יואב תורגמן מנכל רפאל
צילום: דוברות רפאל

על רקע המלחמה: צבר ההזמנות של רפאל זינק ל-52.4 מיליארד שקל

החברה סיימה את שנת 2023 עם שיא במכירות בהיקף של כ-14 מיליארד שקל, שיא בהזמנות חדשות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל ורווח נקי בסך 588 מיליון שקל
דור עצמון | (4)

חברת רפאל רשמה עלייה של 21% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב-14.043 מיליארד שקל, לעומת 11.586 מיליארד שקל בשנת 2022. בנוסף נרשם גידול של 85% בהיקף ההזמנות שקיבלה החברה בשנת 2023- 29.864 מיליארד שקל לעומת 16.104 מיליארד שקל בשנת 2022.

הרווח הנקי של רפאל הסתכם ב-588 מיליון שקל, עלייה של 17% לעומת הרווח הנקי ב-2022. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.928 מיליארד שקל, עלייה של 19% לעומת השנה המקבילה.

כאמור לעיל, צבר ההזמנות של רפאל בשיא של כל הזמנים בעלייה בשיעור של 47% ל-52.416 מיליארד שקל לעומת 35.636 מיליארד שקל ב-2022. בחברה מדגישים כי מודבר בצבר המהווה 3.6 שנות מכירה. היקף ההזמנות בשנת 2023 עלה בכ-85% ועומד על 29.864 מיליארד שקל - 57% מההזמנות מלקוחות בחו"ל (17.072 מיליארד שקל) והיתר 43% מישראל (12.792 מיליארד שקל).

הרבעון הרביעי של שנת 2023 היה רבעון שיא בהיקף הפעילות. ברבעון זה לבדו התקבלו ברפאל הזמנות חדשות בסך 14.514 מיליארד שקל (לעומת 5.737 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2022) כאשר למעלה מ-61% מהזמנות אלה הן הזמנות מהעולם בעקבות השלמת עסקאות ייצוא גדולות. היקף המכירות ברבעון הרביעי עמד על 4.594 מיליארד שקל, עלייה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

לצד הפעילות האינטנסיבית במלחמת "חרבות הברזל", רפאל רשמה בשנת 2023 הישגים משמעותיים הן בשדה הפיתוח והניסויים והן בתוצאות עסקיות מרשימות. בחודש יוני חשפה החברה את הטיל המיירט "קלע חד" (Sky Sonic) הפיתוח הייעודי כנגד טילים היפרסונים הראשון מסוגו בעולם, לצד זאת המשיכה רפאל לערוך ניסויים מתקדמים למערכותיה והשלימה, בשיתוף עם מנהלת חומה במפא"ת, משרד הביטחון סדרת ניסויים מתקדמים במערכת "קלע דוד" ולקראת סוף השנה קיימה ניסוי מורכב בתצורה החדשה של מערכת הספיידר AiO שיירט כטב"מ במתאר מאתגר. לצד זאת ממשיכה רפאל בפיתוח המתקדם של מערכת "מגן-אור"- מערכת לייזר רב-עוצמה ליירוט איומים אוויריים, פיתוח המערכת מהווה פריצת דרך טכנולוגית ברמה העולמית והיא תצטרף למערכות נוספות של רפאל שהן פורצות דרך בעולם. בתחום היבשה קיימה רפאל יחד עם משרד ההגנה של בריטניה סדרת ניסויים חיים במערכת "מעיל רוח" לקראת התאמת המערכת לטנק הצ'אלנג'ר העתידי. מערכת "מעיל רוח", מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית היחידה בעולם השלימה אינטגרציה על גבי 16 פלטפורמות שונות בעולם ובראש ובראשונה מגנה על לוחמי צה"ל בהצלחה רבה בתמרון הקרקעי בעזה.

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: "אנו מסכמים את שנת 2023 כשנת שיא בפעילות המקצועית והעסקית ברפאל. רפאל שמה בחזונה בראש סדר העדיפויות שלנו להיות נדבך משמעותי בביטחון מדינת ישראל, ושנה זו הביאה הלכה למעשה את האסטרטגיה לכדי מימוש עם פריצות דרך מבצעיות טכנולוגיות מתקדמות ביותר. עוד לפני מלחמת "חרבות הברזל", שאת השפעותיה על דוחות החברה נראה בעיקר בשנת 2024, מימשה רפאל הזדמנויות חשובות במדינות שונות בעולם עם עסקאות ענק כגון המכירה ההיסטורית של "קלע דוד" לפינלנד, עסקת מכירת טילי הספייק ליוון, ועוד. אנצל מעמד זה להודות בשמי ובשם הדירקטוריון למנכ"ל רפאל היוצא, האלוף (במיל') יואב הר-אבן, על 8 שנות הובלה ועשייה משמעותית בחברה. בשם הדירקטוריון וההנהלה אני מבקש כמובן להודות לעובדי רפאל ולבני משפחותיהם על מסירותם ומקצוענותם".

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "לצד הפעילות הענפה ומצילת החיים בישראל, חברת רפאל ממשיכה לפעול בעולם עם פורטפוליו מוצרים מגוון המאפשר לה לשמור על עוצמה כלכלית עם רובוסטיות עסקית. רפאל תורמת תרומה מכרעת לצה"ל ולמערכת הביטחון כולה, עם מגוון רחב של יכולות מתקדמות שהן תוצר של ההשקעות המשמעותיות במחקר ופיתוח. עם זאת ומעל לכל, אנחנו נשענים על משאב אנושי איכותי, מקצועי ומחוייב, המאפשר לנו לממש את האתגרים והיעדים הניצבים לפתחנו. בשנה הקרובה, אנו צפויים לקלוט כ- 2,000 עובדים חדשים, טובי המהנדסות והמהנדסים שיצטרפו לחברה שהיא חוד החנית של המחקר והפיתוח בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שאול 27/03/2024 16:20
    הגב לתגובה זו
    יש בישראל אנשים כול כך מוכשרים . הם בורחים מהפוליטיקה כמו מאש . הפוליטיקה מלאה במיץ של הזבל, בשחיתות בעסקנים עלובים ושקרנים עם פה גדול וראש נבוב .
  • 3.
    משה 27/03/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
    ידוע לכולם שיש סקטורים שלמים ברפאל ללא חוזה חתום?? כולם מושחתים כולל הוועדים. לעובדי רפאל המייצרים בפועל בשטח אין מה לאכול עובדים סביב השעון כמו עבדים מודרניים משכורות של 7-8k ברוטו. גועל נפש.
  • 2.
    בוזגלו 27/03/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
    תורגמו מס 1 בתעשיות הביטחוניות אלפי עובדי אלא מערכות מכם,ועובדי מלמ מצדיעים לך.היית מס 1 ותשאר מס 1 צנוע ותותח על
  • 1.
    אחד 27/03/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    ושכר העובדים תקוע
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".