אפל אייפון פלאפון
צילום: Getty images Israel

הודעה תמימה של פרטנר חושפת מה החברות חושבות על כיוון שאליו הולך המשק

החברות שיתחילו להערך אחרי החגים ל-2025, יתקלו בצרכן שכורע תחת יוקר המחיה, סובל מאינפלציה ונמצא בסביבה של מיתון. במצב דברים זה - חברות יתחילו להציע מוצרים מותאמי מיתון במחיר זול. פרטנר היא דוגמא לכך
אתי אפללו | (3)

הבוקר הוציאה פרטנר הודעה על הרחבת מגוון המוצרים: היא הקימה אאולט, ותחל למכור מכשירי סלולר מחודשים במחירים אטרקטיביים. הקבוצה, כך לפי לשון ההודעה,  משיקה קטגוריה חדשה באתר המאפשר רכישה של מכשירים מחודשים עם 3 חודשי אחריות  במחירים אטרקטיביים ומוזלים, ללקוחות כל החברות.

פרטנר מציינת המכשירים נראים חדשים ונמכרים במחירים זולים יותר מהמחירים המוצעים בשוק. הפרויקט, שממחזר מכשירי סלולר, נועד בין השאר גם לצמצם את הפסולת האלקטרונית ולסייע בשמירה על סביבה נקייה יותר. אך עם זאת, לפני הודעת פרטנר, תשומת הלב העיקרית ניתנת למחירו הזול של המוצר. 

ההודעה הזאת של פרטנר והבחירה להיכנס לנישה של מוצרים "זולים" מצביעה על הכיוון אליו פרטנר צופה שהשוק ילך: תקופה כלכלית גרועה שתתבטא במיתון. דבר זה יוביל לירידה בכח הקנייה של הצרכן, לצמצום ותקציב הדוק בו המחיר משחק תפקיד חשוב. כחלק מההכנה לתקופה הזאת, כניסה לקטגוריה של מוצרים זולים יותר, תוכל לספק צורך של פלח אוכלוסייה, תוך בידול מהמוצרים הקיימים.

 

אריזות גדולות ואריזות קטנות

האינדיקטורים הכלכליים של המשק לא מבשרים טובות: עלייה בקצב האינפלציה מעבר ליעד השנתי של בנק ישראל לצד קצב צמיחה הולך ויורד מחייבים את החברות לחשוב שוב על האסטרטגיה שלהן, ולהיערך לרגע בו הצרכן יהדק את החגורה באופן משמעותי. שוק "יד שניה", שכולל גם מוצרים מחודשים, הוא שוק שפעמים רבות הופך להיות שחקן במקרים אלו, כולל ההילה הרומנטית של שמירה על קיימות ואיכות סביבה. 

בעולם, פעמים רבות בתקופות כלכליות קשות כאשר כח הקנייה של האזרח הולך וקטן, ניתן למצוא פריחה של מוצרים באריזות קטנטנות. אין לך 20 ש"ח לשמפו? קנה שמפו מוקטן ב-10 ש"ח. ייתכן שביחס לכמות המחיר יהיה אף יותר יקר, אך אם כל התקציב שלך הוא 10 שקלים, יהיה מוצר שתוכל לרכוש במסגרת התקציב. אריזות קטנות יותר של מוצרים מאפשרות גם בידול ממוצר המקור ללא צורך להפחית את עלותו בשל המצב. 

בישראל, אנו רואים מגמה הפוכה בדרך כלל: מוצרים זולים נמכרים באריזות גדולות, אך זה נעשה פעמים רבות נוכח העובדה שבישראל אחת השכבות שרוכשות בהתאם לתקציב מדויק הן משפחות חרדיות מרובות ילדים. 

כך או כך, פרטנר קוראת את המפה נכון וניתן לשער שלקראת תוכניות העבודה של 2025, יש לא מעט חברות שיתמודדו עם כך שהצרכנים שלהם נחלשים. ככל שתחזיות כלכליות קודרות יתממשו, אנו צפויים לראות מגמה הולכת וגדלה של חברות שיפתחו מוצרים המותאמים לתקופה בה החגורה מתהדקת והתקציב של הצרכנים הולך וקטן.   

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 19/09/2024 12:13
    הגב לתגובה זו
    בתחזית יפאנית של סטגפלציה מתמשכת,אנשים עדיין קונים סמארטפונים "האסימון" עדיין לא ירד!
  • לזור 20/09/2024 00:46
    הגב לתגובה זו
    כסילופון של נוקיה עולה 225 ש"ח, אז זו שטות לקנות.
  • 1.
    מה רע באייפון 14 (ל"ת)
    בני 19/09/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.