לאומי לקח את החמדנות הפיננסית לעולם הלייקים של פייסבוק - ונפל במלכודת
אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...
וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".
הסוף מגוחך עד לכדי דמעות
לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.
וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?
מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.
כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר
כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.
השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.
הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB
- 31.אריאל ברק 13/12/2011 17:42הגב לתגובה זוהתפיסה הקפיטליסטית כאן להשאר מהסיבה הפשוטה שהיא אף פעם לא הלכה. חמדנות זה משהו שמושרש בכל אחד מאיתנו כולל נרקיסיסטיות והרצון להיות אהוב. השאלה היא איך עושים את זה. איך נותנים בסתר בגלוי?.. לייקים בפייסבוק זו לא הדרך. דרך אגב, ההופעה של סיאם הייתה בת זונה, נחמד לראות זקנים שעדיין נותנים בראש!
- 30.זה עוד עצת אחיתופל של יועצי הדיגיטל של הבנק (ל"ת)ניב 13/12/2011 17:37הגב לתגובה זו
- 29.כבר ראיתי 13/12/2011 00:56הגב לתגובה זוהאיש עצלן וחפפן. הוא לא אשם כי הוא בטוח שהשמש לא רק שזורחת מאצלו בטוסיק אלא גם חוזרת לשקוע שם. הוא סוג של מבריק אבל אפוי למחצה
- 28.12/12/2011 20:04הגב לתגובה זוהדר אתה מלך ! סוף סוף מישהו אומר את זה בקול רם !
- 27.שאלתיאל 12/12/2011 18:47הגב לתגובה זוקמפיין נוראי שמוטב לא היה נוצר. מעבר לזה זרמון גולדמן זה המשרד הכי לא רלוונטי בארץ כרגע. שילכו לעשות את המוזיקה שלהם ויעזבו אותנו בשקט
- 26.מד-מן 12/12/2011 16:30הגב לתגובה זווההוא שאיים במכות על שכנו? וואלה הוא מבין בסיבות טובות.אין ספק שאייס מצאו את האדם המתאים והראוי ביותר לכתוב ביקורת
- 25.יוני 12/12/2011 16:21הגב לתגובה זורק מהתמונה בא לי להקיא.
- 24.עוד אחת 12/12/2011 16:03הגב לתגובה זוהתכוונת עוד עבודה גרועה
- 23.יואב 12/12/2011 15:57הגב לתגובה זוהקמפיין של דביר.................... בדד.............. וכעת הפזמון/השיר החדש........... זה קמפיין נהדר.....................
- 22.human again 12/12/2011 15:51הגב לתגובה זוחברות קיקיוניות, עם הנהלה קיקיונית עוד יותר. אנשים מטופשים שלא מחוברים אל הצרכנים וקהל היעד
- 21.ספי בן יוסף 12/12/2011 15:39הגב לתגובה זואין בכל הכתבה הזאת שורה אחת של חוכמה.
- 20.קופי פייסט 12/12/2011 14:45הגב לתגובה זוזו ביקורת גרועה שאין בה שום טיעון לוגי או דוגמאות לאיך הדברים כן צריכים להיות. אתה איש פרסום, אתה אמור להבין בקהל היעד שלך. קהל היעד של אייס הוא מראש לא קל או מפרגן במיוחד - לא תטרח לכתוב ביקורת טובה?!?! אחיינית שלי שסיימה עכשיו כיתה ג' תדע גם היא לכתוב חיבור בן 250 מילה על מה לא בסדר עם משהו, ההבדל הוא שהיא תדגים איך כן היה יכול להיות יותר טוב. בקיצור - לביקורת שלך אין שום ערך כי לא ניתן להבין ממנה כלום, אין שום מוסר השכל, מסקנות או המלצות. לפחות התמונה סבירה.
- 19.אחד שיודע 12/12/2011 14:14הגב לתגובה זוזאת הכותרת שצריכה להיות לכתבה הזאת! הרלוונטיות שלך ושל המשרד שלך (או מה שנשאר ממנו אחרי שכל הלקוחות ברחו ממכם) מסתכמים בהבנתך בעולם הפרסום בכלל ובפייסבוק בפרט. ועכשיו נראה אותך עושה על זה לייק!
- 18.רגע אני מכיר מישהו עם הפרעת אישיות נרקיסיסתית (ל"ת)אילון 12/12/2011 14:11הגב לתגובה זו
- 17.גם כותב הכתבה מתפרסם כעת ע"ח הכשלון של לאומי (ל"ת)007 12/12/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 16.שעשוע 12/12/2011 14:07הגב לתגובה זולא שמעתי מהדר, על איזו דוגמא או תובנה טובה מבית מדרשו איך כן לעשות את זה נכון, כי אין.... העיקר לתת עוד קצת יח"צ דהוי (מי לעזעזעל מטפל בכם?!)ובמה ולחוסר הרלוונטיות שלו. משעשע, שהדר הפך להיות איש דיגיטל/סושיאל HILARIOUS
- 15.הם פשוט נפלו למלכודת של הקרן החדשה לבילעין (ל"ת)אלון 12/12/2011 13:52הגב לתגובה זו
- 14.=לייק (ל"ת)אמ 12/12/2011 13:50הגב לתגובה זו
- 13.עבודה גרועה של אדם שוב וריפרש (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:45הגב לתגובה זו
- רוני 12/12/2011 17:21הגב לתגובה זווגם ככה יצא שם של יקרנים בלי סיבה.
- מצטער על הרגע ששכרתי אותם - אדם שוב סתם פוזה (ל"ת)לקוח 13/12/2011 01:22
- 12.איזה תמונה סקסית -גולדמן אתה אש! (ל"ת)הכבש! 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 11.איך הם לא מבינים שהכי טוב להשקיע בסטודנטים?! (ל"ת)מיכל 12/12/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 10.ליאון 12/12/2011 13:27הגב לתגובה זודברים חכמים ונכונים - לא יודעים ,לא חובה...
- 9.תרומה בסתר- מצווה 12/12/2011 13:26הגב לתגובה זווככה זה נראה כשהשיווק פועל מאגו וללא ניתוח שיווק של השוק הרלוונטי. תתחילו להכניס אנשים שלא עוברים עפי הסטנדרט ותביאו הצלחות. הסטנדרטים השתנו וגם השוק- מתחת לפוליטיקה "התקנית" נמצא האור
- 8.צודק. (ל"ת)אני 12/12/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 7.הפלצנות של כל גיוס מחלקת השיווק שלהם (ל"ת)מוכר 12/12/2011 13:19הגב לתגובה זו
- 6.ערן גפני 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זוצודק מר גודלמן בביקורתו על בנק לאומי, שקמפיין העמותות שלו נחל כשלון חרוץ בגלל חמדנות ופחדנות. חמדנות - מר גולדמן פירט את כשלי הקמפיין ואוסיף רק כי בל"ל תמיד בישר על תרומותיו לנזקקים בתופים ובמחולות ולעתים בנשפים מנקרי עיניים, ולא זו הדרך הנכונה לתרום. פחדנות - כי די היה בכמה ציוצים ואיומי סרק של פעילי שמאל קיצוני כיריב אופנהיימר וכנופיית "חופש הביטוי" כדי שהבנק יתקפל ויוותר כליל על התרומות (אגב, מתברר ש"שלום עכשיו" ונספחיו לא נכללו בקמפיין לא בגלל שהן עמותות פוליטיות לעילא, אלא מפני שכבר כיסיהן מלאים בשטרות אירו שמנים מהאיחוד האירופאי ושאר אוהבי ישראל למיניהם). הבנק ספג כעת פגיעה חמורה ביוקרתו בגלל כניעתו המבישה הזו לטרור השמאלני.
- 5.ליאון 12/12/2011 13:01הגב לתגובה זואמת, דברים חכמים ונכונים, לא חייבים אם לא יודעים....
- 4.עובד לאומי לשעבר 12/12/2011 12:46הגב לתגובה זוכי הם לקחו חברה חמדנית בפני עצמה בשביל להיות מי שעושה להם את זה וככה זה גם נראה.
- 3.ריבי 12/12/2011 12:40הגב לתגובה זומר גולדמן רגע לפני שאתה מבקר אחרים תסתכל במראה. אתה מזמן לא רלוונטי לכלום ולא מבין בכלום חוץ מלהשתכשך לעצמך בכוך של משרד הפרסום ההולך ונעלם שלך.
- 2.יצחק 12/12/2011 12:20הגב לתגובה זוטוב שבוטל הפרויקט המבזה, בו קרא בנק לאומי לעמותות להיות יצירתיות ולהתחרות ביניהן על תרומות מהבנק, באמצעות האלעת סרטונים שיצרו - דרך משפילה לבקש תרומה. מזל שהבנק לא הציע שחברי העמותות יתחרו על התרומות בתחרות ריקודים. ומה עם עמותות חשובות, שאינן יצירתיות, או שאין להן אנשי וידאו מוכשרים? במקום זה, בנק לאומי (אגב, הבנק בבעלות המדינה) יואיל בטובו להוריד את העמלות הדרקוניות ואת ריביות הנשך שלו ויעביר אליו את עובדי הקבלן. כך גם יהיו פחות אנשים שיזדקקו לסיוע מעמותות, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק ואולי אף למנוע זריקת אנשים מדירותיהם, בגלל קושי לפרוע את חובות המשכנתה לבנק.
- 1.הדר גולדמן מדבר על חמדנות,פחחחח הצחקתם אותי (ל"ת)אחת שיודעת.... 12/12/2011 11:17הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
