רכב נכים
צילום: Istock

לאחר תקופה ארוכה של מאבק: הסכם בין נציגי הנכים למשרד האוצר

לאחר משא ומתן מרתוני הושגו הבנות בין נציגי הנכים לאוצר. נציגי הנכים: "מברכים על ההסכם היסטורי שנחתם הלילה"
עמית טל | (13)
נושאים בכתבה מחאת הנכים

מאבק הנכים הגיע לסיומו בהצלחה. בתום 12 שעות של מו״מ מרתוני שנערך בבית ההסתדרות והחל בשעה 14:00 (יום ה'), הושגה פריצת דרך בין נציגי משרד האוצר לנציגי הנכים.    ההסכמות ההיסטוריות אליהן הגיעו הצדדים יביאו לשיפור מצבם של 244 אלף נכים בישראל, באמצעות תוספת לקצבה במספר פעימות והטבות נוספות, והכל במסגרת תקציבית שנתית שתבשיל לסכום של 4.2 מיליארד שקל ב-2021.   להלן עיקרי ההישגים בהסכם:   1. כל ההישגים יעוגנו בחקיקה. 2. העלאת קצבת הנכות החל מינואר 2018 ועד לינואר 2021, בסכומים שמוערכים בהבשלה מלאה של 700-1,800 שקל בחודש (הסכומים הינם אומדן על בסיס מסגרת התקציב שהוסכמה). *הנכים הקשים ביותר, הזקוקים להשגחה צמודה, והזכאים לקצבת השירותים המיוחדים  ב-2 הרמות הגבוהות של המוגבלות (שר"מ) יקבלו כ-4,500 שקל בחודש.  *נכים עם 100% אי כושר השתכרות ומעל 80% נכות רפואית יקבלו כ-4,050 שקל בחודש.  *נכים עם 100% אי כושר השתכרות ו-50% עד 79% נכות רפואית יקבלו כ-4,000 שקל בחודש.  *נכים עם 100% אי כושר השתכרות ו-40% עד 49% נכות רפואית יקבלו כ-3,800 שקל בחודש.  *נכים עם 60%-74% אי כושר השתכרות יקבלו בין כ-2,100 שקל לבין כ-2,400 שקל בחודש.  *הצמדת קצבת הנכות לשכר הממוצע במשק.   3. העלאת ה"דיסריגרד" (הסכום שעד אליו ניתן להשתכר בעבודה ולשמור על מלוא סכום הקצבה. מסכום זה והלאה יורדת הקצבה בצורה הדרגתית) מסכום של 2,800 שקל היום, עד לסכום של 4,300 שקל בשתי פעימות: בינואר 2018 לסכום של 4,000 ₪ ובינואר 2019 לסכום של 4,300 ₪. הוסכם כי תיבחן ההשפעה של העלאת הדיסריגרד, ואם ימצא בתום התהליך השפעה חיובית – הממשלה תשקול בחיוב העלאה נוספת עד לסכום של 5,300 ₪.  4. תוספת של 150 מיליון שקל להגדלת קצבאות הנכות לילדים.  5. תוספת של 300 מיליון שקל לשמירה על קצבאות הנכות גם בזקנה (כיום, נכים צריכים לבחור בין שמירה על קצבת הנכות וויתור על קצבת הזיקנה, או להיפך. בחירה בקצבת הזיקנה מייצרת פגיעה בגובה הסכום שמקבלים הנכים הקשישים. על מנת למנוע פגיעה זו הוסכם על התוספת).  6. תוספת של 75 מיליון שקל לעידוד תעסוקת נכים. 

  יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר בתום המו״מ: ״עשינו היסטוריה חברתית במדינת ישראל. שיפרנו דרמטית את מצבם הכלכלי של אוכלוסיית הנכים. ברצוני להודות לשר האוצר משה כחלון וליו״ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, לפרופסור אבי שמחון מטעם ראש הממשלה וליוזם הצעת החוק ח"כ אילן גלאון, שעשו כל מאמץ בכדי שנגיע להסכם ההיסטורי ערב יום הכיפורים. ארגוני הנכים גילו נחישות ואחריות במאבקם לצדק חברתי".   יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר: ״ההסכם מהווה בשורה אמיתית לנכים, מדובר בהישג שמעלה  את קצבאות הנכות ומאפשר לציבור הנכים לשוב להתפרנס בכבוד מבלי לאבד את קצבת הנכות. נדבך חשוב נוסף הוא שהוספנו לתקציב הכולל תוספת של 150 מיליון שקלים לילדים נכים. אין חשוב וצודק יותר מההסכם הזה שהגענו אליו ובערבו של יום הכיפורים הדבר מקבל משנה תוקף כאשר אוכלוסייה שכל כך זקוקה לסיוע תקבל אותו לאחר יותר מ-15 שנים".   ח"כ אילן גילאון: "אנחנו בדרך להסכם היסטורי, הישג משמעותי גם אם לא כל תאוותנו בידנו. ארגוני הנכים הגיעו להסכמה והם מועצת גדולי התורה שלי".   נציגי ארגוני הנכים: "ארגוני הנכים מברכים על ההסכם ההיסטורי שנחתם הלילה. מדובר בהסכם חברתי חשוב ביותר. אנו מודים מקרב לב ליו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ליו״ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, לח"כ אילן גילון, לפרופ' שמחון ולממשלת ישראל".    

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסף 29/09/2017 13:53
    הגב לתגובה זו
    חוסמי הכבישים לכלא .בושה שנותנים להם בכלל משהוא קודם היה צריך לדרוש לא לחסום כבישים וזה היה התנאי להידברות מדינה רופסת חסרת חוק ויוצרת תקדימים .
  • עוד טוקבקיסט מטעם ביבי אוהב הטייקונים (ל"ת)
    מי אתה יוסף 29/09/2017 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמטוב 29/09/2017 13:01
    הגב לתגובה זו
    ביבי מיסמס כבר מספר פעמים את ההסכמים עם הנכים.
  • 5.
    ללי 29/09/2017 11:56
    הגב לתגובה זו
    נישכב על הכביש. נישכב על המידרכה. נישכב עד שיתנו לנו גם
  • אמיר 29/09/2017 14:48
    הגב לתגובה זו
    אם את אלמנה, את מקבלת כספים מביטוח לאומי וקרן הפנסיה של בעלך. אם את גרושה, רווקה או שעשית תרומת זרע אז תתמודדי עם הבחירה שלך בעצמך, אני לא צריך לממן אותך.
  • יוסף 29/09/2017 13:55
    הגב לתגובה זו
    שנתנה לטפילים שיכולים לעמוד שעות בכביש בשיא החום ולהציק לאזרחים ולסכן את החיים שלהם .פנתרים כאלה גם יכולים ללכת לעבוד בזיון למדינת ישראל אין דין אין דיין
  • אאאאא 29/09/2017 13:46
    הגב לתגובה זו
    אולי גם כאלו שסיימו 11 שנות לימוד יקבלו השלמה לשכר הממוצע במשק.
  • 4.
    אבירם 29/09/2017 11:52
    הגב לתגובה זו
    לפחות חלק מהכסף שלנו הולך למקום הנכון
  • 3.
    יצחק 29/09/2017 11:17
    הגב לתגובה זו
    הם לא השיגו את מה שלחמו עליו בכל כוחם ובביריונות בחסימות כבישים. הם קיבלו את מה שסוכם לפני מספר חודשים על דעת כל המפלגות - קואליציה ואופוזיציה בשינויים קלים. כל הכבוד לנתניהו על שלא נכנע לביריונות בכבישים
  • ליצחק הטוקבקיסט מטעם 29/09/2017 13:49
    הגב לתגובה זו
    תקציב הישיבות מיליארד שקל בשנה, חרדים לא יתגייסו , החזיר קצבאות ילדים למרבי ילדים, ועוד כהנה וכהנה
  • 2.
    בעל של מורה 29/09/2017 10:10
    הגב לתגובה זו
    באוכלוסיה הכי מבוזה פה בארץ ישראל!!!!! עכשיו לדאוג בבקשה לאוכלוסית המורים.
  • שכבו על הכביש תקבלו (ל"ת)
    יוסף 29/09/2017 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוגלי 29/09/2017 09:21
    הגב לתגובה זו
    מי היה את ניסקורן יור ההסתדרות במשא ומתן ? רק ביטן שסובב אותו על האצבע הקטנה . ביזיון מאין דוגמתו לניסקורן הפוליטיקאי שביקש לשמור על כסאו על חשבון הנכים בושה לך מר ניסןקורן
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.