מתנה לחג: חברי אגודת הקו-אופ יקבלו 23 מיליון שקל
כ-15 אלף חברי אגודת הקו- אופ, יקבלו בימים אלה סכום של כ-1,200 שקל כל אחד, בעקבות עודפים בהיקף של כ-23 מיליון שקל שנותרו בקופת האגודה שפורקה, ולאחר שנפרעו חובותיה ומומשו נכסיה. בימים אלה מתחיל הנאמן, עו"ד ד"ר איתי הס, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי, בחלוקת הכסף בין החברים.
חלוקת הכספים היא בהמשך להחלטת רשמת האגודות השיתופית, עו"ד טלי ארפי-כהן, בה התבקשה לאשר את החלוקה.
זהו ציון דרך נוסף בהליך שהחל בשלהי שנת 2018, עת נקלעה רשת המזון הקו-אופ, שהוחזקה בידי האגודה השיתופית, לקריסה כלכלית. לחברה מונו נאמנים – עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצב, ואלה פעלו למכירתה. ואכן, בפברואר 2019, לאחר הליך מהיר, הביאו למכירתה לחברת מחסני השוק, בשליטת שלום ושאול נעמן, תמורת 148 מיליון שקל.
קו-אופ ישראל הוקמה כאגודה צרכנית שיתופית הרשומה בירושלים ופועלת מאז שנת 1950, והחזיקה בשליטה בחברת קו-אופ ישראל רשת סופרמרקטים. תחילתה של האגודה בקו-אופ ירושלים, שפעלה בירושלים כאגודה שיתופית בתחום המזון. האגודה הפעילה חנויות מכולת שכונתיות, ובהמשך מוזגה עם אגודות שיתופיות נוספות בירושלים. בשנות ה-70 הקימה האגודה סופרים גדולים, וסגרה בהדרגה את הצרכניות השכונתיות הקטנות שהפעילה.
בשנת 2004 שינתה האגודה את שמה לקו-אופ ישראל, ובמהלך השנים הבאות הלכה והתרחבה. ב-2007 הוקמו שלושה סניפים בישראל. בשלהי ימיה מנתה הרשת 42 סופרים ועוד כ-120 סניפים קטנים.
עם כניסתה למצוקה כלכלית, והעמדתה למכירה על ידי הנאמנים נס וברדיצ'ב, היא עוררה התעניינות מצד מספר רשתות מזון, ובראשן רמי לוי, שהציע לרכוש אותה תמורת 163 מיליון שקל. כמוהו התעניינו גם רשת זול ובגדול הירושלמית, וכן רשת ויקטורי. בהמשך, לוי משך את הצעתו, על אף שהייתה הגבוהה ביותר, זאת לאחר שוועד עובדי הקו-אופ הודיע כי העובדים מעדיפים את מחסני השוק. לימים, מחקה קבוצת נעמן את המותג קו-אופ ומיתגה אותו תחת "מחסני השוק בשבילך".
- 1.עעעע 08/04/2024 14:59הגב לתגובה זואף אחד לא עונה . כם לא העורך דין
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
