החל מ-2022: לא עוד תשתית וספק באינטרנט - אלא רק כתובת אחת בלבד
הסוף לפיצול בין תשתית לספק - הפעם באמת: 20 שנה לאחר שהיו בשוק תשתית אינטרנט וספק אינטרנט בנפרד, ולאחר שלפני שנתיים משרד התקשורת אישר כי רפורמת השוק הסיטונאי שאיפשרה לחברות למכור חבילות של תשתית+ספק יחד, לא משיגה את ייעודה ולא מבטלת את התשלומים הכפולים, שר התקשורת, יועז הנדל, אישר הבוקר את הרפורמה לביטול הפיצול בין התשתית לספק, שתשנה את מבנה שוק האינטרנט. הרפורמה החדשה, תבטל את ההפרדה בין שני השירותים.
עד היום, ולמרות רפורמת השוק הסיטונאי, בפועל השירותים עדיין סופקו גם על-ידי שתי חברות בנפרד, באופן שפגע באיכות השירותים לצרכן בישראל. צרכנים שסבלו מתקלות נאלצו להתמודד עם "זריקת אחריות" בין חברת התשתית לספק, וסבלו מתופעת "המנויים הרדומים"- המשך תשלום לא מודע לחברת התקשורת למרות שהפסיק לקבל ממנה שירותים.
לקריאה נוספת:
> בזק יכולה לבטל את ההפרדה המבנית בלי משרד התקשורת
משרד התקשורת סבור שבשלה העת לסיים את מודל תשתית-ספק אשר מיצה את תרומתו התחרותית, תוך עידוד התחרות באמצעות השוק הסיטונאי. על פי הודעת המשרד, בשנה האחרונה הוא פעל על גיבוש הרפורמה שתסיים את הפיצול שנוצר לפני כ-20 שנה. בחודש אוקטובר האחרון פרסם המשרד שימוע בנוגע למתווה יישום הרפורמה, ובהמשך פרסם גם שימוע משני, ובעקבותיהם גיבש את מתווה ביטול הפיצול בין תשתית לספק, כפי שאושר הבוקר על-ידי שר התקשורת.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות של הרפורמה היא שיפור בשירות שיקבל הצרכן בתחומי האינטרנט, באמצעות יצירת "כתובת אחת" – חברה אחת ממנה נצרכים השירותים. בכך מקווים במשרד התקשורת כי הרפורמה תטפל אחת ולתמיד בתופעת "זריקת האחריות" שהתאפשרה כתוצאה מההפרדה בין חברת התשתית לספק בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה שמספקת את השירות האחוד לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר.
כמו כן, הרפורמה תביא למיזעור תופעת "המנויים הרדומים" שגרמה לפי ההערכות לכ-50 מיליון שקל תשלומים עודפים על הצרכנים בישראל בשנה, על מוצר שלא השתמשו בו. בשנה האחרונה המשרד הוביל לצמצום של למעלה מ-46% מהמנויים שסבלו מהתופעה, וממשיך לפעול בנושא כל העת.
תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, במטרה לחזק את מנגנוני השוק הסיטונאי באופן שיבטיח ויחזק את התחרות לאחר ביטול ההפרדה בין תשתית לספק. הרפורמה מייצרת מנגנונים שיבטיחו שגם שחקנים קטנים וחדשים יוכלו לפעול באופן אפקטיבי, שוויוני ותחרותי אל מול בעלי התשתית במסגרת השוק הסיטונאי. בעלי התשתית יחתמו על הסכמים מחייבים עם חברות המבקשות לעשות שימוש בתשתית, במסגרתם יסוכמו הסדרי פיצוי על הפרת תנאי ההסכם. הרפורמה מבטיחה כי החברות הקטנות בשוק ימשיכו לשווק את שירות האינטרנט האחוד.
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
שר התקשורת, יועז הנדל: "באוקטובר 2020 בממשלת ישראל ה- 35 הודעתי על הכוונה לבטל את הפיצול בין תשתית וספק לטובת שיפור השירות - שימוע יצא לדרך ותהליך בוצע עד ליציאה לבחירות. היום, אחרי המשבר הפוליטי והקמת ממשלה קבועה, אנחנו סוגרים מעגל. זו אחת ההחלטות הראשונות מכיון שההשפעה שלה על הכיס של אזרחי ישראל ועל השירות שיקבלו עצומה - אינטרנט הוא מוצר אחד. הפיצול גרם לסרבול מול לקוחות וכדרור של צרכנים בין חברות במקרה של תקלה. הרפורמה תעצור גם את תופעת המנויים הרדומים – עשרות מיליונים שיצאו מכיסם של אזרחים לשווא – ותתקן עיוות שפגע בצרכנים רבים. נמשיך בפעולות שייהפכו את שוק התקשורת לשקוף, תחרותי ואיכותי יותר".
- 1.8 21/06/2021 08:54הגב לתגובה זואני מתאר לי ש״זריקת אחריות״ ו״מנויים רדומים״ הם בעיקר תופעות של HOT.
- איציק 21/06/2021 13:19הגב לתגובה זואבל עם השנים גם שאר החברות אימצו את השיטה הנ"ל
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
