דעה

הציון לכלי התקשורת בפרשת הדרת הנשים - נכשל!

יועץ התקשורת ישורון תורג'מן מסביר את תחושות החרדים לגבי היריקות ותקיפות הנשים, וטוען כי מקומן של ידיעות כאלה הוא במדורי הפלילים

אין להתעלם מהדרת נשים, וחשוב לומר כי יש קולות שפויים נגד אותם קווי 'מהדרין' שיותר משתרמו לאהבת ישראל גרמו בעיקר לשנאת חינם וחילול ה'. אבל מה עם ההכללות? זה התחיל בתקשורת הכללית, שדאגה להזכיר כמעט בכל דיווח על הדרת נשים את התואר "חרדי" ו"חרדים", מה שגרם כמעט לכל חרדי מצוי לתחושה לא נעימה, ולרוב המגזר החרדי להרגיש מותקף.

השבוע, יצא לי לשוחח עם עיתונאי בכיר במגזר החרדי - יעצתי לו לצאת בקמפיין נגד 'הסיקריקים' - אותה קבוצה קיצונית שגורמת נזק רב למגזר החרדי, לחילול ה' ויותר מזה לשנאת חינם בין בני האדם בישראל. תשובתו הייתה: "המגזר החרדי נתון עכשיו תחת מתקפה של הסתה ואני לא יכול לעשות את זה עכשיו, יש מלחמה של אנחנו והם".

והתוצאות לא איחרו לבוא. בימים האחרונים ניתן למצוא בכלי התקשורת החרדיים כותרות כמו "חילוני תקף חרדי", אגב, מקרים מזעזעים לא פחות שזוכים בעיקר לסיקור בצד החרדי, דוגמא לכך היא הכותרת חדשה בעניינה של החיילת דורון מטלון בתקשורת הכללית: "האישום: חרדי הטריד מינית את החיילת באוטובוס", ומנגד בתקשורת החרדית: "חרדי הותקף בכפר סבא כלי הנשק: 'ידיעות אחרונות'".

לא שאין מקום לדיווחים על הדרת נשים או על אנשים שיורקים על ילדות קטנות, אבל לא יתכן שאדם שאינו מתנהג בנימוס ובאופן מנוגד להלכה ולאנושיות מינימאלית יזכה לתואר "חרדי" גם אם הוא מתלבש כחרדי, באותה מידה שלא ליד כל רוצח או אנס, נכתב "חילוני".

עיתונאים ועורכים יקרים, להזכירכם כי בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות עוסק סעיף 14 בנושא אפליה וגזענות‫ ובו נאמר כי "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי-כלכלי. לא יציינו עיתון ועיתונאי אפיונים אלה אלא אם הם נוגעים עניינית לנושא הפרסום".

אותן ידיעות על תקיפה ואלימות שייכות למדור הפלילים, ולא למדור חרדים חילונים. אם דמוקרטיה עדיין נבחנת ביחסה למיעוטים ולהבטחת זכויותיהם, הרי שהציון של הסיקור התקשורתי הוא: נכשל!

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כשאתה צודק אתה צודק. די כבר עם מסע השנאה הזה (ל"ת)
    אפרת 31/12/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שלומית 31/12/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    אה, אז אם נחום ברנע הזכיר את המשרד הזה, אז הוא בטח משרד ענק, מדהים, גדול. ביחיאת. התגובה הפאטתית הזו רק עושה אותכם יותר קטנים. ולעינייננו - אם חרדי היה מתעלל בחתול או זורק אשפה ברחוב או מה שלא יהיה, זה היה אכן לא רלוונטי להזכיר שהוא חרדי. אם חרדי יורק על ילדה בת 7 וקורא לה פרוצה או תוקף אשה שיושבת במושבים הקידמיים של האוטובוס, הוא עושה את זה מטעמי האמונה הדתית שלו ולכן עובדת היותו חרדי היא רלוונטית. הטיעון שלך לא איניליגנטי. זה כמו שתגיד שלא צריך להגיד שגבר אנס אשה, אלא בנאדם אנס בנאדם. אז או שאתה מיתמם, או שאתה לא חכם. חוץ מזה התקשורת מביאה גם סיפורים של אנשים דתיים ואפילו חרדים שסובלים גם הם מאלימות של החרגים הקיצונים, כמו הילדה הקטנה בת 7 שקראו לה פרוצה, והאשה הדתייה שסרבה לשבת בספסל האחורי. כל עוד זה היה רק קומץ, אף אחד לא אמר כלום. הבעיה היא בדיוק זה שזה כבר מתפשט ומדאיג, ועובדה ששאר החרדים בבית שמש, למשל, לא עושים כלום על מנת לחסל את התופעה המזוויעה, וחילונים חיים בפחד. אתה הוא זה שלא מתנהג בצורה אתית. ודרך אגב, כל התגובות מטעמך שקופות, ועושות את המאמר הזה עוד יותר מגוחך
  • 5.
    התקשורת חייבת לעשות חשבון נפש (ל"ת)
    ג'ודי 30/12/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רותם 30/12/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לו על האמץ.
  • 3.
    פחחחחחח 30/12/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
    אייס, מאיפה שלפתם את הינוקא הלא-במיוחד-חכם-הזה-בלשון-המעטה? הסתה? גזענות? אם הוא ירוק מבחוץ, אדום מבפנים ויש לו גרעינים הוא כנראה אבטיח, ואם הוא לובש שחור, מזוקן, ויש לו נטייה לא לשלם מיסים, לא לעבוד ולא ללכת לצבא - הוא כנראה חרדי. הקטע של ה"סיקריקים" כבר לא עובד על התקשורת, וטוב שכך. החרדי שקילל את החיילת באוטובוס הוא לא סיקריק, גם לא החרדים בקו 1 בירושלים, וגם לא 98 אחוז מהחרדים שישתתפו מחר בהפגנה במאה שערים ויקראו קריאות נגד החילונים ה"מסיתים". הלא לחרדים נוח "להאשים" את ה"קיצונים" וה"סיקריקים", שהם כמה מאות אנשים, בעוד שתופעת הדרת הנשים מקיפה כמעט את כל המגזר. אבל למה באמת שינוקא לא חכם במיוחד, ממשרד שאף אחד לא שמע עליו ידע את כל זה? אייס, הפדיחה היא עליכם. תביאו כותבים רציניים עם תובנות אמיתיות, ולא ילדים שמלהגים שטויות וחבל שיקבלו במה באתר שלכם.
  • חחחחפ 30/12/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
    1. מדובר באחד המשרדים הגדולים ביותר במגזר הדתי לאומי, על נחום ברנע שמעת? דווקא השבוע הוא הזכיר את שם המשרד הזה. 2. ההכללה שאתה עושה רק מוכיחה שוב, כי נכונים דבריו של כותב המאמר. 3. עד שיסכימו לפרסם מאמר שלך, אתה מוזמן להמשיך ולנסות את מזלך בטוקבקים.
  • 2.
    אחת העם 30/12/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    התקשורת נסחפה יותר מידי. זה נהפך לקירקס לא מקצועי בכלל.
  • 1.
    מאמר יפה מאוד וקולע (ל"ת)
    סויה בר תאילנדי 30/12/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.