לוקוסוויו
צילום: מוטי וגמן

יש תשתית: לוקוסוויו גייסה 64 מ' ד' לפי שווי של 400 מ' ד'

עד כה גייסה החברה הישראלית שפיתחה פלטפורמה לניהול פרויקטי תשתיות 80 מיליון דולר, כשהיא מעניקה שירותים ללמעלה מ-20 חברות אנרגיה ותשתיות מובילות בארה"ב
ארז ליבנה |

חברת לוקוסוויו, שפיתחה פלטפורמה לתכנון וניהול פלטפורמה להקמת תשתיות גייסה 64 מיליון דולר מקרן IGP. החברה לא פרסמה לפי איזה שווי גויס, אבל גורמים בשוק המעורים בפרטים אמרו כי הערכת השווי נעה בין 300 ל-400 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה 80 מיליון דולר מאז נוסדה ב-2015. ההכנסות השנתיות של החברה נאמדות כיום בעשרות מיליוני דולרים, עם שורה של חברות ענק נוספות שחתמו על הסכמים ארוכי טווח עם החברה במהלך החודשים האחרונים.

 

ל-IGP הצטרפו לאומי פרטנרס, כלל ביטוח, ודיסקונט קפיטל, המושקעים בקרן, כלל-טק והמשקיעים הקיימים של החברה. סך גיוסי ההון של החברה עד כה עומדים על כ- 80 מיליון דולר.

 

לפי הודעת החברה היא "הצליחה בתוך כשנתיים ממועד השקת המוצר הראשון של החברה, להטמיע את הפלטפורמה של החברה בלמעלה מ-20 חברות תשתיות האנרגיה הגדולות והמובילות בארה"ב ולשרת מעל-5,000 צוותי שטח שניהלו באמצעות המערכת עשרות אלפי פרויקטים להקמת תשתיות בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות לבדן".

 

עוד אומרים בחברה כי שוק הגז הטבעי בארה"ב היה השוק הראשון אליו נכנסה החברה וזאת בשל נקודות התורפה שהוא סובל מהן דוגמת תשתיות ישנות המחייבות החלפה מיידית. בנוסף, תנאי השוק יצרו שני טרנדים נוספים שהאיצו את פעילות החברה במהלך השנה האחרונה.

 

המנכ"ל והמייסד שחר לוי מציין כי "על אף שמדובר בחברות עתירות משאבים, קיימים בהן פערים טכנולוגיים אדירים. למשל, תהליך איסוף המידע מהשטח היה ועודנו מבוסס נייר ומפקחים, מה שהופך אותו לאיטי ועמוס בטעויות אנוש. בתחילת הדרך, היה לנו חשוב קודם כל לייצר ערך במקום הכי כואב והוא - לאפשר מעקב מדויק אחר הרכיבים שהוטמנו באדמה: להבין מה מונח איפה, לבצע ולידציות חכמות בזמן אמת כדי לוודא שהמידע שלם ומדויק, והכל בצורה פשוטה ונוחה למשתמש בשטח ובהתאם לדרישות הרגולטוריות. יש לכך חשיבות מכרעת לתהליך ההתקנה עצמו וכן לצורך פעולות תיקון בחירום ותחזוקה שוטפות. בהמשך, הרחבנו את הפלטפורמה כך שתנהל את כל המידע הרלוונטי לפרויקט, לרבות ההיבטים הפיננסיים והחשבונאים הכרוכים בביצועו." 

 

"המערכת מאפשרת חיסכון ניכר בזמן, כוח אדם ועלויות המימון של הפרויקטים. למעשה, קיצרנו תהליכי בקרה ואישור ידניים שארכו שבועות וחודשים ארוכים לכאלו המבוצעים כמעט בזמן אמת. כלל התקשרות והמעקב מבוצע באופן דיגטלי ובחלקו אוטומטי לחלוטין. חברות התשתיות יכולות לחבר צרכנים סופיים ולהתחיל לראות את ההחזר על ההשקעה במהירות ומבלי להתפשר על היבטי בטיחות."

 

המנכ"ל והמייסד שחר לוי מסר כי "עם למעלה מ-120,000 פרויקטי תשתית שנוהלו באמצעות הפלטפורמה במהלך השנתיים האחרונות, אנחנו במצב שבו על-מנת לענות לדרישה העצומה בשווקים השונים, עלינו להגביר את קצב ההתרחבות שלנו. אני בהחלט יכול לומר שהצלחנו לייצר ולהוביל קטגוריה חדשה של מערכת לניהול פרויקטים עבור חברות תשתיות Digital Construction Management) DCM). המטרה כרגע היא לממש את כספי ההשקעה לצורך התרחבות המוצר ובניית מערך מכירות ותמיכה בלקוחות של החברה ורכישה של חברות משלימות. כיום, מונה החברה 120 עובדים, כאשר מרביתם יושבים במשרדים הראשיים של החברה בהרצליה פיתוח ובשיקגו. התכנון הוא לגדול לכדי 200 עובדים עד סוף 2021." 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לדברי אסף הראל, שותף כללי ב-IGP "הבניה בכלל, ובפרט בפרויקטים בתחום התשתיות, מנוהלים באותה צורה ב 100 השנים האחרונות - לרוב בצורה אנלוגית מעל ניירות ומפות, ללא יעילות ובקרה תפעולית, ללא דיוק או שקיפות בזמן אמת, ולעיתים בצורה לא בטיחותית. זה תחום עצום ומורכב, עם לקוחות שמרנים שאינם ממהרים לאמץ טכנולוגיה וחדשנות, ומעטות החברות שפיצחו את היכולת להנגיש טכנולוגיה לצוותי הקמת תשתית בתנאי שדה קשים מצד אחד ולמנהלים בכירים בארגון מצד שני. כל שנה מושקעים כחצי טריליון דולר בתשתיות אנרגיה וטלקום ולוקוסוייו הוכיחה את יכולתה להיות שותף משמעותי עבור חברות תשתיות מהגדולות בעולם וזאת באחד מההיבטים החשובים ביותר לעתידן. לכן, אנו מאמינים שהחברה נמצאת במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון להוביל את המהפכה הדיגיטלית בתחום בניית התשתיות מעל פלטפורמת ענן ייחודית המאפשרת לנהל את כל ההזדמנות האדירה הזאת."

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.