תחזיקו חזק: מניה שעומדת בפני מהלך חד ומהיר של 20%

שבירה מעלה של רמת 60.7 שקלים תהפוך את המניה לאטרקטיבית
אייל גורביץ |

איני יודע עד כמה עניין רכזה מניית אלביט הדמיה עד כה. בסופו של דבר לא מעט מניות הותירו לה עשן כבד וערפלו את האפשרות לראות בבירור את הפוטנציאל שטמון בה. מניה שעולה, תמיד מעניינת יותר ממניה שלא עושה דבר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בסקטור מלהיב כגון סקטור הנפט. אלביט הדמיה רשמה ירידה לא קצרה ממחיר של 110.1 שקלים למניה שנרשם לקראת סוף אוגוסט 2009 ועד למחיר שפל של 47.54 שקלים למניה שנרשם באמצע יוני השנה.

המגמה

אם ננתק את התקופה האחרונה האחרונים מהמגמה הארוכה, נוכל לראות את המרכיבים הבאים:

1. המניה נוטה לדשדש בין 47.54 - 60.71 שקלים למניה אפשר לראות בבירור את הגבולות המוגדרים בהם נעה המניה בחודשים האחרונים. דשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. הוא נוצר בעיתות בהן ההערכות סותרות האחת את רעותה.

אלו הרוכשים כל כמות במחיר של כ-47.5 שקלים למניה, מאמינים שלמניה צפוי עתיד וורוד. מאידך, אלו המוכרים כל כמות במחיר של כ-60.7 שקלים למניה, אוחזים בדעה שונה לחלוטין. והמשקיע הקטן בשלב זה לעניות דעתי מן הראוי שלא יחבור לאף צד.

2. עוד אפשר לראות בגרף המצורף את רצועות בולינגר. העובדה שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן ותנועתן הופכת להיות אופקית, מעידה על ירידה בתנודתיות. מצב זה שמור למקרים בהם צפוי מהלך חד.

3. לכן, הנחת העבודה גורסת שתקופת הדשדוש אינה רחוקה מסיום ומדובר לכל היותר במספר שבועות בודדים עד לפריצה.

4. הפריצה עצמה אמורה להוביל למהלך מינימאלי הזהה באורכו לעומק הדשדוש. כלומר, פריצה מעלה תוביל את המניה למהלך של לפחות 20% בעוד שפריצה מטה תייצר אפקט דומה. ככל הנראה, בגלל מצבן של הרצועות, התהליך יהיה מהיר.

סיכום

אלביט הדמיה עומדת בפני החלטה לגבי המשך הדרך. הפרמטרים הטכניים מעידים על מהלך של לפחות 20% שצפוי להיות חד ומהיר.

אלביט הדמיה 25.10.10

*** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.