חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
ביום 28.03.2011 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011(להלן: "התיקון לחוק"). להלן עיקרי התיקון לחוק:
- בהתאם לסעיף 5 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), גובה דמי המחלה הינו 75% משכר העבודה.
- בהתאם לסעיף 2 לחוק בגין היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום ובגין הימים השני והשלישי למחלה זכאי העובד לתשלום בגובה מחצית דמי המחלה, כלומר 37.5% משכר העבודה.
- בהתאם לתיקון לחוק, גובה דמי המחלה יהיה שכר העבודה הרגיל. לפיכך, עבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו הרגיל.
כמו כן, בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק, עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש מסוים (אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה) יהא זכאי לחלק היחסי המתאים לאותו חודש מתוך המכסה החודשית המקסימאלית, כאשר חודש עבודה מלא לעניין זה הוא 25 ימי עבודה.
בהתאם לתיקון לחוק, חודש עבודה מלא כאמור בסעיף 4(ב) לחוק, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים יהיה 21.66 (21 ו-2/3) ימי עבודה (במקום 25). תחילתו של התיקון לחוק ב- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, קרי ב-01.04.2011, והוא יחול לגבי עובד שנעדר עקב מחלה מיום 01.04.2011 ואילך אף אם תקופת המחלה החלה לפני מועד זה.
- 4.ארז 11/04/2011 08:56הגב לתגובה זורופאים כללים נותנים ימי מחלה על כל פיפס קטן של עובד ואז כרגיל המעסיק סופג.לפני שבועיים עובדת שלי קיבלה שבועיים ימי מחלה על לחץ כהגדרת הרופא הכללי של קופת חולים....אה שכחתי היה לבן שלה בר מצוה!!!אני מעסיק כבר 20 שנה ואני יכול לכתוב ספר בדיחות (לא מצחיקות מבחינתי)על הקלות שבה רופאים נותנים ימי מחלה.הייתה לי פעם עובדת שקיבלה שמירת הריון מרופא עיניים(ידיד המשפחה)בקצב הזה נהיה מדינה עם תרבות עבודה כמו ספרד ויוון
- החולה המדומה 12/04/2011 11:05הגב לתגובה זואני יכול לכתוב ספר בדיחות לא מצחיקות על מעסיקים שלא ממלאים אחר חוקי העסקה הפרשות לפנסיה פיצויים שעות ודרישות לא הגיוניות לכל מטבע יש שני צדדים עם אתה הגון העובדים שלך לא ירצו " לנצנץ" בבית ולהיפך אלא אם אתה מעסיק אנשים לא הגונים בקיצור תעשה שיעורי בית כי יש לך הרבה השפעה בנושא ייטב לך מאשר להתבכיין פה
- 3.ממתין ועוד ממתין לתשובה ל 1 מי יודע? (ל"ת)סבלן 07/04/2011 15:13הגב לתגובה זו
- יעקב 10/04/2011 14:56הגב לתגובה זוהחוק לא קובע חובת פדיון. זה תלוי יותר בהסכם במקום העבודה שלך. ובכל מקרה - לא ראיתי מקרים שפודים לפי הערך המלא. תמיד יש נוסחא. מצטער, זה מה יש...
- ליעקב - תודה (ל"ת)החולה המדומה 10/04/2011 20:14
- 2.ממתין לתשובה ל 1 - אחד מי יודע (ל"ת)סבלן 07/04/2011 15:13הגב לתגובה זו
- 1.החולה המדומה 07/04/2011 12:38הגב לתגובה זולימי המחלה אשר לא נוצלו. אולי הבהרה ע" י עו" ד הלית כהן, תודה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
