר ..... ככה נראה הקרקס של נתניהו (ל"ת)חני דנון 13/10/2024 15:23הגב לתגובה זו
- ואין שמאל יותר (ל"ת)עמית 13/10/2024 19:41הגב לתגובה זו
- 5.הלשכה המרכזית לח'רטא 13/10/2024 14:35הגב לתגובה זולמרות כל זאת מדד המחירים לצרכן יירד וזאת מכיוון שמחירי החציר לסוסים ירדו וזה משפיע על המדד :-)
- מני 13/10/2024 16:53הגב לתגובה זוקופות הגמל והפנסיה, הבנקים, העיתונות, הטלויזיה, הלמס, בנק ישראל, סוכנויות הדרוג בארץ ובחו"ל, כולם יושבים ב-14 בכל חודש בבית קפה נידח בפתח תקווה ומסכמים מה יהיה המדד שיפורסם ב-15 בחודש.
- העורב 13/10/2024 16:35הגב לתגובה זואני קונה פסטה בסופר ב-2.9, קילו דבש מיובא מספרד עולה 19.9, ליטר סבון נוזלי עולה 10 ש"ח, שמן קנולה 5.9, תמרים קילו ב-20 ש"ח, משחת שניים 3.5 ש"ח, 6 מברשות ב-8 ש"ח, אננס ב-10 ש"ח יחידה, בטטות, גזר, בצל ב-3.5, 400 ג' גבנ"צ ב-14 ש"ח והרשימה עוד ארוכה - מחירים שלא היו כאן שנים.
- סמי וסוסו 14/10/2024 04:27בסופר שאני קונה המחירים שציינת הם מחירים של שנות השמונים.
- 4.0.7 (ל"ת)וולף 13/10/2024 14:12הגב לתגובה זו
- 3.טוביה 13/10/2024 14:11הגב לתגובה זוכשהביקוש יורד, מעלים מחירים, כדי לשמור לכאורה על "מתח רווחים". המדד הוא של המחירים ולא של הביקושים.
- 2.סווינגר 13/10/2024 14:05הגב לתגובה זוהחכם יצרוך כמה שפחות, ועדיף מחו"ל (מלבד מזון), יכניס כמה שניתן, ויינתב את הנותר להשקעות מחוץ למדינת הגזלנים.
- 1.שלי 13/10/2024 13:57הגב לתגובה זויעלה 0.3
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
