דעה

לאומי לקח את החמדנות הפיננסית לעולם הלייקים של פייסבוק - ונפל במלכודת

הדר גולדמן על סיומו הטראגי של פרויקט בנק לאומי "2 מיליון סיבות טובות": "מסחר הלייקים משרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות"
הדר גולדמן | (33)

אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...

וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".

הסוף מגוחך עד לכדי דמעות

לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.

וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?

מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.

כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר

כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.

השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.

הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 31.
    אריאל ברק 13/12/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
    התפיסה הקפיטליסטית כאן להשאר מהסיבה הפשוטה שהיא אף פעם לא הלכה. חמדנות זה משהו שמושרש בכל אחד מאיתנו כולל נרקיסיסטיות והרצון להיות אהוב. השאלה היא איך עושים את זה. איך נותנים בסתר בגלוי?.. לייקים בפייסבוק זו לא הדרך. דרך אגב, ההופעה של סיאם הייתה בת זונה, נחמד לראות זקנים שעדיין נותנים בראש!
  • 30.
    זה עוד עצת אחיתופל של יועצי הדיגיטל של הבנק (ל"ת)
    ניב 13/12/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    כבר ראיתי 13/12/2011 00:56
    הגב לתגובה זו
    האיש עצלן וחפפן. הוא לא אשם כי הוא בטוח שהשמש לא רק שזורחת מאצלו בטוסיק אלא גם חוזרת לשקוע שם. הוא סוג של מבריק אבל אפוי למחצה
  • 28.
    12/12/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    הדר אתה מלך ! סוף סוף מישהו אומר את זה בקול רם !
  • 27.
    שאלתיאל 12/12/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    קמפיין נוראי שמוטב לא היה נוצר. מעבר לזה זרמון גולדמן זה המשרד הכי לא רלוונטי בארץ כרגע. שילכו לעשות את המוזיקה שלהם ויעזבו אותנו בשקט
  • 26.
    מד-מן 12/12/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
    וההוא שאיים במכות על שכנו? וואלה הוא מבין בסיבות טובות.אין ספק שאייס מצאו את האדם המתאים והראוי ביותר לכתוב ביקורת
  • 25.
    יוני 12/12/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    רק מהתמונה בא לי להקיא.
  • 24.
    עוד אחת 12/12/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    התכוונת עוד עבודה גרועה
  • 23.
    יואב 12/12/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
    הקמפיין של דביר.................... בדד.............. וכעת הפזמון/השיר החדש........... זה קמפיין נהדר.....................
  • 22.
    human again 12/12/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    חברות קיקיוניות, עם הנהלה קיקיונית עוד יותר. אנשים מטופשים שלא מחוברים אל הצרכנים וקהל היעד
  • 21.
    ספי בן יוסף 12/12/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    אין בכל הכתבה הזאת שורה אחת של חוכמה.
  • 20.
    קופי פייסט 12/12/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
    זו ביקורת גרועה שאין בה שום טיעון לוגי או דוגמאות לאיך הדברים כן צריכים להיות. אתה איש פרסום, אתה אמור להבין בקהל היעד שלך. קהל היעד של אייס הוא מראש לא קל או מפרגן במיוחד - לא תטרח לכתוב ביקורת טובה?!?! אחיינית שלי שסיימה עכשיו כיתה ג' תדע גם היא לכתוב חיבור בן 250 מילה על מה לא בסדר עם משהו, ההבדל הוא שהיא תדגים איך כן היה יכול להיות יותר טוב. בקיצור - לביקורת שלך אין שום ערך כי לא ניתן להבין ממנה כלום, אין שום מוסר השכל, מסקנות או המלצות. לפחות התמונה סבירה.
  • 19.
    אחד שיודע 12/12/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    זאת הכותרת שצריכה להיות לכתבה הזאת! הרלוונטיות שלך ושל המשרד שלך (או מה שנשאר ממנו אחרי שכל הלקוחות ברחו ממכם) מסתכמים בהבנתך בעולם הפרסום בכלל ובפייסבוק בפרט. ועכשיו נראה אותך עושה על זה לייק!
  • 18.
    רגע אני מכיר מישהו עם הפרעת אישיות נרקיסיסתית (ל"ת)
    אילון 12/12/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    גם כותב הכתבה מתפרסם כעת ע"ח הכשלון של לאומי (ל"ת)
    007 12/12/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    שעשוע 12/12/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי מהדר, על איזו דוגמא או תובנה טובה מבית מדרשו איך כן לעשות את זה נכון, כי אין.... העיקר לתת עוד קצת יח"צ דהוי (מי לעזעזעל מטפל בכם?!)ובמה ולחוסר הרלוונטיות שלו. משעשע, שהדר הפך להיות איש דיגיטל/סושיאל HILARIOUS
  • 15.
    הם פשוט נפלו למלכודת של הקרן החדשה לבילעין (ל"ת)
    אלון 12/12/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    =לייק (ל"ת)
    אמ 12/12/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עבודה גרועה של אדם שוב וריפרש (ל"ת)
    מיכל 12/12/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
  • רוני 12/12/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    וגם ככה יצא שם של יקרנים בלי סיבה.
  • מצטער על הרגע ששכרתי אותם - אדם שוב סתם פוזה (ל"ת)
    לקוח 13/12/2011 01:22
  • 12.
    איזה תמונה סקסית -גולדמן אתה אש! (ל"ת)
    הכבש! 12/12/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איך הם לא מבינים שהכי טוב להשקיע בסטודנטים?! (ל"ת)
    מיכל 12/12/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ליאון 12/12/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    דברים חכמים ונכונים - לא יודעים ,לא חובה...
  • 9.
    תרומה בסתר- מצווה 12/12/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    וככה זה נראה כשהשיווק פועל מאגו וללא ניתוח שיווק של השוק הרלוונטי. תתחילו להכניס אנשים שלא עוברים עפי הסטנדרט ותביאו הצלחות. הסטנדרטים השתנו וגם השוק- מתחת לפוליטיקה "התקנית" נמצא האור
  • 8.
    צודק. (ל"ת)
    אני 12/12/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הפלצנות של כל גיוס מחלקת השיווק שלהם (ל"ת)
    מוכר 12/12/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ערן גפני 12/12/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    צודק מר גודלמן בביקורתו על בנק לאומי, שקמפיין העמותות שלו נחל כשלון חרוץ בגלל חמדנות ופחדנות. חמדנות - מר גולדמן פירט את כשלי הקמפיין ואוסיף רק כי בל"ל תמיד בישר על תרומותיו לנזקקים בתופים ובמחולות ולעתים בנשפים מנקרי עיניים, ולא זו הדרך הנכונה לתרום. פחדנות - כי די היה בכמה ציוצים ואיומי סרק של פעילי שמאל קיצוני כיריב אופנהיימר וכנופיית "חופש הביטוי" כדי שהבנק יתקפל ויוותר כליל על התרומות (אגב, מתברר ש"שלום עכשיו" ונספחיו לא נכללו בקמפיין לא בגלל שהן עמותות פוליטיות לעילא, אלא מפני שכבר כיסיהן מלאים בשטרות אירו שמנים מהאיחוד האירופאי ושאר אוהבי ישראל למיניהם). הבנק ספג כעת פגיעה חמורה ביוקרתו בגלל כניעתו המבישה הזו לטרור השמאלני.
  • 5.
    ליאון 12/12/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    אמת, דברים חכמים ונכונים, לא חייבים אם לא יודעים....
  • 4.
    עובד לאומי לשעבר 12/12/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
    כי הם לקחו חברה חמדנית בפני עצמה בשביל להיות מי שעושה להם את זה וככה זה גם נראה.
  • 3.
    ריבי 12/12/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    מר גולדמן רגע לפני שאתה מבקר אחרים תסתכל במראה. אתה מזמן לא רלוונטי לכלום ולא מבין בכלום חוץ מלהשתכשך לעצמך בכוך של משרד הפרסום ההולך ונעלם שלך.
  • 2.
    יצחק 12/12/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    טוב שבוטל הפרויקט המבזה, בו קרא בנק לאומי לעמותות להיות יצירתיות ולהתחרות ביניהן על תרומות מהבנק, באמצעות האלעת סרטונים שיצרו - דרך משפילה לבקש תרומה. מזל שהבנק לא הציע שחברי העמותות יתחרו על התרומות בתחרות ריקודים. ומה עם עמותות חשובות, שאינן יצירתיות, או שאין להן אנשי וידאו מוכשרים? במקום זה, בנק לאומי (אגב, הבנק בבעלות המדינה) יואיל בטובו להוריד את העמלות הדרקוניות ואת ריביות הנשך שלו ויעביר אליו את עובדי הקבלן. כך גם יהיו פחות אנשים שיזדקקו לסיוע מעמותות, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק ואולי אף למנוע זריקת אנשים מדירותיהם, בגלל קושי לפרוע את חובות המשכנתה לבנק.
  • 1.
    הדר גולדמן מדבר על חמדנות,פחחחח הצחקתם אותי (ל"ת)
    אחת שיודעת.... 12/12/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.