תשואת דיבידנד של 13.5%: מי תחלק השנה למשקיעים 50 מיליון שקל?

חברת מהדרין יצואנית ההדרים הגדולה בישראל חתמה את 2010 עם רווח נקי של 54.5 מיליון שקל, רווח אשר רובו יחולק כדיבידנד למשקיעים
תומר קורנפלד | (5)

חברת מהדרין הנשלטת על ידי קבוצת נכסים ובנין והפניקס מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של 54.5 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת שנת 2009. מהדרין נחשבת לתאגיד העיבוד החקלאי ויצואנית ההדרים הגדולה בישראל.

את שנת 2010 חתמה מהדרין עם הכנסות של 1.03 מיליארד שקל, עלייה של 3% לעומת שנת 2009.כמות ההדרים הכללית שיוצאה על ידי החברה ב-2010 הגיעה ל-108,000 טון, גבוהה בכ-8% מהכמות שיוצאה על ידי החברה ב-2009, בעיקר עקב שיווק פרי מבתי אריזה חיצוניים.

פעילותה של החברה סובלת מעונתיות בולטת במיוחד, זאת בשל העונה החקלאית של החברה. ברבעון הראשון והרביעי מבוצע חלק גדול מפעילות האריזה והשיווק של הפרי לצד הוצאות ייצור נמוכות יחסית בעיבוד השטחים החקלאיים. ברבעון השני והשלישי של השנה פעילות השיווק של התוצרת החקלאית מצומצמת, כשבמקביל נרשמת עלייה בהוצאות הייצור בפרדסים.

עיקר הרווח של החברה הגיע מהרבעון הראשון שהוא חזק עונתית. בשני הרבעונים הבאים רשמה החברה הפסד קל ואילו את הרבעון הרביעי של השנה חתמה מהדרין עם הכנסות של 256.7 מיליון שקל ורווח נקי 15.9 מיליון שקל.

על רקע הרווחים הגבוהים החליטה החברה על חלוקת דיבידנד גדולה לבעלי המניות בהיקף של 49.9 מיליון שקל, שהם כ-15 שקלים למניה. בהתבסס על מחיר המניה בשוק, תשואת הדיבידנד אותה רואים המשקיעים עומדת על 13.5%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    במאיה לא קיימת הודעה של החברה על דיבידנד (ל"ת)
    אלון 07/03/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אביב המבין 07/03/2011 09:22
    הגב לתגובה זו
    כאשר החברה מחלקת את כל הרווח כדיבידנד. זה רק לתועלת בעלי המניות הגדולים. שהם בדרך כלל חברות שלא משלמות מס. אז במקום למכור מניות הן ממשות באמצעות דיבידנד. אנחנו הקטנים אוכלים אותה. כי החברה לא מתפתחת ומעלה את הערך שלה עם הכסף מהרווח. אלה עם רוצה להתפתח אז לוקחת הלוואות כאלה ואחרות בריבית גדולה שגורמת להפסד לנו המשקיעים הקטנים בחברות.
  • יוסי 07/03/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
    צריך להבין שכאשר מבוצעת חלוקה של דיבדנד (ליתר דיוק ביום האקס) שער המניה יורד בגובה הדיבדנד ברוטו. אך המשקיע מקבל דיבדנד נטו-לאחר שהורידו לו מס. כך נוצר מצב שהמשקיע בעצם מפסיד מהחלוקה. לכן אני לא מבין מה ההתלהבות מהדיבדנד. אביב המבין צודק שזה משרת בעיקר את בעלי השליטה אבל לא אותנו המשקיעים הקטנים.
  • פרדסן 07/03/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    הרי לא נוטעים פרדסים חדשים....!! לא טוב לך? תמכור את המניה
  • 1.
    הולכת לחלק דיבידנד מעל 60 מיליון (ל"ת)
    תשקיעו באיתוראן 07/03/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי