הקצאת מניות לבעל מניות היוצרת דילול אחזקה בחברה אחרת - האם אירוע מס?
ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
גט שאלה:
__________
חברה א' מוחזקת על ידי בעל מניות ב' בשיעור 50% ועל ידי חברה ג' בשיעור 50%. בעל המניות היחיד בחברה ג' הוא מר ב'. חברה א' מקצה מניות לבעל מניות ב' כך שחברה ג' מדוללת באופן ניכר. האם חל כאן אירוע מס בעקבות הירידה בשיעור האחזקה של חברה ג'?
תשובה:
__________
ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
עם זאת, ככל שהנפקת מניות ודילול הצד השני נעשית ללא הזרמת כל מזומן או נכסים לחברה, עלול פקיד השומה לקבוע כי מדובר בעסקה מלאכותית מכוח הוראות סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ולסווג את העסקה מחדש כעסקת מכר של מניות, כך שיראו בחברה ג' כמי שמכרה את מניותיה בחברה א' לבעל מניותיה מר ב', או לחלופין לסווג מחדש את העסקה כחלוקת דיווידנד, כך שיראו בחברה ג' כמי שחילקה כדיווידנד את מניות חברה א' לבעל מניותיה מר ב'.
בהקשר זה אפנה את תשומת הלב לפסק הדין בעניין ר. חיון בע"מ (עמ"ה 5105/97) שם קבע בית המשפט כי אף על פי שלכאורה התבצעו שתי עסקאות של הקצאת מניות (הקצאת מניות רגילות בשיעור 75% למשקיע חדש והקצאת מניות בכורה לקבלת דיווידנד לבעל המניות הקיים) שאינן לכשעצמן אירוע מס, הרי למעשה נערכה שם עסקה אחת של מכירת כוח השליטה בחברה. זאת מכיוון שדובר שם בהתחייבויות שלובות, שלפיהן התחייבות בעל המניות לגרום לכך שיוקצו למשקיע 75% מהון מניות החברה ותועבר לו השליטה בחברה, נעשתה בתמורה להתחייבויות המשקיע בחוזה להביא לכך שהחברה תשלם לבעל המניות הקיים את דיווידנד הבכורה.
- עלייה של 5.8% במספר הזוגות שהתגרשו ב-2013; 11 אלף זוגות
- התחתנתם בחו"ל וברחתם מהרבנות? עדיין תוכלו לחלק רכוש בביה"ד הרבני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוין כי אם בכוונתו של מר ב' לרכז את אחזקותיו בחברה א' בגוף אחד, הוא יכול לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן:
(א) להעביר את מניותיו בחברה א' לחברה ג' בפטור ממס על פי הוראות סעיף 104א לפקודה. על העברה כאמור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף האמור לעיל (ככלל, יחס המניות שחברה ג' תנפיק למר ב' צריך להיות שווה ליחס שווי מניות חברה א' לשאר נכסי חברה ג', מר א' יהיה בעל יותר מ-90% מן המניות בחברה ג' לאחר ההעברה, דיווח על גבי טפסים מתאימים לרשויות מס הכנסה בתוך 30 ימים ממועד ההעברה). כמו כן יש לזכור כי במהלך תקופה של שנתיים ממועד העברת המניות קיימות מגבלות על מכירת מניות חברה ג' על ידי מר ב' ועל מכירת מניות חברה א' על ידי חברה ג'.
(ב) לפרק את חברה ג' כך שמניות חברה א' המוחזקות על ידה יועברו כ"דיווידנד שבפירוק" למר ב'. יצוין כי הליך פירוק חברה הוא בבחינת אירוע מס הן בידי החברה (רואים בה כמי שמוכרת את נכסיה) והן בידי בעל המניות (רואים בו כמי שמוכר את מניותיו בחברה בתמורה לנכסי החברה המתפרקת), ולכן אירוע שכזה עשוי לטמון בחובו עלויות מס ניכרות (אלא אם למשל לחברה המתפרקת הפסדים צבורים לצורכי מס, או שלבעל המניות ישנה עלות גבוהה במניות החברה המתפרקת).
המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות'
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
