אצבעות חג ב', 8.9.10
שי לחג
בחדשות 2 שודרה אמש כתבה מלבבת עלתמונות מרגשות שלא ראינו אף פעם. השמחה והצהלה של קדם העלייה לא הועמו בכתבה לאחר קבלת הפנים המזעזעת של הצעירים החביבים האלו, שציפו לחיבוק החברה הישראלית, אבל קיבלו סטירות לחי אחת אחרי השנייה. את זה נראה בכתבה הבאה.
העולם כולו נגדנו
הישראליםמסמך גלנט
לא נגמר. המשטרהשוקן לא משלם
מאת אורית עריף "לפני כחודש התקשר אלי יובל סער, כתב העיצוב של מוסף גלריה, והציע לי להשתתף כמאיירת בלוח שנה חגיגי שיצורף למוסף בערב החג.בעודו מספר לי על הקונספט (כל חודש יוקדש ליוצר מרכזי בתרבות הישראלית העכשווית ויאויר ע"י מאייר אחר) ציין שהעבודה המוצעת לי ולשאר המאיירים היא ללא תשלום.
היינו רוצים אבל אין לנו תקציב, כך אמר לי. אמרתי לו שאין על מה לדבר ואינני עובדת ללא תמורה כספית ראויה. יובל אמר שהוא מצטער לשמוע ושאני המאיירת העשירית שהוא פונה אליה בעניין זה והראשונה שמסרבת. ברור, מי לא רוצה להתנוסס מעל גבי המוסף היוקרתי.
והנה ערה"ש ולוח השנה המאויר
הסקר היומי
על פי סקר מעריב וטלסקר, 78% גאים להיות ישראלים. מה בדיוק מעורר גאווה בזה? זו ההפניה של העיתון בשער. אם נכנסים פנימה, לסקר, מתברר ש-40.6% די גאים להיות ישראלים ו-37.7% מאוד גאים. הרי הרוב המכריע כלל לא בחר להיות ישראלי, אלא סתם נקלע לכאן, ופשוט חי. אז על מה הגאווה? ובמה זה שונה מכל אדם שחי במקום אחר שיגיד שהוא גאה להיות בריטי, אנגולי או שוודי?זמן תל אביב
גיליון! מיוחד! ובו! מתלבטים בשאלה אם יש דבר כזה (או מה זה), "תל אביבי". יואו, כמה אפשר להתלבט? אתם יודעים כמה נהרות של דיו כבר נשפכו בכל המקומונים על כך בעשורים האחרונים?מוספחג/ מעריב
גיא מרוז אכל חודשקחו למשל את ההגדרה לאייפד: "עוד חפץ רב שימושי ומעורר היסטריה מבית היוצר של סטיב ג'ובס, אחרי האייפון והאייפוד והאייטיון, או כמו שאמרו נביאי הזעם של הדור: אני ואני ואני".
הבנתם מה זה אייפד ("חפץ רב שימושי ומעורר היסטריה")? לא? מעניין למה. או למשל השטות על הטוויטר: "הצעקה האחרונה בעולם האינטרנט, שאינה אלא רצף ציוצים אינסופי, שבו כל מי ומי מספר לכל העולם מה אכל לארוחת בוקר, ואיזה סרט ראה בטלוויזיה. הפייסבוק עדיין שולתתת".
הצעקה האחרונה? הרי רק להגיד הצעקה האחרונה מזקיר את השיער.
שירות הארץ
מאחר שיש פה אוהדים רבים, הנהתורת הפערים
בלוגלנד
ד"ריובל כתב בסוף אוגוסט על מגפת הא'
בשביל מה יש חברים
במדורה באת כתבה מיא עשת על שקרני הרשת: גברים המתעתעים בנשים. אלו האחרונות משיבות מלחמה שערה ומקרקסות אותם ברשת. הסיפורים אמיתיים, השמות חסויים. תוס': על הכתבה,לפני פיזור
כאמור, החג מחולק למנות קטנות כדי לא להיחנק. מאחלת התמודדות קלה עם עוד יומיים בסיר הלחץ המשפחתי, מציאת פתרונות הולמים לילדים וטיולים משוללי חום.
