עד כמה הקורונה פוגעת בכלכלה והאם צריך לתת מענקים לעסקים?
מאומתים יושבים בבית. מבודדים יושבים בבית. אולי הם עובדים, אולי לא. פאוזה מהעבודה זה לא סוף העולם. וגם - לא כולם יכולים לעבוד מהבית. ובכלל – איך אפשר לעבוד כרגיל כשהילדים בבידוד. החודש האחרון הוא קטסטרופה בשוק העבודה, כמות ימי המחלה-בידוד שנלקחה במשפחה ממוצעת היא על פי הערכות מוקדמות לפחות שלושה ימים. ממוצע ימי המחלה בשנה הם 4-5 ימים. חודש אחד מתקרב לממוצע. זה המון.
גם שוק הקניונים קיבל סטירה גדולה והעסקים, בצדק מבחינתם, דורשים פיצוי. באוצר אומרים – "זה אירוע חד פעמי אם השלכה על תקופה מוגבלת" והם גם צודקים. אבל הסיבה שהגישה של האוצר היא כזו בניגוד לעבר, היא אחרת – המשרד פעל בכזו רשלנות ואפילו טמטום בפעם הקודמת כשניתנו מענקים שהם מפחדים לתת שוב. בפעם הקודמת הם נתנו לפי פרמטרים לא רלבנטיים, הם נתנו יותר מדי, וכולנו שילמנו מחיר גדול על כך. יש גופים רבים במשק – קטנים כגדולים שמעולם לא הרוויחו כמו שהם הרוויחו בשנתיים האחרונות – הפרחים לפקידי האוצר. המענקים הניבו להם רווחים הרבה מעל מה שהם הפסידו מהקורונה.
אז באוצר אומרים STOP, אבל, לא בטוח בכלל שזה יחזיק מעמד. הם יישברו, הפוליטיקה מנצחת. אלא שהשאלה הבאמת חשובה היא איך האומיקרון על כל המכלול שלו - המאומתים, מבודדים, תורים - משפיע על הכלכלה. לא בחודש ינואר, אלא באופן כללי. התשובה קשורה כמובן לאיך שיתגלגל האומיקרון ואיך בכלל תתפתח הקורונה. אפשר לומר שההערכות כעת הן שהקורונה על המוטציות השונות שלה, היא כאן כדי להישאר. היא כאן כמו שמחלות אחרות כאן. נכון, אף אחד לא מבטיח את זה, הקורונה יכולה לצאת במוטציות אלימות בהמשך. אבל אם נתייחס לדעה הרווחת, הרי שהקורונה תהפוך למחלה קרובה למחלות אחרות. אולי נצטרך חיסון קבוע, אולי נישב בבית כמה ימים בשנה. מחלה.
מחלה של עובדים משפיעה על הכלכלה ועל המשק. יש השפעה ישירה – פחות פריון במקום העבודה בגלל המחלה, יש השפעה עקיפה – תרופות, חיסונים, עומס על מערכת הבריאות. באופן גס יום מחלה של העובדים מוערך בכ-1-1.5 מיליארד שקל של עלות ישירה. של פגיעה בפריון. ההערכות הן שהעלות הכוללת למשק היא לפחות ב-50% יותר – זה נע במתנד של 1.5 מיליארד עד 3 מיליארד שקל.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכאן צריך להכניס הערכה של מספר ימי המחלה. ימי המחלה הממוצעים בשנה הם 4-5 ימים, אם הקורונה כאן כדי להישאר ייתכן שימי המחלה יעלו ב-2-3 ימים. שוב, בהנחה שמדובר במחלה כמו יתר המחלות. חלק לא רואים את זה כעת, אבל זו הציפייה בהמשך.
2-3 ימי מחלה מבטאים עלות למשק של בין 3 ל-9 מיליארד שקל. בואו נתייחס לסוג של האמצע – 6 מיליארד שקל. זה הרבה כסף, אבל מדובר בסופו של יום בכ-0.5% מהתוצר. הקורונה לטווח ארוך תיפגע בנו ב-0.5% מהתוצר. זה שקול לצמיחה של 1.5% במקום 2% בתוצר. זה לא מעט, אבל זו גם לא קטסטרופה.
- 7.אש 23/01/2022 21:58הגב לתגובה זואין שום סיבה לחלק מענקים ודאי שלא למלונאות לחיי הלילה או המסעדות. אני מזכיר מה קרה כאן בפתיחות קודמות של המשק. העלו פה מחירים בצורה מטורפת. לילה באילת עלה כמו סופ"ש באירופה, כולל טיסה. אולמות אירועים שחטו במחיר זוגות צעירים. אין לי שום סימפטיה לעושקים הללו. שיתמודדו
- 6.שמילו 23/01/2022 15:25הגב לתגובה זויש לבחון כל עסק בניפרד . אסור לשכוח שבנוסף לאומיקרון כעת חורף קשה ולכן חלק מהעסקים כמו בתי מלון מסעדות ישנה פחות תפוסה. לא למהר ולפזר כסף. כולם רוכשים מכוניות דירות נסיעות לחול ועוד.
- 5.י 23/01/2022 15:20הגב לתגובה זוליברמן! אין לך סיכוי להשאר בפוליטיקה אם לא תעשה את זה עכשיו לא מחר . תראה את הנתונים מה אתה עיוור .צלילה באשראי וברכישות בכלל נכנסים בקרוב למיתון . תראה את הבורסות בעולם .הריסוקים במניות ובחברות כבר כאן . מה זה המשחק הקשוח שאתה משחק.זה הפך למגעיל .מי יבחר בך שוב ? אתה פוגע ומרסק את החלשים
- ברבור שחור ענק יתפוס את כולם עם המכנסיים למטה (ל"ת)ח 23/01/2022 19:11הגב לתגובה זו
- 4.אם המענקים כאלה מטומטמים אך ליברמן מתגאה על כזה שי 23/01/2022 14:16הגב לתגובה זואם המענקים כאלה מטומטמים אך ליברמן מתגאה על כזה שיגשוג כלכלי, מאיפה זה הגיע אם לא מהמענקים
- 3.דני 23/01/2022 13:52הגב לתגובה זוהכותב בוודאות לא היה לו עסק, לא כולם ויזל מוזמן לרדת לעם לעסקים הקטנים ולראות את ירידת המחזור הכל נגוע בפוליטיקה , בושה
- 2.חובב בירה 23/01/2022 13:12הגב לתגובה זווהעם עדר הנבער ממשיך לזעוק :ביבי מושחת".. בדרך לקריסתם הכלכלית.
- 1.קורונה לא פוגעת אבל שקרונה של הממשלה פוגעת קשות (ל"ת)שמוליק 23/01/2022 11:12הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
