הודעה תמימה של פרטנר חושפת מה החברות חושבות על כיוון שאליו הולך המשק
הבוקר הוציאה פרטנר הודעה על הרחבת מגוון המוצרים: היא הקימה אאולט, ותחל למכור מכשירי סלולר מחודשים במחירים אטרקטיביים. הקבוצה, כך לפי לשון ההודעה, משיקה קטגוריה חדשה באתר המאפשר רכישה של מכשירים מחודשים עם 3 חודשי אחריות במחירים אטרקטיביים ומוזלים, ללקוחות כל החברות.
פרטנר מציינת המכשירים נראים חדשים ונמכרים במחירים זולים יותר מהמחירים המוצעים בשוק. הפרויקט, שממחזר מכשירי סלולר, נועד בין השאר גם לצמצם את הפסולת האלקטרונית ולסייע בשמירה על סביבה נקייה יותר. אך עם זאת, לפני הודעת פרטנר, תשומת הלב העיקרית ניתנת למחירו הזול של המוצר.
ההודעה הזאת של פרטנר והבחירה להיכנס לנישה של מוצרים "זולים" מצביעה על הכיוון אליו פרטנר צופה שהשוק ילך: תקופה כלכלית גרועה שתתבטא במיתון. דבר זה יוביל לירידה בכח הקנייה של הצרכן, לצמצום ותקציב הדוק בו המחיר משחק תפקיד חשוב. כחלק מההכנה לתקופה הזאת, כניסה לקטגוריה של מוצרים זולים יותר, תוכל לספק צורך של פלח אוכלוסייה, תוך בידול מהמוצרים הקיימים.
אריזות גדולות ואריזות קטנות
האינדיקטורים הכלכליים של המשק לא מבשרים טובות: עלייה בקצב האינפלציה מעבר ליעד השנתי של בנק ישראל לצד קצב צמיחה הולך ויורד מחייבים את החברות לחשוב שוב על האסטרטגיה שלהן, ולהיערך לרגע בו הצרכן יהדק את החגורה באופן משמעותי. שוק "יד שניה", שכולל גם מוצרים מחודשים, הוא שוק שפעמים רבות הופך להיות שחקן במקרים אלו, כולל ההילה הרומנטית של שמירה על קיימות ואיכות סביבה.- "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
- מה הדליק לגולדמן זאקס נורות אדומות - ומה זה אומר על התיק שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם, פעמים רבות בתקופות כלכליות קשות כאשר כח הקנייה של האזרח הולך וקטן, ניתן למצוא פריחה של מוצרים באריזות קטנטנות. אין לך 20 ש"ח לשמפו? קנה שמפו מוקטן ב-10 ש"ח. ייתכן שביחס לכמות המחיר יהיה אף יותר יקר, אך אם כל התקציב שלך הוא 10 שקלים, יהיה מוצר שתוכל לרכוש במסגרת התקציב. אריזות קטנות יותר של מוצרים מאפשרות גם בידול ממוצר המקור ללא צורך להפחית את עלותו בשל המצב.
בישראל, אנו רואים מגמה הפוכה בדרך כלל: מוצרים זולים נמכרים באריזות גדולות, אך זה נעשה פעמים רבות נוכח העובדה שבישראל אחת השכבות שרוכשות בהתאם לתקציב מדויק הן משפחות חרדיות מרובות ילדים.
כך או כך, פרטנר קוראת את המפה נכון וניתן לשער שלקראת תוכניות העבודה של 2025, יש לא מעט חברות שיתמודדו עם כך שהצרכנים שלהם נחלשים. ככל שתחזיות כלכליות קודרות יתממשו, אנו צפויים לראות מגמה הולכת וגדלה של חברות שיפתחו מוצרים המותאמים לתקופה בה החגורה מתהדקת והתקציב של הצרכנים הולך וקטן.
- 2.לרון 19/09/2024 12:13הגב לתגובה זובתחזית יפאנית של סטגפלציה מתמשכת,אנשים עדיין קונים סמארטפונים "האסימון" עדיין לא ירד!
- לזור 20/09/2024 00:46הגב לתגובה זוכסילופון של נוקיה עולה 225 ש"ח, אז זו שטות לקנות.
- 1.מה רע באייפון 14 (ל"ת)בני 19/09/2024 09:23הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
