חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
ביום 28.03.2011 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011(להלן: "התיקון לחוק"). להלן עיקרי התיקון לחוק:
- בהתאם לסעיף 5 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), גובה דמי המחלה הינו 75% משכר העבודה.
- בהתאם לסעיף 2 לחוק בגין היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום ובגין הימים השני והשלישי למחלה זכאי העובד לתשלום בגובה מחצית דמי המחלה, כלומר 37.5% משכר העבודה.
- בהתאם לתיקון לחוק, גובה דמי המחלה יהיה שכר העבודה הרגיל. לפיכך, עבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו הרגיל.
כמו כן, בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק, עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש מסוים (אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה) יהא זכאי לחלק היחסי המתאים לאותו חודש מתוך המכסה החודשית המקסימאלית, כאשר חודש עבודה מלא לעניין זה הוא 25 ימי עבודה.
בהתאם לתיקון לחוק, חודש עבודה מלא כאמור בסעיף 4(ב) לחוק, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים יהיה 21.66 (21 ו-2/3) ימי עבודה (במקום 25). תחילתו של התיקון לחוק ב- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, קרי ב-01.04.2011, והוא יחול לגבי עובד שנעדר עקב מחלה מיום 01.04.2011 ואילך אף אם תקופת המחלה החלה לפני מועד זה.
- 4.ארז 11/04/2011 08:56הגב לתגובה זורופאים כללים נותנים ימי מחלה על כל פיפס קטן של עובד ואז כרגיל המעסיק סופג.לפני שבועיים עובדת שלי קיבלה שבועיים ימי מחלה על לחץ כהגדרת הרופא הכללי של קופת חולים....אה שכחתי היה לבן שלה בר מצוה!!!אני מעסיק כבר 20 שנה ואני יכול לכתוב ספר בדיחות (לא מצחיקות מבחינתי)על הקלות שבה רופאים נותנים ימי מחלה.הייתה לי פעם עובדת שקיבלה שמירת הריון מרופא עיניים(ידיד המשפחה)בקצב הזה נהיה מדינה עם תרבות עבודה כמו ספרד ויוון
- החולה המדומה 12/04/2011 11:05הגב לתגובה זואני יכול לכתוב ספר בדיחות לא מצחיקות על מעסיקים שלא ממלאים אחר חוקי העסקה הפרשות לפנסיה פיצויים שעות ודרישות לא הגיוניות לכל מטבע יש שני צדדים עם אתה הגון העובדים שלך לא ירצו " לנצנץ" בבית ולהיפך אלא אם אתה מעסיק אנשים לא הגונים בקיצור תעשה שיעורי בית כי יש לך הרבה השפעה בנושא ייטב לך מאשר להתבכיין פה
- 3.ממתין ועוד ממתין לתשובה ל 1 מי יודע? (ל"ת)סבלן 07/04/2011 15:13הגב לתגובה זו
- יעקב 10/04/2011 14:56הגב לתגובה זוהחוק לא קובע חובת פדיון. זה תלוי יותר בהסכם במקום העבודה שלך. ובכל מקרה - לא ראיתי מקרים שפודים לפי הערך המלא. תמיד יש נוסחא. מצטער, זה מה יש...
- ליעקב - תודה (ל"ת)החולה המדומה 10/04/2011 20:14
- 2.ממתין לתשובה ל 1 - אחד מי יודע (ל"ת)סבלן 07/04/2011 15:13הגב לתגובה זו
- 1.החולה המדומה 07/04/2011 12:38הגב לתגובה זולימי המחלה אשר לא נוצלו. אולי הבהרה ע" י עו" ד הלית כהן, תודה.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
