הושג הסכם היסטורי להעסקת עובדי קבלן - מה הוא כולל?

האוצר וההסתדרות הגיעו להסכם אשר מהווה בשורה ל-50 אלף משפחות ועובדים בישראל. צפו בפרטים
לירן סהר |

"לאחר מו"מ מרתוני בין אנשי משרד האוצר ובראשם שר האוצר, משה כחלון, לבין יו"ר ההסתדרות החדשה, אבי ניסנקורן, סוכם מתווה למעבר להעסקה ישירה של עובדים במיקור חוץ ו"כתף אל כתף" לשירות המדינה וברשויות המקומיות.

 

כמו כן, סוכם על שיפור תנאי השכר של העובדים ברף הכנסה נמוך: עובדים סוציאליים, אנשי חינוך המועסקים כיום על ידי עמותות וארגונים נוספים, עובדי שמירה ואבטחה ועובדי ניקיון. 

להלן עיקרי ההסכמות אליהן הגיעו ההסתדרות והאוצר: 

קליטת עובדים בהעסקה ישירה:

  • מעבר להעסקה ישירה של כ- 1,100 עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות (בהתאם לכללי המצ'ינג הקיימים מול הרשויות)
  • הקצאת 150 תקנים נוספים של עובדים סוציאליים לתגבור רשויות חלשות.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדים ברשויות המקומיות, עבור מוקדי קליטה ליוצאי אתיופיה.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדי הבוקר בקרנות המחקר ועובדי הניקיון אשר בבתי החולים הממשלתיים בתוך 4 שנים.
  • מעבר להעסקה ישירה של אחיות בריאות התלמיד.
  • מעבר להעסקה ישירה של סייעות ע"י הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי משרד החינוך.
  • מעבר להעסקה ישירה של עובדי האפוטרופוס הכללי.
  • יוקם צוות בראשות שר האוצר בשיתוף יו"ר ההסתדרות החדשה להמשך בחינת סוגיית "כתף אל כתף"
שיפור תנאי שכר:
  • החלת צו הרחבה לשכר העובדים הסוציאליים אשר תיקנונם נדרש בהתאם למכרזים של משרדי הממשלה זאת בהתאם לתנאי השכר של עובדי המדינה/רשויות.
  • שיפור משמעותי בתנאי השכר של עובדי קרן קרב. בין השאר בהיקפי המשרה ובתנאים הסוציאליים. 
  • שיפור תנאי העסקת השומרים והמנקים בבתי הספר על ידי מניעת פיטורים בחודשי הקיץ.
כמו כן הוחלט כי יישמר "שקט תעשייתי" ולא תהיה שביתה בנושא עובדי הקבלן עד סוף שנת 2016.

שר האוצר, משה כחלון: "היום אנחנו מסתכלים לעובדים בעיניים. לעובד הניקיון בבית החולים שלפעמים אנחנו חולפים על פניו ולא שמים לב. לאחות בבית הספר שכולנו זוכרים את הטיפול הראשון שלה. אנחנו מסתכלים להם בעיניים ואומרים להם- המדינה חוזרת לקחת אחריות. המדינה לא מתנערת מכם יותר. המדינה ניצבת לצידכם".

יו"ר ההסתדרות החדשה, אני ניסנקורן: "מדובר בלא פחות ממהפכה חברתית, זהו המשך ישיר של קידום העסקת עובדים עם מוגבלות והעלאת שכר המינימום. אנו מחזירים את הכבוד לאדם העובד. המדינה לוקחת אחריות וחוזרת לדרך של קידום הנושא החברתי, תוך החזרת העובד למרכז".

אולם ב"קואליציה הארצית להעסקה ישירה" מבקרים את תנאי ההסכם וסבורים כי הוא ייתן פתרון לפחות מ-2.5% מעובדי הקבלן במגזר הציבורי. לדבריהם "אין די בהוספת מספר מוגבל של תקנים כדי לפתור את הבעיה מיסודה.לצערנו, ההסכם כפי שהוצג , אינו כולל הנחת תשתית לפתרון ארוך טווח למיגור תופעת ההעסקה הקבלנית: אין בו התחייבות לאיסוף מידע מקיף ואמין אודות עובדי קבלן; אין בו הגדרת מקצועות שבהם אסור יהיה להעסיק בצורה ישירה או עקיפה עובדי קבלן; אין בו תכנית אופרטיבית רצינית לצמצום התופעה במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

 

"כל אלו צריכים להיות התחייבויות ממשלתיות ואנו קוראים לשר האוצר, שר הכלכלה ולחברי הממשלה לאמץ את העקרונות הללו- להרחיב את ההסכם ולוודא אכיפתו".

הקואליציה הארצית להעסקה ישירה תמשיך להיאבק למען העסקה ישירה והוגנת של עובדי הקבלן בישראל.

 

ההישג העכשווי הוא תוצאה של השקעה רבה שנעשתה במשך שנים ארוכות, אך חלילה לא נקודת סיכום. אנו ממשיכים במאבק למען העסקה ישירה וקוראים לציבור הרחב להמשיך גם כן.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: