לירון קרס
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

הורדת תקרת השימוש בכסף מזומן - ומי עומד להיפגע מכך

האוצר מגביר את מלחמתו בהון השחור, וממחר יוגבלו עוד הסכומים בעסקות בין אנשים פרטיים ועם בתי עסק. עו"ד לירון קרס על התיקון לחוק, והאם היה אפקטיבי מאז נכנס לראשונה לתוקפו לפני יותר משלוש שנים. צפו בראיוןTV 
אלכסנדר כץ | (15)

מחר יעדכן משרד האוצר את תקרת השימוש במזומן ויוריד אותה מ-11 עשר אלף שקלים ל-6,000 בלבד בעסקאות בין פרטיים לבין בתי עסק, ומ-50 אלף ל-15 אלף בלבד בין אנשים פרטיים. החוק שנכנס לתוקפו ב-2019 נועד להגביל את השימוש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת - כחלק מהמלחמה של המדינה בהון השחור, שחלקו זורם לפעילות פלילית ולטרור.

 

אבל האם החוק היה אפקטיבי עד כה? "שאלה טובה שקשה מאד לענות עליה, גם לנציגי רשות המסים ומשרד האוצר", אומרת עו"ד לירון קרס, מתמחה בעבירות צווארון לבן ובהלבנת הון במשרד גורניצקי, "והסיבה לכך כפולה. החוק הזה נועד להילחם בהון השחור ובכלכלת הצללים שלא באמת רואים, ושנמצאת מתחת לעינה הפקוחה של המערכת הפיננסית, ולכן קשה מאד לאמוד ולמדוד אותה. מצד שני הייתה גם קורונה באמצע, ורואים ששיעור המזומן שהוחזק בידי הציבור, עלה באותה עת ב-35%, מכמה סיבות, או הערכות. עסקים שרצו להינות מהמענקים...".

 

-כדי שלא יראו את ההכנסות שלהם, הם קיבלו כסף במזומן לא בצורה רשמית, ואז הציגו ירידה חדה בהכנסות וקיבלו את התגמולים מהמדינה

"בדיוק. גם עסקים שפעלו בצורה לגיטימית אך בניגוד לחוק, כמו מספרות, מכוני קוסמטיקה, מקומות שהיו מפקידים את ההכנסות בבנקים, עבדו במזומן כי ברגע שאסור היה לפעול בתקופת הסגרים, הם עבדו בשחור. סיבה נוספת - עובדים שהיו בחל"ת נהנו ממענקי אבטלה במשך תקופה ארוכה ואת המשכורות קיבלו כנראה בשחור. אלו הערכות של הסיבות להחזקה הזאת, ולכן אנחנו לא יודעים באמת אם החוק גרם לכך שהציבור מחזיק פחות במזומן. אנחנו כן רואים עלייה מסוימת בציות לחוק, כשמסתכלים על כמות הביקורות של רשות המסים מול כמות ההפרות שנמצאו, אנחנו רואים משהו כמו 95% ציות לחוק".

 

-מה הבעיה עם ההורדה הזאת ל-6,000 שקלים?

"עבור ציבור מאד גדול זה בהחלט משמעותי, למשל שיפוצניקים ושרברבים, שמגיעים לבצע עבודות פרטיות. 11 אלף שקלים היה סכום מאד גבוה, 6,000 שקלים הוא כבר סכום שיותר נפוץ לעסקה. גם בעסקות בין אנשים פרטיים, הסכום היה 50 אלף שקלים והיום 15 אלף. זה אומר שאם אני משכירה נכס בבעלותי ב-15 אלף שקלים, עד אתמול יכולתי לקבל את הסכום הזה, החל מהשבוע זה כבר לא יכול לקרות.

 

"אוכלוסייה נוספת שנפגעת מכך זה מי שמרוויח משכורת שהיא קרובה לשכר המינימום. לא ניתן לשלם שקל אחד יותר מ-6,000 במזומן משכורת".

 

-ואם אין לבן אדם חשבון בנק?

"זה קושי מאד גדול של החוק ונמתחה ביקורת. הפתרונות שנמצאים היום זה בעצם לשלם את המשכורת בכרטיס נטען של בנק הדואר למי שאין חשבון בנק בבעלותו". צפו בראיוןTV

/

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יצק 02/08/2022 12:22
    הגב לתגובה זו
    הכסף הגדול אצל אלה שיודעים את העבודה מי שיפגע זה האזרח הקטן
  • 8.
    ערן 02/08/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
    הבנק הגדול באמריקה נפל. מדינות נפלו. אימפריות נפלו. רעידת אדמה. חשמל נפל. אנשים צריכים להיות מוכנים לנפילות.
  • 7.
    מישהו 31/07/2022 23:15
    הגב לתגובה זו
    השיפוצניק יגיד לי, אתה רוצה קבלה? אז אתה צריך להוסיף עוד אלף ש"ח.
  • 6.
    אזרח 31/07/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    חרטא אל נורא
  • 5.
    הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מנהלים את המדינה. (ל"ת)
    רווחים 31/07/2022 18:50
    הגב לתגובה זו
  • מהלים את העולם! (ל"ת)
    משקיע 01/08/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רבקה 31/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    עם השינוי בחוק המזומן, אני חשה שהמדינה הופכת מיום ליום לדיקטטורה. חוק המזומן לא נלחם במעלימי המס, אלא באזרחים רגילים שרוצים לנהל את חייהם בצורה סבירה. לדעתי, יש להשתדל לשלם על עיסקאות במזומן, כשרק ניתן. זה יעביר מסר לרשויות, שלא ניתן ליכפות עלינו דיקטטורה!
  • רבקה 31/07/2022 16:06
    הגב לתגובה זו
    שום מלחמה ושום שחור.. מה שעובד בשחור, לא ממצמץ אפילו מהחוק הזה.
  • לא כתבתי את התגובה הזו. (ל"ת)
    רבקה 31/07/2022 17:18
  • אני לא כתבתי את התגובה הזו! (ל"ת)
    רבקה 31/07/2022 16:56
  • 3.
    א-ב 31/07/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    יש לבטל לחלוטין השימוש במזומן או להגבילו ל3000 שקלים בלבד. הכל חייב להיות דיגיטלי ומנוטר. כמות ההון השחור בלתי נתפסת והכלכלה השחורה מהווה על פי אמדנים 25% מזו המוצהרת. מדובר בעשרות מילארדי שקלים של גביית מס חסרה שיכולה לפתור את כל בעיות התקציב. בריאות חינוך שיטור תשתיות ומה לא. בנוסף יש להגביל לחלוטין סחירות שיקים. שיק יירשם רק לנותן השירות ויוכל להיפדות בהפקדה לבנק בלבד. להוציא מהמחזור מטבעות 5+10 אגורות להתיך אותם ולעשות שימוש ראוי. לתת שבוע ימים זמן להפקיד לבנק את כל שטרות 200 ש"ח. לאחר מכן להוציא מהמחזור. ההפקדה יכולה להיעשות רק לחשבון של מציג ת.ז. מי שיש לו פתאום כספים לבדוק כל מענקי בטוח לאומי שקבל שנים לאחור ולחלט. גניבת מיסים חייבת ענישה דרקונית.
  • ואז איך פוליטקאים יוכלו לספור שטרות? (ל"ת)
    אנונימי 31/07/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
  • רבקה 31/07/2022 15:28
    הגב לתגובה זו
    מה יעשו כשתהייה הפסקת חשמל? או כשהמונים ירוצו להוציא את כספם מהבנקים? מה יקרה אם לא תמצא חן בעיני השילטונות כי צבע העיניים שלך לא בא להם בטוב, הם יוכלו למחוק את היתרה שלך בלחיצת מקש, וכו'. . ..
  • 2.
    פושעים 31/07/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    הסיפור של..לא מזומן ומעבר לדיגטלי זה רק ..שליטה באנשים. ההון השחור הוא כל מי שמשקיע בחו"ל. הכסף ,הקטן, שהוא בשחור מניע את הכלכלה !!!! הבנקים הם שירויחו יותר,... פושעים!
  • 1.
    שאלת תם...האם המדינה רואה איזושהיא ירידה בכמות השטרות בשוק?הרי זה אמור להיות המדד אם ההפחתות הללו עוזרות. (ל"ת)
    יוסף 31/07/2022 14:12
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.