לאומי לקח את החמדנות הפיננסית לעולם הלייקים של פייסבוק - ונפל במלכודת
אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...
וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".
הסוף מגוחך עד לכדי דמעות
לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.
וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?
מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.
כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר
כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.
השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.
הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB
- 31.אריאל ברק 13/12/2011 17:42הגב לתגובה זוהתפיסה הקפיטליסטית כאן להשאר מהסיבה הפשוטה שהיא אף פעם לא הלכה. חמדנות זה משהו שמושרש בכל אחד מאיתנו כולל נרקיסיסטיות והרצון להיות אהוב. השאלה היא איך עושים את זה. איך נותנים בסתר בגלוי?.. לייקים בפייסבוק זו לא הדרך. דרך אגב, ההופעה של סיאם הייתה בת זונה, נחמד לראות זקנים שעדיין נותנים בראש!
- 30.זה עוד עצת אחיתופל של יועצי הדיגיטל של הבנק (ל"ת)ניב 13/12/2011 17:37הגב לתגובה זו
- 29.כבר ראיתי 13/12/2011 00:56הגב לתגובה זוהאיש עצלן וחפפן. הוא לא אשם כי הוא בטוח שהשמש לא רק שזורחת מאצלו בטוסיק אלא גם חוזרת לשקוע שם. הוא סוג של מבריק אבל אפוי למחצה
- 28.12/12/2011 20:04הגב לתגובה זוהדר אתה מלך ! סוף סוף מישהו אומר את זה בקול רם !
- 27.שאלתיאל 12/12/2011 18:47הגב לתגובה זוקמפיין נוראי שמוטב לא היה נוצר. מעבר לזה זרמון גולדמן זה המשרד הכי לא רלוונטי בארץ כרגע. שילכו לעשות את המוזיקה שלהם ויעזבו אותנו בשקט
- 26.מד-מן 12/12/2011 16:30הגב לתגובה זווההוא שאיים במכות על שכנו? וואלה הוא מבין בסיבות טובות.אין ספק שאייס מצאו את האדם המתאים והראוי ביותר לכתוב ביקורת
- 25.יוני 12/12/2011 16:21הגב לתגובה זורק מהתמונה בא לי להקיא.
- 24.עוד אחת 12/12/2011 16:03הגב לתגובה זוהתכוונת עוד עבודה גרועה
- 23.יואב 12/12/2011 15:57הגב לתגובה זוהקמפיין של דביר.................... בדד.............. וכעת הפזמון/השיר החדש........... זה קמפיין נהדר.....................
- 22.human again 12/12/2011 15:51הגב לתגובה זוחברות קיקיוניות, עם הנהלה קיקיונית עוד יותר. אנשים מטופשים שלא מחוברים אל הצרכנים וקהל היעד
- 21.ספי בן יוסף 12/12/2011 15:39הגב לתגובה זואין בכל הכתבה הזאת שורה אחת של חוכמה.
- 20.קופי פייסט 12/12/2011 14:45הגב לתגובה זוזו ביקורת גרועה שאין בה שום טיעון לוגי או דוגמאות לאיך הדברים כן צריכים להיות. אתה איש פרסום, אתה אמור להבין בקהל היעד שלך. קהל היעד של אייס הוא מראש לא קל או מפרגן במיוחד - לא תטרח לכתוב ביקורת טובה?!?! אחיינית שלי שסיימה עכשיו כיתה ג' תדע גם היא לכתוב חיבור בן 250 מילה על מה לא בסדר עם משהו, ההבדל הוא שהיא תדגים איך כן היה יכול להיות יותר טוב. בקיצור - לביקורת שלך אין שום ערך כי לא ניתן להבין ממנה כלום, אין שום מוסר השכל, מסקנות או המלצות. לפחות התמונה סבירה.
- 19.אחד שיודע 12/12/2011 14:14הגב לתגובה זוזאת הכותרת שצריכה להיות לכתבה הזאת! הרלוונטיות שלך ושל המשרד שלך (או מה שנשאר ממנו אחרי שכל הלקוחות ברחו ממכם) מסתכמים בהבנתך בעולם הפרסום בכלל ובפייסבוק בפרט. ועכשיו נראה אותך עושה על זה לייק!
- 18.רגע אני מכיר מישהו עם הפרעת אישיות נרקיסיסתית (ל"ת)אילון 12/12/2011 14:11הגב לתגובה זו
- 17.גם כותב הכתבה מתפרסם כעת ע"ח הכשלון של לאומי (ל"ת)007 12/12/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 16.שעשוע 12/12/2011 14:07הגב לתגובה זולא שמעתי מהדר, על איזו דוגמא או תובנה טובה מבית מדרשו איך כן לעשות את זה נכון, כי אין.... העיקר לתת עוד קצת יח"צ דהוי (מי לעזעזעל מטפל בכם?!)ובמה ולחוסר הרלוונטיות שלו. משעשע, שהדר הפך להיות איש דיגיטל/סושיאל HILARIOUS
- 15.הם פשוט נפלו למלכודת של הקרן החדשה לבילעין (ל"ת)אלון 12/12/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 14.=לייק (ל"ת)אמ 12/12/2011 13:50הגב לתגובה זו
- 13.עבודה גרועה של אדם שוב וריפרש (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:45הגב לתגובה זו
- רוני 12/12/2011 17:21הגב לתגובה זווגם ככה יצא שם של יקרנים בלי סיבה.
- מצטער על הרגע ששכרתי אותם - אדם שוב סתם פוזה (ל"ת)לקוח 13/12/2011 01:22
- 12.איזה תמונה סקסית -גולדמן אתה אש! (ל"ת)הכבש! 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 11.איך הם לא מבינים שהכי טוב להשקיע בסטודנטים?! (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 10.ליאון 12/12/2011 13:27הגב לתגובה זודברים חכמים ונכונים - לא יודעים ,לא חובה...
- 9.תרומה בסתר- מצווה 12/12/2011 13:26הגב לתגובה זווככה זה נראה כשהשיווק פועל מאגו וללא ניתוח שיווק של השוק הרלוונטי. תתחילו להכניס אנשים שלא עוברים עפי הסטנדרט ותביאו הצלחות. הסטנדרטים השתנו וגם השוק- מתחת לפוליטיקה "התקנית" נמצא האור
- 8.צודק. (ל"ת)אני 12/12/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 7.הפלצנות של כל גיוס מחלקת השיווק שלהם (ל"ת)מוכר 12/12/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 6.ערן גפני 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זוצודק מר גודלמן בביקורתו על בנק לאומי, שקמפיין העמותות שלו נחל כשלון חרוץ בגלל חמדנות ופחדנות. חמדנות - מר גולדמן פירט את כשלי הקמפיין ואוסיף רק כי בל"ל תמיד בישר על תרומותיו לנזקקים בתופים ובמחולות ולעתים בנשפים מנקרי עיניים, ולא זו הדרך הנכונה לתרום. פחדנות - כי די היה בכמה ציוצים ואיומי סרק של פעילי שמאל קיצוני כיריב אופנהיימר וכנופיית "חופש הביטוי" כדי שהבנק יתקפל ויוותר כליל על התרומות (אגב, מתברר ש"שלום עכשיו" ונספחיו לא נכללו בקמפיין לא בגלל שהן עמותות פוליטיות לעילא, אלא מפני שכבר כיסיהן מלאים בשטרות אירו שמנים מהאיחוד האירופאי ושאר אוהבי ישראל למיניהם). הבנק ספג כעת פגיעה חמורה ביוקרתו בגלל כניעתו המבישה הזו לטרור השמאלני.
- 5.ליאון 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זואמת, דברים חכמים ונכונים, לא חייבים אם לא יודעים....
- 4.עובד לאומי לשעבר 12/12/2011 12:46הגב לתגובה זוכי הם לקחו חברה חמדנית בפני עצמה בשביל להיות מי שעושה להם את זה וככה זה גם נראה.
- 3.ריבי 12/12/2011 12:40הגב לתגובה זומר גולדמן רגע לפני שאתה מבקר אחרים תסתכל במראה. אתה מזמן לא רלוונטי לכלום ולא מבין בכלום חוץ מלהשתכשך לעצמך בכוך של משרד הפרסום ההולך ונעלם שלך.
- 2.יצחק 12/12/2011 12:20הגב לתגובה זוטוב שבוטל הפרויקט המבזה, בו קרא בנק לאומי לעמותות להיות יצירתיות ולהתחרות ביניהן על תרומות מהבנק, באמצעות האלעת סרטונים שיצרו - דרך משפילה לבקש תרומה. מזל שהבנק לא הציע שחברי העמותות יתחרו על התרומות בתחרות ריקודים. ומה עם עמותות חשובות, שאינן יצירתיות, או שאין להן אנשי וידאו מוכשרים? במקום זה, בנק לאומי (אגב, הבנק בבעלות המדינה) יואיל בטובו להוריד את העמלות הדרקוניות ואת ריביות הנשך שלו ויעביר אליו את עובדי הקבלן. כך גם יהיו פחות אנשים שיזדקקו לסיוע מעמותות, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק ואולי אף למנוע זריקת אנשים מדירותיהם, בגלל קושי לפרוע את חובות המשכנתה לבנק.
- 1.הדר גולדמן מדבר על חמדנות,פחחחח הצחקתם אותי (ל"ת)אחת שיודעת.... 12/12/2011 11:17הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
