הקצאת מניות לבעל מניות היוצרת דילול אחזקה בחברה אחרת - האם אירוע מס?

עו"ד (כלכלן) שגיב רון

ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
נושאים בכתבה גט

שאלה:

__________

חברה א' מוחזקת על ידי בעל מניות ב' בשיעור 50% ועל ידי חברה ג' בשיעור 50%. בעל המניות היחיד בחברה ג' הוא מר ב'. חברה א' מקצה מניות לבעל מניות ב' כך שחברה ג' מדוללת באופן ניכר. האם חל כאן אירוע מס בעקבות הירידה בשיעור האחזקה של חברה ג'?

תשובה:

__________

ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.

עם זאת, ככל שהנפקת מניות ודילול הצד השני נעשית ללא הזרמת כל מזומן או נכסים לחברה, עלול פקיד השומה לקבוע כי מדובר בעסקה מלאכותית מכוח הוראות סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ולסווג את העסקה מחדש כעסקת מכר של מניות, כך שיראו בחברה ג' כמי שמכרה את מניותיה בחברה א' לבעל מניותיה מר ב', או לחלופין לסווג מחדש את העסקה כחלוקת דיווידנד, כך שיראו בחברה ג' כמי שחילקה כדיווידנד את מניות חברה א' לבעל מניותיה מר ב'.

בהקשר זה אפנה את תשומת הלב לפסק הדין בעניין ר. חיון בע"מ (עמ"ה 5105/97) שם קבע בית המשפט כי אף על פי שלכאורה התבצעו שתי עסקאות של הקצאת מניות (הקצאת מניות רגילות בשיעור 75% למשקיע חדש והקצאת מניות בכורה לקבלת דיווידנד לבעל המניות הקיים) שאינן לכשעצמן אירוע מס, הרי למעשה נערכה שם עסקה אחת של מכירת כוח השליטה בחברה. זאת מכיוון שדובר שם בהתחייבויות שלובות, שלפיהן התחייבות בעל המניות לגרום לכך שיוקצו למשקיע 75% מהון מניות החברה ותועבר לו השליטה בחברה, נעשתה בתמורה להתחייבויות המשקיע בחוזה להביא לכך שהחברה תשלם לבעל המניות הקיים את דיווידנד הבכורה.

יצוין כי אם בכוונתו של מר ב' לרכז את אחזקותיו בחברה א' בגוף אחד, הוא יכול לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן:

(א) להעביר את מניותיו בחברה א' לחברה ג' בפטור ממס על פי הוראות סעיף 104א לפקודה. על העברה כאמור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף האמור לעיל (ככלל, יחס המניות שחברה ג' תנפיק למר ב' צריך להיות שווה ליחס שווי מניות חברה א' לשאר נכסי חברה ג', מר א' יהיה בעל יותר מ-90% מן המניות בחברה ג' לאחר ההעברה, דיווח על גבי טפסים מתאימים לרשויות מס הכנסה בתוך 30 ימים ממועד ההעברה). כמו כן יש לזכור כי במהלך תקופה של שנתיים ממועד העברת המניות קיימות מגבלות על מכירת מניות חברה ג' על ידי מר ב' ועל מכירת מניות חברה א' על ידי חברה ג'.

(ב) לפרק את חברה ג' כך שמניות חברה א' המוחזקות על ידה יועברו כ"דיווידנד שבפירוק" למר ב'. יצוין כי הליך פירוק חברה הוא בבחינת אירוע מס הן בידי החברה (רואים בה כמי שמוכרת את נכסיה) והן בידי בעל המניות (רואים בו כמי שמוכר את מניותיו בחברה בתמורה לנכסי החברה המתפרקת), ולכן אירוע שכזה עשוי לטמון בחובו עלויות מס ניכרות (אלא אם למשל לחברה המתפרקת הפסדים צבורים לצורכי מס, או שלבעל המניות ישנה עלות גבוהה במניות החברה המתפרקת).

המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות'

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.