ניתוח

עד כמה הקורונה פוגעת בכלכלה והאם צריך לתת מענקים לעסקים?

הערכה: הקורונה מורידה 0.5% מהתוצר השנתי; לא נעים, אבל לא נורא; וגם - למה באוצר לא מוכנים לתת מענקים לעסקים?
נתנאל אריאל | (8)

מאומתים יושבים בבית. מבודדים יושבים בבית. אולי הם עובדים, אולי לא. פאוזה מהעבודה זה לא סוף העולם. וגם - לא כולם יכולים לעבוד מהבית. ובכלל – איך אפשר לעבוד כרגיל כשהילדים בבידוד. החודש האחרון הוא קטסטרופה בשוק העבודה, כמות ימי המחלה-בידוד שנלקחה במשפחה ממוצעת היא על פי הערכות מוקדמות לפחות שלושה ימים. ממוצע ימי המחלה בשנה הם 4-5 ימים. חודש אחד מתקרב לממוצע. זה המון.

גם שוק הקניונים קיבל סטירה גדולה והעסקים, בצדק מבחינתם, דורשים פיצוי. באוצר אומרים – "זה אירוע חד פעמי אם השלכה על תקופה מוגבלת" והם גם צודקים. אבל הסיבה שהגישה של האוצר היא כזו בניגוד לעבר, היא אחרת – המשרד פעל בכזו רשלנות ואפילו טמטום בפעם הקודמת כשניתנו מענקים שהם מפחדים לתת שוב. בפעם הקודמת הם נתנו לפי פרמטרים לא רלבנטיים, הם נתנו יותר מדי, וכולנו שילמנו מחיר גדול על כך. יש גופים רבים במשק – קטנים כגדולים שמעולם לא הרוויחו כמו שהם הרוויחו בשנתיים האחרונות – הפרחים לפקידי האוצר. המענקים הניבו להם רווחים הרבה מעל מה שהם הפסידו מהקורונה.

אז באוצר אומרים STOP, אבל, לא בטוח בכלל שזה יחזיק מעמד. הם יישברו, הפוליטיקה מנצחת. אלא שהשאלה הבאמת חשובה היא איך האומיקרון על כל המכלול שלו - המאומתים, מבודדים, תורים - משפיע על הכלכלה. לא בחודש ינואר, אלא באופן כללי. התשובה קשורה כמובן לאיך שיתגלגל האומיקרון ואיך בכלל תתפתח הקורונה. אפשר לומר שההערכות כעת הן שהקורונה על המוטציות השונות שלה, היא כאן כדי להישאר. היא כאן כמו שמחלות אחרות כאן. נכון, אף אחד לא מבטיח את זה, הקורונה יכולה לצאת במוטציות אלימות בהמשך. אבל אם נתייחס לדעה הרווחת, הרי שהקורונה תהפוך למחלה קרובה למחלות אחרות. אולי נצטרך חיסון קבוע, אולי נישב בבית כמה ימים בשנה. מחלה.

 

מחלה של עובדים משפיעה על הכלכלה ועל המשק. יש השפעה ישירה – פחות פריון במקום העבודה בגלל המחלה, יש השפעה עקיפה – תרופות, חיסונים, עומס על מערכת הבריאות. באופן גס יום מחלה של העובדים מוערך בכ-1-1.5 מיליארד שקל של עלות ישירה. של פגיעה בפריון. ההערכות הן שהעלות הכוללת למשק היא לפחות ב-50% יותר – זה נע במתנד של 1.5 מיליארד עד 3 מיליארד שקל.

וכאן צריך להכניס הערכה של מספר ימי המחלה. ימי המחלה הממוצעים בשנה הם 4-5 ימים, אם הקורונה כאן כדי להישאר ייתכן שימי המחלה יעלו ב-2-3 ימים. שוב, בהנחה שמדובר במחלה כמו יתר המחלות. חלק לא רואים את זה כעת, אבל זו הציפייה בהמשך.

2-3 ימי מחלה מבטאים עלות למשק של בין 3 ל-9 מיליארד שקל. בואו נתייחס לסוג של האמצע – 6 מיליארד שקל. זה הרבה כסף, אבל מדובר בסופו של יום בכ-0.5% מהתוצר. הקורונה לטווח ארוך תיפגע בנו ב-0.5% מהתוצר. זה שקול לצמיחה של 1.5% במקום 2% בתוצר. זה לא מעט, אבל זו גם לא קטסטרופה.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אש 23/01/2022 21:58
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לחלק מענקים ודאי שלא למלונאות לחיי הלילה או המסעדות. אני מזכיר מה קרה כאן בפתיחות קודמות של המשק. העלו פה מחירים בצורה מטורפת. לילה באילת עלה כמו סופ"ש באירופה, כולל טיסה. אולמות אירועים שחטו במחיר זוגות צעירים. אין לי שום סימפטיה לעושקים הללו. שיתמודדו
  • 6.
    שמילו 23/01/2022 15:25
    הגב לתגובה זו
    יש לבחון כל עסק בניפרד . אסור לשכוח שבנוסף לאומיקרון כעת חורף קשה ולכן חלק מהעסקים כמו בתי מלון מסעדות ישנה פחות תפוסה. לא למהר ולפזר כסף. כולם רוכשים מכוניות דירות נסיעות לחול ועוד.
  • 5.
    י 23/01/2022 15:20
    הגב לתגובה זו
    ליברמן! אין לך סיכוי להשאר בפוליטיקה אם לא תעשה את זה עכשיו לא מחר . תראה את הנתונים מה אתה עיוור .צלילה באשראי וברכישות בכלל נכנסים בקרוב למיתון . תראה את הבורסות בעולם .הריסוקים במניות ובחברות כבר כאן . מה זה המשחק הקשוח שאתה משחק.זה הפך למגעיל .מי יבחר בך שוב ? אתה פוגע ומרסק את החלשים
  • ברבור שחור ענק יתפוס את כולם עם המכנסיים למטה (ל"ת)
    ח 23/01/2022 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אם המענקים כאלה מטומטמים אך ליברמן מתגאה על כזה שי 23/01/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    אם המענקים כאלה מטומטמים אך ליברמן מתגאה על כזה שיגשוג כלכלי, מאיפה זה הגיע אם לא מהמענקים
  • 3.
    דני 23/01/2022 13:52
    הגב לתגובה זו
    הכותב בוודאות לא היה לו עסק, לא כולם ויזל מוזמן לרדת לעם לעסקים הקטנים ולראות את ירידת המחזור הכל נגוע בפוליטיקה , בושה
  • 2.
    חובב בירה 23/01/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    והעם עדר הנבער ממשיך לזעוק :ביבי מושחת".. בדרך לקריסתם הכלכלית.
  • 1.
    קורונה לא פוגעת אבל שקרונה של הממשלה פוגעת קשות (ל"ת)
    שמוליק 23/01/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.