לאומי לקח את החמדנות הפיננסית לעולם הלייקים של פייסבוק - ונפל במלכודת
אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...
וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".
הסוף מגוחך עד לכדי דמעות
לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.
וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?
מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.
כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר
כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.
השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.
הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB
- 31.אריאל ברק 13/12/2011 17:42הגב לתגובה זוהתפיסה הקפיטליסטית כאן להשאר מהסיבה הפשוטה שהיא אף פעם לא הלכה. חמדנות זה משהו שמושרש בכל אחד מאיתנו כולל נרקיסיסטיות והרצון להיות אהוב. השאלה היא איך עושים את זה. איך נותנים בסתר בגלוי?.. לייקים בפייסבוק זו לא הדרך. דרך אגב, ההופעה של סיאם הייתה בת זונה, נחמד לראות זקנים שעדיין נותנים בראש!
- 30.זה עוד עצת אחיתופל של יועצי הדיגיטל של הבנק (ל"ת)ניב 13/12/2011 17:37הגב לתגובה זו
- 29.כבר ראיתי 13/12/2011 00:56הגב לתגובה זוהאיש עצלן וחפפן. הוא לא אשם כי הוא בטוח שהשמש לא רק שזורחת מאצלו בטוסיק אלא גם חוזרת לשקוע שם. הוא סוג של מבריק אבל אפוי למחצה
- 28.12/12/2011 20:04הגב לתגובה זוהדר אתה מלך ! סוף סוף מישהו אומר את זה בקול רם !
- 27.שאלתיאל 12/12/2011 18:47הגב לתגובה זוקמפיין נוראי שמוטב לא היה נוצר. מעבר לזה זרמון גולדמן זה המשרד הכי לא רלוונטי בארץ כרגע. שילכו לעשות את המוזיקה שלהם ויעזבו אותנו בשקט
- 26.מד-מן 12/12/2011 16:30הגב לתגובה זווההוא שאיים במכות על שכנו? וואלה הוא מבין בסיבות טובות.אין ספק שאייס מצאו את האדם המתאים והראוי ביותר לכתוב ביקורת
- 25.יוני 12/12/2011 16:21הגב לתגובה זורק מהתמונה בא לי להקיא.
- 24.עוד אחת 12/12/2011 16:03הגב לתגובה זוהתכוונת עוד עבודה גרועה
- 23.יואב 12/12/2011 15:57הגב לתגובה זוהקמפיין של דביר.................... בדד.............. וכעת הפזמון/השיר החדש........... זה קמפיין נהדר.....................
- 22.human again 12/12/2011 15:51הגב לתגובה זוחברות קיקיוניות, עם הנהלה קיקיונית עוד יותר. אנשים מטופשים שלא מחוברים אל הצרכנים וקהל היעד
- 21.ספי בן יוסף 12/12/2011 15:39הגב לתגובה זואין בכל הכתבה הזאת שורה אחת של חוכמה.
- 20.קופי פייסט 12/12/2011 14:45הגב לתגובה זוזו ביקורת גרועה שאין בה שום טיעון לוגי או דוגמאות לאיך הדברים כן צריכים להיות. אתה איש פרסום, אתה אמור להבין בקהל היעד שלך. קהל היעד של אייס הוא מראש לא קל או מפרגן במיוחד - לא תטרח לכתוב ביקורת טובה?!?! אחיינית שלי שסיימה עכשיו כיתה ג' תדע גם היא לכתוב חיבור בן 250 מילה על מה לא בסדר עם משהו, ההבדל הוא שהיא תדגים איך כן היה יכול להיות יותר טוב. בקיצור - לביקורת שלך אין שום ערך כי לא ניתן להבין ממנה כלום, אין שום מוסר השכל, מסקנות או המלצות. לפחות התמונה סבירה.
- 19.אחד שיודע 12/12/2011 14:14הגב לתגובה זוזאת הכותרת שצריכה להיות לכתבה הזאת! הרלוונטיות שלך ושל המשרד שלך (או מה שנשאר ממנו אחרי שכל הלקוחות ברחו ממכם) מסתכמים בהבנתך בעולם הפרסום בכלל ובפייסבוק בפרט. ועכשיו נראה אותך עושה על זה לייק!
- 18.רגע אני מכיר מישהו עם הפרעת אישיות נרקיסיסתית (ל"ת)אילון 12/12/2011 14:11הגב לתגובה זו
- 17.גם כותב הכתבה מתפרסם כעת ע"ח הכשלון של לאומי (ל"ת)007 12/12/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 16.שעשוע 12/12/2011 14:07הגב לתגובה זולא שמעתי מהדר, על איזו דוגמא או תובנה טובה מבית מדרשו איך כן לעשות את זה נכון, כי אין.... העיקר לתת עוד קצת יח"צ דהוי (מי לעזעזעל מטפל בכם?!)ובמה ולחוסר הרלוונטיות שלו. משעשע, שהדר הפך להיות איש דיגיטל/סושיאל HILARIOUS
- 15.הם פשוט נפלו למלכודת של הקרן החדשה לבילעין (ל"ת)אלון 12/12/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 14.=לייק (ל"ת)אמ 12/12/2011 13:50הגב לתגובה זו
- 13.עבודה גרועה של אדם שוב וריפרש (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:45הגב לתגובה זו
- רוני 12/12/2011 17:21הגב לתגובה זווגם ככה יצא שם של יקרנים בלי סיבה.
- מצטער על הרגע ששכרתי אותם - אדם שוב סתם פוזה (ל"ת)לקוח 13/12/2011 01:22
- 12.איזה תמונה סקסית -גולדמן אתה אש! (ל"ת)הכבש! 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 11.איך הם לא מבינים שהכי טוב להשקיע בסטודנטים?! (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 10.ליאון 12/12/2011 13:27הגב לתגובה זודברים חכמים ונכונים - לא יודעים ,לא חובה...
- 9.תרומה בסתר- מצווה 12/12/2011 13:26הגב לתגובה זווככה זה נראה כשהשיווק פועל מאגו וללא ניתוח שיווק של השוק הרלוונטי. תתחילו להכניס אנשים שלא עוברים עפי הסטנדרט ותביאו הצלחות. הסטנדרטים השתנו וגם השוק- מתחת לפוליטיקה "התקנית" נמצא האור
- 8.צודק. (ל"ת)אני 12/12/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 7.הפלצנות של כל גיוס מחלקת השיווק שלהם (ל"ת)מוכר 12/12/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 6.ערן גפני 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זוצודק מר גודלמן בביקורתו על בנק לאומי, שקמפיין העמותות שלו נחל כשלון חרוץ בגלל חמדנות ופחדנות. חמדנות - מר גולדמן פירט את כשלי הקמפיין ואוסיף רק כי בל"ל תמיד בישר על תרומותיו לנזקקים בתופים ובמחולות ולעתים בנשפים מנקרי עיניים, ולא זו הדרך הנכונה לתרום. פחדנות - כי די היה בכמה ציוצים ואיומי סרק של פעילי שמאל קיצוני כיריב אופנהיימר וכנופיית "חופש הביטוי" כדי שהבנק יתקפל ויוותר כליל על התרומות (אגב, מתברר ש"שלום עכשיו" ונספחיו לא נכללו בקמפיין לא בגלל שהן עמותות פוליטיות לעילא, אלא מפני שכבר כיסיהן מלאים בשטרות אירו שמנים מהאיחוד האירופאי ושאר אוהבי ישראל למיניהם). הבנק ספג כעת פגיעה חמורה ביוקרתו בגלל כניעתו המבישה הזו לטרור השמאלני.
- 5.ליאון 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זואמת, דברים חכמים ונכונים, לא חייבים אם לא יודעים....
- 4.עובד לאומי לשעבר 12/12/2011 12:46הגב לתגובה זוכי הם לקחו חברה חמדנית בפני עצמה בשביל להיות מי שעושה להם את זה וככה זה גם נראה.
- 3.ריבי 12/12/2011 12:40הגב לתגובה זומר גולדמן רגע לפני שאתה מבקר אחרים תסתכל במראה. אתה מזמן לא רלוונטי לכלום ולא מבין בכלום חוץ מלהשתכשך לעצמך בכוך של משרד הפרסום ההולך ונעלם שלך.
- 2.יצחק 12/12/2011 12:20הגב לתגובה זוטוב שבוטל הפרויקט המבזה, בו קרא בנק לאומי לעמותות להיות יצירתיות ולהתחרות ביניהן על תרומות מהבנק, באמצעות האלעת סרטונים שיצרו - דרך משפילה לבקש תרומה. מזל שהבנק לא הציע שחברי העמותות יתחרו על התרומות בתחרות ריקודים. ומה עם עמותות חשובות, שאינן יצירתיות, או שאין להן אנשי וידאו מוכשרים? במקום זה, בנק לאומי (אגב, הבנק בבעלות המדינה) יואיל בטובו להוריד את העמלות הדרקוניות ואת ריביות הנשך שלו ויעביר אליו את עובדי הקבלן. כך גם יהיו פחות אנשים שיזדקקו לסיוע מעמותות, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק ואולי אף למנוע זריקת אנשים מדירותיהם, בגלל קושי לפרוע את חובות המשכנתה לבנק.
- 1.הדר גולדמן מדבר על חמדנות,פחחחח הצחקתם אותי (ל"ת)אחת שיודעת.... 12/12/2011 11:17הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
