רכישות באשראי
צילום: Istock

זינוק חד בפעילות המשק: עליה של 32% בהוצאות בכרטיסי אשראי

היציאה מהסגר, הסרת ההגבלות וחג הפסח הובילו לזינוק חד בפעילות המשק. העלייה בהוצאות בעסקאות בבתי העסק עלתה ב-36%, היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה ב-16.4%
נתנאל אריאל | (1)

היציאה מהסגר, הסרת ההגבלות וחג הפסח הובילו לזינוק חד בפעילות המשק. על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), ההוצאות בכרטיסי אשראי במרץ זינקו ביותר מ-32% לעומת לעומת חודש מרץ 2020 שבמהלכו החלו להתקיים מגבלות על פעילות המשק בשל משבר הקורונה, העלייה בהוצאות בעסקאות בבתי העסק עלתה ב-36%. לעומת אשתקד היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עלה ב-16.4%.

  

במהלך מרץ 2021, שבמהלכו היה יום השבתון בבחירות לכנסת ה-24 והרכישות לקראת חג פסח תשפ"א, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של 35.3 מיליארד שקל לעומת כ-26.7 מיליארד שקל במרץ 2020. במרץ 2019 סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי הגיע ל-26.5 מיליארד שקל.

 

מרץ 2021 הוא החודש הראשון מתחילת משבר הקורונה לפני שנה שבמהלכו ההוצאות ברכישות פיסיות בכרטיסי אשראי (הקניות המתבצעות בבית העסק עצמו) עלו בשיעור גבוה יותר מאשר העלייה בהוצאות בעסקאות ללא הצגת כרטיס אשראי (אונליין). במרץ 2021 נרשם זינוק של 35.9% בהוצאות ברכישות עם הצגת כרטיס והן הגיעו לסכום כולל של 16.049 מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 11.808 מיליארד שקל במרץ 2020 שבמהלך החצי השני שלו כבר הוטלו מגבלות על פעילות המשק בשל התפשטות נגיף הקורונה. במרץ 2019 הסכום הכולל שהוציאו הישראלים בעסקאות פיסיות בכרטיסי אשראי עמד על 12.601 מיליארד שקל. מהנתונים של שב"א עולה כי גם בהוצאות ברכישות אונליין נרשמה בחודש שעבר עלייה משמעותית של 29.45% והן הגיעו לסכום כולל של 19.263 מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 14.880 מיליארד שקל במרץ 2020. במרץ 2019 ההוצאות בעסקאות אונליין עמדו על סכום של 13.898 מיליארד שקל.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תשכחו: תודה ענקית לביבי, על ניהול מוצלח של השנה הזאת (ל"ת)
    כלכלן 07/04/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".