חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011

עו"ד הלית כהן-רזניצקי

ביום 28.03.2011 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011(להלן: "התיקון לחוק"). להלן עיקרי התיקון לחוק:

- בהתאם לסעיף 5 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), גובה דמי המחלה הינו 75% משכר העבודה.

- בהתאם לסעיף 2 לחוק בגין היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום ובגין הימים השני והשלישי למחלה זכאי העובד לתשלום בגובה מחצית דמי המחלה, כלומר 37.5% משכר העבודה.

- בהתאם לתיקון לחוק, גובה דמי המחלה יהיה שכר העבודה הרגיל. לפיכך, עבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי דמי המחלה יהיו בשיעור של 50% מהשכר הרגיל ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו הרגיל.

כמו כן, בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק, עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש מסוים (אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה) יהא זכאי לחלק היחסי המתאים לאותו חודש מתוך המכסה החודשית המקסימאלית, כאשר חודש עבודה מלא לעניין זה הוא 25 ימי עבודה.

בהתאם לתיקון לחוק, חודש עבודה מלא כאמור בסעיף 4(ב) לחוק, במקום עבודה בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים יהיה 21.66 (21 ו-2/3) ימי עבודה (במקום 25). תחילתו של התיקון לחוק ב- 1 בחודש שלאחר יום פרסומו, קרי ב-01.04.2011, והוא יחול לגבי עובד שנעדר עקב מחלה מיום 01.04.2011 ואילך אף אם תקופת המחלה החלה לפני מועד זה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ארז 11/04/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    רופאים כללים נותנים ימי מחלה על כל פיפס קטן של עובד ואז כרגיל המעסיק סופג.לפני שבועיים עובדת שלי קיבלה שבועיים ימי מחלה על לחץ כהגדרת הרופא הכללי של קופת חולים....אה שכחתי היה לבן שלה בר מצוה!!!אני מעסיק כבר 20 שנה ואני יכול לכתוב ספר בדיחות (לא מצחיקות מבחינתי)על הקלות שבה רופאים נותנים ימי מחלה.הייתה לי פעם עובדת שקיבלה שמירת הריון מרופא עיניים(ידיד המשפחה)בקצב הזה נהיה מדינה עם תרבות עבודה כמו ספרד ויוון
  • החולה המדומה 12/04/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    אני יכול לכתוב ספר בדיחות לא מצחיקות על מעסיקים שלא ממלאים אחר חוקי העסקה הפרשות לפנסיה פיצויים שעות ודרישות לא הגיוניות לכל מטבע יש שני צדדים עם אתה הגון העובדים שלך לא ירצו " לנצנץ" בבית ולהיפך אלא אם אתה מעסיק אנשים לא הגונים בקיצור תעשה שיעורי בית כי יש לך הרבה השפעה בנושא ייטב לך מאשר להתבכיין פה
  • 3.
    ממתין ועוד ממתין לתשובה ל 1 מי יודע? (ל"ת)
    סבלן 07/04/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 10/04/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
    החוק לא קובע חובת פדיון. זה תלוי יותר בהסכם במקום העבודה שלך. ובכל מקרה - לא ראיתי מקרים שפודים לפי הערך המלא. תמיד יש נוסחא. מצטער, זה מה יש...
  • ליעקב - תודה (ל"ת)
    החולה המדומה 10/04/2011 20:14
  • 2.
    ממתין לתשובה ל 1 - אחד מי יודע (ל"ת)
    סבלן 07/04/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החולה המדומה 07/04/2011 12:38
    הגב לתגובה זו
    לימי המחלה אשר לא נוצלו. אולי הבהרה ע" י עו" ד הלית כהן, תודה.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).