הקצאת מניות לבעל מניות היוצרת דילול אחזקה בחברה אחרת - האם אירוע מס?
ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
גט שאלה:
__________
חברה א' מוחזקת על ידי בעל מניות ב' בשיעור 50% ועל ידי חברה ג' בשיעור 50%. בעל המניות היחיד בחברה ג' הוא מר ב'. חברה א' מקצה מניות לבעל מניות ב' כך שחברה ג' מדוללת באופן ניכר. האם חל כאן אירוע מס בעקבות הירידה בשיעור האחזקה של חברה ג'?
תשובה:
__________
ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
עם זאת, ככל שהנפקת מניות ודילול הצד השני נעשית ללא הזרמת כל מזומן או נכסים לחברה, עלול פקיד השומה לקבוע כי מדובר בעסקה מלאכותית מכוח הוראות סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ולסווג את העסקה מחדש כעסקת מכר של מניות, כך שיראו בחברה ג' כמי שמכרה את מניותיה בחברה א' לבעל מניותיה מר ב', או לחלופין לסווג מחדש את העסקה כחלוקת דיווידנד, כך שיראו בחברה ג' כמי שחילקה כדיווידנד את מניות חברה א' לבעל מניותיה מר ב'.
בהקשר זה אפנה את תשומת הלב לפסק הדין בעניין ר. חיון בע"מ (עמ"ה 5105/97) שם קבע בית המשפט כי אף על פי שלכאורה התבצעו שתי עסקאות של הקצאת מניות (הקצאת מניות רגילות בשיעור 75% למשקיע חדש והקצאת מניות בכורה לקבלת דיווידנד לבעל המניות הקיים) שאינן לכשעצמן אירוע מס, הרי למעשה נערכה שם עסקה אחת של מכירת כוח השליטה בחברה. זאת מכיוון שדובר שם בהתחייבויות שלובות, שלפיהן התחייבות בעל המניות לגרום לכך שיוקצו למשקיע 75% מהון מניות החברה ותועבר לו השליטה בחברה, נעשתה בתמורה להתחייבויות המשקיע בחוזה להביא לכך שהחברה תשלם לבעל המניות הקיים את דיווידנד הבכורה.
- עלייה של 5.8% במספר הזוגות שהתגרשו ב-2013; 11 אלף זוגות
- התחתנתם בחו"ל וברחתם מהרבנות? עדיין תוכלו לחלק רכוש בביה"ד הרבני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוין כי אם בכוונתו של מר ב' לרכז את אחזקותיו בחברה א' בגוף אחד, הוא יכול לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן:
(א) להעביר את מניותיו בחברה א' לחברה ג' בפטור ממס על פי הוראות סעיף 104א לפקודה. על העברה כאמור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף האמור לעיל (ככלל, יחס המניות שחברה ג' תנפיק למר ב' צריך להיות שווה ליחס שווי מניות חברה א' לשאר נכסי חברה ג', מר א' יהיה בעל יותר מ-90% מן המניות בחברה ג' לאחר ההעברה, דיווח על גבי טפסים מתאימים לרשויות מס הכנסה בתוך 30 ימים ממועד ההעברה). כמו כן יש לזכור כי במהלך תקופה של שנתיים ממועד העברת המניות קיימות מגבלות על מכירת מניות חברה ג' על ידי מר ב' ועל מכירת מניות חברה א' על ידי חברה ג'.
(ב) לפרק את חברה ג' כך שמניות חברה א' המוחזקות על ידה יועברו כ"דיווידנד שבפירוק" למר ב'. יצוין כי הליך פירוק חברה הוא בבחינת אירוע מס הן בידי החברה (רואים בה כמי שמוכרת את נכסיה) והן בידי בעל המניות (רואים בו כמי שמוכר את מניותיו בחברה בתמורה לנכסי החברה המתפרקת), ולכן אירוע שכזה עשוי לטמון בחובו עלויות מס ניכרות (אלא אם למשל לחברה המתפרקת הפסדים צבורים לצורכי מס, או שלבעל המניות ישנה עלות גבוהה במניות החברה המתפרקת).
המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
