חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011

עו"ד הלית כהן-רזניצקי

ביום 28.03.2011 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011(להלן: "התיקון לחוק"). להלן עיקרי התיקון לחוק:

- בהתאם לסעיף 5 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), גובה דמי המחלה הינו 75% משכר העבודה.

- בהתאם לסעיף 2 לחוק בגין היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום ובגין הימים השני והשלישי למחלה זכאי העובד לתשלום בגובה מחצית דמי המחלה, כלומר 37.5% משכר העבודה.

- בהתאם לתיקון לחוק, גובה דמי המחלה יהיה שכר העבודה הרגיל. לפיכך, עבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו הרגיל.

כמו כן, בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק, עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש מסוים (אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה) יהא זכאי לחלק היחסי המתאים לאותו חודש מתוך המכסה החודשית המקסימאלית, כאשר חודש עבודה מלא לעניין זה הוא 25 ימי עבודה.

בהתאם לתיקון לחוק, חודש עבודה מלא כאמור בסעיף 4(ב) לחוק, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים יהיה 21.66 (21 ו-2/3) ימי עבודה (במקום 25). תחילתו של התיקון לחוק ב- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, קרי ב-01.04.2011, והוא יחול לגבי עובד שנעדר עקב מחלה מיום 01.04.2011 ואילך אף אם תקופת המחלה החלה לפני מועד זה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ארז 11/04/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    רופאים כללים נותנים ימי מחלה על כל פיפס קטן של עובד ואז כרגיל המעסיק סופג.לפני שבועיים עובדת שלי קיבלה שבועיים ימי מחלה על לחץ כהגדרת הרופא הכללי של קופת חולים....אה שכחתי היה לבן שלה בר מצוה!!!אני מעסיק כבר 20 שנה ואני יכול לכתוב ספר בדיחות (לא מצחיקות מבחינתי)על הקלות שבה רופאים נותנים ימי מחלה.הייתה לי פעם עובדת שקיבלה שמירת הריון מרופא עיניים(ידיד המשפחה)בקצב הזה נהיה מדינה עם תרבות עבודה כמו ספרד ויוון
  • החולה המדומה 12/04/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    אני יכול לכתוב ספר בדיחות לא מצחיקות על מעסיקים שלא ממלאים אחר חוקי העסקה הפרשות לפנסיה פיצויים שעות ודרישות לא הגיוניות לכל מטבע יש שני צדדים עם אתה הגון העובדים שלך לא ירצו " לנצנץ" בבית ולהיפך אלא אם אתה מעסיק אנשים לא הגונים בקיצור תעשה שיעורי בית כי יש לך הרבה השפעה בנושא ייטב לך מאשר להתבכיין פה
  • 3.
    ממתין ועוד ממתין לתשובה ל 1 מי יודע? (ל"ת)
    סבלן 07/04/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 10/04/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
    החוק לא קובע חובת פדיון. זה תלוי יותר בהסכם במקום העבודה שלך. ובכל מקרה - לא ראיתי מקרים שפודים לפי הערך המלא. תמיד יש נוסחא. מצטער, זה מה יש...
  • ליעקב - תודה (ל"ת)
    החולה המדומה 10/04/2011 20:14
  • 2.
    ממתין לתשובה ל 1 - אחד מי יודע (ל"ת)
    סבלן 07/04/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החולה המדומה 07/04/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    לימי המחלה אשר לא נוצלו. אולי הבהרה ע" י עו" ד הלית כהן, תודה.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.