אין להתעלם מהדרת נשים, וחשוב לומר כי יש קולות שפויים נגד אותם קווי 'מהדרין' שיותר משתרמו לאהבת ישראל גרמו בעיקר לשנאת חינם וחילול ה'. אבל מה עם ההכללות? זה התחיל בתקשורת הכללית, שדאגה להזכיר כמעט בכל דיווח על הדרת נשים את התואר "חרדי" ו"חרדים", מה שגרם כמעט לכל חרדי מצוי לתחושה לא נעימה, ולרוב המגזר החרדי להרגיש מותקף.

השבוע, יצא לי לשוחח עם עיתונאי בכיר במגזר החרדי - יעצתי לו לצאת בקמפיין נגד 'הסיקריקים' - אותה קבוצה קיצונית שגורמת נזק רב למגזר החרדי, לחילול ה' ויותר מזה לשנאת חינם בין בני האדם בישראל. תשובתו הייתה: "המגזר החרדי נתון עכשיו תחת מתקפה של הסתה ואני לא יכול לעשות את זה עכשיו, יש מלחמה של אנחנו והם".

והתוצאות לא איחרו לבוא. בימים האחרונים ניתן למצוא בכלי התקשורת החרדיים כותרות כמו "חילוני תקף חרדי", אגב, מקרים מזעזעים לא פחות שזוכים בעיקר לסיקור בצד החרדי, דוגמא לכך היא הכותרת חדשה בעניינה של החיילת דורון מטלון בתקשורת הכללית: "האישום: חרדי הטריד מינית את החיילת באוטובוס", ומנגד בתקשורת החרדית: "חרדי הותקף בכפר סבא כלי הנשק: 'ידיעות אחרונות'".

לא שאין מקום לדיווחים על הדרת נשים או על אנשים שיורקים על ילדות קטנות, אבל לא יתכן שאדם שאינו מתנהג בנימוס ובאופן מנוגד להלכה ולאנושיות מינימאלית יזכה לתואר "חרדי" גם אם הוא מתלבש כחרדי, באותה מידה שלא ליד כל רוצח או אנס, נכתב "חילוני".

עיתונאים ועורכים יקרים, להזכירכם כי בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות עוסק סעיף 14 בנושא אפליה וגזענות‫ ובו נאמר כי "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי-כלכלי. לא יציינו עיתון ועיתונאי אפיונים אלה אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום".

אותן ידיעות על תקיפה ואלימות שייכות למדור הפלילים, ולא למדור חרדים חילונים. אם דמוקרטיה עדיין נבחנת ביחסה למיעוטים ולהבטחת זכויותיהם, הרי שהציון של הסיקור התקשורתי הוא: נכשל!