יגאל ארנון, מבכירי עוה"ד בישראל, הלך היום לעולמו בגיל 84
יגאל ארנון עו"ד יגאל ארנון, בן 84, נפטר היום בביתו. ייסד את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל והיה מעמודי התווך של עולם המשפט ואיש אמונם של אנשי עסקים רבים. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 18:00 בבית העלמין בכפר שמריהו.
ארנון נולד בתל אביב ובילדותו משפחתו עברה להתגורר בירושלים. ארנון למד בבית הספר סוקולוב ובגימנסיה העברית ברחביה. במהלך שירותו הצבאי למד משפטים.
בשנת 1947 התנדב כנוטר במשטרת היישובים ובמלחמת השחרור הצטרף לחטיבת ירושלים, השתתף בקרב הקסטל ובניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים, שם נפצע קשה ברגליו. בהמשך שימש כמפקד מחנה שנלר בירושלים.
בשנת 1955 הוסמך כעורך דין לאחר שסיים את לימודיו במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא התמחה ועבד מספר שנים במשרד עורכי הדין שפאר-תוסיה-כהן, ובשנת 1958 הקים בירושלים את משרד עורכי הדין הנושא את שמו.
בשנת 2010 נפצע ארנון בגבו, בתאונה בחצר ביתו, עבר ניתוח, אך מצבו הלך והידרדר. הוא היה מאושפז תקופה ארוכה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואחר מכן חזר לביתו כשהוא מונשם.
- עו"ד יגאל ארנון נפטר אמש בגיל 84
- "עורכי הדין צריכים לשנות את השיח, להגיד ללקוח גם כשמשהו חוקי אבל לא ראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הותיר אחריו שתי בנות מאשתו שרינה, דפנה וכרמל
משרד יגאל ארנון ושות' נוסד לפני מעל חמישים וחמש שנה והינו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ביותר בישראל. המשרד מונה כיום מעל 140 עורכי דין, מתוכם 53 שותפים. היום נכתב באתר האינטרנט של המשרד: "יגאל הוא מורה דרכנו, מייסד המשרד ועמוד התווך שלו במשך למעלה מחמישים שנה".
עו"ד ארנון נחשב לאחד מעוה"ד העשירים ביותר בישראל. התגרש במהלך חייו פעמיים משרינה מסאקי והותיר אחריו שתי בנות מאשתו שרינה, דפנה וכרמל.
פרשת מניות סלקום
עו"ד יגאל ארנון היה מעורב בשורה ארוכה של עסקאות ענק במשק, אך הפרשה שזכתה להכי הרבה כותרות בשנם האחרונות הייתה של מניות סלקום. בשנת 2007 הגיש עו"ד יגאל ארנון, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, תביעה נגד שלמה פיוטרקובסקי, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
