מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל

מה צפוי במדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?

איך מחירי הטיסות ישפיעו על המדד וממה הכלכלנים חוששים וגם - מדוע מדד נמוך מהציפיות לא יעזור להורדת ריבית; מדד גבוה דווקא יכול להיות אחד הגורמים להעלאת ריבית בהמשך
רוי שיינמן | (14)

>> עדכון: מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.2%, מחירי הדירות עלו ב-0.3%

מאז פרסום המדד הקודם קרו לא מעט אירועים - כוח ההרתעה של ישראל חזר עם מבצע הביפרים ומכשירי הקשר, מנהיג חזבאללה חסן נסראללה חוסל בנוסף לרשימה ארוכה של אנשי הצמרת של ארגון הטרור. איראן תקפה את ישראל פעם נוספת וצה"ל נכנס קרקעית ללבנון. ישראל מתקדמת בלבנון ומחסלת מחבלים ותשתיות כדי שתשובי הצפון יוכלו לחזור לבתים, גם הזירה בעזה וביהודה ושומרון ממשיכות להיות חמות ובקרוב גם צפויה ישראל להגיב על התקיפה האיראנית. לכל זה יש השפעות על הכלכלה. 

 

האינפלציה מרימה ראש

בנק ישראל השאיר את הריבית על כנה, כצפוי, כאשר הנגיד אפילו השאיר פתח לאפשרות של העלאת ריבית בתקופה הקרובה, גם על רקע העלייה בגירעון והחשש שהאוצר לא יצליח לקדם תקציב מהודק. החשש העיקרי של הנגיד הוא האינפלציה, והאינפלציה אצלנו מרימה ראש בשעה שבכל העולם היא במגת ירידה. זה הוביל את הנגיד להגיד שרייבת בנק ישראל שעומדת על 4.5% צפויה להישאר ברמות האלו כשנה. אלו חדשות רעות לעומת התחזית הקודמת לירידה ברבעון השני של 2025 לאזור ה-4.25%. זה נובע בעיקר מהמלחמה בצפון שלא היתה גלומה בתרחישים של בנק ישראל.

מה יהיה מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר?

ביום שלישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לחודש ספטמבר. בחודשים הקודמים הוא עלה מעל המצופה. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב-0.9%, גבוה מציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.5%-0.6% כך שהמדד גבוה הרבה יותר גם בשל שוק השכירות, מחירי הטיסות ועליות מחירי המזון. בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6%. 

אחד ההסברים לעלייה באינפלציה היא המלחמה. המלחמה מאלצת את הממשלה להעלות דרמטית את תקציב הביטחון, כשבמקביל גם ניתנים מענקים למפונים שמגיעים גם בצורה עקיפה של סבסוד וגם בצורה ישירה של מענקים. בנוסף יש השקעה גדולה בקידום פרויקטי תשתיות באזורים שנפגעו וכל אלה יוצרים ביקושים בתחומים שונים ומביאים לביקושים. וכנראה תורמים לעליות המחירים.

בלידר "צופים מדד של אפס בספטמבר עם ירידה במחירי הטיסות לחו"ל והבראה ונופש, אך מנגד, עלייה במחירי הדיור ותעריפי החינוך".

 

תחזיות האנליסטים

בלידר צופים כאמור עלייה נוספת במחירי הדיור, וזאת בהמשך לעלייה של 2.6% ברכיב בחודש אוגוסט ועלייה של 5.3% עבור שוכרים חדשים. בנוסף לצד פרסום המדד הקודם עלו מחירי העסקאות בדירות שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2024, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2024,  ובלידר מעריכים שהמגמה תימשך.  בלידר צופים עלייה של 0 במדד המחירים בספטמבר. 

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות מעריך עלייה של 0.1% במדד המחירים בספטמבר.  אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, דווקא מציין גורם שעשוי למשוך את המדד מטה: "ירידה בתנועת אנשים בגלל אזעקות והמגבלות של פיקוד העורף דווקא מגדילים סיכוי למדדי מחירים נמוכים. בסקר הערכות בעסקים הציפיות לשינוי במחירים בענף המסחר והשירותים היו בחודשיים האחרונים נמוכות מאשר בשנים הקודמות".

זבז'ינסקי מנסה גם לענות על השאלה מה יקרה לאינפלציה אחרי סיום המלחמה: "סיום המלחמה עשוי להוביל לעלייה בביקושים. כמו כן, לבנק ישראל יהיה קל יותר להעלות ריבית לאחר סיום המלחמה.  מנגד, יפתחו הרבה חסמי היצע וצפויה התחזקות משמעותית של השקל. נוסיף לשיקול נגד עליית ריבית, שהאוצר מתכנן גזירות, כולל העלאות המיסים הישירים שירסנו את הביקושים".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

האינפלציה תעלה לפני שהיא תרד

לפי התחזיות של הכלכלנים, האינפלציה במגמת עלייה וצפויה המשך עלייה לפני שהירידה תתחיל בסביבות סוף הרבעון הראשון של 2025, כאשר בשיא היא צפויה להגיע לרמה של 4.4%, זאת לעומת 3.6% נכון לחודש אוגוסט.

קרדיט: בנק ישראל

קרדיט: בנק ישראל

בהסתכלות קדימה, האינפלציה צפויה לרדת לאזור של 2.7%-2.8%.

קרדיט: בנק ישראל

קרדיט: בנק ישראל

 

האם האינפלציה תשפיע על הריבית?

האינפלציה לא תשפיע על הורדת הריבית. היא יכולה להשפיע רק בכיוון מעלה. אם האינפלציה תהיה גבוהה מהצפוי ולצד כל הנתונים המאקרו כלכליים, בנק ישראל יבחן עליית ריבית, אבל כרגע זה לא נראה באופק. מנגד, גם אם המדד יהיה מתחת לציפיות, לא תשקל בבנק ישראל הפחתת ריבית. המלחמה חזקה מכל, אי הוודאות מאוד גדולה, ובנק ישראל רוצה לראות תקציב סגור וברור לפני שהוא מחליט על הורדת ריבית. בינתיים הוא דחה את זה לעוד שנה מהיום. 

 

רקע  - מה זה בעצם  מדד המחירים לצרכן ולמה הוא חשוב?

מדד המחירים לצרכן, שנקרא גם CPI (Consumer Price Index), הוא אחד המדדים הכלכליים הכי חשובים ברמת המאקרו. המדד בודק את השינויים במחירים של סל מוצרים ושירותים שמשקי הבית רוכשים על בסיס יום-יומי. מדובר במזון, דיור, דלק, תחבורה, בריאות, שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום. המדד הזה בעצם מראה כמה המחירים עלו (או ירדו) במשך תקופה מסוימת, ומספק תמונה ברורה לגבי עליית המחירים (אינפלציה) או ירידת מחירים (דפלציה).

ככה אנחנו בעצם יודעים להגיד אם השכר שלנו נשחק, אם העליות שאנחנו רואים בסופר מסתדרות עם המדד. החשש הגדול ביותר של כלכלנים הוא מאינפלציה גבוהה כי אז נוצרא נתק בין המדד לבין מה שקורה בפועל לאזרחים. מעבר לכך, המדד הוא סוג של מס, כשיש אינפלציה השכר נשחק, הערכים של נכסים לא ריאליים נשחק. מנגד, באינפלציה הנכסים הריאליים לרבות נדל"ן נוטים לשמור על ערכם ואף לעלות. 

 

איך המדד עובד?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היא זו שמפרסמת את מדד המחירים לצרכן. פעם בחודש אנשי הלשכה (הלמ"ס) לוקחים "סל מוצרים" שמורכב ממאות פריטים ומודדים את השינוי במחירים שלהם במשך הזמן. בכל פעם שהלשכה מפרסמת את המדד, היא בעצם מספרת לנו אם המחירים עלו, ירדו או נשארו באותו מצב.

איך המדד משפיע על הכיס שלנו?

המדד משפיע ישירות על הכיס של כולנו. לדוגמה, אם מדד המחירים מראה עלייה משמעותית, זה אומר שהמשכורות שלנו קונות פחות מוצרים ושירותים - כלומר, כוח הקנייה שלנו יורד. מעבר לכך, מדד המחירים לצרכן חשוב גם לממשלה ולבנק ישראל. הוא משפיע על קביעת ריבית הבנק המרכזי ועל מדיניות כלכלית. לדוגמה, אם המדד מראה עלייה חדה באינפלציה, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית כדי להאט את עליית המחירים. כפי שכאמור קרה בשנתיים האחרונות ועלול להתרחש גם כעת למרות שבעולם הריבית במסלול ירידה. 

בנוסף, מדד המחירים לצרכן משפיע על חוזים והסכמים שמוצמדים למדד. לדוגמה, חוזי שכירות או פנסיות שמוצמדים למדד משתנים בהתאם לשינויים במדד המחירים. אם המדד עולה, זה אומר שהשכירות או הקצבאות יעלו באותו שיעור.

 

איך המדד השתנה בעשורים האחרונים בישראל?

בעשרים השנים האחרונות, מדד המחירים לצרכן בישראל הצביע על עלייה מתונה יחסית שעמדה בטווח של בנק ישראל לעלייה שנתית של בין 2% ל-3%. עם זאת, בעשור האחרון המדד עלה בממוצע בכ-1% בלבד. כשבשנים האחרונות הוא כאמור עולה.  

 

למה מחירי הדירות לא נכללים במדד המחיירם לצרכן?

הציבור לא מבין איך זה יכול להיות שמחייר הדירות מזנקים ב-8%-7% בשנה בעשור האחרון ואין לזה השלכה על מדד המחירים לצרכן. הסיבה שמדד מחירי הדירות אינו מופיע במדד המחירים לצרכן נובעת מכך שהמדד נועד למדוד שינויים בהוצאות השוטפות של משקי הבית עבור מוצרים ושירותים שהם צורכים באופן קבוע, ולא לשקף את מחירי הנכסים שאנשים קונים כהשקעה או לצורך מגורים לטווח ארוך.

מדד המחירים לצרכן מתמקד כאמור בהוצאות שוטפות כמו מזון, תחבורה, בריאות, חשמל, תקשורת ועוד. הוצאות אלו נחשבות ל"הוצאות על צריכה". לעומת זאת, רכישת דירה אינה נחשבת הוצאה שוטפת אלא השקעה בנכס בעל ערך לטווח ארוך. לכן, מחירי הנכסים (כמו דירות) לא נכללים במדד, מכיוון שהמדד בוחן צריכה שוטפת ולא השקעות. אותו עיקרון גורם לאי הכנסת עלייה במחירי הרכבים. 

 

איך מתייחסים להוצאות על דיור במדד המחירים לצרכן?

למרות שמחירי הדירות אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ישנם סעיפים במדד שמתייחסים להוצאות הקשורות לדיור. כך למשל, סעיף שכירות מהווה חלק משמעותי מהמדד, כי תשלום שכר דירה נחשב להוצאה שוטפת עבור משקי בית רבים. גם הוצאות על תחזוקה שוטפת של הדירה כמו תיקונים, שיפוצים או תשלומי חשמל ומים נכללים במדד, מכיוון שאלו נחשבים להוצאות שוטפות שמקיפות את חיי היום-יום של הדיירים.

 

איך מתגברים על הבעיה - מדד מחירים שלא קשור למדד מחייר הדירות?

הלמ"ס מפרסמת מדדים נוספים, כולל מדד מחירי הדירות, שמספק תמונה נפרדת של השינויים במחירי הנדל"ן למגורים. מדד זה בוחן באופן ספציפי את מחירי הנדל"ן בשוק הדירות, ומפריד אותו ממדד המחירים לצרכן. כך הציבור וקובעי המדיניות יכולים לקבל תמונה כוללת יותר של מה שקורה בשוק הדיור.

מעבר לכך, חלק מהמוסדות הכלכליים והפיננסיים בישראל מתייחסים לשני המדדים בנפרד, כאשר בנק ישראל, למשל, עוקב גם אחרי מדד מחירי הדירות וגם אחרי מדד המחירים לצרכן כדי לגבש מדיניות כלכלית שמתחשבת ביוקר המחיה הכולל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמעיה 14/10/2024 00:38
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית של קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית הארורה.
  • 9.
    ממשלת זדון. עגבניות 20 ש"ח. (ל"ת)
    חי 13/10/2024 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יעקב 13/10/2024 19:15
    הגב לתגובה זו
    ומקזזים את העליה המטורפת בסופרים ועליה בשכר דירה
  • 7.
    dd 13/10/2024 16:09
    הגב לתגובה זו
    יהיה מדד שלילי
  • 6.
    אין ניהול . אין אוצר ..... ככה נראה הקרקס של נתניהו (ל"ת)
    חני דנון 13/10/2024 15:23
    הגב לתגובה זו
  • ואין שמאל יותר (ל"ת)
    עמית 13/10/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הלשכה המרכזית לח'רטא 13/10/2024 14:35
    הגב לתגובה זו
    למרות כל זאת מדד המחירים לצרכן יירד וזאת מכיוון שמחירי החציר לסוסים ירדו וזה משפיע על המדד :-)
  • מני 13/10/2024 16:53
    הגב לתגובה זו
    קופות הגמל והפנסיה, הבנקים, העיתונות, הטלויזיה, הלמס, בנק ישראל, סוכנויות הדרוג בארץ ובחו"ל, כולם יושבים ב-14 בכל חודש בבית קפה נידח בפתח תקווה ומסכמים מה יהיה המדד שיפורסם ב-15 בחודש.
  • העורב 13/10/2024 16:35
    הגב לתגובה זו
    אני קונה פסטה בסופר ב-2.9, קילו דבש מיובא מספרד עולה 19.9, ליטר סבון נוזלי עולה 10 ש"ח, שמן קנולה 5.9, תמרים קילו ב-20 ש"ח, משחת שניים 3.5 ש"ח, 6 מברשות ב-8 ש"ח, אננס ב-10 ש"ח יחידה, בטטות, גזר, בצל ב-3.5, 400 ג' גבנ"צ ב-14 ש"ח והרשימה עוד ארוכה - מחירים שלא היו כאן שנים.
  • סמי וסוסו 14/10/2024 04:27
    בסופר שאני קונה המחירים שציינת הם מחירים של שנות השמונים.
  • 4.
    0.7 (ל"ת)
    וולף 13/10/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טוביה 13/10/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
    כשהביקוש יורד, מעלים מחירים, כדי לשמור לכאורה על "מתח רווחים". המדד הוא של המחירים ולא של הביקושים.
  • 2.
    סווינגר 13/10/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    החכם יצרוך כמה שפחות, ועדיף מחו"ל (מלבד מזון), יכניס כמה שניתן, ויינתב את הנותר להשקעות מחוץ למדינת הגזלנים.
  • 1.
    שלי 13/10/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
    יעלה 0.3
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.