אז ככה זה עובד: מחלקת השיווק של לאומי יחד עם הפרסומאי או איש הדיגיטל יוזמים רעיון. הרעיון נע על פי רוב סביב חוסר הביטחון של פרנסי הבנק אל מול העולם הדיגיטלי בכלל ורשתות חברתיות בכלל. אבל הם יודעים שצריך לעשות שם "משהו". יעני, יהיה קול...

וכך הם נפלו עם עמוד הפייסבוק שלהם לפני כשנה, כשהתברר שהם עושים עסקים עם פלסטינים 'רחמנא לצלן'. והנה היום, לאחר המהפיכה החברתית, מבקש הבנק לייצר דיאלוג עם אותה תפיסה של לחלק חלוקה צודקת יותר של משאבים ומכריז על תחרות "עמותה נולדת", או בשפת הבנק: "2 מליון סיבות טובות".

הסוף מגוחך עד לכדי דמעות

לוקחים מלא עמותות ומבקשים מהציבור לבחור באמצעות לייקים את העמותות על פי לא משנה מה. טוב, הסוף מגוחך עד לכדי דמעות. בעקבות תלונות על השתתפותה של עמותה מסוימת, הבנק מבטל את המהלך החברתי הזה בקול דממה דקה.

וכך מתקבלים עמותות כועסות, תמיהה ציבורית או בעברית: איוולת. ומדוע?

מפני שהבנק כדוגמה לא באמת יודע איך להשתמש נכונה באינטרנט בכלל או בפייסבוק בפרט, ואז על מנת להימנות על הטרנד של הטובים כביכול, יעני בוא ונחלוק ונעשה משהו חברתי מגניב, הם עושים טעות אחת קבועה: הם עושים קפיטליזציה של הרשת החברתית. אסור בתכלית האיסור להעתיק את החמדנות שלנו מחיינו הרגילים, נניח כמוסד פיננסי, לעולם הלייקים. הלייק הפך להיות כסף הפייסבוק. זוהי טעות.

כואב לראות את לאומי תורם כל השנה ונפגע תדמיתי מאירוע כל כך מיותר

כמות הלייקים אינה מקבילה לשליחת SMS לכוכב נולד. היא נשלטת, נתונה למניפולציות של אנשי דיגיטל לא ישרים וכן הלאה. אתה רוצה לתרום, תתרום, אל תעשה פסטיבל לייקים. זה ממש לא מריח טוב. כואב לי לראות את לאומי שתורם כל השנה כל שנה מבלי שיפריעו לו, והנה אירוע כל כך מיותר מקלקל לו תפיסתית ותדמיתית. יש לדעת ולשחות בחומר היטב ברשתות החברתיות. יש להכיר באמת את ההעדפות הצרכניות שם, ולא ליפול בשבי חוסר הביטחון לתוך מלכודות הלייק.

השתמשו בצורה מושכלת ומהנה בפייסבוק. רוב האנשים מחפשים טוב ומזהים כזה כשפוגשים בו. רוצה לתת, תן בסתר. אל תעשה מזה קמפיין. מסחר הלייקים שייך לדור הישן של הפייסבוק ומשרת כיום אך ורק אנשים עם הפרעות אישיות נרקסיסטיות.

הכותב הוא מבעלי משרד הפרסום זרמון גולדמן DDB