אצבעות חג ב', 8.9.10

העלייה ממרוקו * המטיילים בחג * הלוח החינמי של שוקן * הישראלים הגאים * השלום הלא מעניין * מה זה טוויטר, מיהו אייפד * הגברים ברשת * האלף הנעלמת * נתניהו בטיובית
דבורית שרגל |

שי לחג

בחדשות 2 שודרה אמש כתבה מלבבת על עליית צעירי מרוקו לארץ בשנות החמישים, בעזרת תנועת דרור.

תמונות מרגשות שלא ראינו אף פעם. השמחה והצהלה של קדם העלייה לא הועמו בכתבה לאחר קבלת הפנים המזעזעת של הצעירים החביבים האלו, שציפו לחיבוק החברה הישראלית, אבל קיבלו סטירות לחי אחת אחרי השנייה.

את זה נראה בכתבה הבאה.

העולם כולו נגדנו

הישראלים לא מעוניינים בשלום.

נו, עוד פרובוקציה קטנה. ואם זה יהיה השיח בשבוע הבא סימן שממש ישעמם פה.

ואגב, שם הכתב קארל ולא קרן.

ושם העיתון טיים ולא טיימס.

מסמך גלנט

לא נגמר.

המשטרה יירטה סמסים של אמנון אברמוביץ'.

למה יירטה?

שוקן לא משלם

מאת אורית עריף

"לפני כחודש התקשר אלי יובל סער, כתב העיצוב של מוסף גלריה, והציע לי להשתתף כמאיירת בלוח שנה חגיגי שיצורף למוסף בערב החג.

בעודו מספר לי על הקונספט (כל חודש יוקדש ליוצר מרכזי בתרבות הישראלית העכשווית ויאויר ע"י מאייר אחר) ציין שהעבודה המוצעת לי ולשאר המאיירים היא ללא תשלום.

היינו רוצים אבל אין לנו תקציב, כך אמר לי. אמרתי לו שאין על מה לדבר ואינני עובדת ללא תמורה כספית ראויה. יובל אמר שהוא מצטער לשמוע ושאני המאיירת העשירית שהוא פונה אליה בעניין זה והראשונה שמסרבת. ברור, מי לא רוצה להתנוסס מעל גבי המוסף היוקרתי.

והנה ערה"ש ולוח השנה המאויר מרוח על פני כפולה במוסף ולי זה עדיין לא ברור:

איך מעזים עורכת המוסף וגם סער (גילוי נאות: חבר שלי) ש"רק" הפיק את הפרויקט הזה להציע לאנשים עבודה ללא תשלום?

ואיך מעיזים קולגותיי שבחרו לאייר את הפורטרטים לכרות בכזו גסות את הענף שכולנו יושבים עליו?! הרי היינו כבר בסיפור הזה, והפלא ופלא זה ממשיך לרדת יותר ויותר נמוך.

מה הלאה? אה כן, תמיד קיימת אפשרות שנשלם לשוקן תמורת הקרדיט הנחשק".

הסקר היומי

על פי סקר מעריב וטלסקר, 78% גאים להיות ישראלים.

מה בדיוק מעורר גאווה בזה?

זו ההפניה של העיתון בשער.

אם נכנסים פנימה, לסקר, מתברר ש-40.6% די גאים להיות ישראלים ו-37.7% מאוד גאים.

הרי הרוב המכריע כלל לא בחר להיות ישראלי, אלא סתם נקלע לכאן, ופשוט חי. אז על מה הגאווה? ובמה זה שונה מכל אדם שחי במקום אחר שיגיד שהוא גאה להיות בריטי, אנגולי או שוודי?

זמן תל אביב

גיליון! מיוחד! ובו! מתלבטים בשאלה אם יש דבר כזה (או מה זה), "תל אביבי". יואו, כמה אפשר להתלבט? אתם יודעים כמה נהרות של דיו כבר נשפכו בכל המקומונים על כך בעשורים האחרונים?

מוספחג/ מעריב

גיא מרוז אכל חודש מזון אורגני, השמין, איבד את הכולסטרול הטוב, הערה לדמו שומנים וסוכר, רוקן את כיסיו ומתלונן.

ככה זה כשלא נוהגים בתבונה. הניסוי הלא מבוקר הזה ישודר גם בערוץ 10, כך מבטיח מרוז, והמסקנה ממנו תהיה כמובן שמזון אורגני זה פויה (מעניין מי שילם את העלויות, כ-4,600 ש', מעריב או ערוץ 10?). זאת עיתונות!

לזכות מעריב יש לציין את הטור של אביב לביא המובא במקביל, ומוכיח את מעריב ואת מרוז על הניסוי המעוות והמגמתי.

רוביק רוזנטל מסכם את השנה.

מזמן לא ראיתי גיבוב שכזה.

קחו למשל את ההגדרה לאייפד:

"עוד חפץ רב שימושי ומעורר היסטריה מבית היוצר של סטיב ג'ובס, אחרי האייפון והאייפוד והאייטיון, או כמו שאמרו נביאי הזעם של הדור: אני ואני ואני".

הבנתם מה זה אייפד ("חפץ רב שימושי ומעורר היסטריה")? לא? מעניין למה.

או למשל השטות על הטוויטר:

"הצעקה האחרונה בעולם האינטרנט, שאינה אלא רצף ציוצים אינסופי, שבו כל מי ומי מספר לכל העולם מה אכל לארוחת בוקר, ואיזה סרט ראה בטלוויזיה. הפייסבוק עדיין שולתתת".

הצעקה האחרונה? הרי רק להגיד הצעקה האחרונה מזקיר את השיער.

שירות הארץ

מאחר שיש פה אוהדים רבים, הנה הקישור לכתבה/מדור של דאה הדר שבסופו/ה מתברר ש.

תורת הפערים

(שלא יהיו אי הבנות: בכל אחד מימי החג)

בלוגלנד

ד"ר אורית גלילי מתייחסת למופע האינטרנטי של נתניהו, ותוהה למה הוא לא ממש מתקשר עם הגולשים, כעמיתו אובמה.

יובל כתב בסוף אוגוסט על מגפת הא' האבודה בזמן עתיד.

בשביל מה יש חברים

במדורה באת כתבה מיא עשת על שקרני הרשת: גברים המתעתעים בנשים. אלו האחרונות משיבות מלחמה שערה ומקרקסות אותם ברשת. הסיפורים אמיתיים, השמות חסויים. תוס': על הכתבה, בבלוג שלה.

צילום: ענבל מרמרי

לפני פיזור

כאמור, החג מחולק למנות קטנות כדי לא להיחנק.

מאחלת התמודדות קלה עם עוד יומיים בסיר הלחץ המשפחתי, מציאת פתרונות הולמים לילדים וטיולים משוללי חום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.01%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.