דעה

לאומי לקח את החמדנות הפיננסית לעולם הלייקים של פייסבוק - ונפל במלכודת

הדר גולדמן על סיומו הטראגי של פרויקט בנק לאומי "2 מיליון סיבות טובות": "מסחר הלייקים משרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות"
הדר גולדמן | (33)

אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...

וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".

הסוף מגוחך עד לכדי דמעות

לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.

וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?

מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.

כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר

כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.

השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.

הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 31.
    אריאל ברק 13/12/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
    התפיסה הקפיטליסטית כאן להשאר מהסיבה הפשוטה שהיא אף פעם לא הלכה. חמדנות זה משהו שמושרש בכל אחד מאיתנו כולל נרקיסיסטיות והרצון להיות אהוב. השאלה היא איך עושים את זה. איך נותנים בסתר בגלוי?.. לייקים בפייסבוק זו לא הדרך. דרך אגב, ההופעה של סיאם הייתה בת זונה, נחמד לראות זקנים שעדיין נותנים בראש!
  • 30.
    זה עוד עצת אחיתופל של יועצי הדיגיטל של הבנק (ל"ת)
    ניב 13/12/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    כבר ראיתי 13/12/2011 00:56
    הגב לתגובה זו
    האיש עצלן וחפפן. הוא לא אשם כי הוא בטוח שהשמש לא רק שזורחת מאצלו בטוסיק אלא גם חוזרת לשקוע שם. הוא סוג של מבריק אבל אפוי למחצה
  • 28.
    12/12/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
    הדר אתה מלך ! סוף סוף מישהו אומר את זה בקול רם !
  • 27.
    שאלתיאל 12/12/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    קמפיין נוראי שמוטב לא היה נוצר. מעבר לזה זרמון גולדמן זה המשרד הכי לא רלוונטי בארץ כרגע. שילכו לעשות את המוזיקה שלהם ויעזבו אותנו בשקט
  • 26.
    מד-מן 12/12/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
    וההוא שאיים במכות על שכנו? וואלה הוא מבין בסיבות טובות.אין ספק שאייס מצאו את האדם המתאים והראוי ביותר לכתוב ביקורת
  • 25.
    יוני 12/12/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    רק מהתמונה בא לי להקיא.
  • 24.
    עוד אחת 12/12/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    התכוונת עוד עבודה גרועה
  • 23.
    יואב 12/12/2011 15:57
    הגב לתגובה זו
    הקמפיין של דביר.................... בדד.............. וכעת הפזמון/השיר החדש........... זה קמפיין נהדר.....................
  • 22.
    human again 12/12/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    חברות קיקיוניות, עם הנהלה קיקיונית עוד יותר. אנשים מטופשים שלא מחוברים אל הצרכנים וקהל היעד
  • 21.
    ספי בן יוסף 12/12/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    אין בכל הכתבה הזאת שורה אחת של חוכמה.
  • 20.
    קופי פייסט 12/12/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
    זו ביקורת גרועה שאין בה שום טיעון לוגי או דוגמאות לאיך הדברים כן צריכים להיות. אתה איש פרסום, אתה אמור להבין בקהל היעד שלך. קהל היעד של אייס הוא מראש לא קל או מפרגן במיוחד - לא תטרח לכתוב ביקורת טובה?!?! אחיינית שלי שסיימה עכשיו כיתה ג' תדע גם היא לכתוב חיבור בן 250 מילה על מה לא בסדר עם משהו, ההבדל הוא שהיא תדגים איך כן היה יכול להיות יותר טוב. בקיצור - לביקורת שלך אין שום ערך כי לא ניתן להבין ממנה כלום, אין שום מוסר השכל, מסקנות או המלצות. לפחות התמונה סבירה.
  • 19.
    אחד שיודע 12/12/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    זאת הכותרת שצריכה להיות לכתבה הזאת! הרלוונטיות שלך ושל המשרד שלך (או מה שנשאר ממנו אחרי שכל הלקוחות ברחו ממכם) מסתכמים בהבנתך בעולם הפרסום בכלל ובפייסבוק בפרט. ועכשיו נראה אותך עושה על זה לייק!
  • 18.
    רגע אני מכיר מישהו עם הפרעת אישיות נרקיסיסתית (ל"ת)
    אילון 12/12/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    גם כותב הכתבה מתפרסם כעת ע"ח הכשלון של לאומי (ל"ת)
    007 12/12/2011 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    שעשוע 12/12/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי מהדר, על איזו דוגמא או תובנה טובה מבית מדרשו איך כן לעשות את זה נכון, כי אין.... העיקר לתת עוד קצת יח"צ דהוי (מי לעזעזעל מטפל בכם?!)ובמה ולחוסר הרלוונטיות שלו. משעשע, שהדר הפך להיות איש דיגיטל/סושיאל HILARIOUS
  • 15.
    הם פשוט נפלו למלכודת של הקרן החדשה לבילעין (ל"ת)
    אלון 12/12/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    =לייק (ל"ת)
    אמ 12/12/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עבודה גרועה של אדם שוב וריפרש (ל"ת)
    מיכל 12/12/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
  • רוני 12/12/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    וגם ככה יצא שם של יקרנים בלי סיבה.
  • מצטער על הרגע ששכרתי אותם - אדם שוב סתם פוזה (ל"ת)
    לקוח 13/12/2011 01:22
  • 12.
    איזה תמונה סקסית -גולדמן אתה אש! (ל"ת)
    הכבש! 12/12/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איך הם לא מבינים שהכי טוב להשקיע בסטודנטים?! (ל"ת)
    מיכל 12/12/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ליאון 12/12/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
    דברים חכמים ונכונים - לא יודעים ,לא חובה...
  • 9.
    תרומה בסתר- מצווה 12/12/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    וככה זה נראה כשהשיווק פועל מאגו וללא ניתוח שיווק של השוק הרלוונטי. תתחילו להכניס אנשים שלא עוברים עפי הסטנדרט ותביאו הצלחות. הסטנדרטים השתנו וגם השוק- מתחת לפוליטיקה "התקנית" נמצא האור
  • 8.
    צודק. (ל"ת)
    אני 12/12/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הפלצנות של כל גיוס מחלקת השיווק שלהם (ל"ת)
    מוכר 12/12/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ערן גפני 12/12/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    צודק מר גודלמן בביקורתו על בנק לאומי, שקמפיין העמותות שלו נחל כשלון חרוץ בגלל חמדנות ופחדנות. חמדנות - מר גולדמן פירט את כשלי הקמפיין ואוסיף רק כי בל"ל תמיד בישר על תרומותיו לנזקקים בתופים ובמחולות ולעתים בנשפים מנקרי עיניים, ולא זו הדרך הנכונה לתרום. פחדנות - כי די היה בכמה ציוצים ואיומי סרק של פעילי שמאל קיצוני כיריב אופנהיימר וכנופיית "חופש הביטוי" כדי שהבנק יתקפל ויוותר כליל על התרומות (אגב, מתברר ש"שלום עכשיו" ונספחיו לא נכללו בקמפיין לא בגלל שהן עמותות פוליטיות לעילא, אלא מפני שכבר כיסיהן מלאים בשטרות אירו שמנים מהאיחוד האירופאי ושאר אוהבי ישראל למיניהם). הבנק ספג כעת פגיעה חמורה ביוקרתו בגלל כניעתו המבישה הזו לטרור השמאלני.
  • 5.
    ליאון 12/12/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    אמת, דברים חכמים ונכונים, לא חייבים אם לא יודעים....
  • 4.
    עובד לאומי לשעבר 12/12/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
    כי הם לקחו חברה חמדנית בפני עצמה בשביל להיות מי שעושה להם את זה וככה זה גם נראה.
  • 3.
    ריבי 12/12/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    מר גולדמן רגע לפני שאתה מבקר אחרים תסתכל במראה. אתה מזמן לא רלוונטי לכלום ולא מבין בכלום חוץ מלהשתכשך לעצמך בכוך של משרד הפרסום ההולך ונעלם שלך.
  • 2.
    יצחק 12/12/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    טוב שבוטל הפרויקט המבזה, בו קרא בנק לאומי לעמותות להיות יצירתיות ולהתחרות ביניהן על תרומות מהבנק, באמצעות האלעת סרטונים שיצרו - דרך משפילה לבקש תרומה. מזל שהבנק לא הציע שחברי העמותות יתחרו על התרומות בתחרות ריקודים. ומה עם עמותות חשובות, שאינן יצירתיות, או שאין להן אנשי וידאו מוכשרים? במקום זה, בנק לאומי (אגב, הבנק בבעלות המדינה) יואיל בטובו להוריד את העמלות הדרקוניות ואת ריביות הנשך שלו ויעביר אליו את עובדי הקבלן. כך גם יהיו פחות אנשים שיזדקקו לסיוע מעמותות, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק ואולי אף למנוע זריקת אנשים מדירותיהם, בגלל קושי לפרוע את חובות המשכנתה לבנק.
  • 1.
    הדר גולדמן מדבר על חמדנות,פחחחח הצחקתם אותי (ל"ת)
    אחת שיודעת.... 12/12/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון – קונצרטה. 

 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.

המספרים כבר לא מאפשרים להתעלם. נכון לשנת 2025 יש בארצות הברית יותר מ-7 מיליון ילדים ובני נוער מאובחנים עם ADHD. למעלה משלושה וחצי מיליון נוטלים תרופות באופן קבוע. ניתוח של נתוני מדיקייד מ-2019 עד 2023 מראה תמונה קשה: ילד שהתחיל תרופה אחת היה בסיכון גבוה פי חמישה להגיע לארבע תרופות פסיכיאטריות שונות עד 2023. כמעט רבע מהילדים האלה נוטלים כיום שתיים או יותר תרופות פסיכיאטריות במקביל. יותר מארבעת אלפים ילדים נוטלים ארבע תרופות או יותר בו זמנית – רובם מטופלים בתרופות אנטי־פסיכוטיות קשות.