שנה יציבה לגב-ים: שווי הנכסים עלה, תחלק דיבידנד בסך 108 מיליון שקל
חברת גב ים, מקבוצת נכסים ובנין IDB, מסכמת את שנת 2010 ביציבות עם גידול של 3% בהכנסות מהשכרת מבנים אשר הסתכמו ב-302.5 מיליון שקל, לעומת 293.5 ב-2009. הרווח הנקי הסתכם בכ-231.5 מיליון שקל, זאת לעומת כ-286.356 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצויין כי הרווח הנקי ב-2009 כלל הכנסה חד פעמית בסך 80 מליון שקל עקב שינוי חקיקתי של שיעורי מס הכנסה. בנטרול הכנסה חד פעמית זו, גדל הרווח הנקי בתקופת הדוח בסך של 49 מליון שקל לעומת אשתקד.
הכנסות מעליית השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה, לרבות נדל"ן להשקעה בהקמה הסתכמו בשנת 2010 בכ-159 מליון שקל, לעומת סך של כ-125 מליון שקל בשנת 2009.
ההכנסות ממכירת דירות ומקרקעין ומחוזי הקמה, בניכוי עלותם הסתכמו בשנת 2010 ב-2 מליון שקל בלבד, זאת לעומת 22 מליון שקל אשתקד. בשנת 2009 כלל הסעיף הכנסה נטו בסך של 9 מיליון שקל, שנבעה מהקמת מבנה עבור חוכר לדורות באזור התעשיה של קיסריה וכן הכנסה נטו ממימוש זכויות במקרקעין בסך של כ-2 מליון שקל.
תזרימי המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2010 הסתכמו ב-294 מליון שקל לעומת 353 מליון שקל אשתקד. הקיטון נובע בעיקרו מהפרש בתזרים נטו שנבע ממכירת דירות, זאת, לאחר שהחברה השלימה את הקמתם של הפרויקטים למגורים בשנת 2009 ומכרה את מירב הדירות בפרויקטים אלו עד לתום שנת 2009. יצויין כי בשנת 2010 חילקה החברה דיבידנד בסך 120 מיליון שקל.
רפי ביסקר, יו"ר דירקטוריון חברת גב-ים, אמר היום: "אני שבע רצון מהתוצאות הטובות של החברה לשנת 2010, אשר מראות עלייה בהכנסות מנכסים מניבים, EBITDA יציב של 266 מיליון שקל ושמירה על איתנות פיננסית גבוהה. החברה ממשיכה להרחיב ולהשביח את פעילותה בתחום הנכסים המניבים המהווה את ליבת עסקיה. ב- 2010 הושקעו כ- 188 מיליון שקל בהקמה וברכישת נכסים מניבים ועתודות קרקע באזורי ביקוש, אשר יהוו מנועי צמיחה של החברה בשנים הבאות. החברה ממשיכה לראות בתחום הבניה למגורים מנוע צמיחה נוסף, ולראיה יצאה החודש בשיווק ובניה של פרוייקט "רמת הנשיא", שכונה של כ- 1,060 יחידות דיור בחיפה. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך 108 מיליון שקל".
בסוף דצמבר התקשרו החברה וחברת ישפרו, חברה בבעלות בעלת השליטה בחברה, בהסכם למכירת כלל זכויותיהן בקרקע, בשטח של כ-133 דונם, וכן מבנים הקיימים על חלק מהקרקע בשטח כולל של כ-10,000 מ"ר, באזור התעשיה באר טוביה ("הממכר"), לצד ג' בלתי קשור, בתמורה לסך של כ-130 מליון שקל,חלק החברה 65 מליון שקל.
בינואר רכשה החברה מגרש בשטח של כ-17,000 מ"ר ושני מבנים מאוכלסים המוקמים עליו, בשטח כולל של כ-8,400 מ"ר, באזור התעשיה של קרית גת, בתמורה לסך של כ-17.6 מליון שקל. ביולי 2010 רכשה החברה יחד עם אמות את זכויות החכירה של נייר חדרה בתל-אביב בכ- 64 מיליון שקל. החברות יקימו פרויקט הכולל בניין משרדים, שטחי מסחר וחנויות על-גבי מגרש נייר חדרה ומגרש אמות.
כמו כן, החברה חתמה על עסקת קומבינציה בהרצליה פיתוח להקמת פרויקט בשטח עילי כולל של כ-28 אלף מ"ר (משרדים ומסחר) וחניון תת-קרקעי בשטח של כ-21 אלף מ"ר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
