ייצוג נישום בידי רואה חשבון בהליכים הקשורים לתיקון שומה

עו"ד יוני כהן

נישום רכש דירה בשנת המס 2008 ושילם מס רכישה. ביום 1.12.2011 הנישום מתכוון להגיש בקשה לתיקון שומת מס הרכישה לפי סעיף 85(א) לחוק מיסוי מקרקעין.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

-------

נישום רכש דירה בשנת המס 2008 ושילם מס רכישה. ביום 1.12.2011 הנישום מתכוון להגיש בקשה לתיקון שומת מס הרכישה לפי סעיף 85(א) לחוק מיסוי מקרקעין.

השאלה:

לאור הוראות סעיף 109(א) לחוק מיסוי מקרקעין, האם יוכל רואה חשבון לייצג את הנישום בכל ההליכים הקשורים לתיקון השומה?

תשובה:

-------

הוראת סעיף 109(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") שכותרתו "ייצוג נישום בידי רואה חשבון", מתווה מסלול מיוחד המאפשר לרואה חשבון לייצג נישום בהליכים המתנהלים לפי סעיף 87 לחוק, בכל הקשור לחישוב המס בלבד, ובהתקיים שני תנאים מצטברים - שמכירת הזכות במקרקעין אינה פטורה ממס, ושהנישום חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה לפי סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה, (נוסח חדש), התשכ"א-1961

הוראת סעיף 109(א) לחוק קובעת מפורשות כי האפשרות לייצג נישום בפני מנהל מס שבח באמצעות רואה חשבון, היא רק בנושאים שהם חישוביים גרידא, במסגרת הליך השגה בלבד ובהתקיים התנאים האמורים.

על פי האמור לעיל, הליך של תיקון שומה לפי סעיף 85(א) לחוק אינו מקיים את התנאים הקבועים בסעיף 109(א) ולפיכך בהליך זה רואה החשבון אינו רשאי לייצג את הנישום.

המשיב - ממשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל