תקציב המדינה אושר בוועדת הכספים לשנים 2017-2018 ויעמוד על כ-907 מיליארד שקל
ועדת הכספים אישרה לפנות בוקר (ג') את תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2017-2018, שיעמוד בשתיהן יחד על 906.8 מיליארד שקל, 446.8 מיליארד שקל ב-2017 ו-460 מיליארד שקל ב- 2018 (תקציבים נטו ללא הרשאות להתחייב). האישור התקבל ברוב של 8 בעד ו-3 נגד.
במסגרת ההסכמים הפוליטיים בטרם אישור התקציב, הובא לפנות בוקר לוועדה פירוט הכספים שהובטחו ליעדים בשנים 2017-2018 שנקבעו על ידי הח"כים: מיקי זוהר יקבל עוד 40 מיליון שקל, אורן חזן 10 מיליון שקל ונאוה בוקר- 10 מיליון שקל. כמו כן, חברי הכנסת שסייעו לקדם את אישור תקציב המדינה קיבלו כספים קואליציוניים בהיקף של כ-300 מיליון שקל על פני השנתיים של התקציב.
בתוספת ההוצאה המותנית בהכנסה, תקציב נוסף המותר בהוצאה בהסתמך על תקבולים נוספים מגורמים חוץ-ממשלתיים; 44.9 מיליארד שקל ב- 2017 ו- 42 מיליארד שקל ב- =2018, יעמוד התקציב (ברוטו) על 993.7 מיליארד שקל; 491.7 מיליארד שקל ב- 2017 ו- 502 מיליארד שקל ב- 2018.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיכם את העבודה על חוק ההסדרים ועל התקציב: "היה מאוד קשה להעביר את החוק הזה, קיבלנו חוק תקציב וחוק הסדרים בפרק זמן קצר באופן חסר תקדים. יחד עם זאת, לא ויתרנו על שום דבר. עברנו על כל חוק וחוק והכנסנו שינויים חשובים לטובת הציבור. לא היה קל אבל בסוף אישרנו את זה לטובת המשק והמדינה".
- דיון סוער בוועדת הכספים: האם המדינה באמת בונה רק לחרדים?
- "גם כיפת ברזל לא תעצור את הטיל הכלכלי שמאיים על המשק הישראלי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצבעות החלו בערב; ח״כ סתיו שפיר הורחקה מהדיון
הדיון וההצבעות על התקציב החלו אתמול בערב לאחר עיכובים רבים, בעיקר עקב מו"מ בתוך הקואליציה ועקב הצורך של האוצר להגיש לוועדה טרם ההצבעות, 'דפי החלפה' – טבלאות המציגות את המספרים העדכניים בספרי התקציב לאחר הקיצוצים הרוחביים האחרונים ולאחר השינויים בחקיקת חוק ההסדרים עד לימים האחרונים ממש וכן נוכח הסכמים קואליציוניים ופוליטיים. הדבר מחויב עפ"י החוק, על-מנת לוודא שחברי הכנסת מצביעים על התקציב המעודכן. הדיון נמשך שעות ארוכות, כשבתחילתו התחוללה סערה רבתי בעקבות הצגת מסמך ההסכמים הפוליטיים של הימים האחרונים מאחורי התקציב. השיא היה כשיו"ר הוועדה גפני, נאלץ להרחיק מהדיון את חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) וסתיו שפיר (המחנה הציוני) לאחר שקטעו שוב ושוב את הדיון.
עימות חריף נתגלע בין יו"ר הוועדה גפני לח"כ שפיר, לאחר שזו קטעה פעמים רבות את נציגי אגף התקציבים שהציגו את התקציב והשיבו לשאלות חברי הכנסת. לאחר ששפיר סירבה להיענות לבקשותיו החוזרות ונשנות, שתאפשר לנציגי האוצר להמשיך בדבריהם נאלץ גפנילהרחיקה מהדיון בסופו של דבר. לאחר שהובא לידיעתו, כי עוזרה של ח"כ שפיר מצלם לרשת החברתית פייסבוק בשידור חי (פייסבוק-לייב) וכי הופיעה בו אמירה פוגענית נגדו, קרא להוציא אף אותו מהאולם.
- 8.נעשה לי רע רק מלראות את הפרצופים והחיוך הדבילי (ל"ת)אזרח 22/12/2016 10:00הגב לתגובה זו
- 7.משה 21/12/2016 19:21הגב לתגובה זומאיפוא הממשלה לוקחת כל כך הרבה מיליארדים הרי אין לנו תעשיה שמכניסה כל כך הרבה ורוב התעסוקה היא במכירות ושרותים פנימיים וחצי מהם חרדים שלא עובדים בכלל והיתר ערבים שלא משלמים מיסים אנא תשובתכם
- עוד משה 23/12/2016 16:18הגב לתגובה זו..מאיתנו. אלה שכן משלמים מיסים לרוב, מכל הסוגים וכל הגוונים. יש מיסים כמו מע"מ שכביכול כולם אמורים לשלם, אבל ציבורים מסויימים עושים בתוך עצמם עסקאות בשחור וכך מתחמקים אפילו מהמס הזה.
- 6.רוחמה 21/12/2016 11:27הגב לתגובה זוגפני ביטן וכל השאר הייתם נגד מיסוי דירה 3 . פתאום קיבלתם כסף ושינתם דעתכם . כספי שוכר ומשכיר שיגבו ממסוי דירה 3 ילכו לדתים . ממש לעניין . ביבי למה אתה לא מתערב . הכל מושחת . בשוכר שוכרת דירה חייבים להתנגד למיסוי דירה 3
- 5.דוד 20/12/2016 20:06הגב לתגובה זובמשטר פרלמנטרי שמבוס על רואליציה של מפלגות אז יש מחיר שאותו הרוב משלם למיעוטים. אצךנו התשלום גבוה מפני שהעם מאוד מפולג. ככל שנצבחע למפלגה גדולה אחת כך נשלם פחות ותהייה משילות טובה יותר. אז אל לעם ךהלין על מפלגת השלטום כים על עצמות ואני כשלעצמי מאשים את המפלגות כמו יש עתיד והיבודה שלא הצטרפו. כי אם היו מצטרפות לקןאליציה ואפ לא היו סוחטים את התקציב בעצמם אז לדתיים היו משלמים הרבה פחות. תחי הדמוקרטיה.
- 4.גדי 20/12/2016 13:29הגב לתגובה זושפיר ולפיד לא מחרחרי ריב! תנו לקואליציה לעבוד! רק מפריעים! תראו התנהלות טובה של גפני והוודעה וכמה הם קורעים את עצמם למען המדינה! מקווה שיש עתיד ושפיר לא ייבחרו בכנסת הבאה...
- גם אני אזרח 23/12/2016 16:21הגב לתגובה זו..ובשביל ציבור הבוחרים שלהם בלבד, ועל חשבון כל האחרים, כמוני, שמשלמים מיסים, הולכים לצבא, ולא רואים את הבית והמשפחה כדי לממן את ציבור הבוחרים של גפני והבוחרים שלו. בושה.
- שמעון ל. 20/12/2016 18:17הגב לתגובה זוהתכוונת מחרחרי ריב. גם אני חושב כך.
- 3.ranr 20/12/2016 10:43הגב לתגובה זומיקי זוהר יקבל עוד 40 מיליון שקל, אורן חזן 10 מיליון שקל ונאוה בוקר- 10 מיליון שקל. כמו כן, חברי הכנסת שסייעו לקדם את אישור תקציב המדינה קיבלו כספים קואליציוניים בהיקף של כ-300 מיליון שקל על פני השנתיים של התקציב. אני נדהם ומזועזע מחלוקת כספים פזרנית כזו בנוסף למיליונים שיקבלו תושבי עמונה שפלשו לשטח אדמה לא להם, בתנאי ש"יתפנו מרצון". בשביל זה כל כך הרבה אזרחים משלמים מיסים מהגורן ומהיקב ? בשביל זה מעלים לנו את המחירים ? זו לדעתי פשוט שחיתות בחסות החוק.
- חלוקה או גניבה ושוחד בחסות החוק? (ל"ת)אזרח 22/12/2016 10:01הגב לתגובה זו
- 2.עדי 20/12/2016 10:30הגב לתגובה זוגפני תמיד היית נגד מסוי דירה שלישת פתאום קיבלת 83 מליון מכחלון לטובת לחרדים התהפכת , מה קרה , ככה מאשרים תקציב עח מיסוי דירה שלישית שישלם השוכר והמשכיר . ממש בושה
- 1.אזרח 20/12/2016 10:08הגב לתגובה זוחצי מהתקציב האדיר הזה הולך לדתיים שלא עובדים , למוסדות שלהם הקיימים והפיקטיביים ולהתנחלויות בגלוי ובנסתר . וכך קורה ש20 אחוז מהאוכלוסייה גורף לכיסו באמצעי לחץ שונים 50 אחוז מהתקציב . עוד 60 אחוז ממה שנשאר מהחצי הולך לביטחון אין ברירה , ול 80 אחוז מהעם נשארים פירורים בלבד מהתקציב . עכשיו שיבינו כולם למה אין מספיק רופאים , אחיות , מורים ומורות , בתי חולים ובתי ספר , סיעוד מינימלי לנכים ולזקוקים אחרים , לניצולי שואה , למשפחות צעירות דירות ברות השגה וכול' וכל . העם הזה אם הוא לא טיפש או איבד את דעתו והאנרגיות שלו חייב למחות ולצאת עכשיו להפגנות מדן ועד אילת ובבחירות הקרובות להוריד פעם אחת ולתמיד את המאפיה השולטת והלוויניים הדתיים שלה . אם זה לא יקרה אז שלא יבואו יותר אנשים בטענות ויללות . בידי העם הכוח לשנות . נא לפעול !'
- אופיר 20/12/2016 13:15הגב לתגובה זומה אתה תתרום חוץ מטוקבק
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
