הקצאת מניות לבעל מניות היוצרת דילול אחזקה בחברה אחרת - האם אירוע מס?

עו"ד (כלכלן) שגיב רון

ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.
נושאים בכתבה גט

שאלה:

__________

חברה א' מוחזקת על ידי בעל מניות ב' בשיעור 50% ועל ידי חברה ג' בשיעור 50%. בעל המניות היחיד בחברה ג' הוא מר ב'. חברה א' מקצה מניות לבעל מניות ב' כך שחברה ג' מדוללת באופן ניכר. האם חל כאן אירוע מס בעקבות הירידה בשיעור האחזקה של חברה ג'?

תשובה:

__________

ככלל, הקצאה של מניות בחברה אינה בבחינת אירוע מס בידי החברה ו/או בידי בעלי מניותיה, ובלבד שההנפקה נעשית בתמורה להזרמת מזומן ו/או נכסים לחברה או כנגד מתן שירותים לחברה, וכל זאת בהתאם לשווי החברה ולשווי המניות המונפקות.

עם זאת, ככל שהנפקת מניות ודילול הצד השני נעשית ללא הזרמת כל מזומן או נכסים לחברה, עלול פקיד השומה לקבוע כי מדובר בעסקה מלאכותית מכוח הוראות סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ולסווג את העסקה מחדש כעסקת מכר של מניות, כך שיראו בחברה ג' כמי שמכרה את מניותיה בחברה א' לבעל מניותיה מר ב', או לחלופין לסווג מחדש את העסקה כחלוקת דיווידנד, כך שיראו בחברה ג' כמי שחילקה כדיווידנד את מניות חברה א' לבעל מניותיה מר ב'.

בהקשר זה אפנה את תשומת הלב לפסק הדין בעניין ר. חיון בע"מ (עמ"ה 5105/97) שם קבע בית המשפט כי אף על פי שלכאורה התבצעו שתי עסקאות של הקצאת מניות (הקצאת מניות רגילות בשיעור 75% למשקיע חדש והקצאת מניות בכורה לקבלת דיווידנד לבעל המניות הקיים) שאינן לכשעצמן אירוע מס, הרי למעשה נערכה שם עסקה אחת של מכירת כוח השליטה בחברה. זאת מכיוון שדובר שם בהתחייבויות שלובות, שלפיהן התחייבות בעל המניות לגרום לכך שיוקצו למשקיע 75% מהון מניות החברה ותועבר לו השליטה בחברה, נעשתה בתמורה להתחייבויות המשקיע בחוזה להביא לכך שהחברה תשלם לבעל המניות הקיים את דיווידנד הבכורה.

יצוין כי אם בכוונתו של מר ב' לרכז את אחזקותיו בחברה א' בגוף אחד, הוא יכול לפעול באחת משתי הדרכים כלהלן:

(א) להעביר את מניותיו בחברה א' לחברה ג' בפטור ממס על פי הוראות סעיף 104א לפקודה. על העברה כאמור לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף האמור לעיל (ככלל, יחס המניות שחברה ג' תנפיק למר ב' צריך להיות שווה ליחס שווי מניות חברה א' לשאר נכסי חברה ג', מר א' יהיה בעל יותר מ-90% מן המניות בחברה ג' לאחר ההעברה, דיווח על גבי טפסים מתאימים לרשויות מס הכנסה בתוך 30 ימים ממועד ההעברה). כמו כן יש לזכור כי במהלך תקופה של שנתיים ממועד העברת המניות קיימות מגבלות על מכירת מניות חברה ג' על ידי מר ב' ועל מכירת מניות חברה א' על ידי חברה ג'.

(ב) לפרק את חברה ג' כך שמניות חברה א' המוחזקות על ידה יועברו כ"דיווידנד שבפירוק" למר ב'. יצוין כי הליך פירוק חברה הוא בבחינת אירוע מס הן בידי החברה (רואים בה כמי שמוכרת את נכסיה) והן בידי בעל המניות (רואים בו כמי שמוכר את מניותיו בחברה בתמורה לנכסי החברה המתפרקת), ולכן אירוע שכזה עשוי לטמון בחובו עלויות מס ניכרות (אלא אם למשל לחברה המתפרקת הפסדים צבורים לצורכי מס, או שלבעל המניות ישנה עלות גבוהה במניות החברה המתפרקת).

המשיב - מנהל מחלקת המסים במשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות'

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.