קרפור נתבעת לשלם לספק שטוען "החברה לא משלמת לספקים"; האמת כנראה אחרת
ג.ל. טכנולוגיות תובעת מקרפור (קבוצת אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0% ) כ-52 מיליון שקל, בשל אי תשלום על אספקת שירותי קירור. ג.ל טכנולוגיות סיפקה שירות ל-65 סניפים של קרפור והזמינה ציוד לסניפי הרשת שאמורים להיפתח בעתיד. ג.ל טכנולוגיות ביצעה את העבודות לאחר שחברות קירור אחרות לא היו מסוגלות לעמוד בדרישות הרבות של הרשת.
על פי כתב התביעה, שהוגש בבית המשפט המחוזי בת"א, אלקטרה נתנה הוראה לכל החנויות העובדות תחת קבוצת אלקטרה שלא לשלם לתובעת. בנוסף התובעת טוענת כי אלקטרה נהגה כלפיה בבריונות כלכלית כדי לנסות להכניע אותה ע"י גרעון תזרימי של כ-26 מיליון שקל ביחס לציוד ועבודות בפרויקט קרפור ועבודות שירות שלא שולמו. התובעת טוענת שקרפור לא משלמת לספקיה, אבל נראה שמדובר במאבק משפטי בין השתיים. קרפור טוענת כי הספק עשה מעשים פסולים ולא סיפק את מחויובותיו כלפיה. זה סכסוך עסקי בין שני הצדדים, אבל קרפור דווקא משתפרת ברבעונים האחרונים ונראה שמצבה התזרימי דווקא לא רע לאור התמיכה של אלקטרה והפניקס במקביל להכנסת משקיע נוסף ועל רקע השיפור העסקי ברשת.
"מדובר בתביעת כזב שנולדה לאחר שהספק הבין שגילינו אי סדרים חמורים באמיתות החשבוניות אותן הוציא, באופן שמעלה חשד לפלילים", מגייבם בקרפור, "לאחר בדיקה מעמיקה הגשנו כתב תביעה נגד הספק כבר בחודש דצמבר, ובנוסף לכך, לאור החשדות הכבדים, הוגשה תלונה דחופה במשטרה".
לטענת התובעת, היא חייבת כ-19 מיליון שקל עבור ציוד שנרכש לבקשת גלובל לצורך התקנה בסניפים ספציפיים והתקנתם בוטלה או נדחתה. זאת, בנוסף לציוד נוסף שנרכש ללא הגדרת סניף ספציפי.
- רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים
- קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי כתב התביעה, בחלק מהמקרים, נאמר לג.ל טכנולוגיות כי בשל הוראה מלמעלה הועברה הפעילות לחברת אקלימטיק השייכת לקבוצת אלקטרה וכתוצאה מכך הציוד שהוזמן נשאר במחסן ללא שימוש והדבר הסב נזק רב לג.ל טכנולוגיות.
החברה טוענת כי הפרת ההסכמים ע"י קרפור נעשתה באופן מכוון על מנת לאלץ את החברה לעשות הנחות מהחוב הכספי הגדול שהצטבר. סך כל החוב של הנתבעת עומד על כ-48.5 מיליון שקל, בתוספת הפרשי שער של כ-4 מיליון שקל.
- 3.רון 31/01/2024 21:31הגב לתגובה זואבל כן מצליחה להישאר כל הזמן בחדשות השליליות. שימשיכו למרוט נוצות זה לזה אבל שלא יסבכו ספקים או צרכנים. כספק לא הייתי מספק להם כלום שלא כנגד ערבות בנקאית וקונה- לא קונה מאומה שלא רואה בעין לוקח עמי הביתה בעת התשלום
- 2.גזגז 31/01/2024 19:27הגב לתגובה זוהצרפתים לקחו מאגר גז בגבול לבנון . ובאו עם הרשת הזו לעשות כפרות . שיחזירו את הגז .
- 1.מנחם מנדל 31/01/2024 18:37הגב לתגובה זולמשגיחי הכשרות
- ספק נוכל גדול!!!! (ל"ת)אורי 31/01/2024 21:39הגב לתגובה זו
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
